 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
הצגות שונות |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: אירווין שאו
תפעול תאורה: עלי מוהר
מוזיקה: גיא מנצור
תעתוק וניהול מוזיקלי: אורי רבין, מרטין מוגילנר
תאום אמנותי: אלכסיי טרלצקי
תחקיר ועריכה: יהודית גרינשפן
יעוץ אמנותי: אמיר אוריין
בימוי עיבוד ותפיסת חלל: אבי גיבסון בר-אל |
| משתתפים: אוהד וינקלר , מיגל אורבך , דניאל ארליך , רון ריכטר , רותם לוי , רינן חיים , שיר שנער , תמר רוזנבלט |
משך הופעה: כשעה ורבע
|
|
|
|
מחזה שנכתב לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובפתח מלחמת העולם השנייה. זהו מחזה אנרכיסטי המאמת את הפרט מול החברה, כאשר החברה היא זו שמקריבה את הפרט לתועלת המנגנון.
המחזה נוגע ברובד העמוק ביותר של האדם הנלחם על נפשו כנגד השתעבדויות אידיאולוגיות וחברתיות. המחזה תוקף את המלחמה מזווית אחרת, הפעם הבמה ניתנה למתים, ולמה שיש להם לומר על המוות האווילי שלהם.
זו גירסה חדשה למחזה האנטי-מלחמתי.
העיבוד החדש נפתח בנאומו חוצב הלהבות של הגנרל. הנאום נקטע בגלל אזעקת-אמת, והנאספים נדרשים להתכנס במרחב המוגן. שם מתקיים טקס האשכבה לחללי המלחמה. אך מיד עם תחילת הטקס קורה הבלתי יאומן. המתים קמים מתוך ארונות הקבורה ומסרבים להיקבר. אל מול המתים ניצב הגנרל, העושה כל שביכולתו לשכנע את החללים לחזור אל ארונות הקבורה ולמצוא את מנוחתם.
המחזה נכתב מחדש על מנת להתאימו לימינו אלה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|