סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון שאנן סטריט על שוני ושיתוף
 

 
 
אני כן מרגיש שהיה עוזר לנו כמדינת ישראל לזכור את השורשים היהודיים שלנו, ושוב, אני לא מדבר במובן הדתי-אמוני, כי אני לא שייך לאלה שמאמינים, אבל אנחנו היינו עם מפוזר בעל מאפיינים דומים, ואם נתחבר אפילו בטיפה לווייב הזה שהיינו מפוזרים בארצות שונות ועדיין מחוברים, יש פה גם את ההזדמנות להבין מה זה להיות מיעוט וגם לחפש את המשותף בינינו"
סולן הדג נחש מספר על סדרה שערך בבית אבי חי הגואלת טקסטים יהודיים נשכחים


מסיביר והונג קונג ועד תימן

רעיון יפהפה של שאנן סטריט מזריק חיים חדשים לטקסטים נשכחים מהעולם היהודי, ומשיב אותם אל מרכז הבמה באמצעות לחנים חדשים וביצועים של יוצרים כאלון אוליארצ'יק, מורין נהדר, מיכאל גריילסאמר, וסטריט עצמו (ביחד עם אבי לייבוביץ' והאורקסטרה שלו), במסגרת סדרה חדשה של בית אביחי: "אבודים".

שלומי שבן הוביל את הערב הראשון בסדרה, וב-25 בינואר 2011 יתקיים הערב השני, בו תפגוש אפרת גוש את השירים הישנים-חדשים, שימצאו את מקומם בערב לצד שיריה המוכרים.

"בעצם אספנו שירים שנכתבו בכל רחבי העולם היהודי בין השנים 1850 ל-1950", מספר סטריט, "הדוקטורנט לספרות אריה לוינסון הביא לי כמאתיים שירים שמהם הוצאתי את אלה שאני אוהב במיוחד, ואז וידאנו שהם לא הולחנו אף פעם, ועכשיו יש לנו קצת פחות מארבעים שירים שנכתבו בתקופה הזו, שהיא תקופה מרתקת בחיים של העם היהודי לפי דעתי.

"מדובר על שירים שנכתבו מסיביר ועד ישראל, מהונג קונג ועד תימן, שלא הולחנו אף פעם, ומה שקורה בסדרה זה שיש 12 הופעות וכל אחד שמופיע מלחין שלושה שירים במיוחד להופעה הזו מתוך השירים שאספנו. כמובן שאני מקווה שהם כל כך יאהבו את השירים, לפחות חלק מהם, שזה יישאר איתם, ואם זה יישאר איתם זה יישאר גם איתנו".

כשאתה אומר שירים מהעולם היהודי הראש ישר חושב על פיוטים, ולא מדובר בפיוטים, נכון? אלה שירים מהעולם הדתי או החילוני?

"אני לא חושב שזה עונה להגדרה של פיוטים, ואם להגיד את האמת אני לא ממש יודע מה ההגדרה, כי אנשים קוראים פיוטים להרבה מאוד דברים. אלה שירים שהם כמעט בני זמננו, גם שירים דתיים וגם שירים חילוניים, שנוצרו במאה שנים מאוד מאוד דרמטיות בתולדות העם היהודי, כשממאות ואולי אלפים של קהילות יהודיות ברחבי העולם זה הצטמצם בצורה דרמטית, משתי סיבות עיקריות: האחת היא השואה שצמצמה את כל הקהילות, והסיבה השנייה היא דווקא הציונות. הרבה קהילות שהיו ענקיות נעלמו לגמרי או הפכו לפיצקוניות כי תושביהן עלו לארץ.

"היה מאוד מעניין בשבילי למצוא שירים שנכתבו ברחבי העולם היהודי, ולראות אם יש מאפיינים דומים בתקופה הזאת. אני חושב שזה עוזר לנו להבין את השורשים שלנו, אבל לא במובן הדתי-אמוני שאין לי קשר אמיתי אליו, אלא במובן התרבותי. מעניין אותי אם אני הייתי חי באלף שמונה מאות ומשהו כיהודי בארץ אחרת, איך הייתי חושב, איך הייתי מרגיש".

חוצבים בסלע העברית

איזה מאפיינים מצאת בכל השירים שליקטתם?

"יש רק מאפיין אחד שאני יכול להגיד שעובר בצורה מובהקת בכל השירים, וזה שאתה מרגיש שאנשים חוצבים בסלע בגלל שהם כותבים בעברית, שלא הייתה שפה שמישה ברמה היומיומית. אני לא מומחה לזה אבל אני חושב שמי שדיבר ביום יום זה רק תלמידים ומורים. זה לא היה משהו שקונים איתו במכולת. היית חייב נורא לרצות את זה כדי להשתמש בעברית ואת המאמץ הזה אתה מרגיש בשירים. גם בשירים שנכתבו פה, אגב.

"הייתה לנו כבר הופעה אחת, עם שלומי שבן, שבחר שיר שיש בו משהו מאוד ארוטי, ובמיוחד במה שנוגע לארוטיקה אתה ממש מרגיש שהם שוברים את השיניים וחוצבים בסלע, וזה יפה לראות את הדרך הזאת שהם עשו. יש גם שיר שנקרא 'למי אני עמל' שדן, כמו שירים לא מעטים אחרים, בשאלה הזאת של למה אני כותב בעברית בכלל, למי זה טוב. זה לא היה ברור להם ומובן להם שיקרה משהו עם השפה הזאת שהם כותבים בה שירים".

גריילסאמר-ענק.jpg
מיכאל גריילסאמר, ממשתתפי הסדרה (מקור: אתר בית אבי חי)

עניינת אותי ההגדרה "אבודים". למה השירים האלה נשכחו, או למה אתה מתכוון בהגדרה שירים שנשכחו. האם זה פשוט שירים שלא הולחנו קודם?

"הרעיון המקורי היה לקחת שירים מקהילות שכבר נכחדו או הצטמצמו בתשעים אחוז, כך שזה לא השירים שנשכחו אלא הקהילות שנשכחו. מקומות שאין בהם היום כבר בית כנסת ואתה אוסף שירים מהמקומות האלה ואוסף ככה משהו ממה שהיה שם, זה בעצם היה הרעיון. בפרקטיקה, בסוף, אחרי שבחרנו את אלה שאהבנו ולא הולחנו, נשארנו גם עם הרבה שירים שנכתבו פה, בארץ, אבל עדיין יש לנו הזדמנות להאיר בזרקור איזו תקופה חשובה ולא כל כך פופולרית עד עכשיו בהתעסקות עם החיבור שבין טקסטים למוזיקה".

הרבה משותף והרבה שונה

הלהקה שלך, "הדג נחש", נחשבת ללהקה המצליחה ביותר בארץ, ואיכשהו אתה גם מוצא זמן להביא כל פעם רעיון חוץ להקתי אחר ומוצלח. בפעם הקודמת זה היה "פסטיבל בשקל" שיזמת, ועכשיו "אבודים". מה בעצם הוליד את "אבודים" מבחינה מחשבתית? מה הוביל אותך לשם בכלל?

"אני כן איכשהו עסוק באחורה של המוח שלי ביהדות ובישראליות. אני כן מרגיש שהיה עוזר לנו כמדינת ישראל לזכור את השורשים היהודיים שלנו, ושוב, אני לא מדבר במובן הדתי-אמוני, כי אני לא שייך לאלה שמאמינים, אבל אנחנו היינו עם מפוזר בעל מאפיינים דומים, ואם נתחבר אפילו בטיפה לווייב הזה שהיינו מפוזרים בארצות שונות ועדיין מחוברים, יש פה גם את ההזדמנות להבין מה זה להיות מיעוט וגם לחפש את המשותף בינינו.

"ברגע שאתה מסוגל להכיל זהות של שוני ושיתוף – מצבך משתפר. אני חושב שאת הווייב הזה של שוני ושיתוף אין לנו עכשיו. קשה לנו להעריך את השונה מאיתנו ואת מה שמשותף לנו, ובעצם זה האלף-בית של העם היהודי במשך אלפי שנים: הרבה משותף והרבה שונה, ובעצם משם באתי, אני חושב".

אפרת-גוש-ענק.jpg
אפרת גוש (מקור: אתר בית אבי חי)

במפגש שני בסדרת המופעים "אבודים - חיים חדשים לטקסטים נשכחים" תתארח אפרת גוש. המפגש יתקיים ביום שלישי, 25 בינואר 2011 ב-21:00 בבית אבי חי  בירושלים.


למועדי מופעים >

18/01/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע