סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: טל גורדון בשורת הלא מקובלים – שילה פרבר פינת גורדון
 

 
 


ההורים של שילה פרבר שלחו אותה לשיעורי בלט ופסנתר, במשך רוב ילדותה היא התבצרה מיוזמתה בספרייה ואף דילגה על שלב מרד הנעורים. איך בכל זאת היא גדלה להיות הילדה הרעה של הרוק הישראלי ? טל גורדון מבררת.

קול נשי מחודד

לפני שנתיים בערך, פלוס מינוס, ראיתי הופעה של שילה פרבר ומאז אני מחכה לאלבום השני שלה, "מתוק שחור" (הפקה מוזיקלית דניאל סלומון), שיצא ממש עכשיו.

גם את האלבום הראשון שלה אהבתי, אבל אחרי שראיתי את ההופעה (לבד, רק היא והגיטרה) - החיבור הטוטלי הזה שיש בינה לבין המילים הדוקרות עד כדי אכזריות של מי שכותבת שורות כמו "אני שמה עליך זין, אני שמה אותך בשיר, אם הארת את חיי אז עכשיו תשלם על זה והחשבון ילך אליי", והכוח העצום שטמון בה -עצרו את נשימתי. בתקופה שבה הרוק הנשי לא ממש זוכה לעדנה, נדיר היה לשמוע קול כל כך מדויק ומחודד כמו זה של פרבר.

"מתוק שחור זה סוג של הרס עצמי"

"זה רק ריח החטא שהעיר אותי לצאת, אסור זה אסור זה אסור באמת, מנסה להשתלט על שד שחור שבועט, כל העולם יתמוטט, חשבתי שהשד הזה מת" ("אסור זה אסור", מילים ולחן: שילה פרבר)

- בואי נתחיל משם האלבום, למה דווקא "מתוק שחור".

"זה מתוך השיר `אסור זה אסור`, שיש בו את השורות `אור כל הדרך, כל הדרך אור, ועשן מתוק שחור, מתוק שחור`. זה כמו פרפר שעף לתוך האש והוא מדווח מהדרך שהוא עושה. יש אור כל הדרך, והעשן המתוק שחור זה הכנפיים שלו שנשרפות. מתוק שחור זה סוג של הרס עצמי".

- הרס עצמי שקשור לחיים שלך או שאת כותבת כצופה במישהו אחר?

"כל דבר שאני כותבת הוא רק מתוך התנסות אישית. אני פשוט לא מתעניינת באחרים מספיק בשביל לצפות בהם בכזו תשומת לב... אני מסתכלת על אחרים בעיקר ביחס אלי, בקשר שלהם אלי. אין לי את העניין הזה של להסתכל, נגיד, על מישהו שהורס את עצמו ולנתח את זה במילים".

- נטיות סוציופטיות משהו?...

"ברור..."

"גם ואגנר זה שיא הרוקנרול"

- במה שונה האלבום החדש מהקודם? לאן את מרגישה שהתפתחת?

"אני חושבת שאני יותר בפוקוס היום, כאדם, וזה נמצא באלבום. גם האלבום הקודם למשל, נבנה סביב אני והאקוסטית – רם (אוריון, המפיק של האלבום הקודם – ט.ג.) שמע סקיצות שלי לבד עם הגיטרה האקוסטית. אבל באלבום הקודם אמרתי לרם משהו שכל כך מזעזע אותי שאמרתי את זה, אבל הייתי ממש רצינית: אמרתי לו שאני לא אוהבת גיטרה אקוסטית ושאם היא תהיה באלבום היא חייבת להיות ממש מוצדקת, ובהקשר מאוד מדויק וקוּלי. גיטרה אקוסטית הייתה בעיניי מין רשת כזאת שנופלים אליה, ובאמת אין הרבה גיטרה אקוסטית באלבום הקודם. היום זה מצחיק אותי, כי אפשר לחשוב שאני כותבת על גיטרה חשמלית. אני מנגנת על חשמלית, אבל אני כותבת את השירים על אקוסטית, ולהגיד שאני לא אוהבת את זה, זה כמו לא לאהוב את עצמך. והיום אני נורא מפוקסת על זה.

"מעבר לזה - דניאל מאוד שונה מרם. שניהם אנשים עם המון רעיונות מוזיקליים, אבל הרעיונות שהם מביאים מגיעים מעולם אחר. דניאל מגיע מהמוזיקה הקלאסית, רם יותר רוקיסט בכל רמ"ח אבריו. אומרים על דניאל שהוא רך, יש אנשים ששומעים מוזיקה קלאסית ומחליטים שזה רך אבל זה בכלל לא נכון. יש בקלאסית גם ואגנר וכל מיני דברים שזה שיא הרוקנרול."

"עם חברים אין שטויות, אין נחמדות מנומסת"

- דניאל סלומון ואת חברים מאוד טובים כבר שנים. את שאלת החיבור ביניכם בתקליט טחנו כבר בכל ריאיון אפשרי, אז אני אשתדל לתקוף את זה דרך השאלה, כמה ואיך משפיעה העובדה שאתם חברים טובים על תהליך העבודה

"אנחנו חברים טובים כבר שבע או שמונה שנים. תמיד חושבים שחברים זה דבר מנוחמד כזה, וזה בדיוק להיפך. עם חברים אין שטויות, אין את הנחמדות המנומסת הזאת, זה אלמנט שאתה מסיר מהעבודה, ובשבילי זה עבד נורא טוב. נורא קל לי להגיד לדניאל את האמת כי זאת השפה הרגילה שלנו, אנחנו אומרים תמיד את האמת אחד לשני. אז לא היו דיוני סרק בעבודה, ולא הייתה את התקופה הזאת שצריך להכיר אחד את השני, שזה פשוט להקיא מזה, כי אתה נותן איזו גירסה של עצמך, ואתה נותן את מה שאתה חושב שטוב בך ואתה בדרך כלל טועה".

- פעם אמרת לי שאתם גם מאוד דומים. במה?

"יש לנו הומור דומה, ואני חושבת שיש לנו רגישויות דומות, אנשים שמעצבנים אותנו מעצבנים אותנו במקביל, למרות שלדניאל יש יותר סבלנות מאשר לי. שנינו באים מבתים קצת דומים כי גם ההורים שלי וגם שלו פולנים, ושנינו גדלנו בבתים כאלה שקצת הרגישו לנו כשהיינו קטנים כמו בועה. כשהיינו ילדים זה הרגיש די רע, אבל בדיעבד זה היה דווקא טוב כי מוזיקה, למשל, וכל מיני דברים ששמעו נגיד בבית ספר, זה ממש לא מה ששמעו בבית. היה משהו אירופאי בבית שלא קשור למה שקורה מסביב.

"שנינו גם היינו ילדים בודדים. היום כשאני פוגשת בנאדם אני ישר יודעת אם הוא היה ילד בודד. באלה שלא היו בודדים יש סוג של מרוצוּת עצמית שאני לא כל כך אוהבת, של בנאדם שיודע שמה שהוא לא יעשה יהיה בסדר. הבשורה מגיעה רק מהלא מקובלים. האמת שכשהייתי קטנה אמא שלי אמרה לי את זה אבל לא האמנתי לה כי היא אמא, אז ברור שהיא תגיד לי משהו כזה".

"עם הפסנתר והבלט הפסקתי פחות או יותר באותו זמן"

- תספרי לי על הדרך שעשית למוזיקה. אני מרגישה שאני לא יודעת כלום כמעט על המקום שאת באה ממנו.

"ההורים שלי שלחו אותי ללמוד פסנתר מגיל חמש, למדתי פעמיים בשבוע עד גיל שלוש עשרה".

- אז את ממש יודעת לנגן, פסנתרנית.

"ממש לא, אני גרועה. אני יודעת תווים, ואם יש לי ספר של יוני רכטר או סשה ארגוב, נניח, אני יכולה לנגן מתוכו, אבל אני לא טובה בזה. למדתי במקביל גם בלט (המראיינת המומה), בחיי. הייתי ילדה כזאת שאין לה זמן חופשי בכלל, כמו איזה יפנית כזאת, כל הזמן ביעילות, זה היה נורא..." (צוחקת).

- זה בא ממך, הרצון ללמוד את כל הדברים האלה, או שזו הייתה דחיפה של ההורים?

"זה בא מאמא שלי. אמא שלי מאוד האמינה בי. אני באה ממשפחה לא כל כך עשירה, לא עניים אבל גם לא ממש עשירים, ההורים שלי עבדו מאוד קשה, ומבחינתם הדבר הכי חשוב בסדר העדיפויות הייתה ההשכלה שלי. כבר מגיל ארבע, כוס אמק... עם הפסנתר והבלט הפסקתי פחות או יותר באותו זמן. מרדתי והלכתי ללמוד גיטרה".

"הייתי ילדה חננה, כל הזמן נעלבת ושותקת שנים"

"כי באש ששורפת כעת את רגליי אני ארדוף אותך, אני אקריב גם אותך. חייך אל הקהל, טרוף את השלל, מקולל! מקולל! מקולל!" ("מקולל", מילים ולחן: שילה פרבר)

- מעניין איך אנשים בדרך כלל הפוכים לדימוי שלהם. הטקסטים המאוד מתריסים שלך, המראה שלך, כל אלה יצרו דימוי של מישהי שמורדת מגיל מאוד צעיר.

"לא, ממש לא. הייתי ילדה מאוד חננה, כזאתי שיושבת בספרייה, וכל הזמן נעלבת, ושותקת שנים. פשוט שתקתי שנים. לקח לי המון זמן העניין הזה. אני לא מרגישה שמרדתי כמו שצריך. אז נהייתי די מרדנית אחרי זה, אבל זה פשוט כי יש לי חסך. פספסתי את כל הקטע של להיות ילדה מרדנית ונראה לי שמגיל שמונה עשרה או יותר מאוחר אפילו אני מפצה את עצמי על זה".

- ובמה מתבטאת היום המרדנות חוץ מבשירים?

"אני לא יודעת לספר לך על איזה מעשה מרדני שעשיתי, אני פשוט עושה מה שאני רוצה מתי שאני רוצה. מה שאני רוצה כרגע לעשות הוא להיות מאוד מקצועית, אז אולי זה לא נראה שאני מרדנית".

- מה זה אומר להיות מקצועית?

"מקצועית כמו לתת ריאיונות לאלבום, כמו לעבוד באלבום הזה, להתאמן פה ושם. אני משתדלת. גם זה מאוד לא כמו הדימוי שלי".

- נראה שקרה משהו מאוד משמעותי שהפך את הילדה שאת מתארת למי שאת היום. היה משהו כזה, ספציפי?

"אני חושבת שהאמת היא שהיום שבו השתניתי זה היום שבו הפסקתי להיות בתולה. קמתי למחרת בנאדם חדש. בחיי. זה נכון".

" להיות שונה או מיוחד זה לא ערך בעיני"

"מספרים לי שטוב לָך, קמה כל בוקר ומודה לי שעזבתי. גם אני כרגיל משתנה, התחלתי לצמוח, דווקא לא רע להיות לבד. אולי הלב התכווץ לי. לא אוהבת אף אחד. ותראי איך אחרים, תקשיבי לקולות האלו, כמה בקלות הם שמחים, כמה מעט שהם צריכים. אל תשכחי את יופיים, הוא היה גלוי רק לנו, אל תגידי שהכל סתם" ("רק לנו", מילים ולחן: שילה פרבר)

- מאלו דברים את מושפעת? מי אבות המזון שלך?

"יש המון. לטעם שלי יש ריינג` נורא רחב. ג`ון לנון, לו ריד, הם בין האמנים שהשפיעו עלי, אני מאוד אוהבת את ז`אק ברל. אני חושבת שכמו כל הכותבים בעברית אני מושפעת בדרך עקיפה וישירה מאלתרמן. אי אפשר ממש לאתר את זה בשירים שלי אבל מבחינתי זה נמצא שם. אני חושבת שאלתרמן הוא הגדול מכולם, ברמה בין לאומית. נראה לי שכל מי שכותב אחריו מושפע ממנו. בזמן האחרון אני מגלה שאני גם נורא מושפעת מתרצה אתר".

- יש דברים במוזיקה שאת שונאת?

"שונאת לא, אבל יש דברים שלא מדברים אלי. כל מיני להקות בנים ובנות שכמעט בלתי אפשרי שיעניינו אותי. באופן כללי אני הרבה יותר מתעניינת בסינגר-סונג-רייטרס, אבל אני לא שונאת. יוקו אונו אמרה פעם בתגובה למבקרים, שלפני שאתה כותב ביקורת, אתה צריך לזכור שמה שראית ושמעת עכשיו זה חלק מתעשיית השלום ולא מתעשיית המלחמה".

- עד היום, את כל השירים שלך כתבת לבד. מה עם יצירה משותפת עם אמנים אחרים, זה משהו שמעניין אותך?

"אני לא מסוגלת. זה לא משתלטנות, זה בגלל שאני לא יודעת לג`מג`ם או לאלתר עם אנשים, ואני גם לא רוצה לדעת. אני מקבלת את עצמי בעניין הזה, מאז ומתמיד אני יודעת שאני כזאת. אני בנאדם קצת סגור. לגמרי."

- אפרופו הדימוי שדיברנו עליו קודם, כרגע את מקוטלגת במגירת המוזיקה האלטרנטיבית, אבל נדמה לי שזאת ממש לא אג`נדה מבחינתך

"נכון. זה לא ערך בעיניי להיות שונה או מיוחד. אני חושבת שאתה צריך להיות אמיתי, ואם יוצא לך משהו מיוחד אתה מיוחד, ואם זה יוצא רגיל אז אתה רגיל, וגם זה טוב, העיקר שאתה אמיתי. אם אתה מנסה להיות מיוחד אתה כבר לא אמיתי, והדבר היחיד שמדבר אלי זה אמת. זה מה שאני מחפשת. פוזות נורא משעממות אותי, ואני כבר מזהה אותן היום די מהר".

"החובה המוסרית להיות אינטליגנטי"

- הקדשת את האלבום לנוגה לפיד ז"ל. מותר לשאול מה עומד מאחורי ההקדשה הזו?

"נוגה הייתה החברה הכי טובה של אחי. היא הפכה להיות בת בית אצלנו, והיא הייתה ילדה נורא מוכשרת וחכמה כזאת ושנונה ונורא שווה. היא הייתה גיטריסטית מעולה וממש ילדה מעניינת. לה ולאחי גם הייתה להקה ביחד. והיא הלכה לעולמה. אני חושבת ששווה להקדיש לה אלבום כי כשמישהו צעיר מת אז יום אחד הוא פשוט לא נמצא יותר. וזה אולי לא משנה לאף אחד, בטח לא לה, אבל כנראה שלי זה משנה במשהו. אם היא הייתה בחיים אני חושבת שהיא הייתה מעריכה את זה".

- בעמוד האחרון של החוברת בדיסק, בתודות, כתבת "תודה לליליאן והחובה המוסרית להיות אינטילגנטי".

"זה משהו שליליאן (שוץ, המנהלת האישית של פרבר - ט. ג.) אמרה לי והשפיע עלי המון, זה שם של איזשהו ספר שהיא ציטטה לי וזה משהו שמאיר את דרכי. זה משפט גדול".


שילה פרבר, "מתוק שחור", נענע דיסק.

שילה פרבר תופיע היום, יום רביעי ה- 8 במרץ ב- 22:30 בתיאטרון תמונע בתל-אביב. לפרטים נוספים.
שירים של פרבר בוהפעה חיה (דף ההורדות של פורום ווינט)


08/03/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. אנחנו אוהבות את שילה
מאיה והדר , (09/03/2006)
3. אל תגידי שהכל סתם
מיכל , (09/03/2006) (לת)
2. ממש תגובה אינטליגנטית
אביחי , (09/03/2006)
1. הבכיינית התורנית
ישראל , (08/03/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע