 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון אוניברסיטת תל אביב |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: איה גרינהולץ
מאת: חנוך לוין
בימוי: עדנה שביט
תעתוק וניהול מוזיקלי: פזית גת-סגל
תאום אמנותי: אורי אופיר
תחקיר ועריכה: נטשה טוכמן |
הופעה ראשונה: 22 בנובמבר 2003
|
|
|
|
"מוריס שימל" הוא מחזה של חנוך לוין שטרם הוצג עד כה.
במחזה פיוטי עצוב ומצחיק זה שב לוין לעסוק בז''אנר "הקומדיה המשפחתית" שלו, ואנו נחשפים לתחנות בחיי הגיבור- מוריס שימל, המטלטל בין מציאות חייו העלובה לבין שאיפותיו הבלתי מושגות, מוקף בדמויות אומללות כמותו.
מוריס שימל הוא אדם טראגי הכלוא בקומדיה, כיוון ששאיפתו לקבל את מנת האושר שלו עלי אדמות היא יוהרה וחטא שלא ייסלחו לדמות עלובה שכמותו. על אף הקדרות במצבו, והעיוורון בשאיפתו, שאינה ברת מימוש במציאות הלוינית, מוריס שימל אינו זוכה אפילו לסבול בכבוד. הוא כה עלוב, שאפילו הסבל שלו אינו יותר מקומדיה, ולדבריו: "הלכה הטרגדיה… אני קומדיה עם אבק זלזול".
בהצגה מעוצב עולם לא ריאליסטי מאוכלס בדמויות טרגי-קומיות. אולם על אף ההגחכה, כל דמות ודמות נושאת גרעין של אמת: אמת בכאב, אמת בחשיפה ובהתמודדות עם העולם ללא קליפה וללא הגנה, אמת במושפלות ואמת בהשפלה, אמת במאבק על מקום בעולם, והאמת שמתחת לכל אלו: האמת שבעליבות, וההכרה בה.
לעומת מחזותיו הראשונים מטפל לוין ביצירה מאוחרת זו בדמויות בחסד, חמלה ואהבה.
ההצגות יתקיימו באוניברסיטת תל-אביב, בניין גילמן אולם שוטלנדר (140).
הזמנת כרטיסים בטלפונים: 6408299-03 או 6424054-03
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|