סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2021 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
25262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה היידן ושוברט במוזיאון תל אביב
 

 
 
הרביעייה הירושלמית תבצע יצירות מאת היידן, שוברט וברטוק במוזיאון תל אביב


מוזיאון תל אביב מציג את הקונצרט הרביעי בסדרה מופת ב' שיבוצע על ידי הרביעייה הירושלמית: אלכסנדר פבלובסקי, סרגיי ברסלוב - כינור, אורי קם - ויולה, קיריל זלוטניקוב -צ׳לו.

בתכנית יבוצעו היצירות: יוזף היידן - רביעיית כלי קשת בסול מינור אופוס 74 מס' 3 "הפרש", 
בלה ברטוק - רביעיית כלי קשת מס' 4, פרנץ שוברט - רביעיית כלי קשת מס' 14 ברה מינור ד' 810 "המוות והעלמה". לפני הקונצרט תרצה ענת שרון חצי שעה על תכנית הקונצרט.

הרביעייה הירושלמית
 
ההרכב הקאמרי הישראלי המקצועי הראשון, הם אורחים הרצויים תדיר באולמות חשובים ברחבי העולם. הקלטותיהם זכו בפרסים רבים, ובהם פרס כתב העת "מיוזיק" של הבי־בי־סי בקטגוריית מוזיקה קאמרית לשנת 2010 (הרביעיות לכלי קשת של היידן) ופרס ECHO Klassik לשנת 2009 (העלמה והמוות מאת שוברט). הקלטת רביעיית הפסנתר וחמישיית הפסנתר של שומן עם הפסנתרן אלכסנדר מלניקוב תצא ב־2012 בחברת "הרמוניה מונדי".

הרביעיה-הירושלמית--felix-broedeענקית1.jpg
"הרביעייה הירושלמית" (יחסי ציבור)
 
אלכסנדר פבלובסקי

(נולד באוקראינה ב־1977), הכנר הראשון ונגן קאמרי וסולן, הוא בוגר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ויחידת הנגנים הצעירים של מרכז המוזיקה ירושלים. פבלובסקי הוא זוכה פרס אילונה קורנהאוזר, הפרס הראשון בתחרות בראון-רוג'ר-זיגל ומלגות קרן תרבות אמריקה-ישראל.

פבלובסקי הנחה כיתות אמן ברחבי העולם והופיע עם תזמורות רבות, ובהן התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, התזמורת הקאמרית של קייב והקאמרטה הישראלית ירושלים, בניצוחם של דוד שלון, לורנס פוסטר, אשר פיש, רומן קופמן, אבנר בירון ומנדי רודן. ב־2004 הוא יסד את "דואו מונטיפיורי" עם הפסנתרנית אלה פבלובסקי ומאז 2008 הוא חבר בסגל האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. ב־2009 הוא מונה למנהל אמנותי של כיתות אמן ושל פסטיבל זייסט למוזיקה קאמרית המתקיימים בהולנד. אלכסנדר פבלובסקי מנגן בכינור פרסנדה מ־1824 המושאל באדיבות  פרסנדה ירושלים.

סרגיי ברסלר 
 
הופעת הסולו הראשונה של הכנר השני סרגיי ברסלר (נולד באוקראינה ב־1978) הייתה בגיל 12 בנגינת הקונצ'רטו לכינור מס' 2 מאת ויניאבסקי עם התזמורת הסימפונית של חרקוב. ב־1991 הוא עלה לישראל ולמד בקונסרבטוריון שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים. מאז 1991 זכה במלגות קרן תרבות אמריקה-ישראל ובכמה פרסים. כסולן הופיע ברסלר עם התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור; התזמורת הפילהרמונית הצעירה והתזמורת הסימפונית של לודוויגסבורג. הוא הנחה כיתות אמן במקומות רבים, ובהם האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון, האקדמיה האוסטרלית למוזיקה במלבורן, מכון קליבלנד למוזיקה, ויאדוליד (ספרד) ומרכז המוזיקה ירושלים.

סרגיי ברסלר מנגן בכינור לורנצו סטוריוני מ־1770 המושאל באדיבות קרן התרבות אמריקה-ישראל. את הכינור תרם אייזק שטרן.

אורי קם 
 
הוויולן אורי קם (נולד בלה הויה, קליפורניה, ב־1975) – שבהופעת הבכורה שלו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה היה בן 16 – זכה לתשואות רבות בהופעותיו בכמה מהבמות החשובות בעולם וניגן עם כל התזמורות בישראל. קם מרבה לנגן מוזיקה קאמרית והיה ויולן רביעיית המיתרים ויטמן, זוכת פרס נאומבורג. בנפרד הוא שיתף פעולה עם אמנים, כמו אייזק שטרן, יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן, גיל שחם, ברנרד גריהאוס, לין הארל, דוד גרינגס, עמנואל פהוד ורביעיות המיתרים רביעיית סנט לורנס והרביעייה הירושלמית.

קם זכה בכמה מענקים ופרסים, ובהם פרס שווייץ בתחרות ז'נבה הבין־לאומית ופרס פגניני בתחרות ליונל טרטיס הבין־לאומית. בשנים 2000-1990 זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. ב־2007 יצאה הקלטה מסחרית ראשונה של קם עם אחותו, הקלרניתנית שרון קם, בנגינת הקונצ'רטו הכפול של ברוך לוויולה וקלרנית. אורי קם מנגן בוויולה שבנה לו הירושי ליזוקה.

קיריל זלוטניקוב 
 
הצ'לן קיריל זלוטניקוב (נולד במינסק, בלרוס, ב־1978) למד תחילה באקדמיה למוזיקה של בלרוס ואחר כך בישראל אצל פרופ' עוזי ויזל ואצל הלל צרי והשלים את השכלתו המוזיקלית אצל פרופ' מיכאל חומיצר באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין ירושלים.

זלוטניקוב קיבל מלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל וזכה בתחרויות רבות, ובהן תחרות קלרמונט, תחרות בראון-רוג'ר-זיגל ובפרס פייר טרקלי. זלוטניקוב הופיע בתור סולן – בקונצרטים שאף שודרו ברדיו ובטלוויזיה – עם תזמורות נודעות ברחבי העולם, כמו התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, התזמורת הסימפונית של לודוויגסבורג, תזמורת גולבנקיאן, תזמורת דיוואן מערב־מזרח (שם הוא משמש צ'לן ראשי ומדריך חטיבת הצ'לו בתזמורת) ותזמורת קאמרטה ירושלים.

הוא שיתף פעולה עם דניאל ברנבוים, זובין מהטה, פייר בולז, ג'סי נורמן, אלנה בשקירובה, מיצוקו אושידה, נטליה גוטמן וטבאה צימרמן. עם הרפרטואר הרחב שלו נמנות היצירות החשובות לצ'לו מתקופת הבארוק, מהתקופות הקלאסית, הרומנטית והמודרנית. הוא הקליט את כל שלישיות הפסנתר של מוצרט עם מאסטרו דניאל ברנבוים והכנר ניקולאי זניידר.

קיריל זלוטניקוב מנגן בצ'לו סרג'ו פרסון מ־1970 שהושאל באדיבות דניאל ברנבוים (הצ'לו החביב על אשתו המנוחה, הצ'לנית ז'קלין דו פרה). זלוטניקוב גם מודה לקרן התרבות אמריקה-ישראלית על השאלת צ'לו גואדניני מ־1743.

היידן - רביעיית כלי קשת "הפרש"
 
בשנת 1761 החל היידן את שירותו בחצרו של הנסיך ניקולאוס מאסטרהאזי, נצר לאחת השושלות העשירות והמכובדות מקרב אצילי הקיסרות האוסטרו-הונגרית. קבלת המשרה הייתה נקודת מפנה בקריירה של היידן, שמשמעויותיה העיקריות עבורו היו עוגן כלכלי, וכן הזדמנות להוסיף ולהלחין יצירות שנועדו לביצוע בחצרו של הנסיך. עם העיסוקים המרכזיים של היידן נמנו ניהולה והובלתה של תזמורת שמנתה כעשרים וחמישה נגנים קבועים, שעבורה כתב את רוב הסימפוניות פרי עטו.

כמו כן היה היידן מחויב לכתיבת יצירות נוספות בסוגות שונות שנדרשו למטרות החצר, ביניהן, למשל, עשרות רבות של שלישיות לכינור, צ'לו ובריטון, כלי קשת איזוטרי שבו ניגן הנסיך עצמו, וכמובן רביעיות כלי קשת. בשנת 1790, עם מותו של הנסיך, יצא היידן למעין פנסיה במושגי התקופה. הוא נתפנה להלחין יצירות שהיוו מענים להזמנות מגוונות, בכללן אלו של הכנר והאמרגן יוהן פטר סולומון, שהזמין את היידן לשני ביקוריו המפורסמים בלונדון בשנים 1791 ו-1794.

קובץ הרביעיות אופוס 74 הולחן בשנת 1793, בתקופה שבין שני ביקוריו של היידן בלונדון, להזמנתו של הדוכס האוסטרו-הונגרי אנטון גאורג אפיוני. אפיוני היה גם זה שהציע לבטהובן כבר בשנת 1895, כשלוש שנים לפני שהאחרון ניגש להלחנת קובץ שש הרביעיות אופוס 18 (קובץ הרביעיות הראשון שבטהובן הלחין), להתנסות בכתיבת רביעיות כלי-קשת.

על פי ה"ק רובינס-לנדון, חוקר מרכזי ביצירות היידן, אופוס 74 יועד לנגינה בפני קהלים רחבים יחסית באולמות הקונצרטים הבינוניים עד גדולים של לונדון. זוהי מגמה חדשה אל מול זו שהתרחשה עד אז ביבשת אירופה, שבה הביצועים לרביעיות כלי קשת נותרו בעיקר בתוך חצרות האצילים ונוגנו בפני קהלים מצומצמים יותר. הבדלי הגישה ניכרים באופוס וניתן לזהות בו ניסיון ליצור, דרך המדיום הקאמרי, אפקט מרשים יותר ולעיתים דמוי-תזמורתי. הרביעיות בוצעו בלונדון כשנה לאחר כתיבתן על ידי רביעייתו של סולומון.

הרביעייה בסול מינור אופוס 74 מס' 3 (שזכתה לכינוי "הפרש") מהווה דוגמא בולטת לגישה החדשה של היידן. הכינוי דבק ביצירה בשל המקצבים המופיעים בפרקים הראשון והרביעי ומזכירים מקצבי רכיבה ערים. כבר בפתיחת הפרק הראשון קשה להתעלם מן הניסיון ליצור אפקט דמוי-תזמורתי רב-רושם, כאשר כל הכלים מנגנים יחד באוניסון במלוא העוצמה. שני הפרקים החיצוניים מלאי אנרגיה, דרמטיים לפרקים, וברור שיש בהם ניסיון יותר לרתק ולהסעיר את המאזין מאשר "להנעים את זמנו". הפרק השני והאיטי מהווה ניגוד מושלם לשאר הפרקים ברכות והעידון יוצאי הדופן השורים עליו. 
 
ברטוק - רביעיית כלי קשת מס' 4
 
ביולי 1927 התקיים בבאדן-באדן קונצרט של יצירות שנכתבו סביב אותה העת על ידי כמה מהבולטים שבמלחינים שפעלו באירופה של אותם ימים, ביניהם שנברג, ברג וברטוק. בין השאר נוגנו הסונטה לפסנתר מאת ברטוק (בביצוע המלחין עצמו), וגם ביצוע בכורה לסוויטה הלירית לרביעיית כלי קשת מאת אלבן ברג. היצירה האחרונה התבלטה בתעוזה וחדשנות, ותוך שימוש בשיטת 12 הטונים התאפיינה במתיחת גבולות השפה המודרניסטית שהתהוותה עד לאותה נקודה. רבים מן מלחינים שנכחו באירוע הושפעו ממנו עמוקות וחלקם אף חשו צורך בתגובה, בכללם שנברג שתוך חדשים ספורים פרסם את הרביעייה השלישית פרי עטו.

ברטוק הגדיל אף יותר בתגובתו, כשחזר להלחין בסוגה שממנה משך ידו מזה עשור, ובמשך פרק זמן של פחות משנה העלה על הכתב את הרביעיות השלישית והרביעית. אפשר להשוות את השלב הזה בדרכו האמנותית של ברטוק לשלב בקריירה המקבילה (כמובן לא מבחינה כרונולוגית) של היידן, שבו הולחן קובץ הרביעיות אופוס 33. גם היידן שב לכתוב בסוגה לאחר כמעט עשור של הפסקה, וגם הוא כברטוק חולל בשיבה הזו תמורות מכריעות בהתפתחותה של סוגה זו.

בבסיסה של רביעיית כלי הקשת מס' 4 מבנה רב-פרקי של חמישה פרקים, המסודרים באופן סימטרי. שני הפרקים ה"חיצוניים" (הראשון והחמישי) הם פרקים מהירים המבוססים על חומר מוטיבי דומה ולעיתים קרובות אף זהה, ובסיום הפרק החמישי קיים ציטוט מהפרק הראשון. הפרקים השני והרביעי מהווים יחדיו "צמד" מובהק עוד יותר.

שניהם מהירים וקצרים, בעלי אופי סקרציאלי, וכמו כן הם מבוססים על אותם שני חומרים מוטיביים זהים. אפשר לראות בשני פרקים אלו מעין וריאציות חופשיות האחד על רעהו. במרכזה של ה"מעטפת" (כך כינה זאת ברטוק עצמו) הזו, בעלת שתי השכבות, ניצב הפרק השלישי והאיטי. הפרק נפתח בצ'לו המנגן מנגינה בעלת אופי רפסודי-אלתורי, בסגנון הונגרי-צועני מובהק. בחלקו האמצעי של הפרק ישנו חיקוי של ציוץ הציפורים ושאר רחשי טבע, והחלק חושף את הנטייה של ברטוק אל הפסטוראלי והלילי, נטייה שתבוא לידי ביטוי בהמשך דרכו.

התחומים שהם אולי הבולטים ביותר בחדשנותם ביצירה הם המצלול והשימוש בכלי ההרכב. במידה רבה, קיים ביצירה מיצוי של שלל האפקטים והאפשרויות הסונוריות שנחקרו עד אז במסגרת ההרכב של רביעיית כלי קשת. בין השאר, נוכל לזהות גליסאנדים נרחבים המנוגנים בו זמנית בכל הכלים, נגינת טרמולו על יד הגשר ועוד. כל הפרק הרביעי מוקדש לטכניקות הפיציקטו (פריטה בכל קשת) השונות. בין מיני הפיציקטו שבהם נעשה שימוש לאורך פרקי היצירה: תווים בודדים וכפולים, פיציקטו ליד הגשר, באקורדים המנוגנים ביחד ובצלילים מפורקים, וגם לראשונה במה שזכה לכינוי "ברטוק פיציקטו", מעין צביטה של המיתר שלאחריה המיתר "נחבט" מאליו בצוואר הכלי ויוצר אפקט נקשני, דמוי הצלפה. 

הרביעייה-הירושלמית-Felix-Broede.jpg
"הרביעייה הירושלמית" (יחסי ציבור)  
 
שוברט - רביעיית כלי קשת "המוות והעלמה"
 
"בכל לילה, בעת שאני עולה על משכבי, כולי תקווה שלא אקיץ עוד, וכל בוקר כמו נועד להזכיר את עליבותו של קודמו". פרנץ שוברט כתב את הדברים במכתב לידידו בשנת 1824, לאחר שנתחוור לו סופית כי הוא סובל ממחלת העגבת. הגילוי הביא אותו למסקנה שמיטב שנותיו כבר נמצאות מאחוריו. יחסיו ה"קרובים" של שוברט עם מושג המוות לא היו בגדר חידוש עבור המלחין בן העשרים ושבע. מבין שלושה-עשר אחיו ואחיותיו שרדו רק שלושה, וכבר בגיל ארבע עשרה הלחין שיר בשם "קינת הגר" העוסק במותו של ילד רך בשנים. במהלך אותה שנה קשה העלה על הכתב את שתי רביעיות כלי הקשת, האחת בלה מינור, המכונה כיום "רוזמונדה", והשנייה ברה מינור, שזכתה לכינוי " המוות והעלמה". הסיבה לכינוי "המוות והעלמה" נעוצה בנושא הפרק השני, המצטט מתוך השיר הנושא את אותו שם והולחן על-ידי שוברט עוד ב-1817.
השיר, למילים מאת מתיאס קלאודיוס, מגולל דו-שיח קצר בין עלמה לבין דמות המוות המנסה לפתותה לאחוז בידו וליפול לשינה בזרועותיו. הקשר המנוגד בין הכמיהה לשלווה הנצחית שמציע המוות לבין האלימות הגלומה בו וההתנגדות אליו ריתק את שוברט באופן אישי, ולא בכדי הוא בחר להלחין מספר שירים העוסקים בנושא. הניגודים הללו עומדים בבסיס היצירה וממקמים אותה, תוך שימוש בגישה רב-פרקית מחזורית, כנקודת ציון מרכזית בהתפתחות הספרות הקאמרית של המאה ה-19.

הרביעיה ברה מינור בוצעה בימי חייו של שוברט, ככל הנראה פעמיים בלבד, במסגרת הופעות בחוגי בית מצומצמים שלא היו הרבה יותר מחזרות קריאה מהדף. אחד הביצועים הללו התרחש בבית ידידו של שוברט, פרנץ לכנר, שכתב על האירוע ממרחק של כמה שנים לאחר מותו של המלחין: "הרביעיה שכעת מפעימה את העולם כולו ונחשבת לאחת מן המופלאות מסוגה, לא זכתה בזמנו לתשואות שכאלו, פה-אחד. הכנר הראשון (ככל הנראה הכוונה לאיגנץ שופנציג), שכבר לא היה בכוחו עוד לעמוד במשימה שכזו מפאת גילו המתקדם, קרא לעבר שוברט לאחר סיום הנגינה: 'אחי, כך לא ייעשה! השאר בשירים שלך!'. שוברט אסף בשקט את התווים בכתב ידו והכניס אותם למגירת שולחן הכתיבה, לנצח".

כאמור, הדרמה והניגוד מהווים מוטיב מרכזי ביצירה. בפרק השני, בחר שוברט בצורה של נושא ווריאציות על-מנת לשקף במוזיקה את ההתפתחות הפואטית-דרמטית שבשיר. ניתוח הפרקים הראשון והרביעי מעלה כי חלקים מרכזיים בהם מבוססים על חומרים מוטיביים מתוך אותו הלחן לשיר. בפרק הרביעי אף משובץ ציטוט מרומז קצר מתוך שיר ידוע אחר של שוברט, "שר היער" למילים מאת וולפגנג פון גתה, העוסק גם כן בנושא דמות המוות האורבת ומנסה לפתות ילד תמים. לצד חומרים דרמטיים וסוערים אלו משולבים בפרקים השונים גם חלקים שונים בתכלית, שאולי מייצגים את הפן התמים והשלו שבמנוחה הנצחית. 
 
הקונצרט יתקיים ביום רביעי ה-14 בינואר 2015 בשעה  20:30 (ההרצאה תחל בשעה 19:45), אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב. מחירי כרטיס: 140-100 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 03-6077020


למועדי מופעים >

28/12/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע