סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן המקהלה העליזה של ברתיני
 

 
 
הקונצרט מציע מבחר יצירות מן המאה ה-16 ועד עכשיו, והסופר דרור בורשטיין ידבר בין קטעי השירה. בין העיבודים שהזמנו ממלחינים קיבלנו אחד מיוחד ל'איזו מקהלה' של נורית הירש. לדעתי זה מהפנט."
דרור בורשטיין, מחבר הספר "לטובת הציפורים", ומקהלת ברתיני חברו למופע משותף – "קנטטה לציפורים, מקהלה ומסַַפֵּר". שיחה עם חגִי גורן, יוזם המופע, על מקהלות אנושיות, מנצחים גדולים ועולם של בעלי כנף


בסוף החודש תנחת בתל אביב, בירושלים ובזכרון יעקב סיעת ציפורים בדמותם של זמרי מקהלת ברתיני. מופעהּ החדש של הלהקה,"קנטטה לציפורים, מקהלה ומסַַפֵּר", נולד בעקבות הוצאתו המחודשת של הספר "לטובת הציפורים" מאת פרופ' דרור בורשטיין. בספר ומזמין בורשטיין את הקוראים למסע או לסדרת מפגשים עם ציפורים ספרותיות, החל בציפורי התנ"ך ועד לאלה המופיעותבכתביהם של ביאליק, אלתרמן, גולדברג ואחרים. הספר עצמו מרתק - אצלי בבית לא הרפו ממנו מרגע שהגיע. 

אין כל פלא אם כן שאחד מקוראיו של הספר, זמר המקהלה, המוזיקאי, מנהל המקהלה הפילהרמונית והיזם חָגִי גורן, החליט להפגיש את חברי מקהלתו ומנצחם רונן בורשבסקי עם שירת הציפורים, במסע מוזיקלי שמתחיל בשירים מן המאה ה-16, במדריגל של אורלנדו גיבונס האנגלי, ממשיך בשירים של מנדלסון ומגיע עד לשיריהם של זוהר לוי, יוחנן זראי, לנון ומקרתני, חווה אלברשטיין וה"קומפניון דה לה שאנסון". מסדר הכנפיים המוזיקלי הזה מלוּוֶה בהרצאות - קטעי שיח מתוזמנים היטב - אשר נשתלו בין השירים ואותם נושא דרור בורשטיין עצמו. 


מימין: דרור בורשטיין, צילום עצמי, מקור: אתר וויקיפדיה. משמאל: כריכת הספר "לטובת הציפורים" מאת דרור בורשטיין, בהוצאה מחודשת של ידיעות ספרים 


נס מוזיקלי

 
השיחה עם גורן, שהתנסה בהקמת מקהלה ובניהול מיזמים מוזיקליים, בהם גם מקהלות כמו אורטוריו ירושלים, נפתחה בדיון על האתגר שבהקמת מקהלה בישראל. לי, כחובב, עצם קיומן של מקהלות בארץ נראה כמו נס מוזיקלי. באירופה מסורת המקהלה מתחילה בבתי הספר ובכנסיות. ילדים וילדות נוהגים לשיר כבר בגיל הגן.כך שגם מי שלימים יהיו רופאים, חשמלאים או גננים זוכים לבסיס מוזיקלי. למעשה, צריך רק לכנס אותם ויש מקהלה. בישראל, לעומת זאת, שיעורי המוזיקה בבתי הספר כמעט לא קיימים. בשנים המעצבות, מגיל שש עד 14, אין כל חינוך למוזיקה. בגיל התיכון כבר לא ניתן לשקם את מה שלא נעשה קודם לכן, כך שרק בני המזל ובעלי התשוקה למוזיקה מוצאים את דרכם לבתי ספר תיכוניים המטפחים פעילות מקהלתית.

גם קונסרבטוריונים מתחזקים מקהלה פה ושם. בהמשך מוצאים מקהלות בסמינרים למורים למוזיקה, כחלק ממערכת השעות, או במוסדות מקבילים שבהם פעילות מקהלתית מזכָּה בציון. למעשה, גם דרכו של חגִי גורן השיקה לעולם העשייה המוזיקלית. "כשגמרתי ללמוד כינור אצל ברנשטיין בירושלים", מספר גורן, "אמרתי לו, 'אני לא מתכוון לשבת ככנר בתזמורת, זה לא מתאים לי'. אז הלכתי לנח"ל, למדתי היסטוריה וגיאוגרפיה, עסקתי בידיעת הארץ ולמדתי קצת שירה באקדמיה, בהדרכתו של סטנלי ספרבר. שרתי 12 שניםבמקהלות שלו. אחר כך התחלתי בענייני הפקות, הקמתי מקהלות בירושלים, ובהן מקהלת "אורטוריו" שפעלה יותר מעשור. בירושלים גם הקמתי בית ספר למוזיקה למבוגרים עם נבחרת מורים שהבכיר בהם היה המלחין אנדרה היידו". 
 

חגי גורן, צילום: בני שילה

איפה הם ואיפה אנחנו

 
איך מקימים מקהלה בישראל?

"בשונה ממקהלת ברתיני, שמשלמת לזמרים המשתתפים בה, ברוב המקהלות האחרות שירה הייתה בגדר תחביב. לאט לאט קיבלנו הכרה ואנחנו מקבלים הכרה מן המדינה. לשאלתך, אתה מקים מקהלה עם אנשים שאתה יודע שאוהבים את זה". 

חובבי זמרה שאינם בהכרח מוזיקאים מקצועיים?

"דווקא במקהלה הזאת יש נוכחות למוזיקאים מקצועיים: שלושה מורים לפיתוח קול, ארבעה מנצחים, נגנים וביניהם ארבעה כנרים, מורה באקדמיה שמלמד פיתוח שמיעה והוא פסנתרן. כלומר כולם בתוך המוזיקה גם ביומיום. היום אנחנו במקום אחר".

מקהלת ברתיני9.jpg
מקהלת ברתיני, צילום: רז רוגובסקי


באופן כללי בתרבות המקהלה, איפה אנחנו בהשוואה לאירופה?

"למרבה הצער, מעמדם של זמרי מקהלה נמוך מאוד. המשותף לנו ולאירופה הוא שרוב המקהלות פועלות עם זמרים חובבים שעושים את עבודתם בהתנדבות. ההבדל הוא במסורת. באירופה יש מסורת. אנחנו בקשר עם 'מקהלת באך' ממינכן, וגם שם כל הזמרים שרים ללא תמורה כספית. ההבדל הוא בחינוך. רובם גדלו באווירה של מוזיקה, בעיקר בכנסיות פרוטסטנטיות ובמסגרות דומות. מן האלְפּים צפונה. אתה יכול להבין שבשוודיה שירת מקהלה היא תחום כל כך מושרש שזה לגמרי טבעי שילדים וילדות ישירו ולא יפסיקו.

"תחשוב על זה שבשוודיה עשרה אחוזים מן האוכלוסייה חברים במקהלות. כלומר במדינה אחת יש יותר משמונה מאות אלף חברים במקהלות. זה מטורף! בישראל יש 80 מקהלות שמתוכן את הטובות אפשר לספור על אצבעות יד אחת, וגם הן אינן ברמה האירופית. ואם מדברים על רמה אירופית, השנה יופיעו כאן ביוזמתי זמרי voces8, אחד האנסמבלים הטובים בעולם. כשהם מוציאים משהו ליוטיוב, אחרי כמה שעות כבר יש להם מאות לייקים. כשהם שרים, אנחנו בוכים משתי סיבות. הראשונה היא, איפה אנחנו ואיפה הם, והסיבה השנייה – זה פשוט כל כך יפה שבא לך לבכות. כן, אני עדיין בוכה מהתרגשות במופעים כאלה".

נחזור אלינו, המצב בעייתי כי אין מקהלות בבתי הספר?

"מה שיש אצלנו הן מקהלות של ילדות. המון ילדות ששרות. ילד בן עשר או 11 שרוצה לשיר במקהלה צריך לרצות חזק מאוד כי בסביבה צוחקים עליו. אתה צריך להיות כישרוני במיוחד ובעל רצון. הדוגמה להצלחה היא יובל ויינברג, מנצח מקהלות כוכב באירופה, שהחל את דרכו במקהלה של רונית שפירא בהרצליה. הוא היה הבן היחיד במקהלה. בסופו של דבר אנחנו מודים למי שמחזיק מעמד, למי ששורד. וצריך לומר, אין אושר הדומה לאושר שמקנה שירה במקהלה". 
 

איש קטן מול מכונת צליל אדירה
 
איך נולדה מקהלת ברתיני?

"בצעירותי עבדתי מעט עם גארי ברתיני. כששרתי במקהלת האקדמיה בירושלים גארי ניצח עלינו כמה פעמים. שרנו איתו את 'קנטטה לשבת' ואת 'קנטטה לירושלים' של מרדכי סתר, את 'מיסה סולמניס' של בטהובן, ועשינו איתו דבר מדהים שמאז 1978 לא עשו אותו בישראל – את הסימפוניה הדרמטית 'רומיאו וז'ולייט' של ברליוז, יצירת ענק שבה זמרים, תזמורת ושתי מקהלות. ברתיני ניצח על היצירה. כשהוא ניצח על האופרה 'מלחמה ושלום' של פרוקופייב באופרה בסטיל בפריז, עם מאתיים איש על הבמה - אתה מסתכל ולא מאמין.

"אם אני מנסה לתאר את דרך העבודה שלו, הוא היה מנצח מאוד דייקן. התנועה הקטנה ביותר שלו בידיים יכלה לגרום לתגובה מטורפת במקהלה. אני זוכר למשל שבהשתלמות מנצחים הוא עשה תנועה קטנה ביד ופתאום המקהלה שרה אחרת. מי שלא מבין את זה, לא מבין את המשמעות של תפקיד מנצח מקהלה. יש מנצחים שאיש לא מסתכל על הידיים שלהם. לעומת זאת יש מנצחים שכל תנועה של הידיים שלהם מניבה תוצאות מיד.

"תחשוב שמול אותן מקהלות של מאות אנשים, מכונת צליל אדירה, עומד איש קטן וצנום, 160 סנטימטר גובהו. אבל לאיש הצנום הזה היה משהו ממגנט באישיות. ברתיני לא היה איש שמתעלמים ממנו, כל כך כריזמטי. הוא גם ידע בדיוק מה הוא רוצה, גם אם גמר חזרות כשהוא צרוד לגמרי. באותה נשימה צריך לומר שהיו אנשים שלא עמדו בפרצי האנרגיה האלה. זה היה חזק מדי עבורם. אני מאוד נהניתי לעבוד איתו. 

"כשחיפשתי שֵם למקהלה, חשבתי שאני צריך לתת לה שם של אישיות מוזיקלית גדולה בארץ, וזה ישב עליו. כשהקמנו את המקהלה פנינו לפילהרמונית. המנצח רונן בורשבסקי היה אסיסטנט של זובין מהטה, כך שזה היה די טבעי. כל זה היה לפני יותר מ-12 שנה. אז נוצר הקשר, והיצירה הראשונה ששרנו הייתה הרקוויאם הגרמני של ברהמס. לאותו קונצרט ראשון מובן שהזמנו גם את רעייתו של ברתיני ואת הבנות".  
 

רונן בורשבסקי, צילום: איריס יעיש

מוזיקה וציפורים משוגעות
 
אתם מזמינים יצירות חדשות?

"כן, ואת האחרונה שבהן נשיר בשנה הבאה. מנחם ויזנברג כותב לנו מחזור שירים של דויד פוגל לסולנים, למקהלה ולתזמורת".  

איך נולד קונצרט הציפורים?

"ציפורים ומוזיקה או ציפורים במוזיקה זה מובן מאליו. אבל הסיטואציה האמיתית הייתה הכי פרוזאית. במהלך ימי הקורונה ישבתי בבית והתגלגל לידי הספר 'לטובת הציפורים' של דרור בורשטיין, שנראה לי מעניין. התחלתי לקרוא והתרגשתי, ניתוח יצירות ספרות, שירה וציור, שירי הַייקוּ וקטעים מהתנ"ך. רוחב היריעה של בורשטיין – שיצא מן העולם הדתי, היה תלמיד ישיבה תיכונית ופנה לעולם החילוני כמשורר וכסופר, וכיום הוא גם מלמד כתיבה יוצרת – הוא מרשים. יש לו גישה לטקסטים עתיקים משירת ספרד ועד מנדלי. כל כך התרגשתי שהחלטנו בבית שנקרא בקול פרק מן הספר בכל יום. כך עשינו בבית וחזרנו לשירים שריגשו אותנו.

"בקיצור, אחרי שנגמרה חוויית הקריאה, אמרתי לעצמי שצריך לעשות עם הספר משהו. מה שעזר לי הוא שדרור הוא גם עורך תכניות מוזיקה. יצרתי איתו קשר ונפגשנו. ישבנו על ספסל ליד קונסרבטוריון שטריקר. זה היה בתקופה שאי אפשר היה להיכנס לבתים, אז ישבנו בריחוק זה מזה. ואמרתי לו: 'דרור, מה דעתך שנעשה משהו במשותף? למקהלה יש ברפרטואר יצירות על ציפורים ונוסיף להן עוד'. התשובה הייתה מיידית: 'אתה יודע מה, זה מתאים לי ואפילו כבר התנסיתי בזה. פעם תזמורת חיפה הזמינה אותי. הם עשו את "בריאת העולם" של היידן ואני התבקשתי להרצות'. הרעיון היה שהוא ידבר בין קטעי השירה. זה היה לפני כמעט שנתיים, הפַּנדמיה הייתה בעיצומה. ובינתיים לא הייתה כל פעילות מוזיקלית".


 

 

כלומר לא היו חזרות מקהלה   

"במשך שנתיים כמעט לא עשינו חזרות. אחר כך עשינו חזרות קטנות. בשלב הבא עשינו חזרות בחצרות של בית הסופר ובית אריאלה בתל אביב. במקביל הזמנו עיבודים ממלחינים שונים: צביקה שרף, שעשה שלושה עיבודים ולקחנו אחד מהם; גיא אפרתי, בוגר האקדמיה שעובד הרבה עם תיאטרון, ולילך קרקאואר, מנצחת ומעבדת שהכינה לנו את 'איזו מקהלה' של נורית הירש. לדעתי זה עיבוד מהפנט. אני בתוך זה וככה אני מרגיש. גיא עשה שני עיבודים – אחד ל'אילו ציפורים' בנוסח הצרפתי המקורי של הקומפניון דה לה שאנסון,  והשני - 'שיר היונה' של מתי כספי. יש ארבע יצירות עכשוויות. בקיצור, הקונצרט מציע מבחר מן המאה ה-16 ועד עכשיו. נראה לי שזה יהיה מיזם מאוד יפה לתקופה של אחרי הקורונה, אבל אני כמובן משוחד".
  

דרור בורשטיין, צילום: בן קלמר  

המופע "קנטטה לציפורים, מקהלה ומספר" יתקיים ביום ראשון, 24 באוקטובר 2021, אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב לאמנות, בשעה 20:00, יום חמישי, 28 באוקטובר, בית מזי"א בירושלים, בשעה 20:00, יום שבת, 30 באוקטובר, אלמא בזכרון יעקב , בשעה 11:00

להזמנת כרטיסים


למועדי מופעים >

13/10/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע