המופע החדש "מצבי רוח" הוא יצירה רב-חושית. חזון מופלא ומרהיב, מקסים ומסעיר, מרגש וכיפי
מוזיקה ששומעים בעיניים
"מצבי רוח", המופע החדש של תזמורת המהפכה, מסתמן כשלב האבולוציוני הבא של הגוף המוזיקלי הנועז ויוצא הדופן הזה. אם הורגלנו בעשור החולף לפעילות התזמורת למחוות מוזיקליות שבמרכזן אמנים מבצעים או יוצרים - מחוות שהתכתבו עם יצירות מוכרות מעולם הקולנוע, המחול, המוזיקה, הבידור והרוק, וגם מן הספרות והתיאטרון, פירקו אותן, בנו אותן מחדש והעניקו להן פרשנות מקורית, חדשה וגם מפתיעה - ההפקה הנוכחית של המהפכה היא סיפור שונה לחלוטין.
היצירה מקורית שלהם. לא רימייק של אחרים. אמנם היא נשענת על פרלוד לפסנתר של שופן, אולם זהר שרון, מנהל אמנותי עמית, הלחין בהשראתו, מטמורפוזות בקצבים ובמהירויות נגינה שונים, חלקן בהשראת יוצרים נודעים אחרים (באך, ז'ובים, רדיוהד). הטמפו שלהן הוא גם אילוסטרציה למצבי רוח מגוונים, שם המופע, שלהמחשתם המוזיקה מנוגנת תוך כדי תנועה, בלתי פוסקת כמעט, של תריסר נגני הקשת והמיתרים בתזמורת (שישה כנרים, שני ויולנים, שלושה צ'לנים, קונטרבסיסט אחד). וגם מנצח אחד, רועי אופנהיים – שאינו מנצח, אלא מתנהל בחלל הבמה כמו נגניו, ספק מנווט, ספק מרגיע בנוכחותו. אם תרצו, ולא תהיה לכם ברירה בעצם, זו מוזיקה שנשמעת בעיניים, לא רק באזניים. יצירה בראש טוב, "מהפכנית" לגמרי.
תזמורת המהפכה, צלום: אפרת מזור
יותר מזה, המופע החדש של המהפכה – ואחרי ההצדעות המוצלחות והמצליחות ל"תרנגולים" ולשלישיית "הגשש החיוור", "התרגלנו" לפורמט של מופע ולא של קונצרט הנהוג אצל תזמורות – הוא יותר תיאטרון פנטזיה סטייל ענבל פינטו. שלל דימויים וגירויים מעולמות המשחק, התנועה והמחול, התאורה, הווידאו והסאונד. לא רק הרפתקה מוזיקלית כי אם מתקפה ויזואלית על החושים, מאתגרת את התפישה והחווייה, הרבה יותר מקונצרט "סתם".
תזמורת המהפכה, צלום: אפרת מזור
להישבות בקסמי הפנטזיה
הגישה הטרייה מעמידה את המהפכה בסיטואציה חדשה. בפעם הראשונה, לפחות בעת האחרונה ומאז שאני עוקב אחריה, שהתזמורת על נגניה מקבלת את הפוקוס, את הבמה, תרתי משמע. לא מלווה משהו אחר. לא זמר, לא להקה, לא סרט קולנוע, לא סטנדרטים של ג'אז, לא מצג וידאו. הם לא הפסקול הפעם. הם העיקר. הם-הם ההצגה. הם לא רק הנגנים, אלא גם השחקנים. בפנים גלויות (לא שקודם היה מה להסתיר, אבל אתם יודעים איך חברי תזמורת ישובים על הבמה) מלוא קומתם וגופם, כשרונם האמנותי ויכולתם הפיזית. חשיפה שאינם רגילים אליה במהפכה. האומץ שלהם להירתם לרעיון ונכונותם להרחיק לכת בשירות המוזיקה – לחולל ולנוע, לשיר (!) וגם להשתרע על הבמה – אינם דבר מובן מאליו.
זה עדיין לא הופך אותם לרקדנים. הם לא נדרשים להיות כאלה. אולם הם זכו להעמדה, ספק כוריאוגרפיה ובהחלט עיצוב תנועה של אריאל וולף. גם אם התנועה לא תמיד צפויה ומתבקשת, היא תמיד זורמת, ללא מוב'ים חדים. אמפתית, מתחשבת ומותאמת לנגינה בתנועה. אפרופו היחשפות גופנית: לרשימת האמיצים יש להוסיף גם את המנצח אופנהיים. מכיוון שחלקו בנגינה, בפסנתר, מוקלט מראש, הופעתו לכאורה מתייתרת. אולם גם הוא, כבמאי וככותב, עמוק במשחק. בפנטומימה בחלק מקטעי הנגינה ובמחול (טוב, לא ריקוד, אבל תנועה) כמעט במרבית האחרים. ואתם לא מכירים הרבה מנצחים "רציניים" שיתנו יד או ייכנסו לכזאת הרפתקה.
מה שעושה אותה לשובה ולמיוחדת הוא השילוב המאתגר והמרתק עם התאורה (בעיצובה של קרן גרנק האחת והיחידה) ועם הווידאו (בעיצובו של המאסטר יואב כהן), שמתמזגים, תרתי משמע, עם הנגנים והתנועה לתמונה הפנטסטית. האימאג'ים גולשים מעומק הבמה אל רצפתה, מקבלים חיים והופכים מתמונה מוקרנת ליישות תלת-מימדית כמעט, בחלל הבמה. לא רק משחקי תאורה חדשניים ומרהיבים (שברמת הדיוק והביצוע מפליגים למחוזות נחשוניים), גם משחקים של צל. כמו צל הפסנתר שעליו "מנגן" אופנהיים. להשלמת האילוזיה, אפשר לרגע להישבות בקסמי הפנטזיה ולדמיין את אופנהיים ממריא אל מרומי הבמה, אם רק היה מחובר לכבל אופטי.
תזמורת המהפכה, צלום: אפרת מזור
קודם ברלין, אחר כך מנהטן
כאמור, "מצבי רוח" מעמיד את תזמורת המהפכה בעמדה חדשה, על אדני הזינוק להכרה בינלאומית. בניגוד למופעים ולהפקות עד כה, שהתכתבו עם מבצעים וחומרים מקומיים, או נסקרו מנקודת מבט ופרשנות ישראלית, מצבי רוח לא מסתיר את כוונותיו לדיאלוג עם קהלים זרים. שפת האמנות שלו היא בינלאומית, ומקבלת ביטוי גם בכותרות הנלוות למטמורפוזות, שמשחקות בהומור ובחן עם מושגים מוזיקליים נפוצים כאלגרו פאסיונאטו, גרוביסימו (כאיור לדיאלוג עם המוזיקה של אנטוניו קרלוס ז'ובים הברזילאי) או אקזיט מיוזיק, שירה של רדיוהד. ואפילו בהפיכת מסך התרגום ליישות עצמאית, שמשוחחת - בעיקר בשלהי המופע - עם הקהל.
תזמורת המהפכה היא גן המשחקים של אופנהיים. הם נוטים לתאר את מלאכת היצירה שלהם כרכבת הרים, כמו היתה מתקן אקסטרים בלונה פארק שמסעיר בריגושים שהוא מציע. חלומם הוא שאוהדיהם הנאמנים, אם לא הקהל הרחב כולו, יגיעו למופעים שלהם על בליינד. מתוך נאמנות, מבלי לדעת על מי ומה, רק על סמך היכרות והנאה ממופעים קודמים. שיבטחו בהם ויסמכו עליהם כפי שסומכים ובוטחים ברכבת הרים.
"מצבי רוח" מקדם אותם אל הגשמת החלום. הוא יצירה רב-חושית. חזון מופלא ומרהיב, מקסים ומסעיר, מרגש וכיפי. אוטוטו, הם "יגמרו" את הקהל המקומי וישימו פניהם לחו"ל, כמו שמגיע לתזמורת המהפכה. תחילה יכבשו את ברלין, אחר כך את מנהטן. הסדר באמת לא משנה. העיקר החוויה.
תזמורת המהפכה, צלום: אפרת מזור
תזמורת המהפכה, צלום: אפרת מזור
תזמורת המהפכה. מצבי רוח. משכן האופרה, תל אביב. ראשון, 12 ביוני, 2022
המופעים הקרובים יתקיימו ב-
6 במרץ 2023 ב-21:00, בהיכל אמנויות הבמה הרצליה
רכישת כרטיסים