|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| A Wolf Among the Swans |
זאב בין ברבורים |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: מרקוס שכטמן, הלנה ורוואקי |
| שחקנים: מתיאוס אברו, דריו גרנדינטי, מרגרידה וילה-נובה |
הופעה ראשונה: 2024
משך הופעה: שעה ו-50 דקות
|
|
|
|
ברזיל
סיפור חייו האמיתי של הרקדן יליד ריו דה ז'אנרו, טיאגו סוארס (מתיאוס אברו). טיאגו נהג להסתובב עם החבורה שלו, רקד ושר היפ-הופ ובנה על קריירה בתחום. אבל כאשר מציעים לו מלגת ריקוד באקדמיה יוקרתית לבלט, הוא מוצא עצמו באופרה אחרת. עד מהרה מכירים לו מנטור בכיר בתחום, מקובה, דינו קאררה (דריו גרנדינטי), ואז חל מהפך אמיתי בחייו, ויחד איתו מתעוררות שאיפות ומוטיבציה לקריירה בינלאומית.
ביקורות
****
עלילת הסרט הזה, האמיתית כאמור, מכילה רכיבים של אגדה. או של סיפור סינדרלה שקשה להאמין שאכן ימומש. טיאגו הצעיר חי בסביבה גברית, והוא חושש לנסות להמיר את ריקודי ההיפ-הופ שלו באלה של בלט, שכן היה מקובל לחשוב שרקדני בלט הם הומואים. לכן הוא יוזם וגם נענה למפגשים ואינטראקציות מיניות - נועזות למדי - עם נשים, בהן פרטנריות שלו לריקודי הבלט. כך יוכיח את גבריותו, גם אם הוא בתחום שמזוהה לרוב עם נשים או גברים שנמשכים לבני מינם. המנטור שלו דינו מתייחס אליו בקשיחות, בונה אצלו מרכיב של ציות ומשמעת ברזל, אלמנטים נחוצים להצלחה. בכל תחום, אגב. דינו הוא הומו, והוא לא מסתיר את חיבתו לטיאגו. אבל הוא לא ינסה לפתות אותו, בין היתר בגלל שלקה באיידס, ובתקופה ההיא (שנות ה-90) עדיין לא קראו למחלה הזו בשמה, הייתה התכחשות לה והיא הגבירה את ההומופוביה. הסרט מטפל בנושאים האלה ברגישות ובטבעיות, וזו אחת ממעלותיו. בכלל, יש במסעו של טיאגו לעבר ההצלחה (בשיאה היה הרקדן הראשי בבלט המלכותי של לונדון במשך 14 שנים), פשטות ואותנטיות שאתה מאמין להם. השחקנים עושים עבודה טובה. הצילום והפסקול מצוינים, אלא שהכוריאוגרפיות של הריקודים לא נוצצות מדי. בכוונת מכוון. כדי להמחיש שהרקדן שרוצה להגיע להישגים חייב להקיז דם, יזע ודמעות. ובמובן הזה הסרט קצת מחוספס אבל אמיתי. ממליץ לכם לצפות בו. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|