|
|
|
 |
קומדיה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: סנדרה הולר, מקס רימלט, רונלד זרפלד |
הופעה ראשונה: 2024
משך הופעה: שעה ו-56 דקות
|
|
|
|
גרמניה
תחילת שנות ה1990, לאחר נפילת חומת ברלין. גרמניה המזרחית והמערבית מתאחדות, ומספר ימים לפני שהמטבע המזרח גרמני מאבד את ערכו לחלוטין, משפחה אחת מוצאת אוצר - מיליוני מארקים מזרח גרמניים. הם רוקמים יחד תכנית שמטרתה לבזבז את כל הכסף, רגע לפני שהוא הופך להיות סתם נייר חסר ערך, ועל מנת להצליח, הם משתפים את כל השכנים בתוכנית. יחד הם מפעילים מערכת משומנת לשימוש מהיר בכסף והמרתו למוצרים, אבל האם הם יספיקו?
ביקורות
****
נפילת חומת ברלין, והשתלטות גרמניה המערבית על המזרחית, על כל המשתמע מכך, גרמו לשלל אירועים אירוניים עד אבסורדיים וגם אכלסו כמה וכמה סרטים. המקרה המתואר בסרט הזה מציג, בהדרכתה המושכלת של הבמאית-תסריטאית נטיה ברוקהרסט, בני משפחה "סתומים" ונאיביים מצד אחד, ספוגי האידיאולוגיה הקומוניסטית הארכאית על-מלא, שלא מבינים את הלכות החברה המערבית של סוף האייטיז, תחילת הניינטיז. ומן הצד השני, הם מצוידים במספיק חוכמת רחוב כדי להבין שנפלה לידיהם הזדמנות חד-פעמית לגעת בעושר.
את האישה המובילה שבחבורה, מארן, מגלמת השחקנית הנודעת סנדרה הולר ("אנטומיה של נפילה", "אזור העניין", "טוני ארדמן") שקצת מתבזבזת כאן ולא מטביעה חותם כפי שעשתה בסרטיה שצוינו כאן. לצידה בקאסט מקס רימלט, רונלד זרפלד, אורסולה וורנר, פיטר קורט ומרטין ברמבך. אבל מעבר לכל אלה, הסיפור העיקרי שייך לבמאית, נטיה ברוקהרסט. ב-1981, לפני 44 שנים, בהיותה בת 14, היא התפרסמה כשכיכבה בתפקיד הראשי בסרטו עתיר השבחים של אולריך אדל "אני כריסטיאנה פ'", שעסק בסיפורה האמיתי הקשה של ילדה שכבר בגיל 14 התדרדרה לשימוש בסמים קשים.
נטיה ברונקהרסט, היום בת 59, היא אחד האקזמפלרים הבודדים של מי שהייתה ילדה שחקנית כוכבת בצעירותה שהמשיכה לעבוד בתעשייה במדינתה והפכה ליוצרת קולנוע, במאית ותסריטאית בבגרותה. "חשבון משותף" זהו סרטה הארוך השלישי כיוצרת וכאמור היה ממחישה בו את יכולותיה ככותבת וכבמאית. הסרט המצחיק והאירוני הזה הוא מציג סיטואציות אבסורדיות של משפחה שהסטנדרטים שלה בחיים השתנו לחלוטין והיא נאלצת לבצע בזריזות את ההתאמות הנדרשות. ויחד עם זאת, הוא מתפקד גם כסרט מתח עוצר נשימה – כשהמשפחה נקלעת למרוץ נגד הזמן – להספיק להשתמש במטבע המזרח גרמני לפני שהוא מאבד לחלוטין את ערכו.
לי הוא הזכיר אסוציאטיבית את "להתראות לנין", סרטו של וולפגנג בקר מ-2003 שבמרכזו אישה מזרח גרמניה קומוניסטית אדוקה, חולת לב. כדי לשמור על בריאותה מתבקשים בני משפחתה לשחזר עבורה בבית (ממנו אינה יוצאת) את אורח החיים המזרח-גרמני לו הייתה רגילה, גם לאחר נפילת חומת ברלין והחבירה לגרמניה המערבית.
(נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|