|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: אנה ברון, מרגריטה ירון, אנה איבנובה |
הופעה ראשונה: 2018
משך הופעה: שעה ו-35 דקות
|
|
|
|
צ'לה וצ'יקיטה חיות כבר שנים ביחד. במשך הזמן הן הפכו להיות מתואמות בכל דבר. צ'יקיטה המוחצנת והאסרטיבית מנהלת את חייהן ביד רמה, ואילו צ'לה מעדיפה לבלות את היום ליד כן הציור שלה. קשיים כלכליים וחוב שהולך ותופח מחייבים אותן למכור את הרהיטים היקרים שלהן, שכל אחד מהם הוא מזכרת אהובה. כאשר צ'יקיטה נשלחת לכלא בעקבות החוב, צ'לה נותרת ברשות עצמה, לראשונה מזה שנים. היא מחליטה להשתמש ברכב האספנות שברשותן כדי לספק שירות הסעות לגברות המבוגרות והעשירות בשכונה. בדרך למשחק קלפים של אותן נשים היא פוגשת את אנג'י הצעירה ומלאת החיים. לראשונה בחייה צ'לה מתחילה לגלות מחדש את הרצונות שלה.
ביקורות
לאורך רוב הסרט הכל קורה כמעט ב"מחתרת", מתחת לפני השטח. בסאבטקסט. בין השורות. לא באמירות חדות. והתוצאה - קולנוע שקט, יפה ואינטליגנטי שמאחוריו עומד הבמאי מרצ'לו מרטינז, שזהו סרטו הארוך הראשון. את סיפור אהבתן רב השנים של צ'לה וצ'יקיטה משרטט הבמאי מרטינזי כיחסים זוגיים הרמוניים שיש בהם הרבה התרגלות, הבנה אינסטינקטיבית וידיעה של כל אחת את מקום בת זוגה ומקומה שלה בחיים המשותפים. הניואנסים הקטנים, הריטואלים הקבועים, השיחות הקצרות בדרך כלל, וההתנהלות הרוטינית בבית הגדול, כשהשתיים נאלצות, בגלל מצוקתן הכלכלית, להיפרד מרהיטים, כלי מטבח וציורים אליהם נקשרו במשך השנים. וככל שהשתיים הולכות ונפרדות מנכסיהן ניכר כי גם משהו במרקם היחסים ביניהם נסדק. כלומר, "הדלות" הנכפית עליהן נותנת אותותיה גם בחסכים רגשיים. וכאשר צ'יקיטה נשלחת לכלא וצ'לה נאלצת להתרגל לחיות בלעדיה, חל בינהן ריחוק, שהופך לסיכוי חדש עבור צ'לה במפגש שלה עם אנג'י. משחקה של אנה ברון, שזהו סרטה הראשון, נפלא. היא קטפה בזכותו את פרס דב הזהב כשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ברלין. למרגריטה אירון ולאנה איבנובה יש קצת יותר ניסיון והן משלימות קאסט מוביל מצוין. "היורשות" הוא סרט עדין, מאופק ומלא חמלה המשרטט ברגישות דמויות אנושיות כובשות. דירוג: *****
|
|