 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון הספרייה |
|
|
|
|
| |
|
הדה גאבלר - תיאטרון הספרייה |
|
|
|
|
|
| |
תפעול תאורה: גד קינר
בימוי: ארתור קוגן
מוזיקה: אמיר לקנר
תעתוק וניהול מוזיקלי: במבי פרידמן
תאום אמנותי: אורי מורג
תחקיר ועריכה: עינת קוש |
הופעה ראשונה: 19 בפברואר 2005
משך הופעה: כשעתיים ורבע (כולל הפסקה).
|
|
|
|
במרכז המחזה ניצבת דמותה מלאת הניגודים של הדה, בתו האריסטוקרטית של גנרל גאבלר. "פאם פאטאל"משוחררת כלפי חוץ ומלאת פחדים ותסכולים מבפנים.
מצד אחד היא קרה, אך מצד שני היא מלאת סקרנות ויצר, משועבדת למוסכמות חברתיות, אבל מעריצה את הבועט בהן, בעלת אינטליגנציה יצירתית, אך גם סובלת משעמום קיומי כרוני, דמות קונטרוברסלית זו היא תוצר של חינוך זכרי נוקשה הנועל כל אפשרות להתפתחות אישית וביטוי עצמי. היא אינה מסוגלת להיכנע ולהפך לעוד קורבן של החברה הבורגנית בה היא נאלצת לחיות ומפנה את האנרגיה ההרסנית שלה הן כלפי הסובבים אותה והן כלפי עצמה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|