סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן האיטלקיה באלג'יר: מענגת ואקטואלית
 

 
 
הבריטון יאיר פולישוק בתפקיד מוסטפה הביי, לוקח את תפקידו המשעשע ברצינות והתוצאה מבורכת. הטנור אלאסדיר קנט משכנע בתפקיד לינדורו, המאהב התמים לכאורה ואהובה של איזבלה - המצו סופרן רחל פרנקל, גיבורת ההצגה העצמאית והנחושה ששובה אותנו כבר באריה הראשונה."
האופרה של רוסיני משעשעת, קולחת ומבוצעת היטב בכל היבטיה: מוזיקה, שירה, כוריאוגרפיה ועיצוב, ולא פחות חשוב ורלוונטי - מתכתבת עם עידן מי-טו. יוסי שיפמן ממליץ בחום


באנו לעשות שמח
 
בשנת 1829 כתב ויקטור הוגו במבוא לקובץ השירים שלו Les Orientales: "בקרוב מאד ייקָרא האוריינט למלא תפקיד חשוב בעולם המערבי". אבל למען האמת הוגו שכח, לא הבחין, או אולי לא ידע שהמערב כבר היה מוצף בהשפעות תרבותיות מן המזרח.
 
בתחילת המאה ה-18 תורגם אוסף הסיפורים "אלף לילה ולילה" לצרפתית ובהמשך לאנגלית. תוך זמן קצר נצבעה התרבות המערבית בתיאורים צבעוניים של סמטאות בגדד, הבזארים הגדולים, סוחרים, דרווישים. מכאן הדרך הייתה קצרה לסיפורים ערביים על הרמונות, שטיחי קסם, ערים של שיש שחור ובעיקר נשים יפהפיות בבגדים שחשפו איברים באופן שאירופה לא הכירה. האם ויקטור הוגו פספס את הצגת "האיטלקיה באלג'יר", שהייתה האופרה הראשונה של ג'ואקינו רוסיני שהוצגה בפריז כבר ב-1817?

 
האיטלקיה באלג'יר, צילום: יוסי צבקר
 
כך או כך רוסיני, צעיר בן 21, הראה לעולם שמלאכת חיבור אופרה אינה בהכרח עניין מיגע. עובדה - עיתון הג'יורנאלה מוונציה דיווח לקוראיו שרוסיני השקיע 27 ימי עבודה בחיבור היצירה. לעומתו ציין הכתב הוונציאני של "עיתון המוזיקה הכללי" (אַלגֶמַיינֶה מוּסיקָלישֶה צַייטוּנג) כי "המלחין בעצמו אמר לי שהכתיבה ארכה 18 יום".
 
רוסיני הצעיר והנמרץ, שבמהלך השנה שקדמה לחיבור "האיטלקיה" חיבר שבע אופרות, מוכיח כאן שהוא יודע בדיוק מהי דרמה ג'יוֹקוֹזוֹ (אופרה משעשעת), או במילים אחרות, איך גורמים לקהל שצופה באופרה לצחוק ולא לבכות. וזה, יגיד לכם כל מומחה, אינו פשוט כלל ועיקר.
 
עניין נוסף שמעניק לאופרה הזו את כוחה הוא אהבתו של רוסיני את הגיבורות שלו במנעד הקול הנשי הנמוך, המצו סופרן. ב"איטלקיה באלג'יר", הגיבורה איזבלה והמשרתת שלה זולמה שתיהן זמרות מצו והאישה הדחויה אלווירה היא הסופרן - החלטות שבז'אנר הקומי מעניקות משנה אנושיות לדמויות, וזה עובד תמיד. 

 
האיטלקיה באלג'יר, צילום: יוסי צבקר
 
רצף של אריות מרהיבות
 
והנה הסיפור: שליט אלג'יר, שעונה לשם מוסטפה ומקור ההכנסה שלו הם שודדי הים שעובדים עבורו, מחפש אישה איטלקיה כי מאס בנשים המקומיות, לרבות אשתו, אלווירה. הוא מציע למסור את אשתו ללינדורו, איטלקי שנמצא בארמונו שכמובן מאוהב באחרת, איזבלה היצרית והנחושה, גיבורת האופרה. הוא פוקד על עָלי, מפקד שודדי הים, להביא לו אישה איטלקיה. מכאן מתגלגל סיפור שבעידן ה"מי-טו" מקבל משנה תוקף אבל בעיני רוסיני היה בגדר שעשוע ותו לא. עד מהרה נוכח הגבר הצפון אפריקני שלאיזבלה, האישה האיטלקיה שבנה על חמודותיה במיטתו בתפקיד מעוררת החשק, יש תכניות אחרות משלה, ומשעשע מכל, אותנו הצופים, שהיא מצליחה במזימותיה ההרפתקניות הממוקמות רחוק מאוד מן המצעים של השליט האלג'ירי.

 
האיטלקיה באלג'יר, צילום: יוסי צבקר
  
ומה על המוזיקה? לאוזנינו היום, מדובר ברצף אריות וסצנות מרהיבות. קחו אחת מהן למשל, זו שבסיומה של המערכה הראשונה שבה כל המשתתפים חולקים איתנו את מבוכתם מן המצב שנגלה להם. איזבלה מגיעה לארמון הביי ואת טדיאו, בן לווייתה בספינה היא מציגה כדודהּ. כאשר אלווירה ולינדורו מגיעים, הם מופתעים לגלות זה את זו. איזבלה אינה חוסכת את שבטה משליטה, והדיאלוג ביניהם (בניסוחיו הקולחים של ישראל אובל) נשמע כך: "תגיד לי מי האישה הזאת?" "אשתי בדימוס, שלחתי אותה לחופשי למענך יקירתי. העבד שלי יישא אותה עכשיו לאישה". "אתה מגרש את אשתך ומצפה ממני לאהוב אותך? במנהגים הברבריים שלך אני אחולל שינוי. אשתך תישאר לצדך!" "אין מצב". "והעבד שלך עובר להיות העבד שלי". "על גופתי המתה!" "אז לך לכל הרוחות, אתה לא יודע לאהוב אישה". תגובת הנוכחים: "היא הפכה את הגיבור מאריה לחמור... המוח מבולבל, מטורלל מסוחרר". 

  

 
בכל פעם שאני מאזין לסצנה הזאת או צופה בה אני תוהה אם אפרים קישון העתיק אותה לסצנה שבה השכנים בפינת אלנבי-מוגרבי מחקים את רעש המקדח באוזניו של הפקיד הממונה בעיריית תל אביב בסרטו המיתולוגי "תעלת בלאומילך".
 
ברור לכל שבחלוף מערכה נוספת בסוף האופרה, האוהבים יתאחדו מחדש והביי יחזיר את אשתו לחיקו. הסיום יישמע כך: "האיטלקיה היפה שירדה לאלג'יר מוכיחה לגברים היהירים והקנאים: אצל האישה הכוח הוא במוח". כדי להגיע לסוף הזה מהתלת איזבלה בביי ומעניקה לו תואר מדומה – פָּאפָּאטָאצ'י, שכל מטרתו לחלץ את האיטלקים משביים ולשלחם באונייה הביתה לאיטליה.

 
 האיטלקיה באלג'יר, צילום: יוסי צבקר

חיוכי ליל קיץ
 
שני מרכיבים בולטים לעין בהפקה החדשה באופרה הישראלית (שהעלתה את "האיטלקיה באלג'יר" לפני כעשור). הראשון הוא העיצוב המשובח, פרי ידיה האמונות של נטע הקר - ההתרחשות כולה ממוקמת על חול המדבר. הכל פתוח, קיצי, חם ומוכר היטב לישראלים. המרכיב השני הוא קבוצת הרקדנים (כוריאוגרפיה: יורם כרמי) שמכתיבה את הטון והאווירה מרגע שנפתח המסך. רוסיני, כבר הזכרתי, ידע לחבר מוזיקה צוחקת. בהפקה החדשה הבמאי עידו ריקלין וצוות המעצבים מעלים חיוך גדול על פני הצופים. לכל אורך האופרה מספקים הרקדנים לצופים שעשוע והנאה גדולה בהפקה שכולה "חיוכי ליל קיץ".
 
בחזית הבמה מוביל יובל צורן את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בנמרצות, ומבליט היטב את כל הקטעים הסולניים המבריקים שרוסיני מספק לנגני כלי הנשיפה. על הבמה אחראים על  האווירה המבדחת הבריטון יאיר פולישוק בתפקיד מוסטפה הביי, שלקח את תפקידו המשעשע ברצינות והתוצאה מבורכת. מולו שומרים על הקצב זוג האוהבים ה"אמיתיים": הטנור אלאסדיר קנט משכנע בתפקיד לינדורו, המאהב התמים לכאורה ואהובה של איזבלה - זמרת המצו סופרן רחל פרנקל, גיבורת ההצגה העצמאית וחסרת הפחד ששובה אותנו כבר באריה הראשונה "גורל אכזר", וגם בשתי האריות האחרות שפונות אל עולם הגברים - וממקמות את האישה כיצור הנעלה והחכם יותר, עוד סוג של התכתבות עם "מי-טו".  


האיטלקיה באלג'יר, צילום: יוסי צבקר

הסופרן יעל לויטה כאלווירה, אשתו של הביי שאותה הוא מנסה  להשיא לאחר, מבריקה כתמיד, חיית במה אמיתית. זמר הבס יורי קיסין בתפקיד עָלי מפקד שודדי הים, מפגין נוכחות שממסגרת היטב את הסיפור כאיש שאינו יודע להשתעשע, וזה בהחלט משעשע. הבריטון עודד רייך משכנע מאד כטדיאו, בן לווייתה ולמעשה מחזרה הנחנח של איזבלה. משלימה היטב את הצוות זמרת המצו סופרן שי בלוך בתפקיד זולמה, משרתת של אלווירה. ההמלצה היא ללכת לצפות ולחייך מאחורי המסכות, כי המסכות כזכור, עדיין בתוקף.  
                         

רוסיני - האיטלקיה באלג'יר: מנצח - יובל צורן, במאי - עידו ריקלין, תפאורה - נטע הקר, תלבושות - אורן דר, תאורה - אבי יונה בואנו (במבי), כוריאוגרף - יורם כרמי, עיצוב וידיאו - אדם לבינסון
 

 

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

07/07/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע