סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון איי לייק מייק
 

 
 
מייק כך מאושר כשהחיילים קיבלו אותו באהבה גדולה. זה היה חשוב לו יותר מכל הקריירה שלו, להצליח בארץ. הוא הרי לא התקבל ללהקה צבאית, הוא היה חולה כשהיה ילד, היו לו בעיות בכיס המרה, ואם הוא היה נשאר בארץ לא היה קורה איתו כלום לדעתי. הוא היה נשאר לשיר במועדוני לילה ובחתונות"
קובי אושרת פגש את מייק ברנט לראשונה כשהיה ילד שהתחנן שיתנו לו לשיר. עכשיו הוא המנהל המוזיקלי של ההצגה על פי סיפור חייו בבית ליסין


פתיל קצר
 
שיער עבות, מכנסי סן טרופה, שירים רומנטיים בקול גדול מהחיים, "לס מואה טמה", ההצלחה הענקית בצרפת, אלפי ילדות מעריצות צועקות, סילבי וארטן, קשיי ההכרה בארץ, אלה חלק מהאסוציאציות שעולות למשמע השם מייק ברנט, ההצלחה הישראלית הכי גדולה באירופה, שחי, כמו רוב האגדות המוזיקליות על פתיל קצר, וסיים את חייו כשהוא בן עשרים ושמונה, בקפיצה מחלון בדירה פריזאית, בדיוק ביום שבו אמור היה להציג בטלוויזיה את אלבומו החדש, בשנת 1975.
 
סיפור חייו ומותו הזין מאז לא מעט סרטים, וב-26 בינואר תעלה בבית ליסין ההצגה "מייק", שתלווה בלהיטיו של ברנט, שיגולם בידי דן שפירא. יונה אליאן תגלם את אימו, שלמה וישינסקי את אביו ומיה דגן את אהובתו. גדי ענבר כתב את המחזה, מיכה לוינסון הוא הבמאי, והניהול המוזיקלי הופקד בידי קובי אשרת.
 
"ההצגה מקיפה בעצם את תקופת נעוריו, מגיל 17-16, דרך כל התקופה בארץ, עד שהגיע לטהרן עם הלהקה של יונתן כרמון ואז את הקריירה הקצרה מאוד שלו", מספר אושרת. "הוא הרי מת בסך הכל בן 28, והקריירה שלו נמשכה לדעתי משהו כמו ארבע, חמש שנים. הסיפור פה הוא גם הסיפור של המשפחה שלו. הוריו הם ניצולי שואה, את אמו מגלמת יונה אליאן שעושה תפקיד נפלא, והסיפור של האמא הוא חלק חשוב מהעניין. היא הייתה דמות מאוד חשובה בחייו. אני לא יודע אם כך בדיוק זה היה במציאות, אבל במחזה, כל התקופה הקשה שלה כילדה צעירה בשואה חוזרת אליה במין התקפי טירוף כאלה שבהם היא נזכרת, וזה משפיע עליו מאוד והוא מאוד סובל מזה ומנסה להתנער מזה, אבל מצד שני יש אהבה מאוד גדולה ביניהם, והסיפור הזה שזור לאורך כל המחזה".
 
ילד נודניק
 
לך ולברנט היה במציאות קשר כלשהו?
 
"לי היו שתי פגישות איתו. אחת הייתה בשנת 63` בערך, כשהייתי בלהקת פיקוד צפון. כשהיינו חוזרים בלילות מהופעות היינו קופצים למועדון התיאטרון בחיפה, הייתה שם תזמורת, והיינו עולים ומנגנים שם, ופתאום היה בא איזה ילד נודניק ומתחנן שנלווה אותו וניתן לו לשיר. קראו לו משה ברנד, והוא כל הזמן נדנד. לפעמים היינו מגרשים אותו, ולפעמים מלווים אותו בכל מיני שירים איטלקיים או שירים של אלביס, תמיד שירים לועזיים, שום דבר לא ישראלי.
 
"פגישה שנייה הייתה כשהוא כבר היה כוכב גדול. הוא חזר לארץ אחרי שניים שלושה להיטים גדולים מאוד שהיו לו באירופה, והוא בא בפעם הראשונה להופעות בארץ. מיקי פלד הפיק אז מין סיבוב שבו הופיעה גם יפה ירקוני שהייתה חברה טובה שלו, ו`שובבי ציון`, הרכב שהייתי שותף בו ביחד עם קובי רכט ועם חנן יובל, ונסענו חודש ימים ביחד בהופעות בארץ, בעיקר אצל חיילים. ברנט היה מצד אחד מאוד מפוחד מאיך יקבלו אותו, ומצד שני היה כל כך מאושר כשהחיילים קיבלו אותו באהבה גדולה. זה היה חשוב לו יותר מכל הקריירה שלו, להצליח בארץ. הוא הרי לא התקבל ללהקה צבאית, הוא היה חולה כשהיה ילד, היו לו בעיות בכיס המרה, ואם הוא היה נשאר בארץ לא היה קורה איתו כלום לדעתי. הוא היה נשאר לשיר במועדוני לילה ובחתונות. מפני שאז, מי ששר בלועזית בארץ לא התקבל. זו הייתה תקופה שהעברית שלטה. אני זוכר שאני, במאמצים אדירים הצלחתי לשכנע את סי.בי.אס. לעשות תקליט לעוזי פוקס, שהיה מוקצה, כי היה שייך לסצנה של להקות הקצב ששרו בלועזית והופיעו ברמלה. אז לדעתי לא היה קורה עם ברנט כלום באותה תקופה בארץ, או שאולי מישהו היה מגלה אותו והוא היה הופך למין ששי קשת משוכלל. המזל שיחק לו לטובה ולרעה כשהוא פגש בטהרן את סילבי וארטן, הזמרת הצרפתיה, כשנסע לשם עם יונתן כרמון. היא אמרה לו שיבוא לפריז, וככה כל העסק התחיל".
 
ההצלחה סחבה אותו לתהומות
 
באופן מסוים נדמה שדווקא היום, כשיש כל כך הרבה יוצרים ישראלים באנגלית, ברנט היה יכול להצליח בארץ הרבה יותר בקלות
 
"איזה יוצרים? הם לא במיינסטרים. את לא שומעת את זה במצעד הפזמונים. אם הוא היה נולד היום הוא בטח היה מתגלה דרך `כוכב נולד` והופך לכוכב גדול בארץ. היום אין ספק שהוא היה מתגלה, אבל בתקופתו, אם הוא לא היה נוסע לחו"ל הוא לא היה מצליח בארץ לדעתי".
 
ההצגה מוסיפה לנו משהו שאנחנו לא יודעים על הסיפור של ברנט?
 
"כן. אני בטוח שהרבה אנשים לא יודעים את הסיפור שלו, בטח הדור הצעיר, ומה שחשוב זה שהמחזה מעמיד אותו באור מאוד יפה. הוא מצטייר כנער, כבחור וכאיש מאוד רגיש, מוכשר בטירוף, שאת זה אני יודע באופן אישי, שההצלחה הגדולה שלו, ביחד עם הרגישות הגדולה שלו, סחבה אותו לתהומות וטרפה לו את הנשמה. לפני שהוא הצליח להתאבד היה לו ניסיון קפיצה נוסף, ואם אדם קופץ למוות וניצל ואז קופץ שוב, הוא צריך להיות בתהום מאוד גדולה. ההשערה היא שאחרי שהוא קפץ בפעם הראשונה לא נתנו לו מספיק זמן להתאושש והכניסו אותו לקלחת של לחצים נוראיים. הוא סבל מדיכאונות, כנראה שהיה גם על כל מיני תרופות, היה מאוד בודד ולא ידע אם מישהו אוהב אותו בזכות עצמו, והייתה חסרה לו מאוד המשפחה שלו. אמא שלו אומרת במחזה שהיא מכה על חטא שאחרי הקפיצה הראשונה היא לא החזירה אותו לארץ, כי אולי אז הוא היה ניצל.
 
"אנשים חושבים שהם באים למחזמר, אבל זה ממש לא מחזמר. זו דרמה שיש בה שירים בגלל שהדמות המרכזית בה היא של זמר".

למועדי מופעים >

23/01/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע