סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2021 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
25262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה רביעיית אביב במוזיאון תל אביב
 

 
 
רביעיית כלי הקשת תבצע יצירות מאת בטהובן וברהמס במסגרת הסדרה מופת א' במוזיאון תל אביב


מוזיאון תל אביב מציג את הקונצרט הרביעי בסדרה מופת ב' שיבוצע על ידי רביעיית אביב.

אל חברי הרביעייה,  סרגיי אוסטרובסקי, יבגניה אפשטיין - כינור, נואמי ביאלוברודה - ויולה, אלכסנדר קרמוצ'ין - צ'לו, יצטרפו  לוסיה ברנאדיץ׳ בוויולה ופליקס נמירובסקי  בצ׳לו.

בתכנית הקונצרט יבוצעו היצירות הבאות: לודוויג ואן בטהובן - רביעיית כלי קשת מס' 12 בלה מינור אופוס 132, יוהנס ברהמס - שישיית כלי קשת מס' 2 בסול מז'ור. לפני הקונצרט תרצה ענת שרון חצי שעה על תכנית הקונצרט.

רביעיית אביב

רביעיית אביב הוקמה ב־1997 ביוזמת ארבעה מוזיקאים צעירים. הרביעייה זכתה בפרסים ראשונים בתחרויות יוקרתיות, כמו תחרות רביעיות המיתרים בפראג (1998), תחרות מלבורן השלישית למוזיקה קאמרית (1999), תחרות הירלן, הולנד (1999), תחרות שוברט בגרץ, אוסטריה (2003) ותחרות הרביעיות של בורדו, צרפת (2003). כמו כן זכתה הרביעייה בפרסים מטעם משרדי התרבות של גרמניה (1999) וישראל (2000) ובפרס ההרכב המוזיקלי הטוב ביותר בישראל בשנים 2003 ו־2008.

בשמונה השנים האחרונות הופיעה הרביעייה באולמות הקונצרטים החשובים בניו יורק, בוושינגטון, בלונדון, בפריז, בסידני, בווינה, בסטוקהולם, בקלן, בבון, בציריך, בזלצבורג ובבריסל. ההרכב גם הופיע בסיורים בארצות הברית, בקנדה, בברזיל בדרום אפריקה, בסין, באירלנד, באיטליה, בלטביה ובצרפת והשתתף בפסטיבלים יוקרתיים באוסטריה, בצרפת, בשווייץ, בקרואטיה, בבלגיה, באסטוניה ובישראל.

הרביעייה ביצעה את החמישיות הנודעות ביותר עם סולנים מקומיים ובין־לאומיים, כמו יפים ברונפמן, בוריס ברמן ורולנד פונטינן. כמו כן הנחתה כיתות אמן להרכבים קאמריים בישראל, בשוודיה, בארצות הברית, בקנדה ובדרום אפריקה.

ההרכב הקליט שתי הקלטות בחברת נקסוס ושלוש בחברה הישראלית "דליה קלאסיקה".
חברי הרביעייה משמשים מורים אורחים בכמה אקדמיות למוזיקה בישראל ומחוצה לה. 
 
רביעיית-אביב-גלעד-שהבני.jpg
רביעיית אביב (צילום: גלעד שהבני)

עמרי אברהם על היצירות:

בטהובן - רביעיית כלי קשת מס' 12 
 
בתשיעי בנובמבר 1822 שלח ניקולאי גליצין, נסיך סנט-פטרבורגי וצ'לן חובב, מכתב לבטהובן ובו ביקש ממנו לכתוב עבורו "שתיים או שלוש רביעיות, עמל שעליו אשמח לשלם לך כל סכום שתמצא מתאים". לשניים הייתה הכרות מוקדמת, וגליצין אף היה האחראי להעלאת ביצוע הבכורה ל"מיסה סולמניס".

בטהובן ענה מיד לגליצין ונקב בסכום של 50 דוקטים בעבור כל רביעיה, סכום גבוה יחסית, שגליצין הביע בתשובתו נכונות לשלם. מלאכת הכתיבה הייתה תהליך ארוך ומורכב יותר. בטהובן ניגש למלאכה רק במאי של אותה שנה, כמה חודשים לאחר השלמת העריכות לסימפוניה התשיעית. באותה תקופה כתב לו גליצין שוב: "אני ממש חסר סבלנות לקבל לידי רביעיה מפרי עטך... אף על פי כן, אני מפציר בך לא לקחת זאת בחשבון ולהיות מודרך רק בידי השראתך". בטהובן אכן לא התחשב במיוחד בחוסר הסבלנות של גליצין, והרביעיה הראשונה, אופוס 127, הושלמה רק בפברואר 1825, ושתי הרביעיות אופוס 130 ו-132 הושלמו בטווח של כשנה לאחר מכן. ייתכן מאד הרביעיה אופוס 132 הושלמה עוד לפני הרביעיה אופוס 127, ובוודאי לפני ברביעיה אופוס 130, וחוסר הסדר במספרי האופוס נובע מחוסר תיאום בין המוציאים לאור השונים שפרסמו את שלוש היצירות.

הרביעיה אופוס 132 היא כאמור אחת הסנוניות הראשונות מבין הרביעיות "המאוחרות", והיא בוצעה בבכורה ב-6 בנובמבר 1825. לרביעיה חמישה פרקים, וזוהי יצירתו הראשונה של בטהובן להרכב של רביעיית כלי קשת שחורגת ממבנה ארבעת הפרקים המסורתי. הפרק האיטי, הממוקם בלב היצירה, הוא הארוך מבין הפרקים. בטהובן הוסיף לו את הכותרת "שיר קודש של הודיה של המחלים אל הבורא, במודוס הלידי".

נוסף על עומס הכתיבה הכללי שהיה עליו בין השנים 1822 ו-1825, גם מצב בריאותי קשה העיב על יכולתו של בטהובן להשלים את מלאכת הלחנת הרביעיות שלבסוף קוטלגו תחת מספרי האופוס 127, 130 ו-132. פרק זה הוא אם כן ביטוי של בטהובן לתחושותיו לאחר שהוטב מצבו הבריאותי. הנופך הדתי של שיר ההודיה בא אצל בטהובן לידי ביטוי בין השאר בשימוש במודוס הלידי, אחד מן המודוסים הכנסייתיים שהיו בשימוש למן ימי הביניים והרנסנס, קודם לכינון השיטה הטונאלית של המאות ה-18 וה-19. צ'רלס רוזן אף חשף כי החלק הראשון של הפרק מבוסס על צלילי לחן המזמור הגרגוריאני Veni Creator, Spiritus.

לעומת הפרק האיטי המעמיק ורחב היריעה, משבץ בטהובן מיד לאחריו את אחד הפרקים הקאמריים הקצרים ביותר שהוציא מתחת ידו: מארש אמיץ והחלטי, המוביל ללא הפוגה אל פרק הסיום. החומרים העיקריים בפרק זה יועדו כמה שנים קודם לכן להבנות את פרק הסיום לסימפוניה התשיעית. בטהובן בחר לבסוף להלחין לסיום הסימפוניה פרק אחר לחלוטין, שבו כזכור שיבץ את חלק המקהלה והסולנים השרים את גרסתו ל"אודה לשמחה" למלים מאת שילר. 
 
ברהמס - שישיית כלי קשת מס' 2 

כבר בשנת 1853 תכנן ברהמס לפרסם רביעיית כלי קשת ראשונה בסולם סי מינור תחת אופוס מספר 1. לבסוף חכך בדעתו ובחר לגנוז את היצירה. תהליך דומה התרחש מספר פעמים בשנים הבאות, ורק מקץ עשרים שנה, בשנת 1873, פרסם לבסוף את שתי רביעיות כלי הקשת אופוס 5.

הסיבה העיקרית של ברהמס להימנע זמן רב כל-כך מלהוציא לאור יצירות בסוגה זו נעוצה בסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו, כאשר לדבריו צילם של ענקי המלחינים בתקופות העבר הוא העומד לנגד עיניו ומנחה אותו, אמרה המזוהה יותר מכל עם הגישה ה"היסטוריציסטית" במוזיקה.

"אינך יודע כיצד הוא הדבר לשמוע כל העת את צעדיו טופפים מאחוריך" כתב בהתייחסו למורשתו של בטהובן. שתי שישיות כלי הקשת אופוס 18 ו-36 מילאו במידה רבה את החלל שנוצר באותן עשרים שנה בשדה הכתיבה הקאמרית לכלי-קשת. אלו הן יצירותיו הקאמריות היחידות ללא פסנתר מאותן שנים, וברהמס נטע בהן את מיטב רעיונותיו וחידושיו בשדה זה. הסוגה של שישיית כלי קשת לא היה נפוץ ו"מחייב" כל-כך כמו רביעיית כלי הקשת. בין הדוגמאות הבודדות שעמדו לנגד עיניו בעת הכתיבה היו תריסר השישיות שהלחין לואיג'י בוקריני עוד במאה ה-18 וכן שישיית כלי קשת של לודוויג שפור מ-1855.

השישיה אופוס 36 הוקדשה לאגתה פון זיבולד, עלמה שברהמס פגש בעת חופשת קיץ בגוטינגן בשנת 1858. בין ברהמס וזיבולד התפתח רומן אהבים, והשניים אף חשבו להינשא. בהמשך כתב לה כי הוא "אוהב אותה... אך אינני מעוניין לכבול עצמי בשלשלאות". למרות דברים אלו, ברהמס היה מעוניין לשמור על קשר רומנטי עם זיבולד, והיא שבחרה לסיים לבסוף את הקשר. עם סיום הלחנת השישיה אופוס 36, בשנת 1865, כתב ברהמס לידידו יוזף גאונבאכר כי "כעת שחררתי עצמי מאהבתי האחרונה".

ביצוע הבכורה הרשמי התרחש בוינה באוקטובר 1867. לאחרונה נתגלה כי בדומה לשלישיית הפסנתר הראשונה אופוס 8, גם השישיה אופוס 36 בוצעה לראשונה, באופן מפתיע, דווקא על-ידי קבוצה של כמה מחלוצי הביצוע המוזיקלי בבוסטון שבארה"ב, עוד בפברואר 1866. לעומת שישיית כלי הקשת הראשונה אופוס 18, השישיה אופוס 36 היא יצירה שקטה ומופנמת יותר, החושפת חלק בוגר ומיושב במזגו של ברהמס. הוא מפליא ליצור ביצירה זו מזיגה בין ליריות וזרימה מלודית המושפעת משוברט לבין חשיבה רב-קולית מפותחת. בפרק השלישי והאיטי אף ניתן לזהות השפעה ניכרת של יצירתו האינסטרומנטלית של באך.

הקונצרט יתקיים ביום חמישי ה-29 בינואר 2015 בשעה  20:30 (ההרצאה תחל בשעה 19:45), אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב. מחירי כרטיס: 140-100 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 03-6077020


למועדי מופעים >

28/12/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע