סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מקבת: כשבמאי מתאהב באופרה
 

 
 
מקבת הוא מחזה על זמני. למען האמת ניתן להציג אותו על במה ריקה לחלוטין, ללא תפאורה ותלבושות. בהפקה הפעם הבמה נייטרלית. במת מחול אם תרצה, עם רמזים מעטים וקבועים לעלילה ועם תלבושות ואביזרים מתחלפים."
במאי האופרה הצרפתי ז'אן-קלוד אוברה, מתרגש לקראת עליית "מקבת" באופרה הישראלית


החל ממחר (יום שלישי) ובמהלך השבועיים הקרובים תוצג באופרה הישראלית האופרה "מקבת" של ורדי על פי מחזהו של שקספיר.

על ההפקה מנצח עמנואל ז'ואל הורנק - ובהמשך ינצח גם יובל צורן. את האופרה מביים ז'אן-קלוד אוֹברֶה, שמשחזר כאן את הפקתו מלפני 16 שנים.

אוברה החל לפקוד את האופרה הישראלית לפני 20 שנה וביים כאן את "ורתר" של מאסנה, את "יבגני אונייגין" של צ'ייקובסקי, את "אטילה" של ורדי ואת "מנון לסקו" של פוצ'יני.

את אוברה אנחנו פוגשים בהפסקה שבין החזרות. "בימים אלה מלאו לי 80," הוא מציין תוך כדי הליכה מהירה וחיפוש מקום שקט לשיחה באכסדרת האופרה, "ואני מהרהר בפרישה מן העיסוק, אחרי שביימתי 170 הפקות שונות". נשוב לזה בהמשך.

"ממד מציאותי של בני אדם"

יש סיבה מיוחדת שבחרת את "מקבת"? ידוע שוורדי אהב את שקספיר ורצה לחבר מוזיקה לרבים ממחזותיו, ובסופו של דבר הוא התמודד עם "מקבת" כמלחין צעיר. זו היתה האופרה העשירית שלו, חמש שנים אחרי שכבש את הקהל האיטלקי ב"נבוקו". הוא שב לשקספיר בשנותיו האחרונות וחיבר את "אותלו" ואת "פלסטף" שהמוזיקה שלהן לכאורה יותר מורכבת.

"כאן בדיוק טמונה הסיבה. דווקא כאיש צעיר יחסית הוא מצליח להעניק במוזיקה משמעות מעמיקה לשקספיר. כאן, כמו ב'אותלו' שיכתוב כעבור עשרות שנים, ורדי מעניק לנו תחושת אמינות גדולה כזו שלכאורה ניתן לחשוב שהטקסטים האלה היו מלכתחילה אופרות איטלקיות ששקספיר התרשם מהן וחיבר את המחזות שלו בעקבותיהן. ניזכר בקיצור בסיפור מקבת ובנקו, מצביאים בצבאו של דנקן מלך הסקוטים שבים מניצחון צבאי ובדרכם הם פוגשים מכשפות שמנבאות לשניים את עתידם הפוליטי: 'אתה', הן מבטיחות למקבת, 'תהיה מלך סקוטלנד ואתה בנקו תהיה אביהם של מלכים'. לנבואות יש נטיה להגשים את עצמן בדרך כלל, פה ושם הן מסתייעות בעזרתם של מי ששמעו את הנבואה. מכאן ואילך נסללת הדרך רוויות הדמים של מקבת אל כס השלטון, ומשהוא מגיע אליו, הוא כמובן מוטרד ופונה שוב אל המכשפות ולומד שרק תופעות על-טבעיות יביאו לקץ שלטונו. וראה זה פלא גם זה מתרחש, כידוע.


מקבת-066.jpg
מקבת  (צילום: יוסי צבקר)


"יש במחזה השקספירי חומר נפלא: מימד מציאותי של בני אדם, ישנו סיפור המולדת שהשליט גורר אותה למחוזות חושך ופחד וטובי בניה עוזבים אותה על מנת לשוב בכוחות מחודשים ולהשיב לה את שפיותה. וכאמור יש מעורבות של כוחות על טבעיים. ורדי במכתבים הרבים שלו לידידיו, למוציא לאור, למנהלי בתי האופרה, חושף את כוונותיו. הוא מיטיב להבין את שקספיר וזאת אנחנו רואים כבר ב'מקבת' - הוא מעצים את נוכחותן של המכשפות. בהפקה אני מספק להן נוכחות נוספת.

בפרשנות בהפקה הזאת, ליידי מקבת, שמדרבנת את מקבת לבצע את הרצח הראשון, ויוזמת את הריגת המלך דנקן, המתארח בבית מקבת, היא לכאורה אחת המכשפות, שהמירה את כוחה העל אנושי בתפקיד בין בני האנוש וכמובן משלמת מחיר יקר כשדעתה נטרפת עליה ומותה מגיע לה טרם זמנו. ורדי דיבר על כל אלה. הוא דיבר ראשית על כל המוזיקליות של הטקסט השקספירי. הוא השתמש בביטוי באיטלקית musicabile, את המוזיקה שקיימת בטקסט הוא הלחין. כבר אצלו, כפי שציינתי, הנוכחות של המכשפות גדולה יותר מאשר במחזה המקורי וזה כאמור מספק לי אפיקים חדשים לעבודה.

"אבל ורדי לא הסתפק במוזיקליות של הטקסט. הוא גם ידע בדיוק מה הוא רוצה. כך לדוגמא במכתב אחר הוא מסביר בפרוטרוט, למה הוא מעדיף זמרת מסויימת לתפקיד ליידי מקבת על פני חברתה טדוליני, היפה והעדינה מדי. הוא מונה את כל תכונותיה הטובות של אותה זמרת ואומר שהוא רוצה את ההיפך, זמרת נוקשה שקולה יהיה רחוק ככל האפשר מקול מלאכי ועוד ועוד. הוא שיגע את זמריו ובהצגת הבכורה המשיך לעשות חזרות גם כשהקהל כבר נכנס לאולם. התוצאה מן הערב הראשון היתה מעולה. הוא נקרא לעלות לבמה כמעט 40 פעמים וזה לפני 170 שנה".

מקבת-033.jpg
מקבת  (צילום: יוסי צבקר)
   
אתה נשמע מאוהב באופרה הזאת

"ללא כל ספק. 'מקבת' היא אחת מחמש האופרות האהובות עלי ביותר. אופרות שאני חי ונושם אותן ויכול כמעט בכל רגע נתון לשוב ולביים אותן מחדש כמו גם האחרות - 'נישואי פיגארו' של מוצרט, 'ריגולטו' ו'דון קרלו' של ורדי, 'בוריס גודונוב' של מוסורגסקי. האופרות חיות. כך למשל השליטים מקבת ובוריס גודונוב, כשניגשתי לביים את 'בוריס' בפעם הראשונה עמדה לנגד עיני דמותו של שליט רומניה צ'אושסקו, כיום אני חושב על פוטין. הנה עוד דוגמא, כבר בתמונה השניה ב'מקבת' כשהנבואה מתחילה להתגשם. אנחנו פוגשים את הרוצחים שאמורים להרוג את בנקו ובעיקר את בנו, על מנת שבנקו, חרף הנבואה לא יהיה אביהם של מלכים.

"בנקו ובנו פיליאס על הבמה. כשמתקרבים הרוצחים, בנקו משלח את בנו לברוח מהם להציל את עצמו. התפקיד של בנקו הוא תפקיד לקול נמוך, ורדי מעשיר אותו בשימוש בטרומבונים, באסונים, צ'ימבאסו (כלי הדומה לטרומבון שוורדי הרבה להשתמש בו, י"ש). הקול והכלים מעצימים את תחושת החרדה ועל רקע זה המילה 'טרור' שבה ומושמעת פעם אחר פעם וכל זה קורה בפחות מחמש דקות. גם ורדי הצעיר יודע היטב מה הוא עושה עם הדרמה הנפלאה של שקספיר".

מקבת-022.jpg
מקבת (צילום: יוסי צבקר)

מחזה על זמני
  
 הבמה שלך מתייחסת לתקופה המתוארת באופרה?

"לחלוטין לא. המחזה הוא על זמני. למען האמת ניתן להציג את 'מקבת' על במה ריקה לחלוטין ללא תפאורה ותלבושות. בהפקה כאן הבמה נייטרלית. במת מחול אם תרצה, עם רמזים מעטים קבועים לעלילה ועם תלבושות ואביזרים מתחלפים. מעצב הבמה והתלבושות קני מקקלן במקרה סקוטי, אבל התלבושות נכונות לכל תקופה ולתאורה (של במבי) תפקיד משמעותי".

איך העבודה כאן בתל אביב?

"אהבתי לבוא לכאן, התנאים כאן היו נוחים לעבודה. הפעם בעיקר בגלל לוחות זמנים שבהן האופרה נבנית בין החגים השונים, המטלה הייתה קשה. היא קשה לכולם גם כי במהלך ימי החזרות חלק מהזמרים נוחתים כאן מהפקות אחרות לחלוטין שהם שרו יום או יומיים קודם בבית אופרה אחר באירופה. אני מאד נהנה לעבוד עם המקהלה של האופרה הישראלית ולמדתי כבר לאורך הדרך שהתענוג הגדול כאן הוא לעבוד עם המקהלה. 

"החברים במקהלה רוצים תפקידים דרמטיים, לא לעמוד לשיר. את זה הם בפירוש לא אוהבים. אני זוכר איך העמדנו את הנשפים ב'יבגני אונייגין' ללא להקת בלט, זמרי המקהלה היו הרקדנים וזה עבד מצוין. גם כאן למקהלה יש נוכחות דרמטית לכל אורך האופרה. המקהלה הן המכשפות. את הכח בהגדלת מספר המכשפות משלוש לכמה עשרות גילו כמה וכמה במאים ובהם גם פולנסקי בסרטו ואחרים. ורדי מעצים והמקהלה חוגגת". 

מקבת-011.jpg
מקבת (צילום: יוסי צבקר)

הזכרת שביימת כבר כ-170 אופרות, איך היתה ההתחלה? 

"רציתי להיות שחקן, ואז בגלל תאונת דרכים בגיל 18 איבדתי עין אחת ולא היה נראה לי שאני יכול להיות שחקן. חשבתי שבימוי הוא פתרון טוב. באותם ימים רחוקים עבדתי בתיאטרון הלאומי הצרפתי, ה-TNP, ושמעתי שז'אן וילאר הבמאי ומנהל התיאטרון נוסע לוורונה לביים את 'דון קרלו'. השגתי את הפרטיטורה וישבתי בקפטריה של התיאטרון עם התווים לפני. התיישבתי שם כך שהוא יראה אותי עם התווים. כמובן שהוא ראה אותי ומייד שאל: 'אתה גם מוזיקאי?' 'לא', השבתי. 'אז למה את מחזיק את הפרטיטורה?', 'אני אוהב את דון קרלו'.

"ימים ספורים אחרי אותו מפגש גויסתי לצוות שנסע לוורונה. הייתי עוזר במאי רביעי. התפקיד שלי היה לדאוג להכניס את הניצבים בזמן לבמה. אבל זה היה בית ספר מעולה, עבודה ראשונה בוורונה נתנה לי בהמשך כלים להפקות הגדולות בתיאטרון הרומי באורנז' ובעוד מקומות פתוחים. שם גם פגשתי את מונסֶרָה קַבַּאיֶיה, הזמרת הספרדיה הנפלאה".

ביימת גם הצגות תיאטרון?

"לא, מטעמים שונים. אני מעריץ תיאטרון ושחקנים אנגלים והרבה פחות את הצרפתים ולכן לא התאמצתי בכיוון, אבל כמובן שהייתי צופה אדוק של תיאטרון אנגלי, למעשה התגוררתי עד לא מזמן באנגליה. ישנה סיבה נוספת, מעשית. תכנון של עבודה על אופרה נעשה במשך לפחות שנתיים מראש. זאת עבודה שמאפשרות לך זמן לבנות את ההפקה. בתיאטרון אתה אמור לרכז את כל העבודה בשמונה, עשרה או במקרים טובים ב-12 שבועות. ההבדל הוא עצום".

זאן-קלוד-אוברי-מירי-שמיר-ענק.jpg
ז'אן-קלוד אוברי (צילום: מירי שמיר)

"אופרה תמיד הייתה אמנות יקרה"
 
לאורך השנים יצא לך לעבוד עם חשובי היוצרים של המאה בהם ז'ן וילאר, רולף ליברמן, ז'אן פייר פונל, ג'ורג'יו סטרהלר, פטריס שרו, מה נראה לך שלקחת מהם?

"וילאר, שהכרתי עוד לפני שמלאו לי עשרים, פתח לי את השער לאמנות הבימוי בפריז ובוורונה. מליברמן, איתו עבדתי יחד בפתיחת האופרה החדשה בפריז ב-1973 למדתי דייקנות וקפדנות, מפונל את העבודה הטכנית שאצלו הניבה יצירות מופלאות ומסטרהלר במילנו", אומר אוברה לאחר אתנחתא קצרה,"ממנו למדתי הכל".
 
פיטר גֶלבּ, מנהלו של בית האופרה מטרופוליטן, אמר לפני כמה זמן שהאופרה היא אמנות גוועת. נראה לך שזה נכון?

"אני כמובן לא חושב שצריך לחבר את האמירה שלו שהכתה גלים בעולם, לעובדה שאני החלטתי שאני מבקש לפרוש, אבל יש משהו בדבריו. אתה לא צריך להרחיק עד ניו יורק. תסתכל בלוחות העבודה של בתי אופרה שונים בעולם, כולל האופרה כאן. מפרסמים מספר תאריכים להפקה וכשמגיע התאריך המיוחל מורידים תאריך או שניים מלוח העבודה. זה קורה בעיקר בבתי אופרה בערים קטנות יותר.

"מדינות עם מסורת אופראית וערים גדולות כמו ברלין, וינה, לונדון נראה לי שצריכות לחשוש פחות. כמובן שאופרה תמיד היתה אמנות יקרה. הדרך להתמודד עם המצב היא בהבאה של קהל חדש. במקום לבטל תאריכים צריך להביא קהל במחירי כרטיסים זולים במיוחד ולהגיע לצעירים שממילא פתוחים לרב ערוציות שהם יקבלו כאן באופרה. האופרה היא אמנות טוטאלית שיש לה עוד מה להגיד".

מקבת-האופרה-הישראלית5-יוסי-צבקר.jpg
מקבת באופרה הישראלית (צילום: יוסי צבקר)


האופרה תעלה ב-17 ו-19 במאי 2016 ב-20:00, ב-20 במאי ב-13:00, ב-21 במאי ב-21:00, ב-22, 23, 25, ו-26 במאי ב-20:00, ב-27 במאי ב-13:00 וב-28 במאי ב-21:00. בבית האופרה הישראלית, המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. מחירי כרטיסים: בכורה: 210, 280, 345, 420, 470 ש"ח, א'-ו' 190, 252, 319, 388, 438 ₪, מוצ"ש 207, 269, 334, 404, 453 ש"ח.  שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב. להזמנת כרטיסים: 03-6927777. או באתר 
לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

16/05/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע