יצירתם החדשה של קאי קורבלניקוב ומרינה בלטוב גראס עוסקת בגבול הדק שבין הזכרון לדמיון. היא מביאה לבמה ארבעה סיפורים הנשזרים לכדי פואמה תיאטרלית חזותית, המספרת אפוס רחב יריעה ובעל עומק רגשי על מאבקו של האדם בזמן ובשכחה.
המהלך הבימתי מקבל השראה מהרעיון שניתן ל"עקם" את חוקי הזמן ולהפגיש את האדם עם אבותיו ועם עצמו מתקופה אחרת בחייו, ולענות על השאלה: "היה או לא היה?".
שבעת השחקנים המשתתפים נעזרים בטקסט, בתנועה, באלמנטים ארכיטקטוניים ניידים ובקטעי וידיאו, על מנת להביא את החזון הבימתי של היוצרים.