סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הסרטן ובוקובסקי בפסטיבל הפסנתר
 

 
 
השירה של בוקובסקי והתמודדות עם מחלת הסרטן חיברו בין המוזיקאי נעם רותם והמשוררת דורית ויסמן


על פניו נראה שהחיבור בין המוזיקאי נעם רותם והמשוררת דורית ויסמן לבין שיריו של צ`רלס בוקובסקי  עשוי להוליד תוצר אמנותי משותף שאינו קל לעיכול כלל, בלשון המעטה. שירי האלבום האחרון של רותם ניזונים כזכור מחוויותיו בזמן ליווי אשתו להחלמה ממחלת הסרטן ו- ויסמן התמודדה אף היא עם המחלה שממנה החלימה (טפו טפו טפו ) לפני כחמש שנים וכתוצאה ממנה נולד ספר שיריה "איפה פגשת את הסרטן" (2006). ואם לא די בכך  חיברו היוצרים לשני המטענים הכבדים האלה גם את שיריו של צ`רלס בוקובוסקי, הידוע בכינויו "משורר הביבים", (שוייסמן היא המתרגמת של אסופת שיריו "עד שהאצבעות יתחילו לדמם").
 
אבל בעקבות השיחה עם שני המשתתפים החיים של המופע, (אם לכלול את בוקובסקי המת כאחד מהמשתתפים) שמשקפת את הוויטאליות העצומה ואת החיפוש האמנותי המרגש שממנו נובע הערב "איפה פגשת את בוקובסקי", ואחרי ניסיון לא קצר לרדת לפרטים שיעשו קצת סדר בבלגן הפוטנציאלי שמציג אותו חיבור, אני מרשה לעצמי לבקש ולהציע לאלה שלא החליטו עדיין לרכוש כרטיס, לא לפספס את הפסיפס הרגשי, התכני והאמנותי שמציע הערב שיעלה במסגרת פסטיבל "הפסנתר מארח".
 
מוזיקה, שירה תיאטרון
 
"דוקטור נירקין התעורר מוקדם הבוקר/ השעון עוד לא צלצל כשהוא יצא/ בלי העניבה ובחולצה קצת מקומטת/ הוא לא הרגיש כמו אלוהים והוא גם לא רצה/ קרן שעשתה משמרת לילה/ נותנת דו"ח על המחלקה - / יש פה אישה צעירה והיום, אתה יודע/ מוכרחים כבר לספר, היא מחכה" ("בשורות רעות", מילים ולחן נעם רותם)
 
"הערב מנסה לשלב שלושה דברים", מספר רותם, " מוזיקה, תיאטרון ושירה -  שלוש במות שאנחנו מנסים לאחד לבמה אחת ולספר דרך שלושה הז`אנרים האלה סיפור אחד".
 
הערב הזה התחיל בכך שהציעו לי להעלות ערב שיהיה בו חיבור של מוזיקה ושירה. המשורר האהוב עליי הוא בוקובסקי, שהוא באמת אחד המשוררים הראשונים שכתבו בשפת רחוב, על דברים מהרחוב, באופן ריאליסטי לחלוטין, וכשהתחלתי לעבוד על הערב קיבלתי את הספר `עד שהאצבעות יתחילו לדמם`, אסופה מסודרת משיריו שתרגמה דורית ויסמן. חקרתי קצת על אודותיה, גיליתי את השירים שלה, וגיליתי שבין השירים שלה לשירים של האלבום האחרון שלי יש קורלציה מאוד גבוהה ממש ברמת המילים, בגישה הבסיסית לנושא, בגישה לכתיבה, לשפה, והבנתי שבעצם גורם החיבור בין שנינו הוא בוקובסקי, ששנינו מושפעים מהשפה שלו ומהצורך שלו לתאר דברים. מתוך זה אמרתי פתאום, בוא ננסה להפוך את שלוש היצירות האלה ליצירה אחת, ולעשות מין עריכה שבה שלושה אנשים מנסים לספר סיפור אחד. בשביל לייצג את הרעיון של מעין שלושה חדרים של כל אחת מהדמויות, הוספתי בתור ייצוג של בוקובסקי את שחקן התיאטרון הנפלא ישי גולן".

בוא ננסה להוריד את זה לרמת הפרטים הקטנים כדי להבין מה בעצם עומד לקרות על הבמה
 
"מה שאנחנו מנסים לעשות, בעיקר טקסטואלית, לא ויזואלית, זה ליצור תחושה של מעין בניין אחד עם שלושה אנשים שכל אחד מהם מספר את הסיפור שלו והסיפורים שלהם נשזרים להם אחד בשני, כשהמוזיקה הופכת להיות מין דבר שמדביק את כל החתיכות.  מדובר בטקסטים של שלושתנו וקצת שיחקנו בחומרים מבחינת תקופות, עד שהגענו למצב שבו דרך שלושה יוצרים מסופר סיפור אחד עם התחלה אמצע וסוף.
 
"מעשית, אני שר, דורית מקריאה את השירים שלה, ישי מעביר את הטקסטים של בוקובסקי, והערב כולו מלווה במוזיקה חיה שכתבנו במיוחד לערב הזה ושיש בה הרבה מאוד חופש. את רוב המוזיקה כתבנו ברמת במבנים המאוד בסיסיים בשביל להחזיק איזו אווירה לכל שיר שמתחברת לקונטקסט הכללי, ובתוך האווירה הזאת אנחנו מאלתרים וזזים ממקום למקום יחד עם הטקסט.
 
שירי סרטן
 
"בֹּקֶר טוֹב לַגִּדּוּל בְּשַׁד שְׂמֹאל./ הַגִּדּוּל בְּשַׁד שְׂמֹאל יִקְמֹל. / מָה עוֹד מִתְחָרֵז? הַכֹּל. / יֵעָלֵם הַכֹּל. בְּגָדוֹל. יִבֹּל./ אוּלַי אִם אֹמַר זֹאת/ הַרְבֵּה זֶה יֵעָלֵם, יִקְמֹל,/ יֶחֱרַב, יִיבַשׁ, יִתְכַּוֵּץ, יִתְנַון,/ הָרוֹפְאִים לֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ לֹא / בְּרֶנְטְגֶן." (מתוך: "בוקר טוב לשד שמאל", דורית ויסמן)
 
"לא הכרתי את נעם לפני כן", מספרת המשוררת, המתרגמת ובמאית הסרטים דורית ויסמן, זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול (2003), פרס יהודה עמיחי לשירה באותה שנה, פרס אקו"ם לשנת 2005 ופרסים נוספים, השייכת גם לקבוצת המשוררים "כתובת" שמפעילה את "מקום לשירה" בנחלאות בירושלים.
 
"הוא אפילו היה אצלנו בערב, ב`מקום לשירה`, ידעתי שהוא הוציא דיסק עם שירי סרטן על המחלה שאשתו עברה, שזה דבר שמאוד מעניין אותי כי אני הוצאתי ספר של שירי סרטן, והיה לי רצון לפגוש את האיש ואת היצירה שלו, אבל לא הזדמן לי. ואז הוא צלצל אליי, ונפגשנו".
 
הספר שלך נולד כתוצאה מהסיפור האישי שלך עם הסרטן
 
"היה לי סרטן שד לפני חמש שנים, ברוך השם אני בריאה, טאצ` ווד, וכתבתי, גם במהלך המחלה, על כל ההתמודדויות. היו דברים טובים והיו דברים רעים, אבל אני בעיקר יכולה לומר שזה שינה את כל חיי לטובה. לא שהם לא היו טובים לפני כן, אבל זה ממש העשיר את חיי בהרבה. הספר הזה היה גם דרך להעביר את התובנות שלי לנשים ולאנשים אחרים. חשבתי שיש לי מה לתרום לאנשים שחיים וצריכים כל דבר שנכתב בנושא כדי לעזור להם. אז כתבתי ספר שירי סרטן לפני כמה שנים, והוא לא נקנה כמעט, המו"ל מאוד מאוכזב... אבל שירה בדרך כלל לא נקנית, ושמחתי לכל הזדמנות להוציא את השירים האלה יותר בגדול. הצגתי למשל תערוכה של השירים האלה עם ציורים של הציירת נאווה שגב, תערוכה שזכתה להדים גדולים.
 
"דבר נוסף שמשך אותי בנעם היא העובדה שאני מאוד אוהבת רב תחומיות. שירה ו... שירה ואמנויות אחרות. יש לי למשל סרט שמשולבים בו שירים שלי שיסמין אבן הלחינה ושרה. ומאוד התחברתי לשירים של נעם. הלכתי לראות אותו באיזה מועדון קטן בירושלים, זה היה בשעה מאוד מאוחרת בלילה, באחת עשרה הם עוד לא חשבו להתחיל בכלל, כבר כמעט חזרתי הביתה, בשבילי זה מאוד מאוחר, ונשארתי, וזאת הייתה חוויה. זה לא כמו הדיסק. מופע חי זה הרבה יותר חזק מלשמוע את הדיסק בבית. אני לא מבינה איך אפשר להופיע עם דברים קשים כאלה. ובזה נעם שכנע אותי".
 
"חשוב להדגיש", מוסיף רותם, "התיאור נשמע מאוד כבד וגבוה ולקוראי הארץ בלבד, אבל זה ממש לא ככה, כי הטקסטים מאוד פשוטים בשפה שלהם, וזה לא ערב שעוסק רק בטרגדיות. יש בו הרבה שמחת חיים, רומנטיקה, אפילו סקס. זה ערב שמנסה להראות ספקטרום רחב של אנשים בגילאים שונים, ממני בגיל השלושים ועד לדורית שמבוגרת יותר ("חמישים ושמונה וחצי", מדגישה ויסמן), ולהראות שלכל הספקטרום הזה יש את כל אותם רגשות וחוויות, וכל זה נדחס לתוך שעה אחת. אנחנו רואים את זה כיצירה, לא כאסופה של שירים. זה לא משהו שאתה סופר אותו לפי זמן. הכוונה בערב הזה היא כמו ספר אחד ארוך שמתחיל ונגמר".
 
"הפרדוקס הוא להעביר לאנשים נושאים קשים", אומרת ויסמן, "אבל זאת בעצם האמנות. אני לא אומרת שהיא לא נולדת מדברים טובים, אבל הרבה באמנות זה סבל, וזה נותן נחמה לאנשים אחרים. בהופעה שעשינו בלבונטין 7 הייתה לכל האנשים בקהל חוויה מזעזעת סיפים. אנשים בכו, וזה עשה להם טוב. זה בעצם לא פרדוקס. זה הקתרזיס שאנחנו מחפשים באמנות, ואני חושבת שיש את זה במופע שלנו".
 
להט של פטי סמית`
 
נעם, איך עובדים, תכלס, על ערב כל כך מורכב?
 
"העבודה המסיבית הייתה בעצם העריכה של הערב, איך לחבר שלושה יוצרים מגילאים שונים, מתקופות שונות, אפילו מארצות שונות, ושאחד מהם מת, למשהו שייתן תמונה שהיא כמו הצגה, כמו סיפור, משהו קוהרנטי, לינארי, עם התחלה אמצע וסוף. אז העבודה הכי מהותית הייתה לפשפש בחומרים של כולנו ולנסות ליצור מהם משהו מאוד אחיד, דבר שמדבר עם דבר, ושאיכשהו כל המצוקות והשמחות והתאוות של שלושת היוצרים מתחברות לשלושה אנשים עם סיפור אחד.
 
"השלב השני היה למצוא את הנימה הנכונה של הצגת הטקסטים, ליצור נימה משכנעת וכנה ואחידה של המציגים. להחליט איזו דמות של בוקובסקי למשל אנחנו רוצים להציג בערב הזה דרך ישי גולן, כי היו לבוקובסקי הרבה מאוד פנים, הוא משורר מאוד רבגוני. היינו גם צריכים להעמיד את דורית על הבמה, והיא מאוד הפתיעה בכריזמה שלה כשהיא מקריאה שירים. זה מאוד לא מנומנם, היא עושה את זה במין להט של פטי סמית` כזאת. השלב האחרון היה החיבור של מוזיקה לכל הדבר הזה. איך לעשות עטיפה של מוזיקה שתתן אווירה מאוד נכונה לכל קטע בנפרד ומעטפת כוללת לכל הערב. זה ערב מאוד מיוחד, בקיצור. באמת משהו שלא רואים הרבה. והחומרים בערב הזה, מבחינת הכתיבה שלהם, הם מאוד חזקים, מאוד טובים. יכולנו לעשות אותם בצורות אחרות ואני חושב שזה עדיין היה נשאר טוב, כי החומרים של המשוררים האלה מצוינים".
 
דורית, איך באמת המעבר מחדר המשורר לבמה? למרות שאת עוסקת בהקראות בערבי שירה, בכל זאת, נדמה לי שבשילוב כזה עם מוזיקה חיה ואמנים נוספים עדיין לא התנסית
 
"נכון. הייתי בקטן בדברים כאלה עם יסמין אבן למשל, אבל פה זה קורה ובגדול, וזה דבר חדש בשבילי.  בפגישה עם נעם, כשהוא התחיל להגיד שהלוואי שנופיע עם זה אחת לחודש, אמרתי לו שאני לא יודעת אם זה מתאים לי, להופיע ככה, ובלילה, ואת יודעת מה, אני אוהבת את זה. על הבמה בכלל יש קשרי אחווה כאלה של מוזיקה.
גם בעניין של קריאת שירה יש דעות לכאן ולכאן. יש כאלה שאומרים שהמקום שלה הוא לא שיקריאו אותה, אלא שאדם יישב איתה בחדר ויפנים אותה. אני בעד קריאת שירה בציבור. כמובן שהמשורר צריך לדעת איך לקרוא, ויש הרבה משוררים שלא יודעים איך לקרוא את יצירתם. אני חושבת שאני קוראת את השירה שלי באופן טוב, שעושה אותה מובן".
 
הצדדים הפחות מוארים של האמנות
 
הקשר הראשוני בין שניכם הוא הבוקובסקיות. את מרגישה את ההשפעה שלו על הכתיבה שלך?
 
"בהחלט, ולא רק אני. אחרים אומרים שהשירה שלי מאוד מושפעת ממנו, אבל זה בסדר, זה הכיוון שלי".
 
מה שנחמד זה שההשפעה היא בכתיבה ולא בדרך החיים. הוא משורר הביבים, ובשבילך אחת עשרה בלילה זה מאוחר...
 
"נכון. אני לא אשת בוהמה, והוא עם הסיגריות והאלכוהול ששתה עד מוות והנשים. בכלל אמרו לי, איך יכול להיות שאשה מתרגמת את בוקובסקי והוא כל כך שוביניסט, ואני בכלל לא בטוחה שאני רואה את זה כשוביניזם. אבל יש לנו במשותף הרבה דברים. מצד אחד יש לי את הצד החברתי והצוותי ומצד שני יש את הצד האינדיבידואלי. הוא היה אינדיבידואלי להחריד. לא היה שום זרם שאפשר היה לזהות אותו איתו. גם אני אוהבת לבדוק כל מוסכמה, לא להתלהם, לא ללכת עם סיסמאות, לבדוק אותן, אלה דברים שמתאימים לי אצלו מאוד. וגם החברתיות שלו. לא כולם יודעים איזה משורר חברתי הוא. הוא יצא בגדול למשל נגד החלום האמריקאי, שרק עכשיו, כשהגדולה של ארה"ב התמוטטה, פתאום אנשים אומרים שהחלום האמריקאי זה לא הדבר שצריך לשאוף אליו, והוא אמר את זה כבר לפני חמישים שנה".
 
נעם, בוא נדבר רגע על המשך העיסוק שלך בחומרים הטעונים האלה שכולנו מנסים רוב הזמן לברוח מהם
 
"האמת היא שאני די מחפש כרגע את נקודת היציאה מהחומרים האלה, כי נראה לי שזה לא בריא אמנותית להישאר באותו מקום. עכשיו אני מסיים את סיבוב ההופעות הבלתי נגמר של האלבום הזה, `עזרה בדרך`, יש לי עוד כמה הופעות אחרונות, והמופע של פסטיבל הפסנתר הוא בעצם הנקודה שבה החומרים האלה יישארו איתי. החומרים האלה ילוו אותי לאורך כל המשך הפעילות שלי אם אני ארצה ואם לא, ולפי מה שמסתמן מהאלבום החדש זה לא מתרחק משם הרבה. אבל `עזרה בדרך` היה אלבום שהוא סיפור, סוג של ספר, ומפה ממשיכים לספר הבא.
 
"באופן כללי האמנות שלי איכשהו נוגעת בצדדים הפחות מוארים, למרות שאני עצמי בחור די אופטימי... אבל זה צד שהאמנות שלי מציגה מסתבר. אבל כמו שאמרתי, אני לא חושב שזה בריא לחפור בהם בלי סוף ובקרוב אני בטח אצא מזה לגמרי. המופע פסנתר הוא עוד זווית של הדבר הזה, אבל זו כבר זווית שמציגה תמונה יותר רחבה של עוד אנשים והמופע הזה לא מסתובב סביב הנושא הזה של מחלה וגוף באופן מוחלט, אלא מנסה להסתובב סביב ספקטרום רחב יותר.
 
"מה שמעניין זה שגם השירים שלי מ`עזרה בדרך`, מקבלים זווית טיפה אחרת בקונטקסט של הערב. יצירת אמנות מאוד תלויה בקונטקסט שבה היא מוצגת וברגע שאתה מחליף לה את הקונטקסט היא מקבלת פתאום משמעות קצת אחרת, שזה הדבר היפה באמנות".
 
 
הערב "איפה פגשת את בוקובסקי?", מפגש בין יצירותיהם של המוזיקאי נעם רותם והמשוררת דורית ויסמן עם שיריו של צ`רלס בוקובסקי, בהשתתפות השחקן ישי גולן ובליווי מוזיקה מקורית בביצוע נעם רותם, דני מאיר בבס ובמחשב ומאיה דוניץ בפסנתר, יעלה במסגרת פסטיבל "הפסנתר מארח" בשבת, ה- 15 בנובמבר ב-20:30 במרכז סוזן דלל בתל-אביב.  

למועדי מופעים >

04/11/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע