סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הקאמרטה הישראלית על המזוודות
 

 
 
אין כמעט מוזיקאי שאינו מהגר בדרך זו או אחרת, והיציאה למסע היא חוויה מכוננת עבור כל מי שעוסק באמנות. יש חשיבות עצומה לכל אמן לנוע ולאתגר גבולות, גבולות גיאוגרפיים, תרבותיים וגם כאלה שנמצאים על ציר הזמן. הגירה מתקשרת הרבה פעמים עם חוסר ברירה, אני מעדיף לחשוב יותר במובנים של יציאה למסע. האתגר הזה של המובן מאליו הוא הכרחי למי שמעוניין להתפתח."
חיים באר, יובל צורן ובנצי שירה על הקונצרט העוסק בהגירה ובאתגר שהיא מציבה בפני אמנים


בסוף השבוע הזה תפתח הקאמרטה הישראלית ירושלים תכנית קונצרטים חדשה במסגרת "חושבים מוזיקה", והפעם הנושא הוא הגירה "על המזוודות" - יצירות שנכתבו בעקבות מסעות, עקירה, התבססות במקום חדש או סקרנות שדורשת ממך לצאת למסע גם כשאתה יושב ליד שולחן הכתיבה. על התזמורת ינצח יובל צורן, הסולניות הן הזמרת קלייר מגנאג'י והחלילנית אסתי רופא, ואיש המלים בסדרה הוא הסופר חיים באר.
 
"מעולם לא השתתפתי במפגש מן הסוג הזה", אומר חיים באר בשיחה קצרה. "זו הפעם הראשונה שאני לוקח חלק במהלך מסוג כזה וזה מאד מרגש אותי. ברור לי, לך ולקהל שאני לא אדבר על המוזיקה. היו פעם ספרים עם ציורים, אילוסטרציות.
 
כמו האיורים שעיטרו את הרומנים הגדולים במאה ה-19.
 
"כן, אילוסטרציה מחייבת אותך לראות את הגיבור, את הדמות מבעד לעיניו של הצייר. אבל מצד שני היא מספקת זווית אחרת לסיפור ואני רואה את עצמי, שמביא את הדברים שלי לקהל שבא לשמוע מוזיקה, כמי שמספק זווית אחרת". 




קלייר מגאנג'י (תמונת יחסי ציבור). משמאל: אסתי רופא (צילום: מאריוס לינקוויץ)



  
חושבים מוזיקה, אבל קודם המילים
 
"למעשה זה היה הרעיון המרכזי של הסדרה כולה שהחלה לפני שלוש שנים", אומר בנצי שירה, מנכ"ל התזמורת. "סדרות שמסבירות את המוזיקה עצמה או מרחיבות את העולם המוזיקלי באמצעות מלים קיימות במפת אירועי המוזיקה בארץ. לא היה טעם לפתוח בסדרה נוספת, מה גם שהקאמרטה בעצמה הפיקה סדרות כאלה בעבר. החשיבה שהדריכה אותנו היתה שהדובר לא יהיה איש מוזיקה והקהל המאזין לו יבצע בעצמו את ההקשרים והחיבורים למוזיקה שמנוגנת או מושרת על הבמה."
 
מהו אם כן הסדר, או התהליך שעוברת כל תכנית?
 
"'חושבים מוזיקה' הוא שם הסדרה, אבל למעשה אנחנו חושבים קודם כל על המלים. בתכנית הקודמת עסקנו ביצירות מוחרמות, והקפנו את הנושא. אם חרם על יצירה או על שיר א' היה בגלל השייכות או הקרבה ליהדות, יצירה אחרת היתה כזו שהיהודים או הישראלים החרימו, חרם הוא חרם. עסקנו בשאלה אם הנושא הוא חיי הנצח של יצירה, או ליתר דיוק מה מזכה יצירה אחת בחיי נצח ואת זולתה לא. או למשל נושא נוסף שעומד על הפרק - הומור וסאטירה. 
 
"אחרי שהנושא נבחר, אנחנו מחפשים את הדובר או הדוברת שיוכלו להציג אותו מתוך התחום - אמן על חיי נצח של ציורים או פסלים, סטיריקן או סטנדאפיסט על סאטירה; יינן על תרבות היין; שף על אוכל וכולי. לאחר ששני אלה מוסכמים אנחנו מתחילים לבנות את התכנית המוזיקלית.
 
"התכנית לא ננעלת בתחום מוזיקלי אחד אלא חורגת לכל סוגי המוזיקה. בתכנית על חיי הנצח  נשמע כמובן את מוצרט  אבל גם מוזיקה של הביטלס, "עלי שלכת", שיר של קוסמא ופּרֶוֶור או "אינתא עומרי" של מוחמד עבד אל ווהב המצרי. כשנעסוק ביין לא נוכל להתעלם מה"ברינדיזי" - שיר היין הפותח את האופרה "לה טרוויאטה", וכמובן שנכלול את שיר השיכור של ג'ו עמר, לשמחת רבים. אחרי שהמלל והמוזיקה ידועים, יש גישושים ראשונים לעניין המבצעים, וישנו תהליך בחירת המנצח." 


יובל צורן (צילום: מריה רוזנבלט)




"הגירה היא יציאה למסע"
  
המנצח בקונצרט זה הוא כאמור יובל צורן, שיכול היה להיחשב בעצמו כמהגר מוזיקלי או כאיש על מזוודות, שכיהן בתפקידי ניהול אמנותי מוזיקלי וכמנצח בבית האופרה המלכותי קובנט גארדן בלונדון ובבית האופרה בפרנקפורט.
 
"כל היצירות בקונצרט מתייחסות להגירה", מסביר צורן. "הגירה גיאוגרפית של דבוז'ק שחי כמה שנים בניו יורק, או הגירה סגנונית כמו אצל ארנסט בלוך וסרג'יו נטרא שהתמודדו והטמיעו שפה מוזיקלית חדשה, או מי שחוו שתי הגירות בעת ובעונה אחת כמו פאול בן חיים שהגיע לכאן כאיש תרבות המערב, כתייר, שינה את שמו ונשאר כאן ובסופו של דבר שיגר לעולם מוזיקה ששמע כאן, של יוצאי ספרד שהתמקמו בירושלים. גם בלה ברטוק, שיצא עם מכונת הקלטה לשמוע את המוזיקה העממית בכל ארצות הבלקן, וזו בסופו של דבר מצאה את ביטויה ביצירותיו." 
 
צורן מוסיף: "אין כמעט מוזיקאי שאינו מהגר בדרך זו או אחרת, והיציאה למסע היא חוויה מכוננת עבור כל מי שעוסק באמנות. יש בעיני חשיבות עצומה לכל אמן לנוע ולאתגר גבולות, גבולות גיאוגרפיים, תרבותיים וגם כאלה שנמצאים על ציר הזמן, הגבול בינינו לבין תקופות אחרות.

"הגירה מתקשרת הרבה פעמים עם חוסר ברירה. אני מעדיף לחשוב יותר במובנים של יציאה למסע. כל שינוי הקשר חיצוני, כמו מעבר ארץ למשל, מאתגר ומאיר את האדם הנע באור אחר ומאפשר התפתחות שללא התנועה הזו לא היתה מתאפשרת. האתגר הזה של המובן מאליו הוא הכרחי למי שמעוניין להתפתח."



חיים באר (צילום: אור מרקס)




"המהגר הוא גיבור הספרות כולה"
 
"ברגע שאדם יוצא את ביתו השמור, כמאמר האנגלים 'ביתי הוא מבצרי', הוא מוריד הגנות, הוא נחשף, הוא פגיע," מרחיב חיים באר. "בדברים שאומר בקונצרט ישנם סוגים רבים של מסעות. המסע האמיתי הקשור למוזיקה הוא זה שבו יצאו לדרך ש. אנ-סקי והמלחין יואל אנגל. אנ-סקי, שחש שהעולם עומד בפני שינוי, יצא לתעד את קהילות ישראל והקליט את סיפוריהם על גלילי שעווה שבחלקם נמסו.

"זה היה מסע מרתק שבמהלכו נאלץ אנ-סקי להחליף זהויות ושמות על מנת לרכוש את אמונם של מי שקולותיהם וסיפוריהם תועדו. הם אספו שירים, סיפורים  וחפצים שנמסרו למוזיאון שנבזז בתחילה על ידי הקומוניסטים ואחר כך על ידי הנאצים (מהמסע הזה הביא יואל אנגל את הרעיונות שנעשו לימים למוזיקה שחיבר למחזהו של אנ-סקי "הדיבוק", י"ש)

חיים באר צילום מירי שמיר ענקית.jpg
חיים באר (צילום: מירי שמיר)


מסעות ספרותיים שתציין בדבריך?
 
"כל הספרות נעה על ציר של מסעות. 'האודיסיאה' היא המסע הראשון, אחריה 'הקומדיה האלוהית' של דנטה שאיננה מסע בשטח, אלא מסע אל מעמקי השאול וגן העדן. מולם ניצבת הפרודיה הגדולה על המסעות של דון קישוט ברומן של סרוונטס והמסע שלי לטיבט (המסע ברומן של באר "אל מקום שהרוח הולך", שבו אדמו"ר מניו יורק יוצא לטיבט כי בחלומו עלתה דמותו של שור שאליו התגלגלה נשמת אחד מאבותיו, י"ש)
 
"מן האודיסיאה היוונית יוצאת לימים האודיסיאה לחלל ומסעות בין כוכבים. רומנים מתנהלים ברכבות, במטוסים. 'נפשות מתות' ו'ג'וד האלמוני' הם ספרי מסע. יש מסעות אל הלא נודע כמו מסעו של אברהם אבינו מאור כשדים או מסעו של יצחק קומר ב"תמול שלשום". יש מסעות עם כוונה לחזור הביתה כמו האודיסיאה. או אדם שיוצא מביתו-מבצרו, מתוך אמונה ש'משנה מקום משנה מזל', והמקום אליו הוא מגיע אינו מאיר לו פנים. אלו המסעות, כמו מסעה של המשפחה האומללה שהסתיים אתמול בירושלים. המהגר הוא הגיבור של הספרות כולה. 
 
"בקונצרט אקרא לקהל את שירו של קונסטנדינוס קוואפיס 'איתקה' בתרגום של יורם ברונובסקי הנפתח בהנחייה למי שיוצא למסע: "כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד, מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת. אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל. לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג. לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ."

הקונצרט יתקיים ביום שישי, 6 בינואר 2017 ב-11:00 בתיאטרון ירושלים, יום שלישי, 10 בינואר ב-20:00, מרכז המוזיקה בראש העין, וביום שישי, 13 בינואר  ב-11:00 במוזיאון תל אביב. מחיר כרטיס: 175-150 ₪, לצעירים עד גיל 35: 50 ₪. לרכישת כרטיסים: 1-700-55-2000 ובאתר התזמורת  (לקונצרט בירושלים ניתן להזמין גם בטל': 02-5605755, לקונצרט בראש העין: 03-9014527).


למועדי מופעים >

03/01/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע