הטנגו שלא מפסיק לסחוף

אחרי שנתיים של הופעות מול אולמות מלאים וביקוש הולך וגדל, הפסנתרנית אודליה אליעזרוב סבר ונגן כלי ההקשה הבינלאומי גלעד דוברצקי יוצאים לעונה חדשה ומרחיבים את "הטנגו החדש של פיאצולה" לבמות ברחבי הארץ. מפגש מסעיר בין פסנתר לכלי הקשה, בין מלודיה לקצב ובין הטנגו של פעם למהפכה המוזיקלית של אסטור פיאצולה.

יש מוזיקה ששייכת לתקופה מסוימת, ויש מוזיקה שמצליחה בכל פעם להיוולד מחדש. כבר שנתיים שהפסנתרנית אודליה אליעזרוב סבר ונגן כלי ההקשה הבינלאומי גלעד דוברצקי עולים יחד לבמה עם "הטנגו החדש של פיאצולה". מה שהחל כמפגש מוזיקלי סביב יצירתו של אחד המלחינים המרתקים של המאה ה-20, הפך למופע מבוקש שממלא אולמות וסוחף קהלים פעם אחר פעם.

בעקבות הצלחת המופע והביקוש מצד הקהל, בעונה הקרובה מרחיבים השניים את הפריסה ויוצאים איתו לבמות ברחבי הארץ - כדי לאפשר לקהלים נוספים לפגוש מקרוב את המוזיקה האדירה, החושנית והבלתי צפויה של אסטור פיאצולה.



אודליה אליעזרוב סבר, תמונה פרטית

כשפסנתר וכלי הקשה נפגשים

במרכז המופע נמצא מפגש לא שגרתי: פסנתר וכלי הקשה. מצד אחד הפסנתר – מלודי, הרמוני, לעיתים עדין ולעיתים דרמטי וסוער. מולו וסביבו עולם שלם של כלי הקשה דרום אמריקאיים ואפריקאיים, שמכניסים אל המוזיקה דופק, צבע, תנועה וגוף.

אבל גלעד דוברצקי אינו "מלווה" את הפסנתר, והפסנתר אינו רק נושא את המנגינה. השניים מנהלים על הבמה דיאלוג מוזיקלי חי: לעיתים הם מתנגשים, לעיתים עונים זה לזה, ולעיתים נעים יחד בתוך אותו קצב.

במילונגות השקטות אפשר לשמוע את הצלילים העדינים והכמעט מהפנטים של כלי ההקשה, וברגע הבא המוזיקה יכולה להתפרץ לקצבים מהירים וא־סימטריים, שבהם הפסנתר וכלי ההקשה הופכים כמעט ליחידה קצבית אחת. דווקא המפגש הזה מאפשר לשניים להתקרב לרוח של פיאצולה - ובו בזמן לעשות בדיוק את מה שהוא עצמו עשה כל חייו: לא להסתפק בדרך שבה המוזיקה "אמורה" להישמע.

האיש ששינה את הטנגו

האיש ששינה את הטנגו אסטור פיאצולה נחשב היום לאחד המלחינים הארגנטינאים החשובים והמשפיעים בעולם, אבל הדרך שלו לשם לא הייתה מובנת מאליה.   
 
פיאצולה, נגן בנדונאון ומלחין, גדל בין ארגנטינה לניו יורק ונחשף כבר בצעירותו לעולמות מוזיקליים שונים. הטנגו הארגנטינאי היה חלק עמוק מזהותו, אבל לצדו נשאב גם אל הג'אז ואל המוזיקה הקלאסית. במקום לבחור בין העולמות, הוא החליט לחבר ביניהם. הוא לקח את הטנגו המסורתי והכניס לתוכו הרמוניות מורכבות, קצבים לא צפויים, אלמנטים של ג'אז ומבנים שהושפעו מהמוזיקה הקלאסית המודרנית. כך נולד ה־Tango Nuevo - "הטנגו החדש". היום החיבור הזה נשמע טבעי כמעט, אך בזמנו הוא היה מהפכה.

בארגנטינה היו מי שראו בפיאצולה אדם שהורס את הטנגו. המוזיקה שלו עוררה התנגדות ולעיתים אפילו כעס, דווקא משום שהעז לגעת באחד הסמלים התרבותיים העמוקים ביותר של ארצו ולשנות אותו. מחוץ לארגנטינה, לעומת זאת, הקול החדש שלו זכה להכרה הולכת וגוברת.

בסופו של דבר, המהפכה ניצחה. פיאצולה הפך לאחד הקולות המזוהים ביותר עם ארגנטינה ויצירותיו עברו מזמן את גבולות הטנגו אל אולמות הקונצרטים הגדולים בעולם.



אסטור פיאצולה, תמונת יחסי ציבור

לקחת את פיאצולה למקום חדש - שוב

"הרגשתי שאני רוצה לעשות כמעשה פיאצולה עצמו ולקחת את הביצועים הקלאסיים שלו למקום שונה ואישי", מספרת אליעזרוב סבר. "פיאצולה לקח את הטנגו הארגנטינאי למחוזות חדשים, חיבר בין עולמות ולא פחד לשבור את מה שהיה מקובל. רצינו שהמופע שלנו ימשיך את אותה רוח – לא רק לנגן את היצירות שלו, אלא לפגוש אותן מחדש."

הבחירה לצרף לפסנתר את עולם כלי ההקשה של דוברצקי יוצרת בדיוק את החופש הזה. הקצב שהיה תמיד בלב הטנגו מקבל כאן נוכחות חדשה. הוא אינו נשאר ברקע אלא הופך לשחקן מרכזי, ומאפשר ליצירות המוכרות של פיאצולה להישמע לעיתים פראיות יותר, לעיתים אינטימיות יותר ובעיקר - חיות. מליברטנגו ועד אדיוס נונינו.

במהלך הערב עוברים אודליה וגלעד בין כמה מיצירותיו הגדולות והמוכרות ביותר של פיאצולה, ובהן "ליברטנגו", "אדיוס נונינו", "אובליביון", "בלדה למשוגע" ו"חורף" מתוך "עונות השנה". לצידן הם מרחיבים את המסע אל המוזיקה שממנה צמח פיאצולה ואל היוצרים שהשפיעו על עולמו.

בתכנית משולבות יצירות של המלחין הארגנטינאי החשוב אלברטו חינסטרה, שאצלו למד פיאצולה, ובהן "מלמבו" ו"ריקוד הגברת החיננית"; השפעות מצפון אמריקה דרך המוזיקה של ג'ורג' גרשווין; וגם מחווה למסורת המוזיקלית הארגנטינאית עם "אלפונסינה והים", המזוהה עם מרסדס סוסה. כך הופך הערב ממחווה למלחין אחד למסע רחב יותר – אל תוך ארגנטינה, אל השורשים של הטנגו ואל המקומות החדשים שאליהם פיאצולה העז לקחת אותו.



אודליה  אליעזרוב  סבר, צילום: טל ויינברום אלקבס 



שני אמנים, שפה אחת חדשה

אודליה אליעזרוב סבר היא פסנתרנית ואמנית רב-תחומית. היא בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב ובעלת תואר מאסטר בפסנתר מהאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. לאורך השנים הופיעה בארץ ובעולם, יצרה מופעים המשלבים מוזיקה עם תיאטרון וקולנוע, ובשנים האחרונות מתמקדת ביצירת מופעים שמבקשים לפתוח את עולם המוזיקה הקלאסית לחיבורים חדשים ולא צפויים.

גלעד דוברצקי הוא נגן כלי הקשה בינלאומי בעל קריירה ענפה בארץ ובעולם, המביא לבמה עולם עשיר של מקצבים, כלי הקשה ומסורות מוזיקליות. במפגש עם הפסנתר של אודליה, כלי ההקשה אינם תוספת למוזיקה - הם חלק מהסיפור שלה.

אולי זו גם אחת הסיבות לכך שהמופע ממשיך למלא אולמות כבר שנתיים: הוא אינו מבקש מהקהל להכיר טנגו או מוזיקה קלאסית מראש. הוא פשוט מזמין אותו להיכנס לעולם מוזיקלי שיש בו הכול - תשוקה ורוך, מלנכוליה והתפרצות, וירטואוזיות וקצב. 

המופעים הקרובים: 13 באוקטובר 2026 ב-20:00 בעין חרוד - משכן לאומנות, רכישת כרטיסים . 15 באוקטובר ב-20:00 באלומה, הוד השרון, רכישת כרטיסים . 17 באוקטובר בבית הקשתות, 24 באוקטובר ב-11:30 במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה, רכישת כרטיסים.  28 באוקטובר ב-20:30 בצוללת הצהובה בירושלים, רכישת כרטיסים. 31 באוקטובר ב-20:30 בבית ניגונים לדוד זהבי בקיבוץ נען, רכישת כרטיסים.  15 בדצמבר ב-19:30 בסטודיו אנט תל אביב, לרכישת כרטיסים