סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון חתרנות מתורגמת
 

 
 
השחקן והמתרגם דניאל אפרת, על הערצה למחזמר הוותיק "אביב מתעורר", שעולה עכשיו בבית ליסין 


מוזיקה מודרנית במחזה תקופתי
 
למעלה מ-100 שנה אחרי שנכתב, המחזה "אביב מתעורר" עדיין נחשב לפורץ דרך בתחומו. בשנת 1891 נכתב המחזה במינכן על ידי פרנק וודקינד. ב-1906 עלה לראשונה באירופה, אך נפסל בידי הצנזורה בשל מסריו החברתיים היוצאים כנגד הממסד הדתי, מערכת החינוך והמוסד ההורי, בשילוב עיסוקו במיניות בקרב בני נוער.
 
50 שנה עברו מאז עלה שוב לבמות בכל בירות התיאטרון של העולם, והציג את הקונפליקט בין היצר לבין המחשבה, באמצעות סיפורה של חבורת תלמידי בית ספר המגלים עולם של מיניות מתפרצת שהוריהם מסתירים מהם.
 
בימים אלה מעלה תיאטרון בית ליסין את המחזה בגרסת המחזמר שלו, בבימויו של גלעד קמחי. בין שחקני המחזמר תמצאו את נינט טייב, עידו ברטל ועידו רוזנברג. דניאל אפרת, שגם הוא משחק במחזמר, אחראי על תרגום ההצגה והשירים.
 
"המחזה הוא עיבוד אמריקאי מהעשור האחרון לקלאסיקה של וודקינד מהמאה ה-19", מספר אפרת. "במשך 100 שנה זה היה מחזה גרמני שהוצג בהרבה מאוד מקומות בעולם ונחשב לאחת הקלאסיקות של הדרמה המודרנית. בסוף שנות ה-90 התחילו המחזאי-תמלילן סטיבן סייטר והמלחין דאנקן שיק לעשות בברודוויי סדנה נסיונית, שהובילה ליצירת המחזמר על פי המחזה.
 
"מפיקים שראו את זה קצת פחדו מהפוטנציאל המסחרי של המחזמר, כי בכל זאת זה מחזה קצת כבד עם שירים שהם לגמרי מתקופה אחרת, כך שיש פה איזה ראשוניות, יש פה איזו המצאה מחדש של חוקי המשחק. זו פעם ראשונה שמכניסים מוזיקה מודרנית לגמרי למחזה תקופתי לגמרי. אבל בסוף מישהו הרים את הכפפה, וזה עלה לאוף ברודוויי ונהיה שלאגר, ומשם הדרך לברודוויי הייתה קצרה, משם זה כבש את בימות העולם ותורגם ל-17 שפות.
 
"בארץ עלה 'אביב מתעורר' בגרסת המחזה בכל מיני בתי ספר למשחק, ופעם אחת גם בתיאטרון באר שבע. את המחזמר אף אחד עוד לא עשה בארץ עד עכשיו".

דניאל-אפרת-ענק1.jpg 
"אביב מתעורר", צילום: דניאל קמינסקי

לצרוח על הקהל ברוקנרול
 
ואיפה התרומה של בית ליסין מבחינה אמנותית, למחזה שזכה כבר לגרסאות כל כך רבות ומוצלחות?
 
"קודם כל אני אדבר על התרומה של המחזמר הזה לנו, כי קבוצת הצעירים של התיאטרון  קמה לפני שנתיים, וכששמענו שיש לתיאטרון את הזכויות על המחזמר הזה מאוד רצינו לעשות אותו, כי זה חומר שהוא בדיוק בשביל שחקנים צעירים. הבמאי שלנו גלעד קמחי התאהב במחזה לאט לאט. אני הייתי הראשון, אבל סחבתי אחריי גם אותו. אנחנו משתמשים בקונספציה המקורית, אבל מביאים איזו אמירה משלנו לתוך הדבר הזה. אני חושב שהתרומה שלנו היא אנרגטית, כי נוצרה כאן קבוצה שהיא קסם של אנשים אחד אחד.
 
"אף פעם לא היה לי תהליך עבודה כל כך מלא באהבה ובפרגון ובשמחת יצירה של כל הנוגעים בדבר, ואני בטוח שהאנרגיה הזאת תהפוך את ההצגה לשונה ומיוחדת, ותסחוף אחריה גם את הקהל. אני מאוהב במחזה הזה מגיל מאוד צעיר, ומרגע שפגשתי את המחזמר התאהבתי גם בו ומאוד שמחתי לגלות שהזכויות אצל ציפי פינס. כשהיא אמרה לי לתרגם את המחזמר שמחתי עוד יותר, ומאז עברו כבר שנתיים שאני מחכה שהקסם הזה יקרה ויגיע לבמה".
 
די מדהים לנסח בסוף המאה ה-19 כזה מניפסט נעורים, שנים לפני מהפכת שנות השישים והנוער לשלטון.
 
"זה באמת מדהים, ובגלל זה המחזה נאסר להצגה על ידי הצנזורה במשך עשרות שנים. המחזה היה מאוד חתרני בזמנו, ומה שניסו יוצרי המחזמר לעשות זה לקחת את החתרנות שהייתה נכונה לתקופת המחזה ולתרגם אותה למוזיקה שהיא חתרנית היום".
 
יש דבר כזה, מוזיקה שהיא חתרנית נכון להיום?
 
"פחות או יותר. דאנקן שיק, המוזיקאי שיצר את המוזיקה למחזמר, הוא מוזיקאי שלא כתב לפני כן לתיאטרון, הוא כותב לעצמו אלבומים. מה שעניין אותו היה שאם הוא עושה מחזמר, הוא עושה משהו עם מוזיקה שמדברת לאוזניים של היום, ועצם השילוב מלכתחילה של מוזיקה מהסוג הזה, רוק, רוק רך, קצת אלטרנטיב, לבין המחזה, הוא חתרני. בתוך זה המוזיקה משמשת כקולם של הנערים האלה שבגרמניה אסור היה להם לפתוח את הפה, אז פה הם מקבלים הזדמנות בזכות המוזיקה הזאת לצרוח על הקהל ברוקנרול".
 
המחזה מביא את סיפורם של שלושה נערים המתוודעים לסבך שבין מיניות לאהבה, תוך כדי לימודיהם בבית הספר. עד כמה יכולה חתרנות מחשבתית של לפני 100 שנה להיות חתרנית גם היום?
 
"בשביל זה יש קונטקסט. המחזה נותן את המסגרת שמתוכה פורצים השירים, כי הוא מתרחש בקונטקסט מאוד מאוד סגור, ויכול להזכיר לנו דברים שהם כן רלוונטיים להיום. גם היום יש פה חברות שהן פחות חתרניות מהבוהמה התל-אביבית. אנחנו חיים במדינה שיש בה גורם דתי וחוק גיוס חובה וכל מיני חברות מאוד סגורות ושמרניות, ובתוך הדבר הזה, הצורך לבעוט את המסגרות ולצאת לעצמאות הוא נחלתו של כל נער מתבגר באשר הוא, ועל זה ההצגה".

דניאל-אפרת-ענק2.jpg 
"אביב מתעורר", צילום: דניאל קמינסקי
 
אהבה לז'אנר
 
מה שמוביל ישר לשאלה בן כמה אתה ואיפה הדבר הזה מתחבר לחייך האישיים.
 
"אני בן 27 והדבר הזה מתחבר חיבור עמוק. אני את המחזה הזה פגשתי בגיל 14 בפעם הראשונה, בגרסת המחזה המקורי כמובן. אני זוכר את עצמי יושב בגינה לידי הבית וקורא אותו ומרגיש מאוד מיוחד. יש בו משהו שמדבר לתוך הנשמה של כל מי שאי פעם עבר את הגיל הזה שנקרא התבגרות. הוא פשוט מדבר על כל הכאבים האלה של הצורך שיבינו אותי ושיתנו לי להיות מי שאני, ואני מאוד הזדהיתי עם העניין הזה".
 
גם כמי שגדל על ברכיו של אבא עובד אפרת, אחד המפיקים המוזיקליים הנחשבים בארץ, ואיש להקת "הקליק" שנדמה שאין יותר מרד ממנה?
 
"כן, בהחלט. אני מאמין שגם בבתים הכי ליברליים יש לכל אחד את התהליך שלו ואת המאבקים שלו לחופש. אצלי זה התבטא בדרכים אחרות, אבל זה היה שם".
 
בכרטיס האמן שלך ניתן למצוא רזומה עשיר מאוד גם כשחקן, גם כבמאי וגם כמתרגם. אתה מרגיש נכון יותר כאיש של מאחורי או לפני הקלעים?
 
"אני מכור לשניהם כמו לסמים קשים. לא ירדתי מהבמה מהרגע שסיימתי את הלימודים בבית צבי, ולאורך השנים אני דואג שיהיו לי עבודה יצירתית וגם עבודה כמבצע. הכל בא מאותו צורך. האהבה שלי לז'אנר שקוראים לו מחזמר, תיאטרון מוזיקלי, היא הכוח שמניע אותי לעשות את כל מה שאני עושה, כי המטרה שלי בסופו של דבר זה לראות את ההצגה קורית ושהיא תקרה על הצד הטוב ביותר. ואני אעשה כל מה שאני יכול כדי לתרום את תרומתי, אם זה לתרגם, לביים או לשחק.
 
"זה התחיל כבר בתיכון, כשרציתי לעשות בתור עבודת גמר את 'מופע האימים של רוקי' ולא היה תרגום, אז תרגמתי, והמשיך כשלמדתי משחק בבית צבי וגרי שמע שתרגמתי מחזמר אז הוא נתן לי לתרגם עוד כמה, והשאר זה די היסטוריה כי זה משהו שאני עושה במקביל למשחק כבר עשר שנים".
 
לא נותר לי אלא לשאול את השאלה הבלתי נמנעת על הליהוק של נינט לתפקיד הראשי במחזמר.
 
"נינט מדהימה. ידענו לפני העבודה שיש לנו זמרת מוכשרת ויפה, אבל כשהתחלנו לעבוד גילינו שהיא גם הדבק שמדביק את הקאסט. היא אדם נטול אגו ונטול מניירות או פוזה, וכל כולה אור ואהבה ופרגון וחיבוקים, ולעבוד עם אדם כזה זה תמיד טוב, אבל כשהוא בתפקיד ראשי זה גם סוחף אחריו את כל שאר הקאסט. נוצרה פה ממש משפחה".

הופעה ראשונה של "אביב מתעורר" תתקיים ביום חמישי, 22 באפריל 2010, ב-20:30 בתיאטרון בית ליסין בתל-אביב.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

19/04/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. ראיתי את הגנרלית!!
רויטל גלאור , כ"ס (22/04/2010)
3. תלמה ילין
הילה , (21/04/2010)
2. מתרגם מספר אחד בארץ
אביב נעורים , (21/04/2010)
1. בחור מוכשר מאוד. שיהיה בהצלחה בהצגה
גל , (21/04/2010) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע