סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: טל גורדון רגאיי בלי ראסטות - חיים לרוז פינת גורדון
 

 
 


המוזיקאי חיים לרוז ("ביקיני", ברי סחרוף ועוד) מתמיד בעיסוק שלו ברגאיי על שלוחותיו. בימים אלה יוצא אלבום שני שלו בז`אנר, שבו הוא חתום על המוזיקה ועל ההפקה המוזיקלית של אמנים מג`מייקה ומאנגליה.

"קשה להתחיל מבס"

אחד הדברים שאני אוהבת בעובדה שהזמן עובר, היא האפשרות לגלות מה באמת קרה עם כל מיני התחלות. מה מהן היו סתם גחמות זמניות, ומה הפך לדרך חיים. את חיים לרוז, למשל, הכרתי מתישהו בגיל העשרה שלי ובאזור הצבא שלו, כשהיינו חלק מאותם חבר`ה לאיזה רבע שעה. בערך באותה תקופה הוא התחיל עם הבס, והזמן שעבר מאז הוכיח שלא היה מדובר באחת מאותן גחמות ילדות, אלא במישהו שהפך, בעשרים השנים שאחרי, לאחד המוזיקאים הישראלים המשובחים והמעניינים, מה שמנפץ את המיתוס שאומר שכדי לנגן צריך להתחיל כמה שיותר צעיר.

"התחלתי לנגן בס בערך בזמן הצבא, נורא מאוחר", הוא מספר. "תמיד רציתי לנגן אבל איכשהו זה אף פעם לא התממש, עד שהייתי בהופעה של ג`ון מקלפלין בהיכל התרבות, וקיבלתי בראש. יום אחרי זה קניתי בס והתחלתי לנגן, אבל אז קלטתי שאני לא שומע אף צליל, כי קשה להתחיל מבס. זה כלי שאתה לא מזהה ממש מה קורה, אז חברה שלי קנתה לי גיטרה...

"אחרי שלמדתי לנגן הייתי טבח בהרבה מסעדות במשך הרבה שנים, ותוך כדי כך ניגנתי עם ג`וני שועלי, אסף אמדורסקי ורע מוכיח, זאת פחות או יותר החבורה (בשלב מסוים הצטרף לרוז ללהקת "רעש" במקום מוכיח שעזב לחו"ל –ט.ג.), ואז קלטתי שאם אני רוצה להרוויח כסף ממוזיקה ולחיות מזה אני צריך לעשות משהו שהוא שלי ולא להיות נגן. אז עשיתי את `ביקיני` שהתחיל מזה שאירחתי את קרני פוסטל בתור זמרת אורחת והבנתי שהיא פשוט צריכה לשיר, אז בראשון של `ביקיני` שרתי איזה שלושה שירים, ואת כל השאר השארתי לקרני".

סחרוף, לדינו, פט שופ בויז ורגאיי

בין היתר הספיק לרוז להצטרף באותן שנים ללהקה של ברי סחרוף, להשתתף בשלושה מאלבומיו ("נגיעות" חם על הירח", "האחר") ולהוציא אלבום שני של "ביקיני". ב-1998הפיק אלבום לכנר והזמר הישראלי ממוצא יוגוסלבי מנטש נחמיאס, כנר שניגן בכינור צועני ושר שירים עממיים בלדינו ובספניולית. לרוז עיבד את שיריו של מנטש שהיה אז בן 85 ונפטר בינתיים (בנו, אגב, אבי נחמיאס, הוא מוזיקאי מוכשר בטירוף שרק מעטים לצערי שמעו). לרוז גם עשה אלבום עם המוזיקאי טל אקהויזר (מוזיקה אלקטרונית אינסטרומנטלית), הוציא אלבום סולו ראשון ("Laroz is a Rose") והפיק ב-2002 אלבום גרסאות אלקטרוניות לזהבה בן ("גרסאות לרוז").

בין שאר פעילויותיו המוזיקליות לרוז אף תרם את חלקו לאוסף רמיקסים בינלאומי של הפט שופ בויז בחברת "סטאר 69" - על הרמיקס הראשון באלבום הוא חתום יחד עם אסף אמדורסקי. ("הגעתי לזה דרך הקומבינות של עולם ההאוס בין חברות התקליטים, לא הייתה לזה המשכיות, זה היה מין זיון חד פעמי. צריך לחיות בניו יורק כדי שתהיה לזה המשכיות").

בשנים האחרונות הוציא את האלבום "All Stars" שבו השתתפו אמני רגאיי, דאב והיפ הופ מג`מייקה ומאנגליה. עכשיו הוא מוציא אלבום שהוא לדבריו מעין המשך לאלבום ההוא בשם "לרוז סאונד סיסטם", הכולל מוזיקה שלו (חלקה עם אמנים נוספים) ששרים חלק מהזמרים שהשתתפו באלבום הקודם וזמרים נוספים.

המוזיקה של לרוז באלבום הנוכחי נשמעת לאוזניי הלא מיומנות בז`אנר, כרגאיי לשמו, אבל לשמחתי, לא מהסוג שגורם לך להרגיש כאילו אתה ברביצה בלתי נגמרת על חוף הים בשמש (שזה הרגאיי שאליו לא הצלחתי להתחבר אף פעם). הרגאיי, דרך הפילטר של לרוז, מקבל טוויסט עירוני, תוקפני יותר, ורבצני פחות.

"רגאיי זה הרבה בסים"

- מה עומד מאחורי שמות כמו דאב ודאנס הול שמקושרים, לרוב, למוזיקה שלך

"התקליט הוא לגמרי רגאיי, אבל זה רגאיי-דאב, שזו מעין שלוחה של רגאיי. בעיקרון, אם עושים שיר מסוים, אז עושים את גרסת הדאב שלו, גרסה שהיא רק מוזיקה, ללא מילים (בניגוד לשירים של לרוז שהם עם מילים – ט.ג.). מזה נוצר ה`רגאיי דאב מיוזיק` שעם הזמן זה נהיה סגנון של מוזיקה מאוד אטית וכבדה. כמו שיש ברוק המון זרמים, נניח רוק מתקדם ופאנק רוק וכאלה, ככה גם ברגאיי יש המון זרמים, חלק מהם זה דאב, חלק רוטס, חלק דאנס הול, אבל הכול זה הדבר האחד שנקרא רגאיי, אסור להתבלבל עם זה יותר מדי. בתקליט שלי יש שירים שהם בסגנון דאנס הול, שזה הקטעים היותר מהירים ויותר עצבניים שמתאימים יותר למועדונים, ויש את הדאב סטייל שזה יותר לאט ויותר כבד. קטעים שמתחלקים לקלאברים וללא קלאברים".

- מאיפה החיבור שלך (ושל המון אמנים ישראלים בשנים האחרונות) דווקא למקום הזה, הג`מייקני?

"קודם כל, בתור בסיסט זה תמיד משך אותי, כי רגאיי זה הרבה בסים. אבל אני בא ממקום של סאונד ושל אווירה שאני מעמיד, איכשהו, במין זווית משלי. אף פעם לא הייתי בג`מייקה למשל, בניגוד להמון אנשים שיש בארץ שחיים את הג`מייקניות, מדברים ג`מייקה, נראים ג`מייקה, נותנים לך את היד כזה עם אגרוף סטייל ג`מייקני, עושים תנועות של היילי סילסי, לובשים כובע ג`מייקני וקוראים לך ראסטה. ואני לא אומר את זה בביקורת, אני פשוט לא כזה. אני לא חי בזה, זה לא מעניין אותי, אני נורא נמשך למוזיקה אבל לא לכל שאר הווייב של זה. בלי שום סיבה שהיא, פשוט ככה אני. בדיוק כמו שאני לא נוסע להודו וחוזר עם שרוואל ולא נוסע לסיני וחוזר עם כאפיה על הראש".

"אני טוב בלדבר, לא בלכתוב"

- השם שלך נבנה שנים בהתבסס בעיקר על מאחורי הקלעים, כמפיק מוזיקלי וכותב. יש איזו שהיא התכוונות לעבור מתישהו לפרונט?

"מה, להיות זמר, סטייל? יש מצב בעיקרון, אבל אחת הבעיות העיקריות שלי עם הפרונט הייתה המילים. אני מרגיש שיש לי מסר מוזיקלי אדיר בחיים אבל אין לי מה להגיד. כשאני מנסה לכתוב מילים אני עומד מול עצמי ואומר לעצמי, `בואנה, זה ממש לא אני`. פעם מיכה שטרית אמר לי, `תקשיב לעצמך, אתה מדבר פנינים, תדלה את זה מתוכך`, אבל אני לא מצליח. אני טוב בלדבר, לא בלכתוב. אני לא מתבייש לשיר, אין לי בעיה עם זה, יצא לי לשיר הרבה בחיים בכל מיני סיטואציות. הייתה לי להקה עם אסף וג`וני ורע שאני הייתי בה הזמר, אבל אין לי דחף לזה, זה לא בוער בי".

- אז מאיפה המילים באלבום החדש לאור בעיית המילים שלך (ואיך זה שהן בג`מייקנית)?

"השפה היא פאטווה, שזה אנגלית כזאת אבל מעוותת, וזאת שפה שאני בכלל לא יודע לדבר, את רוב המילים כתבו האנשים ששרים. בחלק מהמקומות התערבתי, בחלק ממש לא".

אריק איינשטיין האוסטרלי

- ובמה עוד אתה עסוק בימים אלה? יש מצב לחזרה לעבודה עם ברי סחרוף?

" אני מתקלט רגאיי בחוף טופסי בתל אביב, ועובד עכשיו על אלבום עם מיכה שטרית. עם ברי אני רוצה לעבוד, נפגשנו לאחרונה ויכול להיות שנעשה משהו קטן אבל זה לא ברור עדיין, זה תלוי באנרגיות שלי".

- מה לגבי "ביקיני"?

"ל`ביקיני` היו שני אלבומים, והשלישי כבר הפך לאלבום של קרני שהפקתי, כי לא היה נראה לי הגיוני לבוא בתור צמד כשבסופו של דבר במילא תמיד שואלים ומדברים עם קרני כי היא זו ששרה. גם היה נראה לי יותר נכון מבחינה שיווקית שזה יהיה תקליט של קרני ולא של `ביקיני`, אבל הרעיון לא הצליח..."

- לפני שנה עשיתם מעין קאוור ל"חגיגה" של שרית חדד שקידם הופעות חדשות של "ביקיני".

"יצאנו להופעות שהתחילו בממדים מטורפים, אבל כשזה חזר לממדים של שבעים שמונים איש כבר לא היה לי כוח לזה והחלטתי שאין לזה בסיס אלא אם כן עושים תקליט חדש, אבל לא היה מקום לזה בסופו של דבר."

- בשנים האחרונות נסעת לחיות באוסטרליה וחזרת, מה הסיפור מאחורי זה?

"נסעתי עם האישה. היא רצתה ללמוד, ואני הרגשתי בארץ שכבר הגעתי לטופ, שלא הייתי יכול להגיע יותר רחוק ממה שהגעתי בתקופה ההיא. באוסטרליה עבדתי עם כמה זמרים סופניים. הכל הצליח לי שם. הגעתי לאריק איינשטיין האוסטרלי, זמר בשם ג`ו קמילירי, ומסתבר שגם שם אם אתה בא מחו"ל אתה מפיק מחו"ל... אז הייתי שם כאילו מפיק על שהגיע מחוץ לארץ ופשוט נפתחו לי שם דלתות שלא האמנתי בכלל, הכל קרה בלי לשים לב, בלי להתאמץ. אבל היה לי משעמם שם והתגעגעתי לפה, לאנשים, ואחרי שנתיים חזרנו, אשתי ואני התגרשנו, אבל יש לי ילד הורס בן ארבע וחצי".



האתר של חיים לרוז


14/08/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. חיים תעשה לי ילד ......
מיכל , (29/08/2006) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע