logo tel aviv
תרבות ראשי עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
  כל מופעי החודש  
2019 אוגוסט
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
25262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה הרקוויאם של פורה בקאמרית הישראלית
 

 
 
היצירה האלמותית תבוצע בקונצרט הקרוב לצד "ההארות" של בריטן ו"התרנגולת" מאת היידן. זמרים אורחים: טליה אור ויואב וייס


הארות, רקוויאם ותרנגולת

התזמורת הקאמרית הישראלית פותחת את הקונצרט הקרוב עם הסימפוניה מס' 83 בסול מינור
של היידן - "התרנגולת", אחת משש "סימפוניות פריז" שחיבר היידן בשנתיים 1785-1786.

לאחר מכן תעלה זמרת הסופרן הווירטואוזית טליה אור שהגיעה היישר מגרמניה ותבצע את יצירתו של בנג'מין בריטן "ההארות" – מחזור שירים לסופרן ולתזמורת כלי קשת, אופ' 18.

לאחר ההפסקה יצטרף לתזמורת האנסמבל הקולי החדש בניצוחו של יובל בן עוזר לביצוע אחת היצירות המופלאות לתזמורת ולמקהלה –  "רקוויאם" ברה מינור אופ' 48 למקהלה, לסולנים ולתזמורת של גבריאל פורה. 

על הקונצרט ינצח אריאל צוקרמן, ולצד טליה אור ישירו גם זמר הבריטון יואב וייס והאנסמבל הקולי הישראלי בניהולו המוזיקלי של יובל בן עוזר
 
על האמנים


אריאל צוקרמן, מנצח

למד נגינת חליל אצל אורי שוהם, יוסי אַרְנְהַיים, משה אֶפְּשְטַיין, פאול מַיסֶן, אַנְדְרַש אַדוֹרְיָן, אַלַן מָריוֹן ואוֹרֶל נִיקוֹלֶה, ומוריו לניצוח היו יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה של סטוקהולם ובּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. במאי 2004 נתמנה למנהל המוזיקלי של הקאמרית הגיאורגית רבת-המוניטין ובמקביל היה לעוזרו של איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט, ושיתוף הפעולה הזה הקנה לו נסיון רב בניצוח ורפרטואר יצירות מגוּוָן. מ-2014, צוקרמן הוא המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. בד בבד הוא מנצח על תזמורות בארץ ובעולם, ובהן הפילהרמונית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הפילהרמוניות של ברמן ופראג, הסימפוניות של בזל ולוצרן, הסימפונית של בית השידור הדרום-קוריאני והתזמורות הלאומיות של חֶמְנִיץ ודַרְמְשְטַדט. במקביל הוא פעיל כחלילן וירטואוז.
 
טליה אור, סופרן

ילידת ירושלים, השלימה לימודי שירה אמנותית – בהצטיינות יתרה - באוניברסיטה למוזיקה ולתיאטרון בהמבורג. השתלמות ב"אופרה סטודיו" של האופרה הממלכתית הבווארית במינכן הזניקה אותה לקריירה בינלאומית. על בימות בתי האופרה הממלכתיים של המבורג ומינכן, "לה סקאלה" של מילנו, טורינו, פירנצה, ולנסיה, בריסל וטוקיו. גילמה - בין היתר - את דספינה ב"כך עושות כולן" של מוצרט, פמינה ב"חליל הקסם" של מוצרט, מַרְצֶלִינֶה ב"פידליו" של בטהובן, רוזלינדֶה ב"העטלף" של יוהן שטראוס, גרטל ב"הנזל וגרטל" של הומפרדינק וטטיאנה ב"יבגני אונייגין" של צ'ייקובסקי. על בימות הקונצרטים שרה באורטוריית חג המולד של באך, בסימפוניה השנייה של מאהלר ובמיסה של ברנשטיין. בין המנצחים שתחת שרביטיהם הופיעה זובין מהטה, גָ'נַנְדְרֵיאָה נוֹסֶדָה, קיריל פֶּטְרֶנְקוֹ, אייבור בולטון, בֶּרְטְרַן דֶה בִּיִי (Billy), לורין מאזל, פאביו לואיזי ואינגו מֶצְמָכֶר.


                                                      טליה אור, צילום: Daniela Pfeiffer


יואב וייס, בריטון  

יליד ישראל, החל את דרכו המוזיקלית כנגן אבוב ביחידת הנגנים הצעירים של מרכז המוזיקה "משכנות שאננים" בירושלים. לימים למד שירה והיה לחבר ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית, שם כלל הרפרטואר שלו את פפגנו ב"חליל הקסם" של מוצרט ואת דנדיני ב"לה צ'נרנטולה" של רוסיני. עוד ברפרטואר שלו: מלכת הפיות של פֶּרְסֶל,  האורטוריות "משיח" ו"ישראל במצרים" של הנדל ו"הגר וישמעאל" של סקרלטי. בהפקות האופרה הישראלית גילם בין השאר את קוּרְיוֹ ב"יוליוס קיסר במצרים" של הנדל.
 
האנסמבל הקולי הישראלי

האנסמבל נוסד בידי יובל בן עוזר ב-1993, ומאז כבש את מקומו כגוף המקהלתי המוביל בישראל, המופיע עם רוב התזמורות בארץ ובפסטיבלים בינלאומיים בגרמניה, בלוקסמבורג, בסרדיניה, בסלובניה, בפורטוגל, בצרפת ובקוריאה. לצד בן עוזר מנצחים עליו לעתים פְרִידֶר בֶּרְנִיוּס, ג'ון פּוּל, אנדרו פארוֹט ואנתוני רוּלי. האנסמבל זכה בפרסים ראשונים בתחרויות בינלאומיות למקהלות במלטה, בספרד ובבלגיה והוא נתמך בידי משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב-יפו, מפעל הפיס, קרנות ואנשים פרטיים. יובל בן עוזר, בוגר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובית הספר למוזיקה באוניברסיטת אינדיאנה שבארצות הברית, ניצח כמנצח אורח על כל התזמורות החשובות בישראל ועל תזמורות באירופה ובדרום אמריקה. בן עוזר משמש גם כמנהל המוזיקלי של מקהלת הקיבוץ הארצי והוא מרצה מבוקש בתחום השילוב בין מוזיקה לעבודת צוות וניהול.


האנסמבל הקולי הישראלי, תמונת יחסי ציבור



על היצירות

יוזף היידן - סימפוניה מס' 83 ("התרנגולת")

סימפוניה מס' 83 ("התרנגולת") בסול מינור - למרות הזדהרות השם היידן בשמי אירופה, עברו עשרות שנים עד אשר עלה על דעתו של מישהו בפריס להזמין אצלו יצירה...עד אשר עשה זאת הרוזן ד'וֹנְיִי (D'Ogny), ולו העולם חב תודה ענקית על שש "סימפוניות פריז" שיצר היידן בשנתיים 1785/6 ואשר זו אחת מהן. ההומור ההיידני ניכר כבר בהתחלה: אל נושא דיסוננטי,כמעט טרגי, הפותח את פרק א', היידן מצרף נושא קל שבקלים, אשר אף העניק לסימפוניה את כינוייה: בפי האבוב מושם מוטיב של קרקור תרנגולת, שאליו מצטרפים אט אט גם החליל והכינורות. זה גם הזמן שבו הסימפוניה נפרדת כמעט כליל מן המינור שבכותרתה. פרק ב' המז'ורי מתחיל נינוח, ואז, שוב בדיחה: הכינורות השניים והוויולות מתחילים בליווי כלשהו, אך המנגינה האמורה להיות מלוּוה אינה באה, ואז נושא שני מתפרץ. פרק ג' "משיב הביתה" מינואט, שהוא הלא מחול פריזאי, אלא שהיידן מעניק לו ניחוח אוסטרי. הטריו שבזנב המינואט עממי-אוסטרי בלי כחל וסרק. ואז הפינאלה העליז צץ, ריקודי ומז'ורי, מלבד כמה חשרות-עננים מינוריות פה ושם, המתפזרות חיש.


                               בנג'מין בריטן, מאתר וויקיפדיה

 
בנג'מין בריטן - "ההארות"

מחזור שירים לסופרן ולתזמורת כלי קשת, אופ' 18 - את מחזור השירים "ההארות" הלחין בריטן בשנת 1939, משנפלו לידיו טקסטים של פרוזה שירית אניגמטית למדי של המשורר הצרפתי הסימבוליסטי-סוריאליסטי ארתור רֶמְבּוֹ. הפסיכודליות של הטקסטים (יש אומרים שנכתבו בהשפעת סמי הזיה) משכו את בריטן. היה זה הראשון במחזורי השירים של המלחין הבריטי שזכה לפופולאריות, והוא גולת הכותרת של יצירתו המוקדמת. מעניין לציין כי למרות צרפתיות השם, ליצירה שורשים אנגליים. מקצת הטקסטים נכתבו בלונדון, והביטוי האנגלי Illuminations ציין בעת כתיבתם (1875-1872) את האיורים הצבעוניים והמבהיקים שנהגו לעטר בהם ספרי מסעות ומדע. השם העברי "הארות" מושרש כבר, אך ייתכן כי לתקופתנו מתאים יותר התרגום "איורים" או אפילו "שקפים" או "קליפים". לבריטן היה ברור כי רמבו ראה את הטקסטים כרישומי צבע מילוליים לתיאור רגעי חיים, וכך הלחינם - כאסופה מגוונת של דינמיקות והלכי-רוח, כשבעשר "ההארות" (או "האיורים") מתקיים שיח בין המילים למנגינה ולהרמוניות ובין קול הזמרת לכלֵי הקשת. בריטן הלחין את המחזור למען הסופרן סופי וִיס (Wyss), אך שנתיים אחרי הבכורה עיבד את היצירה למען קול הטנור של בן זוגו פיטר פִּירְס. הביוגרף של בריטן דיוויד מת'יוז העיר: "היצירה חושנית יותר כששרה אותה סופרן, הקול שבעבורו נכתב המחזור במקור".
 
 
גבריאל פורה - רקוויאם 

רקוויאם ברה מינור אופ' 48 למקהלה מעורבת, לסולנים ולתזמורת - 21 פעמים מושרת המילה "מנוחה" (requiem) ביצירה. היא הפותחת והיא החותמת. בפתיחה, קיריה, הבקשה "מנוחת עולם תן להם" (requiem aeternam dona eis) מונחת על תו אחד, לָה, בפיאניסימו. במילה "אדון" (Domine) המנגינה מתרוממת, ואת המשפט "ואור-תמיד יאיר להם" (lux perpetua luceat eis) מעצים קְרֶשֶנְדוֹ לידי פורטה. על המילה "יאיר" (luceat) חוזר פורה ארבע פעמים וכך כביכול האור מופץ אל כל כנפות תבל. אקורדי ליווי אפלים מדגישים את האור שבשירה, ובביטוי "עדיך כל בשר יבואו" (ad te omnis caro veniet) מדגישים אקורדים דיסוננטיים את האימה. את מקום הפרק "יום הזעם" (dies irae) השגור ברקוויאם, תופס כאן הפרק מִנחָה (offertorium). הוא נפתח בקנון אלט-טנור ומסתיים בקנון ארבעה-קולי. בתווך - סולו של הבריטון. הפרק קדוש (sanctus), נפתח בליווי מינימליסטי, ומתוכו זמרות הסופרן והטנורים מפתחים שירת מענה, כמלאכי שרת שבמרום.

הטקסט ישוע הרחום (pie Jesu) מושם כולו בפי הסופרן. הבחירה בטקסט זה מאפשרת לפורה עוד חזרה אל בקשת המנוחה. אל תפילת היחיד(ה) מצטרפים הטנורים והמקהלה כולה בשירת סירוגים בפרק שה האלוהים (agnus Dei). בקשת ההארה (luceat) מזדהרת דרך קולות הסופרן הגבוהים, בטרם נוטלת אותה המקהלה כולה ומפיצה אותה בשירה רמה. מה שהחסיר פורה באי שילוב "יום הזעם" האימתני הוא משלים בפרק גאלני (Libera me). כאן הפחד והרעד שוררים, אך כשהבריטון שר "ינועו שמים וארץ" (coeli movendi sunt et terra), המנגינה לירית והליווי הרמוני ועל כן תחושת השלמה גוברת על האימה. רק במילים "יום שכולו זעם" (dies irae) המקהלה והתזמורת - ובראשן החצוצרות - מוליכות את הרקוויאם לידי פסגה דרמטית. בסיום, אל גן העדן (In Paradisum), המקהלה מובילה את המת לירושלים של מעלה. כפי שבפתיח זכה האור לארבע חזרות, כך זוכה כאן ירושלים. 


גבריאל פורה, צילום: Paul Nadar, מאתר וויקיפדיה

  
הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 28 במאי 2019 בשעה 20:00, וביום חמישי, 30 במאי בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקאנטי. לרכישת כרטיסים: 03-5188845 שלוחה 1

רכישת כרטיסים
             


למועדי מופעים >

22/05/2019   :תאריך יצירה