 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
אירוע |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: שרון קרן , יובל רימון , אודי אבן , יואב רכס , נועם דובר , יגאל גרי |
|
|
|
|
המופע החדש של קבוצת זיק, יפתח השנה את פסטיבל ישראל, ירושלים 2003. המופע הוא פיסולי, ויזואלי ומוזיקלי בשיתוף עם תזמורת "סימפונט" רעננה.
המופע מלווה במוזיקה חיה, שהולחנה במיוחד על ידי המלחין חיים פרמונט.
קבוצת זיק מנסה בתהליך העבודה שלה לתת לאמנות הפלסטית את המימד הרביעי. מימד הזמן. האמנות הפלסטית בהקשרים של חלל ומרחב היא תלת מימדית, ו"זיק" מנסים להוסיף את מימד הזמן באמצעות הדגמת וחשיפת היווצרות והתפרקות של צורה וגוף – תהליכים שקשורים באמנות פלסטית.
תפקיד המוזיקה בתהליך זה הוא יצירת הדרמה, ויצירת אילוסטרציה. המוזיקה, שלה יש רק מימד אחד והוא מימד הזמן (פיסול בזמן) קובעת את סדר ההתנהלות ואת התיזמון הנכון: קצר וארוך, הרבה ומעט, מתח והרגעה וכן הלאה.
בשנים קודמות, קבוצת זיק עבדה עם פסקול מוקלט, לאחר מכן יצרו את עבודתם בשילוב של פסקול דיגיטלי וביצוע חי, ובפרוייקט זה הם עובדים לראשונה אך ורק עם מוזיקה חיה.
בפני חיים פרמונט, המלחין, עמדה מגבלה שנבעה משיקולים פלסטיים ויזואליים. מתוך אמונה שבכל יצירת אמנות צריך להטיל מגבלות במדיום, כדי שתשמשנה כקרש קפיצה ומתוך אמונה שהמגבלה נוצרת כדי לפרוץ אותה, כתב חיים פרמונט יצירה לתזמורת שאינה יושבת כהרגלה ב"פיט", אלא בשני פיגומים המעוצבים כרמקולים- סטריאו.
כתיבת המוזיקה מצטרפת לכלל התפיסה של עבודה זו, המכילה אמירה תרבותית חברתית על מקומו של הקהל, מקומה של התזמורת, מקומם של האמנים, אולם קונצרטים וכל התרבות שסביבו.
התחלת המופע היא מעין תערוכה של אובייקטים. גם התזמורת היא מעין פסל. במהלך האירוע כל האובייקטים משתתפים במופע עצמו.
הקהל נכנס לאולם דרך אחורי הקלעים, עובר על הבמה, צופה ב"תערוכה", ודרך גשר מיוחד שיוקם – עובר הקהל לאולם ומתפזר במקומות הישיבה.
"סרט נסיעה" ירושלים-ים המלח כנוף נשפך (מפל) יוקרן, והרמת מסך שתוקרן על גבי מסך ההקרנה של האולם, תהווה את "הרמת המסך" של הפסטיבל.
המופע מורכב מאלמנטים ויזואליים וקונספטואליים הנובעים מהאולם (אולם שרובר – תיאטרון ירושלים), פתיחת הפסטיבל, הקשרים לעולם האמנות הפלסטית, היצירה, וארץ ישראל.
הקהל כמו התזמורת ושאר המשתתפים יהיו דינמים ושותפים במופע.
האולם והבמה ישנו צורה במהלך המופע. תפיסת החלל השונה לגבי האולם, הקהל, המשתתפים והחומרים עומדת מאחרי מופע זה הפותח את פסטיבל ישראל השנה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|