 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: הילה לולו לין, זאביק גורודוצקי , זאביק גורודוצקי , נילי אצלן , עמית מילר , קרני פוסטל
בימוי: זאביק גורודוצקי |
משך הופעה: 45 דקות.
|
|
|
|
בדרך שבין תל אביב לעכו, בין הכרה לתת הכרה, נפרשת מציאות. מציאות הזויה, מרוסקת לגורמים, רחוקה מכאן שנות אור ועם זאת ישראלית מאד.
הסרט עוקב אחר ההכנות, ההקמה והמייצג "טיפת חלב" שהציגה האמנית הילה לולו לין בפסטיבל עכו 2003, תוך שהוא מתחקה אחר השפה הייחודית שפיתחה לולו לין לאורך שנות יצירתה. הסרט חושף את המכניזים שיוצר ומזין סוריאליזם אקספרסיבי מקומי, אבל הוא גם נסחף לתוכו, נשטף בו.
הסרט נע בתוך מרחב של כתובות אש; בין אהבה לבריחה, בין הבנה לשקר. הפעלים אהבתי, ברחתי, הבנתי, שיקרתי וסלחתי הופכים לפעלים שמניעים את הסרט והזיקה בניהם יוצרת מציאות חלופית שמתנהלת לפי חוקיה של האמנית, מציאות נאיבית לכאורה, שניזונה מדם ואש, מחלב ואבן, מנוצה ומגוף. מציאות אמנותית מטבעה שמתנגשת ומתכתבת עם הסביבה בה היא נוצרת. מתוך החיכוך הזה נוצר הסרט — כשהעשייה האמנותית והאמנות עצמה חוברות יחד ויוצרות עולם חדש, עולם המקיים בכפיפה אחת רע וטוב. רע וטוב של הבנה, של אהבה, של שקר ושל סליחה גדולה. רע וטוב שבהם מלבינות העינים, עד שאינן יכולות לראות עוד.
עברית, כתוביות באנגלית וערבית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|