סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון כשהאנדלוסית פגשה את כרמן
 

 
 
אני חושב שכל תזמורת היום בארץ עוברת את התהליך הזה של לגוון את הרפרטואר שלה, לצאת קצת מהקופסה, לצאת מהשבלונה, להתרחב, להיחשף לדברים חדשים ולקהלים חדשים ולכל הדברים הטובים שמוזיקה מביאה, באופן טבעי, מעצמה, ואני שמח שזה סוף סוף קורה, כי בסך הכל, גם הנגנים עצמם ייהנו מזה, גם הם מקבלים ככה סוג של ריענון וגיוון ונגיעה בחומרים שהם מעולם לא ניגנו בעבר."
המנצח שמואל אלבז עוזר לסימפונית ראשל"צ לצאת מהקופסה בסדרה "מאנדלוסיה באהבה"


את המוזיקה האנדלוסית שומעים בשנים האחרונות, על גווניה השונים, במסגרות רבות, אבל ב-17 בחודש יזכה הקהל ליהנות, לראשונה בארץ, ובעולם, מרפרטואר עשיר של מוזיקה אנדלוסית המבוצע בידי תזמורת סימפונית מלאה – כ-70 נגני התזמורת הסימפונית ראשון לציון, בקונצרט "מאנדלוסיה באהבה". בקונצרט תארח התזמורת את הפייטנים אמיל זריהן ובנימין בוזגלו, ואת חברי האנסמבל "מטרוז-לוד", שמנגנים בכלים מסורתיים.

הקונצרט הקרוב הוא טעימה ראשונה מתוך סדרה של ארבעה קונצרטים אנדלוסיים שמציעה התזמורת הסימפונית ראשון לציון. שמואל אלבז, שהיה בעבר מנצחה הראשי של התזמורת האנדלוסית הישראלית (האנדלוסית של אשדוד, במקור), ומי שמכהן כמנצח הבית בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, הוא המנהל המוזיקלי והמנצח של הסדרה, ולצדו יורם אזולאי על הייעוץ המוזיקלי.
 
פייטנים עם קריירה בינלאומית
 
"כעיקרון יש נוסחה שאני הולך אתה לאורך ארבעת הערבים", מספר אלבז, "והיא כוללת פייטן מהמובילים שיש בארץ, כמו אמיל זריהן, בנימין בוזגלו וליאור אלמליח, שהם אנשים שבאמת עושים קריירה בינלאומית רחבה בכל העולם, אמנם לא עם תזמורות בסדר הגודל הזה, אבל בהחלט אנשים שמופיעים בפסטיבלים גדולים בכל רחבי העולם, כולל מדינות שאין לנו איתם יחסים, כמו דובאי, ולצד הפייטנים האלה אני אחבר בהמשך זמרי מיינסטרים ידועי שם, שיש להם חיבור וזיקה וטעם אישי שמתקרב לעולם הזה.

"בערב הקרוב, שהוא מין פתיח חגיגי שמבשר על הקונצרטים שיהיו במהלך העונה הבאה, ישתתפו שני פייטנים, ואני עדיין לא מרחיב את זה לזמרי מיינסטרים, כי רצינו ליצור איזה פיילוט ולראות איזה קהל מגיע ואיך זה נעשה. הקונצרטים הבאים יתקיימו בדצמבר, אפריל ויוני, ושם אני רוצה גם לחבר אמני מיינסטרים ידועי שם שברפרטואר שלהם יש את הזיקה והמשיכה לרפרטואר המזרח, מה שנקרא, העולם האנדלוסי הרחב."

חיבור בין העולמות
 
איזו רפרטואר מצפה לקהל שיחנוך את הסדרה ב-17 לחודש?

"מוזיקה אנדלוסית זה שם כולל מדי לתחום מאד רחב, ובערב הראשון בחרנו להביא ממגוון שלם של הז'אנרים שיש בה. זרמים שמגיעים מהמוזיקה האלג'יראית, זרמים של המוזיקה הקלאסית האנדלוסית שמגיעה ממרוקו, שהיא מוזיקה ממש עתיקה מהמאה ה-13, שנוצרה לפני גירוש ספרד שהיה ב-1492, כך שזו מוזיקה שבהחלט עברה את מבחן הזמן.

"יהיו גם קטעים שעביים, כלומר עממיים, שנכתבו בעת החדשה ומקבלים השפעות מכל מיני כיוונים, והם החלקים היותר פופולריים ומפורסמים של המוזיקה האנדלוסית, אבל הם קטעים תובעניים מאד מבחינה קולית, שדורשים מיומנות וירטואוזית של הפייטן. יהיו גם ז'אנרים שונים, כמו התושיא האנדלוסית. תושיא זה כמו אוברטורה, והחידוש פה זה שאני מחבר אותה עם יצירה של ביזה מתוך האופרה 'כרמן', כי שם זה מתרחש בספרד, ויש פתיחה שהיא בדיוק כמו המקאם של התושיא הזאת, ואני יוצר פה איזה פיוז'ן, איזה חיבור בין העולמות, ובעצם מראה את נקודת המפגש ואת ההשפעות ההדדיות של המוזיקה, גם מערבה וגם מזרחה. זה יהיה מיוחד לשמוע יצירה שנחשבת קאנונית ברפרטואר הקלאסי, ואיך היא מקבלת תפנית למוזיקה האנדלוסית, כך שמבינים בדיוק את הקשר והמקום והזמן בו חל המפגש בין שני סוגי המוזיקה.

"עוד יהיו בערב יצירות של מלחינים ידועי שם מהעת החדשה, כמו סלים הללי, סמי אלמגריבי, אנריקו מסיאס, כל מיני אנשים שכתבו בתקופתנו, אבל היו מאד פופולריים גם בעולם הערבי, גם בצרפת, בכל ארצות המאגרב. אז לצד המוזיקה הקלאסית ננגן גם להיטי זהב מהרפרטואר הקאנוני של המוזיקה הזאת, ויצטרף אלינו אנסמבל 'מטרוז', אנסמבל של נגנים מסורתיים שמגיע מלוד, שיצטרפו לסימפונית, ויעשירו אותה, ויתנו את הצבע האותנטי הנכון של המוזיקה הזאת."




אמיל-זריאהן-ובנימין-בוזגלו.jpg
מימין: אמיל זריהן, משמאל: בנימין בוזגלו (תמונות יחסי ציבור)



לצאת מהשבלונה
 
מי בעצם יזם את החיבור הזה, שקורה לראשונה בארץ?

"האמת היא שקיבלתי את הפנייה מאריאל כהן, מנכ"ל התזמורת. הייתה לנו פגישה לבבית ונחמדה של סיעור מוחות, והוא הציע את הרעיון, ומיד דיבר על סדרה של ארבעה מופעים שונים, ונתן לי דדליין מאד צפוף ולחוץ להפיק את הדבר הזה, וזה לא היה פשוט. היה צריך הרבה גורמים שיצטרפו אלינו, סולני מיינסטרים, פייטנים, נגנים אורחים, זו הפקה מאד גדולה. והנה, יצאנו לדרך."

נדמה שקורה היום מהלך של פתיחות לגווני מוזיקה שונים, שלא כל כך אפיין עד עתה את העולם הקלאסי

"אני חושב שכל תזמורת היום בארץ עוברת את התהליך הזה של לגוון את הרפרטואר שלה, לצאת קצת מהקופסה, לצאת מהשבלונה, להתרחב, להיחשף לדברים חדשים ולקהלים חדשים ולכל הדברים הטובים שמוזיקה מביאה, באופן טבעי, מעצמה, ואני שמח שזה סוף סוף קורה, כי בסך הכל, גם הנגנים עצמם ייהנו מזה, גם הם מקבלים ככה סוג של ריענון וגיוון ונגיעה בחומרים שהם מעולם לא ניגנו בעבר.

"התופעה הזו קורית בכל העולם, לא רק בארץ. גם באירופה, בגרמניה, מבינים כבר שהמוזיקה הקלאסית המסורתית היא אמנם אחת הפסגות הגבוהות ביותר של המין האנושי, זו מוזיקה שהיא אמנות לשמה, ולדעת ליצור ממנה מלאכת מחשבת של תזמור והרמוניה זו פסגת הפסגות, אבל יחד עם זה, יש אבולוציה, גם מבחינת הטעם של הקהל והגוונים המוזיקליים שקורים בעולם לצד זה.

"המוזיקה הקלאסית שנכתבה במאות ה-16 עד ה-19 היא בכל זאת מהמאות הקודמות, ואנחנו מעריכים ומוקירים וחוזרים אליה כאל אחד מפלאי הבריאה האנושית, אבל לצד זה יש המון דברים מרתקים בז'אנרים שאנחנו קוראים להם מוזיקת עולם. העולם היום כבר לא מחולק לאותם זרמים ראשיים שהיו במוזיקה הקלאסית. ההגמוניה האירופית על המוזיקה כבר מקבלת שנים רבות השפעות מתרבויות אחרות, וזה נותן את אותותיו, בסופו של דבר, גם בטעם הקהל וגם אצל אנשים שנחשפים למוזיקה שהיא לאו דווקא קלאסית, וגם אותם אנחנו רוצים להביא לטעום מהמתנה הגדולה הזאת שנקראת 'תזמורת סימפונית'.

"אני מכנה את זה 'מתנה', כי לשמוע בלייב 70 נגנים על הבמה, זו חוויה שלא כל אחד חווה, ויכול להיות שלא כל אחד חווה את זה כי היא משדרת עבורו מוזיקה שהוא לא כל כך מחובר אליה אוטומטית. דרך הטעימה מערב כמו זה, אדם ייחשף לעושר צלילי, וזה מייצר פתיחות לכל הכיוונים. אדם שישמע את זה יבוא אחר כך לשמוע את העושר הזה גם בעוד מוזיקה. אנשים שרגילים במוזיקה עממית, במוזיקת עולם, במוזיקה שהיא חוץ מערבית, יבואו בהמשך להיחשף למבנה הצלילי של מה שנקרא 'מוזיקה סימפונית'." 
 

שמואל-אלבז-צילום-נתן-יעקובוביץ.jpg
שמואל אלבז (צילום: נתן יעקבוסון)


"לא לכפות את הסאונד המערבי"
 
כשאתה עומד מול שתי האסכולות המוזיקלית הללו, ומחפש את החיבור ביניהן, מה האתגר הכי גדול מבחינתך?

"המחשבה היא איך עושים את זה כך שזה יעצים ויעשיר את המוזיקה האנדלוסית, ולא ירמוס ויכפה עליה את הסאונד המערבי, בכל מה שקשור לעיבוד ולתזמור של המוזיקה הזאת, וזה משהו שדורש גם מחשבה והירתמות של המוזיקאים. הקטע של התזמור זו עבודה שהיא מלאכת מחשבת. בדרך כלל, כשמדובר בתזמורת מערבית, שיש בה קרנות וטרומבונים וחצוצרות וכלים שלא מאפיינים את המוזיקה האנדלוסית והם כלי נשק כבדים, צריך להיזהר בשימוש בהם ולעבוד איתם נכון.

"בגנטיקה של המוזיקה האנדלוסית יש הרבה מערביות. זה לגמרי מפגש בין מזרח למערב. המוזיקה האנדלוסית כמעט ולא מכילה רבעי טונים שמאפיינים את המוזיקה הערבית, ואם יש בה את זה אלה דברים שזלגו אליה מהמוזיקה המצרית. במוזיקה אנדלוסית יש המון מודוסים שקשורים למוזיקת הפלמנקו, והם בעיקרם גם בשימוש מערבי, לכן בין המוזיקה האנדלוסית למוזיקה המערבית יש קירבה הרבה יותר גדולה  מזו שיש בין המוזיקה המערבית למוזיקה הערבית.

"הייתי אפילו מעז לעשות אום כולתום ועבד אל ואהב ומוזיקה מצרית, למשל, עם תזמורת סימפונית כזו, גם זה מרתק אותי, אבל באופן טבעי, כשחשבתי על זה שאני צריך להתמודד עם החיבור בין תזמורת סימפונית לבין מוזיקה אנדלוסית, זה לא הבהיל אותי. ידעתי שיש פוטנציאל גדול שזה יעבוד. צריך כמובן לעשות שימוש מושכל בכלים, והעניין הוא שלא יכולתי לשמוע דוגמאות נוספות לעבודה כזו, כי זו בכורה עולמית, לא רק ארצית. מעולם לא ביצעו את המוזיקה הזו בתזמורת סימפונית. כן ביצעו אותה בתזמורות גדולות, אבל של כלים אותנטיים. אפשר לשמוע תזמורת של מאה כנרים שמנגנים את המוזיקה הזאת, אבל אין בשום מקום דוגמה נוספת לביצוע של מוזיקה אנדלוסית בהרכב סימפוני מלא."  

איך מגיבים באמת חברי התזמורת, שמאד לא מורגלים לרפרטואר האנדלוסי, למפגש הזה?

"עוד לא נפגשנו בחזרה עצמה, שתתקיים רק בימים הקרובים, אבל ממה שאני שומע מהנגנים שהתקשרו אליי לשאול לגבי סט ליסט מסוים של כלי הקשה, למשל, יש המון עניין, המון רצון, המון ציפייה למפגש הזה. הם לוקחים את זה בשיא הרצינות. זה משהו שאמור להיות מאד חווייתי ומעשיר עבורם, ואני חושב שהם בשלים לזה. הם מחוברים לזה."


הסימפונית-ראשון-לציון-01אילן-ספיר.jpg
התזמורת הסימפונית ראשון לציון (צילום: אילן סופר)



הקונצרט יתקיים ביום ראשון, 17 ביולי 2016 בשעה 20:30, היכל התרבות ראשון לציון. מחירי כרטיס: 135-75 ש"ח. להזמנת כרטיסים:  03-9484840 או דרך
אתר התזמורת .

להזמנת כרטיסים



 


למועדי מופעים >

12/07/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע