סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון שלום עליכם, ליצנים ותיאטרון רחוב
 

 
 
יצרנו קשר עם ועדי שכונות בבת ים, ועשינו איתם דיל: אנחנו מביאים להם את ההצגה בחינם והם מורידים מהבתים כסאות, שולחנות, כיבוד. מצאנו חצרות פנימיות בין השיכונים, ושם עשינו את ההצגה. הגיעו אנשים שחלקם עולים חדשים, חלקם ראו לראשונה בחיים הצגה, אנשים מכל הסוגים ומכל המינים, וזו פשוט חגיגה. זה בלתי אמצעי. אנחנו מתערבבים בתוך הקהל. זו עדיין הצגה, עדיין יש לה חוקים, אבל הקהל נמצא בתוכה ואנחנו בתוך הקהל"

תיאטרון "נוצר" מביא את תיאטרון הרחוב לחצרות השיכונים. השבוע בפסטיבל בת ים



אחת החוויות היותר מוצלחות שעברנו, בתי ואני, בפסטיבלי הקיץ השונים, היא "פסטיבל בת ים הבינלאומי לתיאטרון ברחוב", המציע חגיגת רחוב אמיתית ומלאת תוכן שבה התנסינו בשנים קודמות.

השנה חוזר הפסטיבל לטיילת בת ים, ובין המופעים הרבים מהם תוכלו ליהנות נמצאת גם ההצגה "בובע מייסעס", עיבוד חדש ושונה של תיאטרון "נוצר" המשתמש בסיפורו של שלום עליכם, "הזכייה הגדולה", כמסגרת עבודה ממנו ממריאים אנשי התיאטרון לעשייה הכוללת ליצנות, קרקס, והתייחסות ייחודית לקהל, שמאפיינת את העשייה של "נוצר", מרגע הגיעו לבת ים.

הצגות בין השיכונים

"הפרויקט הזה התחיל ממיזם שיזמנו בתיאטרון שנקרא 'תיאטרון עד הבית'", מספרת יעל ברנפלד, שחקנית התיאטרון ומנהלת הלהקה. "אחרי הרבה שנים בהן היינו ב'אלהמברה' ביפו, הגענו ב-2011 לבת ים, שם יש לנו האנגר באזור העסקים המתחדש של העיר, וכשהגענו לכאן חשבנו שמאוד חשוב לתיאטרון להיות מעורב בקהילה, לקחת ממנה, להביא אליה, לעבוד איתה.

"אני לא מדברת על תיאטרון קהילתי, ממש לא. כולם פה אנשים מקצועיים ומקצוענים, זה לא תיאטרון חובבים. אבל אנחנו כן מאמינים שהתיאטרון הוא חלק מרכזי ממרקם החיים, ויש פה הרבה אוכלוסייה שלא הולכת לראות הצגות, ולא מגיעה ל'הקאמרי' או ל'הבימה', ואנחנו, שהראייה שלנו קצת שונה מתיאטראות כאלה – ולא שיש בהם משהו רע, כמובן – החלטנו שבמקום להביא את האנשים אלינו, נלך אנחנו אליהם.


בובע-מייסעס-יחצ.jpg
בובע מייסעס (תמונת יח"צ)

"יצרנו קשר עם ועדי שכונות בבת ים, ועשינו איתם דיל: אנחנו מביאים להם את ההצגה בחינם והם מורידים מהבתים כסאות, שולחנות, כיבוד. מצאנו חצרות פנימיות בין השיכונים, ושם עשינו את ההצגה. הגיעו אנשים שחלקם עולים חדשים, חלקם ראו לראשונה בחיים הצגה, אנשים מכל הסוגים ומכל המינים, וזו פשוט חגיגה. זה בלתי אמצעי. אנחנו מתערבבים בתוך הקהל. זו עדיין הצגה, עדיין יש לה חוקים, אבל הקהל נמצא בתוכה ואנחנו בתוך הקהל".

לליצנות אין קשר לאיפור, יש לה קשר לנשמה

"בובע מייסעס" נוצרה בעקבות ההיכרות שלכם עם הליצנית והיוצרת יולנה צימרמן, שהיא גם הבמאית של ההצגה

"בשנה שעברה, כשהתחלנו את הפרויקט והיינו בחזרות, הגיעה אלינו בחורה בשם יולנה צימרמן שהיא גם ליצנית רפואית וגם מלמדת ליצנות, ועברנו איתה סדנה ונדלקנו קשות. השנה היא באה לביים את ההצגה, וביחד איתה לקחנו את הבסיס של 'הזכייה הגדולה', הורדנו טקסט, הוספנו קטעים, יש קטעים ליצניים בהצגה, ועבדנו על תיאטרון שקורה בחוץ, תיאטרון רחוב, לא תיאטרון מעונב".

ליצנות בתיאטרון שונה מאוד, מן הסתם, מהליצנות שאנחנו מתייחסים אליה

"תשכחו מליצנות של ימי הולדת, או מליצנות של 'שומעים אותי?! יותר חזק!!!'. זה לא. הליצנות שהתחלנו לעבוד איתה עם יולנה זו ליצנות ששואבת ממקומות קלאסיים יותר, מהליצנות האיטלקית, הצרפתית, הליצנות שבאה מאירופה. הליצנים היותר אמיתיים, לא הצרחנים, לא אלה שמאופרים בכבדות.

"לליצנות אין קשר לאיפור, יש לה קשר לנשמה, לתמימות שנמצאת בליצן ונמצאת בעצם בכל אחד מאיתנו. כשכל אחד מאיתנו מוציא תמימות, הוא מוציא את הליצן. אותו ליצן שמאמין לכל דבר, והוא תמים, והוא פתי, והוא מאושר במה שיש, והוא נעלב נורא מהר אבל ישר מוצא לזה פתרונות. יש משהו של פתיחות בליצן הזה. משהו שבולע את העולם באופן תמים ופתוח, כמו ילד. המקום הילדי הזה שיש בכולנו, זאת הליצנות. לא ליצן של בלונים".


בובע-מייסעס-יחצ3.jpg
בובע מייסעס (תמונת יח"צ)

איך הגישה הליצנית הזו של הבמאית משפיעה עלייך כשחקנית?

"אני משחקת בהצגה חמש דמויות וזה הכי כיף לי בעולם. גיליתי מחדש את השטותניקיות שלי. הייתי תמיד שחקנית נורא דרמטית ונורא מלנכולית, ותמיד מתתי בכל ההצגות, ופתאום הבמאית הנפלאה הזו פתחה לי פקק, ויצאה לי כל השטותניקיות, כל ההומור, כל הכיף האדיר הזה שבלהיות משוחרר לגמרי. גם השחרור מהטקסט, חדוות האלתור, שזה ממש נפלא".

"פה אין הגנות"

השחרור הזה והניסיון למבט אחר, די מאפיין את העשייה של תיאטרון "נוצר" לאורך השנים

"יש ל'נוצר' כמה מאפיינים. התיאטרון קיים מ-91', ואחרי שעסקנו שנים במחזאות קלאסית עולמית, בשנים האחרונות אנחנו מתמקדים במחזאות ישראלית, ועובדים על ההפקות שלנו תקופה ארוכה. אנחנו לא מוציאים 12 הפקות בשנה, וכשאנחנו מוצאים חומר לעבוד עליו אנחנו לרוב לא משאירים אותו כפי שהוא אלא מעבדים אותו, בודקים אותו ומשתמשים בחדר החזרות כמעין מעבדה שבה אנחנו הופכים והופכים בחומרים עד שיוצאים דברים יותר מעניינים".

למשל?

"פעם שיחקנו הצגה בשלושה חללים שונים כשהקהל עבר מחלל לחלל, פעם עשינו הצגה שאמורה להתרחש במועדון לילה אז הופענו איתה במועדון 'הבארבי' במין הפוך על הפוך כזה. ההצגות שלנו תמיד תלויות במקום והוא נלקח בחשבון. אנחנו לא מעלים את חוף הים על הבמה אלא משתמשים במקום כחלק מההתרחשות".

מה שהופך את ההשתתפות שלכם בפסטיבל תיאטרון ברחוב להכי טבעית שיש

"אני אגיד לך משהו: אני שחקנית שעבדה שנים רבות בתיאטרון הרפרטוארי. התחלתי מלב הממסד, אחר כך התחלתי לחפש דברים קצת אחרים, שונים, לעבור תהליכים יותר ארוכים, וזו פעם ראשונה שאני עובדת עם הצגה ממש ברחוב.

בובע-מייסעס-יחצ2.jpg
בובע מייסעס (תמונת יח"צ)

"כבר הופעתי עם הצגות אחרות בכל מיני מסגרות אחרות, בחוץ, אבל כאן יש משהו, שברגע שאתה מופיע ומערב את הקהילה באירוע עצמו, יש סוג של אינטימיות שאתה יוצר כשאתה לא מרוחק והזרקורים מסנוורים לך את הפנים, אלא אתה ממש עומד ליד הבנאדם ומדבר איתו. אתה שומר אמנם על דמות, אבל אתה עדיין מדבר עם הקהל שמגיע.

"כשאת על הבמה והקהל בכיסאות יש מה שמגן עלייך, וגם על הקהל. הקהל בחושך והחושך מגן עליו והוא לא ממש מעורב. פה אין הגנות. מצד שני אני חושבת שאנחנו נותנים הרבה מאוד ביטחון. אנחנו לא מתקילים, הכל מגיע מתוך מקום של שמחה. אנחנו באים לעשות להם גם כבוד וגם שמחה, כמו חגיגה משפחתית".

אני משערת שהבחירה ב"הזכייה הגדולה" לא הייתה סתמית

"בסופו של דבר מה שחיבר אותנו לסיפור הוא הקלאסיות שלו. זה סיפור די קלאסי שנמצא גם במחזאות וגם בקומדיה דל ארטה, על אדם עני שפתאום מתעשר ולא מסוגל לנהל את כל העושר הזה. בשבילו כל הנוצץ הוא זהב, והוא מסתנוור מהדברים החיצוניים והחומריים, ובעצם הוא איש טוב ותמים, ומתאים לו להיות איש טוב ותמים, וכשהוא מנסה להיות משהו אחר הוא נופל בפח. מרמים אותו, הוא פוגע במשפחה שלו.

"בסופו של דבר כשהוא חוזר למקום האמיתי שלו, שם גם נמצא האושר האמיתי שלו. אני חושבת שזה מתאים היום, כשאתה רואה איך נוהרים אחרי דברים נוצצים וחיצוניים. אני לא אומרת שחומר זה לא דבר חשוב, אבל זה קשור למקום שהלכנו אליו, תרבות הצריכה שמכתיבה לנו לקנות ולקנות ולגדול ולגדול. אז הנה, גם גדולים ועשירים כמו דנקנר וכל החבר'ה האלה, בסוף חייבים כסף ונופלים".

 

הצגת "בובע מייסעס" של תיאטרון נוצר  תעלה בימים רביע ומישי, 21, 22 באוגוסט ב-20:15 ובשבת, 24 באוגוסט ב-21:15 במסגרת פסטיבל תיאטרון הרחוב הבינלאומי בבת ים (24-21 באוגוסט 2013). כתיבה ובימוי: יולנה צימרמן, מוזיקה מקורית: בועז ברקת, שחקנים: שפרה מילשטיין, יעל ברנפלד, מוצי אביב, ליצנות: אלכס וינגרט, שלומי יונה, נגנים: ישי בן יעקב, שרון בוזין.


למועדי מופעים >

20/08/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע