סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: מערכת הבמה פליני חוזר לסינמטקים
 

 
 


במהלך החודשים נובמבר ודצמבר תתקיים בסינמטקים של תל-אביב, ירושלים וחיפה רטרוספקטיבה מקיפה של כל סרטיו של הבמאי האיטלקי הגדול פדריקו פליני.

חלק גדול מן הסרטים לא הוצג בארץ שנים רבות, רבים מהסרטים תורגמו לעברית מחדש במיוחד לכבוד הרטרוספקטיבה. בנוסף לסרטיו של פליני יוקרן גם סרטו של רוברטו רוסליני "נס" שפליני לקח חלק בכתיבת תסריטו ומשתתף בו בתור שחקן לצד אנה מניאני.

סרטי חודש נובמבר:

לה סטראדה (איטליה 1954)

משחק: ג`ולייטה מסינה, אנתוני קווין, ריצ`רד בקהרט. סרט פיוטי נוגע ללב שזיכה את פליני בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר של 1957, ביסס את מעמדו כאחד הבמאים המובילים של הקולנוע האירופאי ואת ג`ולייטה מסינה כאחת השחקניות הענקיות של התקופה. גם אם הסרט פשוט יחסית מבחינה ויזואלית הוא מכיל רבים מהדימויים הויזואליים שיופיעו באופן אובססיבי גם בסרטיו המאוחרים יותר של פליני, כמו הקרקס, חוף הים ועוד. הסרט מספר על זמפאנו, אדם גס רוח ומחוספס, שמנהל קרקס נודד קטן הכולל קרוון רעוע הנמשך על ידי אופנוע. זמפאנו מחפש אסיסטנטית למופע שלו ורוכש מאלמנה ענייה את בתה פשוטת ההליכות גלסומינה. במהרה נוכחת גלסומינה לדעת שהמעביד שלה מצפה ממנה לקצת יותר מאשר הופעה בקרקס, ולמרות שהיא מפחדת מהתנהגותו האלימה של זמפאנו היא מתחילה לחוש חיבה כלפי שותפה למסע.... (94 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה

לילות כביריה (איטליה 1956)

משחק: ג`ולייטה מסינה, פרנסואה פרייה, אמדאו נזארי. סיפורו הקסום של פליני על פיתוייה של כביריה הפרוצה הקטנה והתמימה, החולמת למצוא מאהב עשיר וחיים טובים יותר, אך ניסיונותיה מסתיימים תמיד באכזבה. סרט זה, ביחד עם "לה סטרדה" (שבשניהם מככבת אשתו-ג`ולייטה מסינה) מעביר את פליני מהניאו-ריאליזם אל הפנטזיה המיוחדת רק לו. מסינה בתפקיד חייה. (110 דקות. איטלקית, תרגום לעברית ולאנגלית).

אורות הוואריטה (איטליה 1950)

בימוי: פדריקו פליני, אלברטו לטואדה. משחק: פפינו דה פיליפו, ג`ולייטה מסינה, ג`ון קיזמילר. מנהלו של קרקס נודד מתאהב בכוכבת העולה של הלהקה, למגינת ליבה של פילגשו הנאמנה. בסופו של דבר פוגשת הכוכבת החדשה באיש עסקים אמיד ועוזבת את הלהקה הקטנה לטובת מופע גדול ומרהיב יותר. הסרט הראשון שפליני חתום עליו כבמאי (שותף) מציג את המאפיינים של סרטיו המאוחרים יותר, כמו אירוניה ונטייה לאקסצנטריות.
(94 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית).עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה

הבטלנים (איטליה 1953)

משחק: פרנקו אינטרלנגי, אלברטו סורדי, פרנקו פבריצי, לאופולדו טריאסטה. זהו הסרט בו פליני הפך ל"פליני" והתחיל להתנתק מהשורשים הניאו-ריאליסטיים של יצירתו. על פניו זהו סרט העשוי לפי חוקי הניאו-ריאליזם – דמויות ראשיות מהמעמד הבינוני-נמוך המתמודדות עם תוגת החיים בעיירה קטנה - אך המבנה האפיזודיאלי, ההומור, האלמנטים האוטוביוגרפיים (אמיתיים או מזויפים), ריבוי הדמויות ותחושת החגיגה המתמדת מקבלים את ביטוייהם הראשוניים בסרט זה על חמישה חברים שלא מוצאים את עצמם בפרובינציה. הם חיים על חשבון משפחותיהם, מעבירים את זמנם ברדיפה אחרי נערות ובידור וחולמים על הצלחה עתידית לא ברורה אפילו לעצמם. ערבוב אופייני כל כך לפליני של סימפטיה וסאטירה. (104 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית)
עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה.

השייח` הלבן (איטליה 1951)

משחק: אלברטו סורדי, ברונלה בובו, לאופולדו טריאסטה. סרטו השני של פליני (והראשון שביים לבד) מספר על זוג צעיר המגיע מפרובינציה לרומא לירח דבש. האישה מעריצה מושבעת של אחד מגיבורי ה"פומטי" – חוברות פוטו-רומנים רומנטיים שהיו להיט גדול באיטליה בעלת שיעור גבוה של אנאלפביתים של סוף שנות הארבעים. היא נתקלת באלילה (המגולם על ידי אלברטו סורדי הנפלא) תוך כדי צילום פרק בעלילותיו של "השייח הלבן", עוזבת את בעלה הטרי ורודפת אחריו. היא אינה מבדילה בין השחקן המסכן לדמות שהוא מגלם, ואילו הוא משתדל להתעלות על עצמו בכדי להתאים לציפיותיה של מעריצתו. הבעל בינתיים מעביר את הזמן בחיפושיו אחריה ופוגש זונה לבבית (ג`ולייטה מסינה). סרט העוסק בחן רב בנשואים של אשליה, תרמית עצמית והתפכחות מאשליות. תחילת שיתוף הפעולה עם המלחין נינו רוטה. (92 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה

לה דולצ`ה ויטה (איטליה/ צרפת 1960)

משחק: מרצ`לו מסטרויאני, אנוק איימה, אניטה אקברג. מרצ`לו הוא עיתונאי המתעד את "החיים המתוקים" של אריסטוקרטים דקדנטיים, כוכבי קולנוע מדרגה שניה, פלייבויז מזדקנים וזונות צמרת, ונקרע בין השאיפה ל"חיים מתוקים" משלו ובין הבוז שהוא חש כלפיהם. ב"לה דולצ`ה ויטה" פליני עבד לראשונה עם מסטרויאני, ושני המרצ`לו, הדמות והשחקן – מתמזגים יחד לגבר שרמנטי, עייף ומיואש, שחולם לעשות משהו בעל ערך,אך לכוד ברצף של לילות ריקים ובקרים בודדים. אניטה אקברג מגלמת כוכבת הוליוודית סקסית ומעניקה לסרט את הסצנה המפורסמת ביותר שלו, בה היא לבושה בשמלת נשף שחורה, משתכשכת בחושניות יחד עם מרצ`לו ב"פונטנה די טרווי" ברומא. וכן, זה הסרט שתרם לעולם את המושג "פפראצי" על שם דמותו של צלם הסרט רודף הסלבריטאים. סרט שנשאר גם 46 שנים אחרי שנוצר, פרובוקטיבי ונוקב כפי שהיה. (176 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה

שמונה וחצי (איטליה 1963)

משחק: מרצ`לו מסטרויאני, אנוק איימה, קלאודיה קרדינלה. גווידו גיבור הסרט הוא במאי סרטים העומד על סף יצירת סרטו הבא. פליני פורס לפנינו את קשייו ביצירת הסרט, חלומותיו וזיכרונותיו. "שמונה וחצי" נחשב ליצירת המופת הגדולה ביותר של פליני, בה הוא הגיע לחשיפה אישית נדירה. פליני לא מפסיק להפתיע ושולף עוד ועוד הפתעות מ`כובעו` כמו הסצינות שהפכו כבר לקלאסיקה של ריקוד הרומבה של סרפינה, או סצינת הסיום בו רוקדות כל הדמויות במעגל לצלילי המוזיקה המפורסמת של נינו רוטה. (135 איטלקית, תרגום לעברית ולאנגלית)

הרמאים (איטליה/ צרפת 1955)

משחק: ברודריק קרופורד, ג`ולייטה מסינה, ריצ`ארד בייסהארט. אולי הסרט הכי נשכח של פליני שנעשה בין שתי ההצלחות הגדולות של "לה סטראדה" ו"ליליות כביריה". "הרמאים" הוא קומדיית פשע סנטימנטאלית על שני נוכלים שמתחזים לאנשי כמורה כדי לשדוד איכרים ממעט הרכוש שיש להם. בדומה ל"לה סטראדה" ליהק פליני לתפקיד הראשי שחקן לא איטלקי – ברודריק קרופורד שזכה ב-1949 בפרס האוסקר על "כל אנשי המלך". הנוכל השני הוא ריצ`ארד בייסהארט שהופיע גם ב"לה סטראדה". בגלל מסורת דיבוב הסרטים באיטליה, שימוש בשחקנים שאינם דוברי איטלקית לא היווה בעיה. "הרמאים" הינו עוד שלב במעבר של פליני מניאו-ריאליזם אל המודרניזם הייחודי שלו. (100 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה.

ג`ולייטה של הרוחות (איטליה 1965)

משחק: ג`ולייטה מאסינה, מריו פיזו, סנדרה מילו. "סיפור התקדמותה האיטית של אישה לקראת שיחרורה ועצמאותה... נראה לי כי חופש ובמיוחד חרותה של האישה אינו ניתן במתנה אלא חייב להכבש", כך תיאר פליני את הסרט בזמן שעבד עליו. הסרט נחשב כתשובה הנשית ל"שמונה וחצי", וכמו שהסרט ההוא היה ניתוח פסיכולוגי של הגבר כאן חודר הבמאי אל דמותה של אשתו/ שחקניתו הראשית. סיפורה של אישה החיה את הדמיון כאילו היה מציאות ומתמרדת נגד רוחות רפאים של חיי נישואין יציבים לכאורה. (145 דקות, איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית).

סטיריקון (איטליה/ צרפת 1969)

משחק: מרטין פוטר, היראם קלר, סלבו ראנדונה. הדקאדנס של האימפריה הרומית בגרסתו המקורית של פליני לכתבי פטרוניוס. פליני נותן דרור לדמיונו ומחייה במלואה את החושניות של המאה הראשונה לספירה - תיאטרון וזירה, פילוסופיה ושירה, תאוות בשרים ומאגיה, ובקיצור - חיים ללא מוגבלויות נוצריות.
(129 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה

הליצנים (איטליה 1970)

אף שנושאו של סרט זה, אשר הוזמן על ידי הטלוויזיה האיטלקית הוא "ליצנים", הציר סביבו נע הסרט הוא פליני עצמו, שמהלך בתוכו ומהרהר בקול ועם גיבוריו על דמותו של הליצן. הפרק הראשון משחזר את זיכרונות הילדות של פליני מן הקרקס, הן כמקום מפלט מבית הספר הקפדני אותו ניהלו הכמרים, הן כמקום של יראה מדמותם המאיימת של הליצנים הגרוטסקיים. בחלקו האמצעי מנסה פליני בסגנון כמו-תיעודי לחקור את דמותו ההיסטורית של הליצן באמצעות תחקיר המגיע אל כמה מקשישי המקצוע. חלקו האחרון של הסרט הוא טקס אשכבה לדמות הליצן, אחרי 200 שנה בשירות התרבות. סביב שלושת הפרקים האלו שב פליני לעסוק בנושאים שמעניינים אותו, בעיקר על מקומה של הפנטזיה בתוך החיים, ועל המתח שבין הנשגב למגוחך. הוא שב ועושה זאת בסגנון שהפך לתו ההיכר שלו תוך שימוש בעולם הדימויים הפרטי כנקודת מוצא וטשטוש מתמיד של קווי התפר בין המומצא לאמיתי. (91 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה

רומא (איטליה/צרפת 1972)

משחק: פיטר גונזלס פלקון, פיה דה דוסס, רנטו ג`יובנולי. יצירת המופת של פליני היא למעשה שיטוט הזוי ברומא, המושפע מזיכרונותיו מהתקופה בה עבר לעבוד ברומא ומאבחנותיו החדות בקשר לחיים המודרניים בעיר. פליני משלב בסרט סצנות פסבדו- דוקומנטריות המצולמות ברחובות העיר עצמה וסצנות מבוימות בבתי זונות, בתי קפה ובתי מגורים העמוסים במעין מוטציות מלאות חיים,שפליני מאוד אוהב לצלם בסרטיו. הסרט רווי באמירות ציניות-ביקורתיות על הבורגנות המושחתת והכנסייה המסואבת, ביקורת שמגיעה לשיאה בתצוגת אופנה מגוחכת לבגדי כמורה. פליני מעמיד לאורך הסרט כולו את עברה של העיר מול רומא העכשווית שבמרוצה לעבר קידמה מפוקפקת, רומסת את שרידי עברה המפואר. (128 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה.

זיכרונות (איטליה/צרפת 1973)

משחק: פופלה מאג`יו, מאגאלי נואל, ברונו זאנין, לואיג`י רוסי. באחד מסרטיו המשעשעים ביותר, פליני מחבר קרעי זיכרונות ומקים לתחייה את שנות ילדותו והתבגרותו בעיר הולדתו רימיני, על רקע עליית הפאשיזם באיטליה. פליני מצייר פורטרט וירטואוזי של הדמויות הססגוניות והטיפוסים האקסטרווגנטים שמאכלסים את זיכרונות ילדותו, המתאפיינים בוולגריות אך גם בתמימות ומצליחים להשתחרר משגרת החיים בעיר הפרובינציאלית באמצעות דמיונם וחלומותיהם, כל זאת כשברקע מתנגנת המוזיקה הנפלאה של נינו רוטה. הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר של 1975. (128 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית)
עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה

חזרת התזמורת (איטליה/מונקו 1978)

משחק: בולדווין באס, אליזבט לאבי. תזמורת סימפונית והחזרות שהיא עורכת לקראת קונצרט מהווים עבור פליני משל לתוהו ובוהו הפוליטי שאפיין את החברה האיטלקית של שנות השבעים - את מסע החיסולים האלים של כנופיות הטרוריסטים מימין ומשמאל. בסגנון כמו-תיעודי הוא עוקב אחר החזרות של התזמורת, עד שהאווירה מתחילה להתלהט, הופכת במהירות לאנרכיה שבשיאה נבקע קיר האולם ודרך הפירצה ניבט בנוכחות מאיימת כדור פלדה ענק. את הרגע הזה מנסה לנצל המנצח... (72 דקות, איטלקית, תרגום לעברית ולאנגלית).

משחק היצרים (איטליה/צרפת 1968)

בימוי: פדריקו פליני, לואי מאל, רוז`ה ואדים. משחק: ג`יין פונדה, פיטר פונדה, בריז`יט בארדו, אלן דלון, טרנס סטאמפ. שלושה עיבודים לקולנוע לסיפוריו של אדגר אלן פו. ב"מצגנשטרן" מעתת רוז`ה ואדים בין אשתו באותם ימים ג`יין פונדה לבין בן דודה בעלילה ואחיה בחיים פיטר פונדה,ובשיאו שורפת העלמה פונדה את בן-דודה/אחיה. בסרטו של מאל "וויליאם וילסון" נאבקים בריז`יט בארדו ואלן דלון את מאבקו של האדם והשטן. עוצמת ההבעה של צמד השחקנים והבימוי המרוכז של מאל הופכים את חומריו של פו לסרטון עז-הבעה. פליני ב"טובי דאמיט" מגיש וריאציה אישית על נושא האימה - סיפורו של שחקן בריטי המוזמן לאיטליה וזוכה בפרס אוסקר מקומי הופך לסיוט פרטי שבו נשמטת בהדרגה המציאות מתחת לרגלי הגיבור ותחתיה קמה ועולה קרקס מסכות אנושי ובלתי אפשרי. אחרי "½ 8" ו"ג`ולייטה של הרוחות" מבטא שוב פליני את המתח החריף שבין בין הפנטסטי למציאותי. (121 דקות. איטלקית וצרפתית, תרגום לאנגלית). הקרנה חד-פעמית.

פליני ופבריצי, המפגש המוזר (איטליה 2005)

בימוי: לוקה ורדונה. סרט תיעודי על מערכת היחסים בין פליני לשחקן הרומאי המפורסם אלדו פבריצי ("רומא עיר פרזות") שנעשה לציון מאה שנים להולדתו של השחקן. סיפור חברותם של שני האמנים הגדולים עובר דרך קטעי סרטים וראיונות עם בנו של פבריצי, מאסימו, אחיינו צ`יילו פסיונה, השחקן קרלו דלה פיאנה, מבקר הקולנוע טוליו קזיץ` ופרופסור מריו ורדונה. נדנדת יחסיהם של פבריצי ופליני משקפת את מצב הקולנוע האיטלקי בתקופת הניאוריאליזם. (46 דקות, איטלקית, תרגום לאנגלית). הקרנה חד-פעמית.

אהבה בעיר (איטליה 1953)

בימוי: קרלו ליזאני, מיכלאנג`לו אנטוניוני, דינו ריזי, פדריקו פליני, פרנצ`סקו מסלי, צ`זארה זוואטיני, אלברטו לטואדה. צ`זארה זוואטיני, מי שהיה המוח מאחורי "הניאו ריאליזם" האיטלקי, יזם ב-1953, כלומר בימים שהתנועה כבר הייתה מעבר לשיאה, אסופה של שבעה סרטים קצרים בנושא "האהבה בעיר" בידי שורה של במאים איטלקים צעירים. אמנם כל הפרקים עשויים במידה רבה של ריאליזם, אך עדיין אין סגנון אחיד השורה על כל הסרטונים. ב"אהבה בתשלום" עוסק קרלו ליזאני בחייהן הלא נעימים של זונות הרחוב. ב"ניסיון התאבדות" מביא אנטוניוני את סיפורם של אלו אשר לא הצליחו לשים קץ לחייהם. דינו ריזי עוסק בהומור בהווי של אולם ריקודים עירוני ב"גן עדן לארבע שעות". ב"סיפורה של קטרינה" מתארים זוואטיני ומסלי בקשיחות מרשימה את ניסיונותיה של אם חד הורית צעירה למצוא משכן לבנה ואלברטו לטואדה עוקב אחר התגובות הגבריות למולן של כמה נערות העוברות ברחוב. האפיזודה של פליני "משרד השידוכים" מתארת מה קורה כאשר עיתונאי מתחזה לחתן בפוטנציה ונתקל בנערת כפר המקווה למצוא את מזלה. כבר משני גיבורים אלו ברור לאן מושך פליני את היצירה הזו, עם היחס האמביוולנטי כלפי גיבוריו ועם הפתטיות הבסיסית של הסיטואציה. (110 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית). הקרנה חד-פעמית.

קזנובה (איטליה 1976)

משחק: דונלד סאטרלנד, טינה אומון, ססילי בראון. גרסתו של פליני לזיכרונותיו של המאהב הגדול בכל הזמנים – קזנובה, סיפור מלנכולי משהו על אהבה נואשת ובלתי ניתנת למימוש. פליני מתאר באופן מריר, קר ולגלגני את המאהב הגדול ומכה מכת מוות את המיתוס של קזנובה. הסרט אמנם לא זכה להצלחה מסחררת וגם חלק מהמבקרים לא מי יודע מה התלהבו, אולי משום שהסרט הקדים את זמנו. (163 דקות. איטלקית, תרגום לאנגלית ועברית). עותק שתורגם במיוחד לרטרוספקטיבה.

והספינה שטה (איטליה/ צרפת 1983)

משחק: פרדי ג`ונס, ברברה גפורד, פיטר סלייר. תחילת המאה ה-20. לספינה גלוריה נ. מגיעים נציגי המוזיקה של העולם המערבי, זמרים ומנהלי אופרות, עיתונאים, דוכסים ורוזנים, אריסטוקרטים ומנצחים, אמרגנים וטפילי אמנות אחרים. הם יוצאים למסע לאי קליאו, שם יפזרו את אפרה של זמרת האופרה אדמאה טטואה, שציוותה כך בצוואתה. את האירועים מפרש אורלנדו, עיתונאי משונה שנטפל לכל אחד מהאורחים ומציג אותו בפני המצלמה כאילו היה כתב טלוויזיה. במשך ההפלגה אנו עדים לשורה של התרחשויות משונות פרי דמיונו הפורה של פליני. (132 דקות,איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית).

עיר הנשים (איטליה/ צרפת 1980)
משחק: מרצ`לו מסטרויאני, אטורה מאני. מסעו של רב האמן הקולנועי אל עולמה של האישה או נכון יותר אל הפנטסיות הגבריות על האישה. במהלך הזיותיו הארוטיות של נוסע רדום ברכבת הוא נקלע לועידת פמיניסטיות תוקפניות, מבלה בזרועות עקרת בית מפלצתית, נרדף על ידי קטינות תוקפניות ועובר עוד הרפתקאות שונות ומשונות עם כל סוגי הנשים. הניסיון הזה למצוא את דמות האישה האידיאלית באמצעות הדימויים הקולנועיים המאפיינים את פליני, אינו מוביל למסקנה חיובית במיוחד על בנות "המין החלש". כדי לענות למתקפה הפמיניסטית שבאה בעקבות הסרט, אמר פליני שהוא רק תייר, עובר אורח: "זהו סיפורן של נשות האתמול וההווה כפי שהוא מסופר מפי גבר שאינו מסוגל להבינן... כל הסרטים שלי הם על נשים. הן מייצגות מיתוס, מסתורין, קסם. אפילו הקולנוע עצמו מצטייר לי בדמות נשית...". (139 דקות, איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית)

סרטי דצמבר:

ג`ינג`ר ופרד (איטליה/צרפת/גרמניה 1985)

משחק: ג`ולייטה מאסינה, מרצ`לו מאסטרויאני. זוהי בעצם הצהרת אמונים לקולנוע של היוצר האיטלקי הגאון פליני. באמצעות המדיום האהוב עליו יוצא פליני ללעוג לאמצעי התקשורת שאין מתחרים לו בעוצמתו-הטלוויזיה. אמיליה ופיפו היו לפני 30 שנה צמד רקדנים מפורסם שכינה עצמו ג`ינג`ר ופרד ע"ש רוג`רס ואסטר. אחרי פרידה ממושכת הם מוזמנים להתארח במופע טלוויזיוני המיועד לשידור בחג המולד. פליני בונה סצינות קומיות ופאתטיות עפ"י מיטב המסורת של סרטיו הגדולים. (126 דקות, איטלקית תרגום לעברית).

אינטרוויסטה (איטליה 1987)

משחק: מרצ`לו מאסטרויאני, אניטה אקברג, פליני. סרט שנוצר כהצדעתו של פליני לאולפני צ`ינה צ`יטה. את המסגרת לסיפור מהווה צוות טלוויזיה יפני המגיע לתעד את עבודתו של פליני על סרט חדש באולפנים. סרט מצחיק מאוד המורכב מאוסף של סצנות נוסטלגיות וסיטואציות תאטרליות מתחילת הקריירה של פליני. אחד השיאים של הסרט - מפגש מחודש בין מאסטרויאני ואקברג הקשישים. בסיומו מותקף צוות הקולנוע על ידי שבט אינדיאנים הנושאים בידיהם אנטנות טלוויזיה במקום כלי מלחמה. (105 דקות, איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית)

קולו של הירח (איטליה/ צרפת 1990)

משחק: רוברטו בניני, פאולו וילג`יו. הזייה סהרורית, חריגה מעט במכלול יצירתו של פליני. העלילה אסוציאטיבית כמעט לחלוטין, ומתארת את נסיונותיהם החוזרים של תושבי עיירה איטלקית קטנה ללכוד את הירח. הסרט מבוסס על רומן מאת ארמאני קאוואצוני, שמורכב מהגיגים פיוטיים על רקע של עולם כאוטי. הלילה השקט והמכושף נשלט על ידי הלבנה. בני האדם אינם יכולים לשאת את הזרות הזו, שמזכירה בית קברות, והם מנסים להפוך את הלילה לרועש וצבעוני כמו היום. שיתוף הפעולה היחיד בין פליני לרוברטו בניני. (120 דקות, איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית).

נס (איטליה 1948)

בימוי: רוברטו רוסליני. משחק: פדריקו פליני, אנה מניאני. פרק מתוך הסרט "אהבה" שנכתב על ידי פליני יחד עם פינלי ובו הוא גם משחק בתפקיד הראשי כנווד המפתה אישה כפרית פשוטה תחת הרושם שהוא הינו יוסף הקדוש. האישה מתכננת ללדת מחדש את ישו וזוכה ללעג ובוז משאר אנשי הכפר. (42 דקות, איטלקית, תרגום לאנגלית)


סרטי הרטרוספקטיבה בסינמטק תל-אביב


26/10/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע