|
|
|
 |
דרמה קומית |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
גרדה (בודיל יורגנסן) וכריסטופר (כריסטיאן הלסן), ילידי קופנהגן, זוג בגיל העמידה, נוסעים לרומא לחגוג 40 שנות נישואין. הטיול הרומנטי מסתבך כשגרדה, שלמדה בצעירותה אמנות בעיר הציורית, פוגשת במפתיע צל מן העבר, את יוהנס (רולף לאסגארד), גבר שוודי בן גילה בערך, שהיה המורה והמאהב שלה. המפגש המחודש מצית בה זיכרונות מימי הלימודים הפרועים שלה ואת חלומה שנזנח ונשכח עם השנים - להפוך לציירת. כריסטופר מתחיל לחשוד שהקשר המחודש בין אשתו לבין המורה השרמנטי הופך להיות יותר מסתם אינטראקציה חברית לזכר התקופה היפה מעברם. כשהיא ניצבת מול סיפור חייה כפי שהתגלגל עד היום, ומול החיים שאולי היו יכולים להיות לה, מגיע תורה של גרדה לגלות מי היא באמת.
ביקורות
****
בקולנוע הדני המפואר רשום במאי כלארס פון טרייר (סרטי דוגמה 95 - "לשבור את הגלים", "האידיוטים", "רוקדת בחשיכה", "דוגוויל"). רשומה הבמאית סוזנה בייר ("בעולם טוב יותר", "אחרי החתונה"). רשום בילה אוגוסט ("פלה הכובש", "חוש השלג של העלמה סמילה", "בית הרוחות"). רשום תומס וינטרברג ("החגיגה", "הקומונה", "ניצוד"). ויש עוד.
אבל הבמאים והסרטים האלה לא דומים ל"מה שקורה ברומא" ולבמאי ניקלס בנדיקסן. במקרה שלנו מדובר בדרמה-קומדיה רומנטית. קצת מוזר לראות יוצר קולנוע דני עומד מאחורי סרט בז'אנר כל כך אמריקאי, אבל הוא עושה זאת לא פחות טוב מאלה שנעשים באמריקה. ואולי אפילו טוב יותר. הזוג שבמרכז הסרט הם גבר ואישה הנשואים כבר 40 שנה, ובתם היחידה הפתיעה אותם במתנה: נסיעה לרומא, בה שהתה גרדה בצעירותה במשך תקופה ארוכה. חיה, למדה אמנות וחוותה גם חיי אהבה מסעירים. מתברר כי יוהנס, אותו פוגשים בני הזוג במפתיע באחת הפיאצות בעיר היפה, ניהל רומן עם גרדה, דבר שהשפיע מאוד על חייה. המפגש המחודש עם רומא, סימטאותיה, כיכרותיה וחיי הלילה והתרבות שלה, כאילו מחזירים את גרדה עשרות שנים אחורה. שוב הדופק הולם לה בחזה, שוב האדרנלין משתולל בעורקיה. ובתוספת לאלכוהול החביב עליה היא ממש נכנסת לסינדרום רומא. הפיאצות מסחררות אותה. מדליק אותה החיבור המחודש לשפה האיטלקית, אותה היא יודעת חלקית, ומפגשים מהסוג האישי במרחב שבין הקולוסאום ופיאצה די טרווי גורמים לה לשיכרון חושים. זאת בעוד כריסטופר מבקש לאחר כל בילוי קצר לחזור לחדרם שבבית המלון. אז לא פלא שהאינטראקציה המחודשת של גרדה עם יוהנס מעוררת אצלה זיכרונות - טובים ורעים, ממומשים ומוחמצים - אבל גם תחושה של תשוקה בלתי נכבשת ששווה לשוב ולחוות אותה. האם זה יקרה ביניהם שוב, מקץ עשרות שנים? את זה תראו בסרט.
התסריט אותו חיבר בנדיקסן עם שני שותפיו, כריסטיאן האלקן וכריסטיאן תורפה, כתוב היטב. שקול ומאוזן, מצחיק ונוגע ללב, רגשי ושכלתני גם יחד. הוא עוסק במערכת יחסים ארוכה של בני זוג, שדמות רומנטית מן העבר מופיעה ומשבשת לאישה את מה שהיא חושבת שהיא ידעה על עצמה ועל העולם. הסרט אמנם רציני ודרמטי בטון שלו, אבל תוך כדי, בעיקר בחלק השני, מתגנבים פנימה גם קומיק רליפים משעשעים. משחקה של בודיל יורגנסן בת ה-64 מצוין. היא כריזמטית, שופעת אנרגיות, סקסית, והטמפרמנט שלה מחזיק את הסרט. לא הרחק מאחוריה ניצבים כריסטיאן הלסן ורולף לאסגארד, שמשלימים משולש אנושי מרתק. אם בא לכם לראות דרמה-קומדיה רומנטית, תעזבו את הקלישאות של הוליווד ותבחרו באופציה הדנית. היא הרבה יותר מתגמלת. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|