סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון אור על הבמה
 

 
 

מעצב התאורה אורי מורג, התגבר על הפחד מהבימוי וחבר ליורם כרמי ולקבוצת פרסקו ליצירת המופע "איש אישה ורוח זר", העולה בימים אלה במסגרת "מחולוהט"



משוררות שמדברות לנפש  
  
משפטי מפתח משיריהן של משוררות ישראליות שהדהדו בראשו של אורי מורג - מעצב תאורה ותיק שחוזר לפעמים למחוזות אהבתו הגדולה, הבימוי - הפכו, בשיתוף פעולה עם הכוריאוגרף יורם כרמי (קבוצת המחול "פרסקו"), למופע הרב תחומי "איש אישה ורוח זר".
 
המופע משלב תנועה עם תאורה, מוזיקה, תיאטרון בובות, וידאו ארט ושלושה רקדנים-שחקנים ובודק מבפנים את  מערכת היחסים הנרקמת בין שתי נשים לגבר, שואל את השאלות וחווה את הסערות והתשוקות המניעות את האהבה והזוגיות באשר הן.
 
אחרי בכורה עולמית בפסטיבל ישראל האחרון, יארח מרכז סוזן דלל בתל אביב את ההופעות הראשונות של "איש אישה ורוח זר", במסגרת פסטיבל "מחולוהט".
 
"הרעיון התחיל בזה שסתם ישבתי והעתקתי לעצמי שירים שאני מאוד אוהב", מספר מורג (40). "מדי פעם, כשיש לי זמן, שזה דבר די נדיר, אני מקשיב למוזיקה שאני אוהב, הקשבתי לשירים שמאוד דיברו אליי, והתחלתי להעתיק אותם, פשוט לכתוב אותם. העתקתי את `בגלל הלילה` של תרצה אתר, ואת `אולי מחר` של לאה גולדברג, ואת `קורנליה` של יונה וולך, ועוד כל מיני שירים, ופתאום גיליתי שיש להם שני מכנים משותפים מאוד חזקים.
 
"האחד הוא שכולם שירים של משוררות ישראליות, אבל מה שהיה אפילו יותר חזק מזה  - אלה משפטי הפתיחה של השירים, והייתה בהם סיטואציה דרמטית ועולם ומלואו, משפטים כל כך חזקים ועומדים בפני עצמם, שאחריהם את כבר לא צריכה מילה אחת נוספת שתיאמר. למשל, `בגלל הלילה, בגללו, אני כעת יושבת ולא נלקחת`, של תרצה אתר, משפט מדהים ונוראי בפני עצמו. אז נכון שהכל נכתב מנקודת מבט נשית, אבל המשוררות האלה הצליחו להגיע ולגעת בכל אחד מאיתנו, ולדבר לנפש של כל אחד ואחד, ובגלל זה הן כל כך חזקות".
 
"התאורה היא שחקן פעיל בהצגה"
 
איך הופכים משפטי מפתח מילוליים למופע חזותי שאין בו מילים?
 
"המשפטים האלה מופיעים ומרחפים בהצגה, כאפקטים, כמוטיבים שמופיעים בתוך המופע, אבל ההצגה היא בסופו של דבר מערכת יחסים בין שתי נשים לגבר. זה לא ניסיון לקחת את תרצה אתר ולהביא אותה לבמה, אלא לקחת סיטואציה דרמטית שמצאנו בתוך המשפטים, וליצור סיפור אנושי נוגע ללב בין שלושה אנשים שנרקמה מערכת יחסים ביניהם, גבר, אשה ורוח שמרחפת ביניהם, מטלטלת אותם, זורקת אותם, מרימה אותם.
 
"החיבור בהצגה הזאת הוא חיבור בין במאי לכוריאוגרף, ליוצרת בובות, לאור, להקרנות מדהימות שמתרחשות על הבמה, והכל במין שילוב מאוד מיוחד ויוצא דופן של קומפוזיציה שאני מוכרח להגדיר כחדשה, כי אנחנו רגילים לראות מחול, לראות תיאטרון בובות, לראות תיאטרון דרמטי, אבל אנחנו לא רגילים לקבל את כל השילוב הזה במוצר אחד".
 
מורג פנה לכוריאוגרף יורם כרמי שנחשף כבר לעבודתו של מורג בפסטיבל ישראל של השנה הקודמת והציע לו ליצור מופע בהשראת אותם משפטים שיצרו בראשו תמונות ויזואליות מרהיבות, שלתאורה, כצפוי, תפקיד נכבד בעיצובן.
 
"יש אפקטים של תאורה שהם ממש שחקן פעיל בהצגה. על הרוח, לדוגמה, יש טבעות של אור שנעות איתה בחלל וקרניים שבוקעות לה מתוך הידיים, ובלי האלמנט הזה התמונה לא קיימת. או תמונה של מנורות מרחפות שהשחקנים והרקדנים מניעים אותן בחלל, גורמים להן לקרות וממש עובדים יחד עם האור עצמו שמשמש כשחקן על הבמה. זו חוויה שעובדת על כל החושים, ללא מילה אחת שנאמרת על הבמה.
 
"המילים היחידות במופע מופיעות על הבמה בצורת הקרנות של אותיות מרחפות ומשפטים שנכנסים ויוצאים דרך הקרנות, אבל לא נאמרות. זה מופע ויזואלי לחלוטין שעובד על הכל, על הדרמה, על הלב שלך, על העין שלך, על האוזן שלך, ויש רגעים שאת יכולה כמעט להריח את הסיטואציה, זה היופי של המופע הזה".
 
איך בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה בינך לבין הכוריאוגרף יורם כרמי?
 
"הרעיון הוא שלי, והעבודה נעשתה בשיתוף פעולה מלא, כלומר ההחלטות הכוריאוגרפיות והבימוי התערבבו אחד בשני. זה לא שאחד עשה את זה והשני עשה את זה אלא שיתוף פעולה בין שני יוצרים ושתי דיסציפלינות מאוד שונות על אותה עבודה, במטרה ליצור שפה משותפת אחת בתוך המופע".
 
לטלטל את המערכת הזוגית 
  
 
למה הבחירה בשתי נשים מול גבר, ולא להפך, למשל, בשני גברים מול אשה?
 
"קודם כל כי בעיניי, לפחות, התפקיד של אחת הנשים הוא להשמיט קצת את הקרקע מתחת למערכת הזוגית ולטלטל אותה, לעורר את השאלות, לפתוח תובנות אחרות, לגרום לפרטנרים האחרים שלה, גם הגבר וגם האשה, לתהות על מערכת היחסים ביניהם. האם לממש את החלום שלהם או לא. הרוח, למשל, משתמשת בנשיות שלה כדי לעורר את הגבר, כדי ליזום איזה מהלך של פרידה, או של תעוזה, או של זוגיות. היא לא רק דמות שמרחפת בחלל וגורמת לדברים להשתנות, אלא דמות שחווה בעצמה בתמונות מסוימות את האכזבה, הכמיהה, הטלטול הרגשי."
 
כששומעים עד כמה אתה מעורב רגשית בסיפור המניע את העבודה, אי אפשר שלא לשאול על החיבור של הנושא לחיים הפרטיים שלך
 
"קודם כל, אשתי משתתפת בהצגה, אשתי היא הרוח... שנינו על הבמה פה, אני כבמאי והיא כשחקנית אז הנפשות של שנינו נמצאות מאוד חזק על הבמה, כך שזה לא שאני מציג את מה שאני מרגיש וחושב על החיים, אלא אשתי, טל בן סירא מורג, שהיא שחקנית שההתמחות שלה היא תיאטרון תנועה, מראה את זה דרך המשחק ודרך התנועה, ומעצם העובדה ששנינו מעורבים בתוך התמונה יוצר שגם מערכת היחסים שלנו היא על שולחן הניתוחים הזה, על הבמה.
 
"פרט לה נמצאים על הבמה גם נופר לוינגר, רקדנית מ`פרסקו`, קבוצת המחול של יורם כרמי, ואיציק גבאי, שהוא בעצם שילוב נדיר, ואני אומר נדיר, בין שחקן לרקדן, שילוב די יוצא דופן, שעושה בהצגה הזאת את שני הדברים בווירטואוזיות גדולה מאוד. גם המוזיקה היא אלמנט בסיסי ועיקרי בתוך העבודה הזאת, מוזיקה מקורית של המוזיקאי נדב רובינשטיין, למעט שני עיבודים שהוא עשה בהשראת מוזיקה של היוצר קולין טאונס שהבאתי לו והוא עשה עליה וריאציה מדהימה של קולות ושירה. נדב עבד שנתיים על המוזיקה וממש בנה אותה עם ההצגה".
 
"לצלול לבימוי זה פחד לא קטן"
 
אנחנו עוסקים בשילובים לאורך כל השיחה הזאת, וגם אתה מגלם שילוב די יוצא דופן של מי שהתחיל את חייו המקצועיים דרך הבימוי, אבל בחר להתמקצע ולגדול דווקא בתחום של עיצוב תאורה, גם זה מהלך לא כל כך שגרתי
 
" למדתי בימוי שלוש שנים בסמינר, ניסיתי להתפרנס ממה שאני הכי אוהב, תיאטרון, ומאוד נמשכתי לצד הוויזואלי של הבמה, וממש התמחיתי בזה. בכל חנוכה אני עושה את כל ההצגות הגדולות, מ`אוליבר` ועד `נרניה`, הדברים הכי מורכבים שעושים פה מבחינת שואו בארץ, או מחול, או מוזיקה, ומצד שני למדתי בימוי וזו האהבה הכי גדולה שלי. בכל השנים שאני עובד ביימתי בסך הכל שלוש הצגות, אחת שכתבתי וביימתי, אחת בעכו, ואת זו, שהתחילה ישר בפסטיבל ישראל, הפסטיבל הכי יוקרתי שיש בארץ, בלי פרינג`ים ובלי כלום.
 
"לא עשיתי הרבה, גם מטעמי פרנסה, אבל לעתים גם ממקום של פחד להיכנס להעז ממש לצלול לתוך בימוי, כי זה פחד לא קטן. יש חשש מאוד גדול, איך יגיבו, איך זה ייראה, האם אני מספיק מוכשר כדי לעשות את זה, ולכן אין הרבה עבודות בימוי ברזומה שלי, לעומת עיצוב התאורה".
 
ויריית הפתיחה של המופע הזה שחררה אצלך קצת חלק מהפחדים האלה?
 
"במידה מסוימת כן. תמיד יש חששות ופחדים אחרים, אבל אני בהחלט מאוד מאוד רוצה לחזור לבימוי. אני אגיד לך משהו מאוד אמיתי לגבי ההצגה הזאת. זו הצגה שאני חולם עליה כבר הרבה מאוד שנים. באמת חולם עליה. חולם עליה בראש. כל האנשים שגייסתי לפרויקט הזה באו מתוך זה שאני סחבתי אותם פנימה לתוך הסיפור הזה, ויצאה הצגה שהיא בעיניי סוג של פנינה, הצגה שמגיע לה לרוץ, ואני לא רוצה שזה יסתיים פה. זו הצגה שיכולה לעבוד נפלא בחוץ לארץ, לא צריך מילים כדי להסביר אותה, חווים אותה ויזואלית ורגשית, זה מכנה משותף שידבר לכל האנשים, וצריך לבוא ולחוות את זה. זה באמת משהו שעובד על כל החושים. הוא באמת עובד לשם".
 
 
"איש אישה ורוח זר" תעלה ביום שישי, 17 ביולי 2009 ב-22:00 ובשבת, 18 ביולי בשעות 19:30, 21:30 במרכז סוזן דלל בתל-אביב במסגרת אירועי  "מחולוהט".

למועדי מופעים >

14/07/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע