|
|
|
 |
אורחים |
 |
|
|
|
| |
|
בלט פרלז'וקאז' (צרפת) - מה שאני מכנה שכחה |
|
|
|
|
|
|
משפט אחד ארוך ומתמשך, מלא עוצמה, חושניות ואלימות, משך אותי מידית עם הופעת הספר "מה שאני מכנה שכחה" מאת לורן מובינייה. משפט אחד ארוך אשר מייצג עבורי את המשחק האינסופי של גוף ומבנה ספרותי באופן קיצוני, כאשר המלה מגולמת בבשר, החומריות של הגוף הופכת את הטקטס לחושני ביותר. הטקסט במיגוון של טקסטורות, מופיע בבשר- הגוף התוקפני, המלא חיות, האלים, החושני, הנגוע, האוהב.
הטקסט הוא גם פוליטי- שאלות והרהורים על הדרה, על השוליים של החברה, על צריכה, הכל בדרך הדיאלוג החרישי של הגוף.
(מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש בליאון בדצמבר 2009. ארבע שומרים היכו למוות אדם ששתה פחית בירה במקום).
לרכישת כרטיסים
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|