סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מוזיקה אטרנה: האפקט הזמרתי האנושי
 

 
 
אני אולי נשמעת כמי שעומדת בראש ארגון גדול ואני אפילו מרגישה עשירה כעת. בכל זאת אני לא יכולה לחלום על שתי חזרות בשבוע למשל. הזמרים שלנו, שרים או עובדים במקומות שונים, המסגרת היא צנועה. ובכל זאת אנחנו משלמים לזמרים לחזרה ולהופעה, יש מי שמקבלים יותר ומי שמקבלים פחות"
קב' "מוזיקה אטרנה" הירושלמית מגיעה לתל אביב. שיחה עם מנהלת הקבוצה אלינור פלוטקין


"לא באתי ממשפחה של מוזיקאים"

"סופסוף נופיע בתל אביב," אומרת בהתרגשות אלינור פלוטקין, מנהלת קבוצת "מוזיקה אטרנה" הירושלמית,  "במשך 17 שנות קיומה הופיעה מקהלת "מוזיקה אטרנה" פעם אחת ב"צוותא" ופעם בכנסייה ביפו, אבל היוזמות אז לא היו שלנו. הפעם היוזמה היא שלנו. נופיע ב-30 ביולי במרכז פליציה בלומנטל".

למה קשה לכם להופיע בתל אביב?
 
"סיבות ענייניות, הזמרים במקהלה כולם ירושלמים. כל נסיעה כזו  נופלת על  תקציב מצומצם ביותר. סיבה נוספת היא הקהל. בירושלים מכירים אותנו, במוזיקה המקהלתית באופרות שאנחנו עושים מדי פעם. כאן אנחנו חדשים, צריך להגיע לקהל. נכון אנחנו משתמשים במערכות המוכּרות, יחסי ציבור, פרסום. יש עוד עניין, אנחנו אוהבים לשיר בכנסיות. אין כמו לשיר בכנסייה. אני עוד לא יודעת מה האקוסטיקה של המרכז. ממה שהבנתי המקום מיטיב עם צליל מקהלה".
 
בדרך כלל הקונצרטים שלכם הם אַ-קַפֶּלָה, הפעם בחרתם במיסה של מוצרט, כלומר תצטרכו כלי נגינה.
 
"נכון, אבל מדובר בסך הכל בשני קשתנים. האפקט יהיה עדיין האפקט הזמרתי האנושי. זהו האפקט שסחף אותי לעסוק  בארגון הפעילות של 'מוזיקה אטרנה'".

כלומר, את לא מוזיקאית שרצתה בפעילות?
 
"לא, אני לא מוזיקאית ולא באתי ממשפחה של מוזיקאים. אולי אני לא מתאימה לדפוס או לבדיחות שליוו את העלייה הרוסית אז 'הראשון שיורד עם הקופסה הקטנה הוא כנר, השני עם הקופסה הגדולה יותר מנגן בצ'לו. והשלישי שלא מחזיק בידיים כלום? הוא, הוא פסנתרן!'
 
"המשפחה שלי היא משפחה של לינגוויסטים, אוהבי לשונות. הורי עסקו בשפות, בלשנים. אבא שולט בשמונה שפות. אני בהתאם וברוח המשפחה  עסקתי בשפות, לימדתי צרפתית בבית ספר שהתמחה בהוראת שפות.  לימדתי את ילדי מוסקבה גם תרבות צרפת ואמנות צרפתית.
 
"נכון שבגיל צעיר יחסית נישאתי למוזיקאי, איליה,  אבל גם הוא לא איש של במות ושל אולמות - הוא לא הופיע למחייתו. הוא עסק בהוראה, לימד בבית ספר יסודי. כיתות א' עד ח'. אחרי שנישאנו המשכנו כל אחד בעיסוקיו. אני עם שפות, והוא בהוראת מוזיקה. הוא לא היה סולן הוא למד ניצוח מקהלות וניצוח תזמורות. במקביל הוא פנה ללימודי מדעים בכללם פסיכולוגיה.
 
"אני מדברת על מוסקבה בשנות השבעים והשמונים, שלטונות הערימו קשיים על יהודים שרצו ללמוד. עוד מבחן, עוד מהמורה שצריך לדלג מעליה. הוא הצליח וחיבר בין המוזיקה לפסיכולוגיה. היבטים פסיכולוגיים של האזנה למוזיקה, היו התחומים שבהם עסק.  יש מתאם בין תחומי המחקר לבין  הדרך שבה הוא בונה תכניות קונצרטים".
 
כלומר?
 
"כשהוא בונה קונצרט לקהל צעיר זו תהיה תכנית אחת, לקהל מבוגר תכנית אחרת, לקהל מעורב שוב משהו שונה. התכניות שלו קצרות או ארוכות תמיד מרתקות את הקהלים שלו."
 
זה נכון רק למוזיקה קלאסית מובהקת או גם כשהקהל עתיד לשמוע מוזיקה חדישה או חדשה?
 
"הוא אינו נרתע ממוזיקה חדשה. הוא  ידאג למינון  ואם יש צורך תלווה המוזיקה בטקסט מילולי".

מוסיקה-אטרנה-יחצ.jpg
"מוזיקה אטרנה", צילום: יח"צ

רומן עם מוזיקה יהודית
 
מתי החלטתם להפוך ליזמים עצמאים בתחום הרגיש של המוזיקה?
 
"התחלנו עם הפעילות הזאת כארבע שנים לאחר שעלינו. צברתי נסיון  ארגוני והפקתי עוד במוסקבה. עבדתי המון עם צעירים, ילדים בני 11-8. במסגרת העבודה שלי הפקתי בכל חודש אירוע. ההופעה, ההתנסות, היו חלק משיטות הלימוד. אתה לא לומד רק את הצרפתית כשפה מן הספר, אתה מדבר אותה, שר אותה, משחק אותה. שירי משוררים, שירים פופולאריים והעלינו לא מעט מחזות של מולייר למשל.
 
"כאן בירושלים איליה החל לארגן את פעילת המקהלה מהבית. לבד. אחר כך אני הצטרפתי ואז הקמנו את העמותה 'קשת אמנויות'".
 
ההתמקדות במקהלה ובמוזיקה ווקאלית החלה כאן?
 
"מעשית כן, אבל היה לנו רומן עם מוזיקה יהודית שהחל עוד במוסקבה. בבית הכנסת הגדול במוסקבה נחשפתי בפעם הראשונה לקונצרט של מוזיקה יהודית, לשירת חזנים ואותו מפגש ראשוני היה כל כך יפה. המוזיקה הזאת נחרטה בלב, בזיכרון, כשהגענו לישראל ובעצם כשהתחלנו לחשוב  על פעילות, היה מאוד טבעי שנלך לכיוון הווקאלי".
 
המוזיקה נשארה  בבית גם לדור הבא?
 
"לא לא," צוחקת אלינור מעבר לקו, "הבן שלנו עובד במוסך. מוזיקה לא התחום שלו. המוזיקה החלה כאן כפעילות של חברים. גרעין של שבעה זמרים  ששרו במקומות שונים והחלו להיפגש עם איליה לחזרות על תכנית, הוא היה אחד הזמרים ואז הוחלט שאיליה יהיה המנצח.
 
"הקבוצה הראשונה של שבעת הזמרים, עם קצת תמיכה ציבורית של טדי קולק, ראש העירייה, יצאה להופעות ראשונות.  יצאנו אפילו מחוץ לירושלים, הופענו בכנסייה בטבחה ליד טבריה. שלב אחרי שלב הצטרפו עוד זמרים, היינו 11, אחר כך  13 והיום ב'מוזיקה אטרנה' יש 23 זמרות וזמרים".
 
איך אתם פועלים, אין נראה שבוע העבודה אם יש דבר כזה?
 
"אני אולי נשמעת כמי שעומדת בראש  ארגון גדול ואני אפילו מרגישה עשירה כעת. בכל זאת אני לא יכולה לחלום על שתי חזרות בשבוע למשל. הזמרים שלנו, שרים או עובדים במקומות שונים, המסגרת היא צנועה. ובכל זאת אנחנו משלמים לזמרים לחזרה ולהופעה, יש מי שמקבלים יותר ומי שמקבלים פחות.
 
"יש מסגרת קבועה של חזרות שמתרבות לפני הופעות. יש שמזמינים אותנו ולעתים אנחנו שוכרים את המקום, ועוסקים בכל הפעילות הנלווית פרסום, מכירת כרטיסים וכו. לפעמים אפילו נשאר משהו בסוף התהליך. לפעמים צריך להשלים. ככה זה כשאתה עצמאי".

נשארנו בתחום "האשכנזי"
 
המוזיקה היהודית שאהבת במוסקבה  ממשיכה אתכם גם בארץ?
 
"בוודאי, אני מרגישה בכלל שההחלטה לעלות בשנת 1992, נבעה בין היתר מן ההתקרבות למוזיקה היהודית: המוזיקה בבית הכנסת במוסקבה והמוזיקה של מיכאל טורצקי. (טורצקי החל לארגן מופעי מוזיקה יהודית עוד בשלהי השלטון הסובייטי של ברית המועצות, לאחר  נפילת הקומוניזם, הפכו מקהלותיו לפופולריות ברוסיה וגם במערב - י"ש) .
 
"כאן איליה משתף פעולה עם החזן ריימונד גולדשטיין עם המנצח אלי יפה. נשארנו בתחום. אנחנו שרים מוזיקה יהודית, מזמינים לעתים עיבודים חדשים.  לפני כמה שנים יצאנו להופיע בפולין. הגענו לעיירה ושמה טיקוצ'ין, העיירה קרובה לביאליסטוק.
 
"הופענו שם בבית הכנסת.  זה בית כנסת עם סיפור. בית כנסת עתיק, העתיק או אחד העתיקים בפולין, ארכיטקטורה בארוקית. בעיירה היו הרבה יהודים. בזמן השלטון הנאצי  רבים מהם הוצאו להורג או נשלחו למחנות המוות. גם השכנים הפולניים לא סייעו במיוחד ליהודים. בית הכנסת נהרס בחלקו. הגרמנים השתמשו בבניין לצרכיהם. אחרי המלחמה ניסו יהודים להקימו מחדש, הפולנים השכנים לא אהבו את היוזמה. בסופו של דבר הוקם הבניין ואחר כך עלה באש. רק בשנות השבעים  חזר בית הכנסת להיות בניין מהודר וראוי המשמש כאתר שפוקדים אותו מטיילים רבים, כמובן יהודים.

"הגענו לשם עם מקהלת נשים. שרנו בבית הכנסת היפהפה הזה. בסוף הקונצרט הקים איליה את הקהל ויחד שרו את 'התקווה'. אני לא  מסכימה עם כל מה שקורה כאן, יש לי דעות משלי, אבל הרגע הזה היה מרגש מאוד".
 
מה מכלל הרפרטואר הליתורגי היהודי נשאר בתכניות של אטרנה?
 
"תכניות ליתורגיות מתחילות מסלומונה רוסי המלחין היהודי החשוב באיטליה של המאה ה-17, מדלגות למוזיקה של לואיס לבנדובסקי שחי ופעל במאה ה-19 בגרמניה. ושוב לפי התחושה של הקהל המקהלה תזמין את הקהל להצטרף לשירים רוסיים, השירים הסובייטיים שרבים מן הישראלים שרים כשירי תנועות נוער. הכל קיים  ומשתנה לפי התכנית.
 
"כמובן שישנו הרפרטואר הליתורגי האירופי  כולל יצירות של ליסט, רחמנינוב, יצירות א-קפלה שבהן אני מאד אוהבת את יצירתו עוצרת הנשימה של המלחין הרוסי בן זמננו גרגורי סבירידוב שפעל עד סוף המאה שעברה. עם היצירות האלה הופענו גם בכנסייה הרוסית שבלב ירושלים, זאת של מגרש הרוסים. שנים לא היו שם קונצרטים. זו היתה רק כתובת ליד בית המעצר המפורסם. זה נהדר שאפשר לשמוע שם גם מוזיקה".
 
מי מגיע לשמוע את מוזיקה אטרנה?
 
"יש לנו רשימה של 3,000 מכותבים בדואר האלקטרוני. שבעים אחוזים מהם הם ישראלים שורשיים. היתר מגיעים מקהילת העליות מרוסיה. אנחנו בכל זאת נשארנו בתחום ה'אשכנזי'. לא מתוך התנצלות או התנשאות. נראה לי שאם אנחנו נשיר ליטורגיה תימנית או צפון אפריקנית זה לא יישב על הזמרים שלנו. אז נשארים בתחום שקרוב אלינו.
 
"בקונצרט הקרוב בתל אביב, בתכנית מוצרט, תהיה הזדמנות לשמוע סולנים בקטעים מתוך אופרות, כשהיצירה המרכזית היא "מיסה ברוויס" של מוצרט".
 
 
הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 30 ביולי ב-20:30 במרכז פליציה בלומנטל בתל אביב. מחיר: 100/80 ₪ טל': 054-6276690. 



10/07/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הופעות של המקהלה.
חנה פלג , ראשון לציון (20/06/2015)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע