סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן על הקינה ליצחק
 

 
 
אני לא איש דתי ולכן ההישענות על התפילה לא מתאימה לי. חיפשתי בטקסט המשולב את הביטוי המוזיקלי לאירוע, לאיש, למצב הרוח הלאומי. רבין היה אישיות מורכבת ואת מרחב היריעה הזה רציתי להביע בצליל העשיר של התזמורת הסימפונית"
שיחה עם דב זלצר לרגל צאת יצירתו "קינה ליצחק" במארז הכולל תקליטור ו-DVD של הביצוע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה


מקינה ליצירה שלמה
 
דב (דובי) זלצר מוכר בעיקר כמחברם של שירים רבים מאוד ומוזיקה לסרטים ישראלים, רבים גם הם. בדרכו הוא עיצב פן אחד של המוזיקה הפופולרית בישראל ועל כך גם זכה בפרס ישראל.  החל מ"הורה היאחזות" המיתולוגית של להקת הנח"ל הראשונה ועד לשירים רבים של יהורם גאון ושירי המגילה לטקסטים החכמים של איציק מאנגר ובין אלה רשימה ארוכה ויפהפייה של מוזיקה. 
 
במקביל לכך, בעיקר בשנים האחרונות,  הפנה זלצר, מלחין פעיל, ועסוק ברוב ימות השנה, את מרצו לכתיבת יצירות "רציניות". רציניות מונחות כאן בין מרכאות כפולות, כי למעשה אין המילה "רצינית" מובנת כל צרכה. לא מדובר במוזיקה הגורמת לנו להרצין, אלא ביצירות לאולמי הקונצרטים, מוזיקה שלא נוהה אחרי מצעדי הפזמונים, אלא יצירות גדולות בהיקפן המתמודדות עם חוויות אישיות יותר,  בעלות מבע מוזיקלי רחב היקף. כך יצר את "סטמפניו" על פי ספרו של שלום עליכם לקריין לכינור ולתזמורת ועוד יצירות ששואבות מן ההיסטוריה הקרובה והרחוקה של העם היהודי. 
 
"זמן קצר מאוד אחרי הרצח בכיכר מלכי ישראל בסתיו 1995" מספר דוב זלצר, "לאחר ההלם הראשון, שבו הייתי, כמו כל אחד מאיתנו  שהזדעזע מן המעשה המתועב, חשבתי על יצירה מוזיקלית. זה לא היה מייד. הרעיון התפתח בשלבים. אז הלחנתי  יצירה לזמרת מצו, למקהלת ילדים ולתזמורת סימפונית. הטקסטים נלקחו מתפילת הקדיש, מספרי איכה ותהלים ומשירים של שמעון בר גיורא ושלמה אבן גבירול. לתוך הרצף הזה נכנס גם קטע מנאומו של רבין בעת קבלת תואר הדוקטור לשם כבוד", מספר זלצר. (נאום משנת 1967 באוניברסיטה העברית שבשעתו הוכנס לתכנית הלימודים -  י. ש.)
 
בביצוע הראשון של היצירה השתתפו הפילהרמונית הצעירה ומקהלת אנקור. הממונים על מורשת רבין, שמעו והתרשמו. מכאן החלה הדרך לחיבור היצירה המלאה כשהקינה שהושמעה תשמש בה פרק אחד.
 
"השילוב של טקסטים ומוזיקה ייצר את הדרמה הגדולה"
 
כשמלחין בישראל של היום בא לכבד את זכרו של אדם אחר הוא עומד בפני דילמה.  המסורת היהודית אינה מספקת בדיוק את התבנית הטקסטואלית ליצירה גדולה. די אם ניזכר בטקסטים של אזכרות דתיות וממלכתיות. הדפוס הוא קבוע וכולל את הקדיש את "אל מלא רחמים" ופסוקים מפרק קי"ט בתהילים הפרק האקרוסטיכוני שמספק בית פיוטי לכל אות באלף-בית העברי. בטקסים קוראים את הפסוקים על פי אותיות שמו של הנפטר ומוסיפים, ליתר ביטחון, גם את המילה נשמה וקוראים את הפסוקים הנפתחים באותיות נ.ש.מ.ה.
 
במסורת האירופית, אין למלחינים בעיה. גם מלחינים חילוניים למשעי, פונים לטקסט של הרקוויאם כי הוא מזמן חרג ממסגרות התפילה הנוצרית אל רשות הכלל. הכל משתמשים בו, אחת הדוגמאות המובהקות לשימוש חילוני היא הרקוויאם של ורדי, שאמנם תיעב את הממסד הדתי הקתולי, אך  לא הייתה לו כל בעיה לעשות שימוש בטקסט הדתי, וכמוהו יש מלחינים נוספים.
 
לעזרתו של דב זלצר בבחירת הטקסטים ליצירה לזכרו של יצחק רבין "גויס" ד"ר שלום רצבי, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ומשורר בעצמו. "במהלך השיחות בינינו, עלה העניין שפרקי התפילה במיסה  למתים, הרקוויאם, המושרים לטינית מתבססים על מקורות יהודיים. כך שלמעשה בחירת הטקסטים מתוך המקורות הייתה בבחינת שיבה למקורות שמהם צמח אוצר התפילות של התרבות המערבית כולה".

קינה-ליצחק-רבין-01.jpg
"קינה ליצחק" מארז הליקון והפילהרמונית לזכר יצחק רבין.
 
"יש חמישה פרקים" מסביר זלצר, "בדומה למיסה, אל מלא רחמים המקביל ל'קירייה אלייסון', יום הדין המקביל לפרק ה'דיאֶס אירֶה', פרק ההלל המקביל ל'גלוריה', הקינה שמקבילה ל'לקרימוזה' (פרק הדמעות) והבקשה החותמת כל מיסה תן לנו שלום 'דונה נובּיס פַּאצֶם' המקבילה כמובן ל'יעשה שלום'. 
 
"לאלה הוסיף רצבי קטעים משלימים, בתוך אל מלא רחמים שולב טקסט מתוך 'שכול וכשלון' של יוסף חיים ברנר. פרק יום הדין מתבסס על טקסט של רבי שמעון בר יוחאי, פרק מתוך תפילת 'ונתנה תוקף', פסוק אחד מספר שמות 'מכה אביו ואמו מות יומת', ובאותה רוח הסיפור על אות קין מספר בראשית, טקסט שכתב רצבי בעצמו ופסוק מספר 'מעשה דניאל'.
 
"פרק ה'הלל' כולל פסוקים משמואל א' ממלכים א' מישעיה ומתהילים. על הפרק הרביעי, קינה, שהיה הראשון להיכתב כבר דיברנו והפרק האחרון 'יעשה שלום' כולל קטעים מן הקדיש, טקסט מתוך נאומו של רבין בעת קבלת פרס נובל, השיר 'קופסת הצבעים' של טלי הרפז, קטע בקולו של רבין, מתוך הנאום האחרון שנשא בכיכר במוצאי השבת של ה-4 בנובמבר 1995, זמן קצר לפני שכדורי הרוצח, שמו קץ לחייו ופרק תהלים".
 
הטקסט נבנה ביחד עם הרצונות והכוונות שלך?
 
"בהחלט. אני לא איש דתי ולכן ההישענות על התפילה לא מתאימה לי. חיפשתי בטקסט המשולב את הביטוי המוזיקלי לאירוע, לאיש, למצב הרוח הלאומי. רבין היה אישיות מורכבת ואת מרחב היריעה הזה רציתי להביע בצליל העשיר של התזמורת הסימפונית. השילוב של טקסטים ומוזיקה ייצר את הדרמה הגדולה.
 
"בכל מקרה לא מדובר כאן במעין שעשוע צורני, על בסיס תבנית הרקוויאם אלא ביצירה חווייתית. אישור לכך קיבלתי מן הקהל שהגיב בהחלט מעומק הלב. יש מקהלת ילדים מקהלת אנקור, שלוש זמרות ישראליות, שרון רוסטורף-זמיר, הדר הלוי ו חיה סמיר שבשבילי היא זמרת אופרה בעוצמתה ובנוכחותה. יש גם זמר טנור שהופיע באופרה הישראלית, זמר איטלקי וינצ'נזו לה סקואולה. כאן אהבתי את גוון קולו ועל מנת שהוא יוכל לשיר את המוזיקה המזכירה תפילות, השמעתי לו את זמרתם של יאן פירס וריצ'רד טאקר (שני זמרי טנור שהיו בה בעת חזנים בבתי כנסת בעיקר בניו יורק). 
 
שלושת המ"מים

היצירה בוצעה בישראל, כשנתיים לאחר הרצח ואחר כך בניו יורק עם הפילהרמונית המקומית ולא מזמן  היה ביצוע נוסף ברומא עם התזמורת והמקהלה סנטה צ'צ'יליה. איך קיבל הקהל הלא ישראלי את היצירה?
 
"בשני המקומות היו ביצועים יפים מאוד. היה הבדל משמעותי אחד בניו יורק -  היה תרגום סימולטני לכל הטקסט, כך שהקהל עקב בקלות אחר הקטעים השונים. באיטליה לעומת זאת לא היה כל תרגום. ובכל זאת גם שם אנשים התרגשו, בכו. שיאי ההתרגשות היו כאשר נשמע קולו של רבין כחלק מהיצירה. האיטלקים לא רק התרגשו מקהלת סנטה צ'צ'יליה כבר הזמינה אצלי יצירה נוספת".

היה לך מזל גם עם המנצחים שניצוח על "קינה ליצחק" בישראל זובין מהטה, בניו יורק קורט מזור וברומא לורין מאזל.
 
"נכון ומכאן ברור שהיצירה נבחרה לא רק כי היה אירוע זיכרון אלא כי התייחסו ליצירה במלוא הרצינות בכל מקום שהיא בוצעה. אחרי שלושת ה'מ"מים' מהטה, מזור ומאזל, אני מקווה שגם ריקרדו מוטי ינצח עליה", מסכם דוב זלצר בחיוך.
 



27/10/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. לשיפור הזיכרון הלאומי
יחזקאל מושנזון , אריאל (27/10/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע