|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: אליזבט אולסן, מיילס טלר, קאלום טרנר |
הופעה ראשונה: 2025
משך הופעה: שעה ו-44 דקות
|
|
|
|
ארה"ב
ג'ואן ובעלה, זוג מבוגרים נשואים, מעורבים בתאונת דרכים קטלנית ומגיעים לסוג של לימבו – תחנת מעבר לפני הנצח המוחלט. ג'ואן (אליזבט אולסן) ולארי (מיילס טלר) הם נראים צעירים בפאזה הזו, כמו לפני 40 שנה, ומחפשים באופן טבעי זה אחר זה. אלא שלתמונה נכנס גם לוק (קאלום טרנר), בעלה הראשון של ג'ואן, לו הייתה נשואה זמן קצר, בצעירותם. העניין הוא שעליה להחליט בתוך פרק זמן קצוב עם מי מהם תרצה לבלות בנצח.
ביקורות
***
האבטיפוס הבולט של הז'אנר הזה הוא כמובן "השמיים יכולים לחכות" (1978) עם ג'ולי כריסטי וורן בייטי. אבל הסרט הזה בכלל לא מתקרב אליו, בשום פרמטר. "לנצח נצחים" אולי היה רוצה להיות קומדיה רומנטית, אבל גם כדרמה הוא בינוני למדי. הקונפליקט של ג'ואן עם מי ללכת והבחירות בה של מי שהיו שני בעליה, פשוט לא מעניינות. אהבתי רק את רעיון של תחנת המעבר, אולם נוסעים וטסים ליעדים שונים, כשהז"לים מלווים בידי מדריך או מדריכה אישיים המלווים אותם עד התחנה הבאה במסע שלהם לעבר הנצח. יש כאן רומנטיקה בקטנה, וכל שאר האלמנטים זניחים למדי. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|