|
|
|
 |
האופרה הישראלית 2002/3 |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דייויד חימנז
מאת: ג'וזפה ורדי
בימוי: דייויד פאונטני |
| משתתפים: אנטוניו סלבדורי , אדוארד טומג'יאן , פאטה בורצ'ולדזה , פיורלה בוראטו , ויצ'נטה אומבואנה , לריסה טטוייב , יותם כהן , נח בריגר , ולדימיר בראון |
הופעה ראשונה: 11 במרץ 2003
|
|
|
|
האופרה מתרחשת בגנואה במאה ה-14 ומתארת, באמצעות קורותיו של סימון בוקנגרה, את המאבקים בין המעמדות, אצולה ופשוטי העם, את כוחה של השררה וכוחן של קבוצות מסויימות להמליך מלכים ולסלקם מכס השלטון, ואת ניצול הכוח לצרכים אישיים.
סימון בוקנגרה, שודד ים מפשוטי העם, הופך למושל העיר גנואה לאחר ששוכנע לעשות זאת על ידי פייטרו ופאולו, בני האצולה. בוקנגרה מצפה שהכתרתו כשליט תקדם את סיכוייו לזכות בידה של אהובתו מריה, הכלואה בבית פייסקו, אביה, יריבו של בוקנגרה. לבוקנגרה ולמריה בת, אמליה, שאומצה על ידי משפחת אצולה. אביה וסבה אינם יודעים שהיא בחיים. מכאן מסתבכת העלילה ובמהלכה מגלה בוקנגרה כי אמליה היא בתו, מסרב להשיאה לפאולו האציל ובעקבות כך מורעל ומת.
סימון בוקנגרה היא אחת הדמויות האנושיות ביותר באופרות של ורדי. הוא אב וגם שליט, הוא חושב על טובת משפחתו אך לא פחות על טובת המדינה. זוהי דמות שקל לנו להזדהות אתה, להבין אותה ולהזיל דמעה על מותה. זוהי דמות מורכבת ומרתקת יותר מן האנשים המקיפים אותו וחולמים על כוח או על נקמה. בוקנגרה אינו גבר מושלם, אבל הוא כן ואמיתי וגורם לנו להתבונן עמוק אל תוך לבנו. לצד משולש היחסים הקבוע שנמצא באופרות של ורדי ובאופרה זו (גבר מבוגר, אשה צעירה ומאהב), בולטת ב"סימון בוקנגרה" הראייה הפוליטית של ורדי ודעתו על הפוליטיקאים האיטלקים.
אומר דייויד פאונטני: "חשוב להבין את מצבה הפוליטי של איטליה כשנכתבה האופרה. בשנת 1881 איטליה היא מדינה עצמאית קרוב ל-20 שנה, אך השאלה ''האם היא מדינה אחת'' הטרידה את ורדי. הפוליטיקאים האיטלקים, וורדי, חששו שהרפובליקה הצעירה לא תשרוד. התחינה לשלום באופרה, היא תחינה אמיתית לשלום איטליה. מבחינה זו סימון בוקנגרה רלוונטית מאוד גם לצופים בישראל".
ברוב האופרות האיטלקיות ממלא הטנור את תפקיד הגיבור, המאוהב (כמעט תמיד) בסופרן. גם ורדי אינו חורג ממסורת זו ברוב האופרות שלו. אולם במספר אופרות, כמו ב"סימון בוקנגרה" הוא מעניק לבריטון את תפקיד הגיבור (וכך גם ב"נבוקו", "מקבת", "ריגולטו" ו"פלסטף") וסיפור האהבה האופראי האופייני בין הבריטון וסופרן הוא משני למדי. אך למרות שהאופרה נושאת את שמו של הבריטון, הרי הדמות הראשית והמרתקת ביותר היא זמר הבס, פייסקו, אותו ישיר בהפקה זו פאטה בורצ''ולדזה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|