|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| Song Sung Blue |
שיר מריר מתוק |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: יו ג`קמן, קייט הדסון, אלה אנדרסון, האדסון הנסלי, קינג פרינסס |
הופעה ראשונה: 2025
משך הופעה: שעתיים ו-13 דקות
|
|
|
|
ארה"ב
בשנות השמונים, שני מוזיקאים חסרי מזל מקימים להקת קאברים לשירי הזמר ניל דיימונד ומוכיחים שלעולם לא מאוחר מדי למצוא אהבה וללכת אחרי החלומות שלך.
ביקורות
*****
כמי שהיה בן עשרה בסיקסטיז ובראשית הסבנטיז, "שיר מריר מתוק" מאוד מדבר אליי. יש בזה משהו ילדותי-נאיבי אולי, אבל המוזיקה של ניל דיימונד מזכירה לי את ימי התום של אז. זמרים כמוהו וכמו אנגלברט הומפרדינק, והבריטים טום ג'ונס וקליף ריצ'רד. וכל אלה אל מול הגדול מכולם - אלביס, שלטו בזירה בגדול.
כמי שהיה בן עשרה בסיקסטיז ובראשית הסבנטיז, "שיר מריר מתוק" מאוד מדבר אליי. יש בזה משהו ילדותי-נאיבי אולי, אבל המוזיקה של ניל דיימונד מזכירה לי את ימי התום של אז. זמרים כמוהו וכמו אנגלברט הומפרדינק, והבריטים טום ג'ונס וקליף ריצ'רד. וכל אלה אל מול הגדול מכולם - אלביס .
וסצנת להקות הפופ הקלילות, כמו "הטרמלוס", "המרמלדה", "פרשת האהבה", להקות המוזיקה ללעיסה, סטייל "מסטיק הפירות 1910", "אוהיו אקספרס", "טומי ג'יימס והשונדלס" ואלה היותר משמעותיות בהרבה: "הביץ' בויז", "ההוליס", "דם יזע ודמעות", שלא לדבר על "הביטלס" ו"הרולינג סטונס".
ועוד לא הזכרתי את הרכבי הרוק, "לד זפלין", "פינק פלויד", ג'ימי הנדריקס הגדול והאקספיריינס שלו ועוד ועוד (תקצר היריעה, כמו שאומרים). אלה, ובהם גם ניל דיימונד, ריפדו את נעוריי והעניקו להם מעטפת של אהבת מוזיקה שנכנעתי לה ללא תנאי. מוזיקה שקיבלה בשנות ה-60 תפנית חדה לעומת מה שהיה קודם והפכה לסוערת ומלהיבה. הסרט הזה שפך לי אור נוסטלגי מחודש על התקופה ההיא .
ולגופו של עניין, יו ג'קמן וקייט הדסון מאוד אמינים וסימפטיים על המסך. הופתעתי לגלות שלאחר אימונים ארוכים הם ביצעו בעצמם את השירים. כלומר, לא כמו רמי מאלק ב"רפסודיה בוהמית", שקיבל "עזרה" מפרדי מרקורי. ולא כמו אנג'לינה ג'ולי שללא טראק מוביל של מריה קאלאס לא הייתה יכולה לשיר את אמנית האופרה הגדולה .
גוון הקול של יו ג'קמן מזכיר למדי את "הסאונד השואג" מגרונו של דיימונד, אלא שזה של קייט הדסון לא ממש דומה לצבע המיוחד של פטסי קליין. אבל זה עובד גם ככה . כמובן שלבני גילי, שהסיפור הזה מזכיר להם את עברם, הסרט הזה ידבר יותר, אבל לתחושתי הוא עשוי לגעת גם בצעירים יותר. הוא מוזיקלי, רומנטי, משוחק היטב, ומבוים באופן רהוט. נכון שהוא פיל-גוד מובי וקראוד פליזר, אבל מאחר שאני התמסרתי לו לחלוטין אני ממליץ עליו בכל פה .
ואם אתם שואלים, את כל השירים של דיימונד, רובם המנוניים, בהם "קרקלינ' רוזי", "סוויט קרוליין", "סולומון", "הולי הולי ", "I am I said" ועוד, האמן עצמו, שהוא היום בן 84, כתב והלחין. בגיל 77 הוא זכה בגראמי על מפעל חיים, ופרש מהבמה, בגלל מחלת הפרקינסון בה לקה .
שורה תחתונה: "שיר מריר מתוק" הוא בהחלט מתוק. סרט כיפי, מהנה ומענג. קייט הדסון ויו ג'קמן בשיאם.
הסיפור האמיתי מרגש, המוזיקה מלהיבה. אל תחמיצו את הסרט הזה !" (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|