סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הגרוב של משפחת אלייב
 

 
 
באלבומם הרביעי חוברים האלייבים לתמיר מוסקט ויוצרים גרוב בוכרי- תמהיל מסורתי ועכשווי. שיחה


לשכלל את הצליל האלייבי
 
ב-1991, 48 שעות לפני שפרצה מלחמת המפרץ, עלו לארץ חברי משפחת אלייב, הרכב משפחתי מצליח בן שלושה דורות שייצג את טג'יקיסטן ב-156 מדינות בעולם, כולל מדינות ערב, והופיע בפני מלכים כמו מלך מרוקו ומלך אתיופיה.

מהר מאוד השתלבה משפחת אלייב בתרבות המקומית והביאה את צליל כלי ההקשה הידוע שלה ואת המסורת המוזיקלית הבוכרית עליה היא אמונה למוזיקה של אמנים כמו ריטה, חיים צינוביץ', אהוד בנאי, אתניקס, ברי סחרוף  ומיקי גבריאלוב. את חברי המשפחה ניתן למצוא מאז, ביחד ולחוד, בהצגות שונות ובפרויקטים מוזיקליים רבים.

כעת הם חוברים למוזיקאי תמיר מוסקט ("בלקן ביט בוקס") ומוציאים את אלבומם הרביעי, THE ALAYEV FAMILY AND TAMIR MUSKAT. מוסקט לא מתיימר להוליד מחדש את הצליל האלייבי המזוהה אלא לשכלל ולמקסם אותו בעזרת שילוב עדין מאוד של מקצבים וביטים אלקטרוניים עכשוויים המדגישים את הרלבנטיות של המוזיקה המסורתית שמביאים האלייבים. התוצאה היא "גרוב בוכרי", כפי שמכנים אותה חברי המשפחה. אלבום שעושה כבוד גדול לתרבות עליה אמונים האלייבים עם 11 רצועות בשפה הבוכרית.

כל ילד נולד מתוך קצב

"כל הסיפור מתחיל עוד מסבא שלי שהיה זמר בסמרקנד", מספר אריאל אלייב, 44, "קראו לו ניסן אלייב והוא היה הדור הראשון. היום יש שלושה דורות על במה אחת, שמתחילים מאבא שלי, אללו אלייב, שהוא בן 78, והחלום שלו היה תמיד לבנות להקה מהמשפחה. הדור השני זה אני, אחי ואחותי, והשלישי זה הילדים שלנו".

מה קורה אם נולד למשפחת אלייב ילד שלא רוצה לשיר, לנגן או לרקוד?

"פעם אבא שלי ענה על זה בצחוק שאם דבר כזה יקרה אנחנו נחזיר את הילד בחזרה, אבל ברוך השם הילדים מאוד אוהבים את זה... כל ילד נולד מתוך קצב. פעימות הלב הן קצב, והכלי הראשון של כל ילד במשפחה זה קודם כל כלי הקשה".

11 הרצועות באלבום מורכבות משירים מסורתיים וממספר קטעים מקוריים של חברי המשפחה ושל כותבים שונים. "יש שם שירים בני 500 שנה בערך שהיו שרים אותם בחתונות, ויש למשל שיר שאבא שלי זוכר ששרו הדרווישים", מספר אלייב.

"דרווישים זה כמו סופים כאלה, שהיו הולכים בין הבתים עם בגדים לבנים ועם תופים בידיים והיו מברכים את האנשים. הם לא התעניינו בזהב או בכסף או באוכל, אלא רק בלברך את האנשים, ואבא שלי זוכר מגיל תשע את אחד השירים שבחרנו והכנסנו עם תמיר לאלבום הזה".

   

אחד הדברים שיפים בעבודה שלכם עם תמיר זה שהוא בעצם מחדד את הדברים שאתם מביאים, לא מנסה להפוך אותם על פיהם. עד כמה התרחקתם מהמוזיקה הבוכרית המסורתית באלבום הזה?

"זו הגדולה. אמרת את זה בדיוק כמו שזה היה. הוא הפך את הכלי הקשה שלנו ללופים ואלקטרוניקה קצת, אבל הוא לא שם שם דברים שאין. אתמול, למשל, היה אצלנו אורח מאוזבקיסטן, בנאדם מבוגר, ופתאום שמנו את הדיסק והוא אמר, 'וואו, מה זה?! אני מרגיש שהמוזיקה הזאת היא הרבה אנרגיות חיוביות, ואני רואה את הסיפור שיש בשיר הדרווישי', וזה ממש הדהים אותי שאדם שפעם ראשונה שמע את זה הרגיש גם את הסיפור, וגם בזה יש חלק גדול לעבודה של תמיר, כלומר, לא התרחקנו בכלל מהמוזיקה המסורתית.

"עוד דוגמה לעבודה של תמיר: אני מנגן אקורדיון, ואני האקורדיון זה אחד, ותמיר אמר משהו שהדהים אותי וביקש ממני לוותר על האקורדיון בשני שירים באלבום כי זה מקטין את השיר ואת המקום שלו, וזה ממש היה נכון. הוא הוסיף שם תפקיד של בס מאוד מיוחד והגרוב שהוא הוסיף ממש מדהים. אנשים רוקדים ונכנסים לטראנס של השיר הזה אפילו שהם לא מבינים את המילים. המפיקה שלנו איבון קהאן יצרה את הקשר איתו, וזה באמת משהו משמים".

לנשים במשפחה יש נוכחות קטנה יותר על הבמה

"אמא של אבא שלי, סבתא שלי, לא ניגנה על הבמה אבל הייתה מנגנת בתוף יותר מהר מהגברים. בשבתות היא והחברות שלה היו מתאספות ומנגנות, וגברים היו באים לעשות תחרות עם הנשים, וסבתא הייתה יותר מהירה מהגברים. דברים השתנו מאז שסבתא לא יכלה להופיע על הבמה ואנחנו שמחים שהיום הנשים יכולות להופיע.

"אצלנו על הבמה נמצאת אביבה, הבת של אחותי שמנגנת כינור ויש לה תפקיד חשוב על הבמה, יש לי ילדה בת שש וחצי, אמנדה, שלומדת כינור ומלחינה וכותבת מילים ושרה על הבמה, ובת אחותי בת השבע גם לומדת כינור ורוקדת. הילדות לומדות, מופיעות, אבל הכל בצורה מכובדת כמו שצריך על הבמה, כי במה אוהבת תרבות ומיוחדות".

   

"מתעצבנים רק בתפקידים המוזיקליים"

מה אם אחד הילדים במשפחה ירצה לעשות רוק?

"זה קורה, ברור שקורה. הילדים שלי לומדים קודם כל בקונסרבטוריון. אמיר לומד פסנתר קלאסי וג'אז, והילדה שלי לומדת כינור קלאסי ומתעניינת עכשיו במוזיקה פרסית וברוק’נרול. יש להם להקת רוק בבית ספר, והבן שלי מופיע עם דודו טסה".

להקות מתקשות לשרוד על פי רוב בגלל בעיות וחיכוכים שקשורים באגו. אתה נחשב לדמות המובילה בהרכב. איך מתמודדים עם כל הדברים האלה בתוך מבנה משפחתי כל כך?
"אם מתעצבנים זה רק בתפקידים המוזיקליים. כל הוויכוחים אצלנו הם על להחליף קצב או תפקיד. אני לא רואה סיבות לאגו כי כל אחד יכול להגיד את שלו וכשזה נכון אנחנו עוצרים. עכשיו, נגיד, בהשקה שלנו, יש לי סולו, ולילד שלי בן ה-17 יש סולו ולאח שלי שיש לו קול מדהים וגבוה גם יש סולו, אז ברוך השם אין את הדבר הזה. אגו זה לא טוב. זה צריך להיות במינון".

ביום חמישי תשיק משפחת אלייב את האלבום החדש במופע חגיגי עם אורחים, ביניהם נועם ענבר, ריף כהן ואורי כנרות ואורחים נוספים סודיים, במועדון הקומפורט 13. "תמיר מוסקט איתנו על התופים ודן זיתון על הבס, ואם יש את המילה גרוב, תמיר מכניס את הגרוב הזה", מסכם אלייב.

THE ALAYEV FAMILY AND TAMIR MUSKAT

הופעת השקה לאלבום החדש של משפחת אלייב תתקיים ביום חמישי ה-7 ביולי 2011 ב-22:00 במועדון הקומפורט 13 בתל-אביב.


למועדי מופעים >

05/07/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע