סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן מגנצה – הקללה שבברכה
 

 
 
זו הצגה המציבה את הדילמה העכשווית המהותית של הדו קיום הישראלי-יהודי, וליתר דיוק, את התהייה על הציונות הישראלית החדשה שאנו חיים בתוכה, כשהיא מנסה להחזיר אותנו אל עולם המיתוסים של העבר".
יוסי יזרעאלי שב וחד לקהלו חידה בלשית והפעם עם משמעות לאומית קיומית


התאטרון הישראלי נע בעקביות בין שמרנות קופתית מסובסדת לבין העזה מחשבתית שנאבקת על קיומה בשוליים. וכך, יומיים בלבד כולל שבת (ולא בכדי) יכולים להפריד בין סיוט נוסח "דג מוסר" בקאמרי לחוויית "מגנצה" של יוסי יזרעאלי בתאטרון תמונע, שבו היוצר הפרובוקטיבי מניח לרגלי קהלו מוקש דרמטי בעל משמעות קיומית לאומית.

בין ירושלים למגנצא
 
על פניו המחזה ממשיך את הקו של המחזות שיזרעאלי העלה בשנים האחרונות, הבנויים על כתבי חידה, פרטיים אולי אפילו ביוגרפיים בשורשיהם. אלא שהפעם הוא יוצר חיבור מקורי, על פניו טבעי מאוד, בין שני סינדרומים יהודיים מובהקים – זה של ירושלים וזה של  העיר מגנצא, היא מיינץ הגרמנית.
 
מאות שנים הייתה מגנצא המרכז היהודי החשוב ביותר, וממנה ומשכנותיה ורמייזא (וורמס) ושפייר, יצאו שושלות של גאוני רבנות ויהדות, ובראשן זו של משפחת קלונימוס שראשיתה במאה השמינית, ובהמשכה בולטים בה רבנים ומורי הלכה כמו רש"י, ובין השאר נקבע על ידי אחד מצאצאיה מיקומו המיוחד בליתורגיה היהודית של הפיוט ליום הכיפורים "ונתנה תוקף" (עוד אחד מאותם "אוצרות" שמקורם נתון במחלוקת החוקרים).
 
הסינדרום של מגנצא מכיל בתוכו לא רק שושלת, ולא רק את המצאת הדפוס על ידי בן העיר יוהן גוטנברג, אלא גם מיתוסים, שהמשורר שאול טשרניחובסקי בפואמה הגדולה "ברוך ממגנצא", לצד "קיר הפלא אשר בוורמייזא", קיבע אותם בזיכרון הלאומי. ואם תרצו, אך גם אם תסרבו, האקטואליה זורמת באון מתוך הסינדרומים שיזרעאלי חיבר במחזה שלו.

תת ההכרה של השפה העברית
 
עלילת המחזה מספרת על בני משפחת קלונימוס החיים בירושלים בת ימינו, שאביהם המנוח הותיר ברשותם אוסף יודאיקה רב שנים ואוצרות. האח הבכור, ינון, חזר בשאלה ותרם את מרבית האוסף למוזיאון ישראל כדי להשתחרר ממועקת ההיסטוריה המשפחתית, והפקיד את העסקים המשפחתיים בידי אחיו המאומץ אברהם, נצר לשושלת הארכיבישוף של מגנצא בזמן הפוגרום הגדול שהיה במהלך מסע הצלב הראשון, ב-1096.
 
אברהם התגייר יחד עם רעייתו כדי לכפר על פשעי אבותיו והכנסייה, ומתוך חלום משיחי יהודי-נוצרי. והוא מנסה למכור באנטוורפן כריכה ייחודית של ספר, שאיננו קיים, ואשר נושאת עמה סוד גדול. מחירה הנקוב למעלה ממאה אלף אירו. אלא שהמהלך המתנהל באמצעות גיסם נעצר כאשר עולה החשד כי מדובר בזיוף.
 
במכז הסיפור הפשוט, לכאורה, מציב יזרעאלי את מה שנראה כשיגעונו של ינון לאותיות, שעמן הוא יוצר משמעויות למילים ולמושגים ומאמין כי לשפה העברית יש תת הכרה, וזו, כמובן, נושאת בתוכה את האמת. וכך, בחיבור של עבר והווה, של גלוי ונסתר, של מיתוסים עכשוויים על נצחיות לאומית, ינון מוליך אל פתרון התעלומה של הכריכה המיוחדת ואל הקללה הרובצת בה.
 
מה שמרתק במחזה הוא ריבוי הפנים של החומרים הרעיוניים, הדרמטיים, המיתיים, או האנושיים של ינון, של אברהם ושל רות. השלושה נחשפים בתהליך המשחרר את הקללה מתוך הברכה, בעזרתם של הגיס המוליך אל פיענוח החידה באמצעות סיפור מותה של האחות, אשתו, ותחת עינו של ד"ר ורדי, הפסיכולוג-הידיד-הרופא המלווה את ההתרחשות ורושם בפנקסו את פרטיה.


מגנצה-לני-זוננפלד01.jpg
מגנצה (צילום: לני זוננפלד)

מה שעושה תאטרון טוב
 
את התהליך הזה ביים יזראלי בהצגה כמעט נזירית, שממוקדת מבחינה בימתית חזותית על ידי התאורה המהודקת של איריס מועלם, כולל וידיאו שהכינה יחד עם נמרוד צין, ויחד עם המוזיקה המחלחלת ברקע של תומר יזרעאלי.  כל אלה יוצרים מעגלים ומתחמים של פעולה ושל התבוננות.
 
אברהם הורוביץ מגלם במשחק מרתק, מהודק ומרשים את דמותו של האח המאומץ אברהם. הוא יוצר דמות בעלת עוצמה פנימית, יציבות ונחישות, כעוגן שעליו נשען המבנה המשפחתי. לצדו אודליה סגל-מיכאל, המעצבת נפלא את תחושת ה"מה נורא ואיום" היהודי של רות הגיורת, שסממני הדת הישנה עדיין קיימים בה.
 
יוסי יזרעאלי בתפקיד ינון יוצר דמות מורכבת מאוד הנעה בין מה שנראה כטירוף לבין מה שמתקבל בחשיבה מעמיקה וברורה. הוא נחרץ בכל מהלכיו, הוא מתפתל בפרשנויותיו, וברגעים רבים הוא מהפנט ב"משיחיות" של משחקו.
 
רוני בליץ מצוין כד"ר ורדי, שקט, מתבונן, מאזין ומכיר את הרזים ואת הנפשות המעונות. אייל נחמיאס תקיף מאוד בתפקיד הגיס היעיל והמעשי שמגלה מאוחר מדי את טיב הקללה שרבצה על נישואיו לחווה, אחותם של ינון ואברהם.
 
בסיכומו של דבר, "מגנצה" היא עבורי הצגה המציבה את הדילמה העכשווית המהותית של הדו קיום הישראלי-יהודי, וליתר דיוק, את התהייה על הציונות הישראלית החדשה שאנו חיים בתוכה, כשהיא מנסה להחזיר אותנו אל עולם המיתוסים של העבר. ואולי זאת החידה הבלשית החדשה שחד לנו יוסי יזרעאלי ומניח לנו, לכל אחד מהצופים, לענות עליה בדרכו. וזה, בלשון המעטה, מה שאמור לעשות תאטרון טוב ובעל תקפות לדורו.


למועדי מופעים >

07/04/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע