סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2024 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "נוסטלגיה" ועוד
 

 
 
"נוסטלגיה" סרטו של מריו מרטונה. הסרט עובד מספרו של ארמנו ריאה מ-2016  ועוד


"נוסטלגיה" (איטליה 2022) ****

דרמה. סרטו של מריו מרטונה. פליצ'ה (פיירפרנצ'סקו פאבינו), יליד נפולי, שב לעיר לאחר שנעדר ממנה 40 שנה. הוא מגיע כדי לבלות זמן עם אימו הזקנה, תרזה (אורורה קווטרוצ'י) בעוד את אשתו השאיר בלבנון. החיבור המחודש עם אמו עושה לשניהם טוב, ופליצ'ה מחליט לדאוג לה ולכל מחסורה. אלא שזיכרונות העבר מהעיר, אותה נטש בחופזה בזמנו, מציקים לו. למרבה הצער אמו הולכת לעולמה ופליצ'ה מחליט לחזור לגור בנפולי, לבנות בה את ביתו החדש ולהטיס לעיר מביירות את אשתו ארלט (סופיה אסעידי), רופאה במקצועה. אבל קודם לכן עליו לסגור חשבון ישן ולהתעמת עם זיכרונות נעוריו אז היה לו חבר נפש בעיר, אורסטה (תומאסו ראניו), והשניים היו קרימינלים קטנים שביצעו מעשה פשע ממנו הצליחו לחמוק מבלי לשלם עליו. 117 דקות. נוסטלגיה


נוסטלגיה, תמונה באדיבות סרטי נחשון

ביקורת

הסרט עובד מספרו של ארמנו ריאה מ-2016, הנושא את אותו שם. מהסצנות הראשונות אפשר להרגיש שהבמאי מריו מרטונה, יליד נפולי (שגם עבודות קודמות שלו מוקמו בעירו שבדרום איטליה), אכן חווה סוג של נוסטלגיה, אם כי בטעם חמוץ-מריר. אולי גם קצת מתוק. הגיבור פליצ'ה – בגילומו המצוין של פיירפרנצ'סקו פאבינו - עבר שינוי רדיקלי למדי בחייו ובאמונותיו. שהותו בת 40 השנה במצריים ובלבנון גרמה לו להפוך מקתולי למוסלמי, אבל לתחושתו, כפי שהוא אומר לרעייתו הרופאה, הממתינה לאור ירוק ממנו כדי להצטרף אליו, עירו נפולי כמעט לא השתנתה. שכונות העוני המוזנחות אבל בעלות האופי הפוטוגני הפראי והקדמוני נשארו כשהיו. כך גם השוק התוסס המלא דמויות ססגוניות, מזקנות חרושות קמטי תבונה ועד צעירים סוערים וחסרי רסן שמחפשים לבצע את הפשע הבא. כחברי כנופיות אופנוענים, מסמליה ה"מסחריים" של העיר, הם רוכבים על הכלים שלהם בכיכרות העיר ובסמטאותיה כשהם יורים באוויר, ולא רק, אם צריך או לא. ובסביבה לא נראים אנשי משטרה, או כל גוף אכיפה אחר, שיבלמו אותם. נפולי נראית עיר שחוקי המשחק שלה נקבעים על ידי בריוניה-עברייניה.


פליצ'ה הגיע לעיר אמנם בראש ובראשונה כדי לראות את אמו, ולנוכח מצבה מבין שעליו לטפל בה, והוא עושה זאת במסירות, ומעניק לה בכך חסד אחרון  של בן לאמו. אבל יש סוד אפל וטעון שהוא צופן, הקשור לבריחתו מהעיר לפני עשרות שנים בעקבות מערכת היחסים שלו עם חבר ילדותו ונעוריו אורסטה, ותוצאותיה. פליצ'ה מוזהר על ידי חבר משפחתו לשעבר רפאל (נלו מאסיה) וכן על ידי הכומר המקומי, פדרה לואיג'י רגה (פרנצ'סקו די לבה), המנסה לסייע לו, שלא לבוא במגע עם אוסטה, שהפך לאימת העיר, מנהיג מסוכן של ארגון פשע שהקים.  אבל פליצ'ה שופע אופטימיות. הוא גמר אומר בנפשו לחזור לגור בעיר, שהיא חלק בלתי נפרד ממנו, מהווייתו, מההיסטוריה שלו ומהנוסטלגיה שלו כמובן. הוא מתחיל לבנות את ביתו החדש בה ומבקש מרעייתו להתכונן להצטרף אליו. הוא גם מתחבר מחדש לפולקלור המקומי, מסיבות הרחוב ואלה הנערכות ברחבות שבשולי הקטקומבות העתיקות. יש בהן מוזיקה, ריקודים ומסורת נפוליטנית ותיקה שמתחדשת. הבמאי מרטונה הרכיב נהדר את כל חלקי הפאזל שלו, ויצר סרט נפולטני מרתק על געגוע, חברות והתפכחות. יש כאן רק בעיה אחת. לטעמי הוא מצא פיתרון-סוף קל מדי לסיפור שהוא פורש בפנינו. אבל בכל זאת אני ממליץ לכם לצפות בסרט ולשפוט בעצמכם.    



  



"חיי אהבה" (יפן 2022) ****

דרמה. סרטו של קוג'י פוקאדה. טאיקו (פומינו קימורה) מתגוררת עם קייטה (טטה שימאדה), בנה בן ה-6 מנישואיה הראשונים ובן זוגה החדש ג'ירו (קנטו נגאיאמה) בסביבה תומכת ומחבקת. רק הוריו של ג'ירו מתקשים לקבלה לחיק המשפחה ומייחלים לנכד מבנם. לפתע חווה המשפחה הצעירה תאונה טרגית-טראומתית: בנם הקטן מוצא את מותו בתאונת טביעה באמבטיה, לאחר שמעד וראשו נחבט. האירוע משנה את חייהם. משקעי העבר של שני ההורים צפים ועולים, וכך גם בעלה לשעבר של טאיקו, פארק (אטם סונדה), אותו לא ראתה שנים. פארק, בחור ממוצא קוריאני הסובל מחירשות ונטש את משפחתו הצעירה בסמוך ללידה, מופיע לפתע מחדש בחייה של טאיקו. מה יהיה כעת מאזן הכוחות בין השלושה? 123 דקות. חיי אהבה


חיי אהבה, תמונה באדיבות New Cinema

ביקורת

זה מתחיל בסיטואציה בסיסית למדי של משפחה נורמטיבית ביפן. לשני בני הזוג אלה הם נישואין שניים. יש להם ילד בן 6, אלא שהוא בנה הביולוגי של טאיקו מנישואיה הראשונים. הוא אשף במשחק שולחן בשם "אותלו" (נראה כתוצר לוואי פשוט של דמקה ושחמט). יש לו לא מעט גביעי זכיות בטורנירים ואמו משחקת אתו לעיתים קרובות. חייהם של בני הזוג נראים טובים ומאוזנים. ג'ירו הוא בן זוג רגיש וסבלני, קצת מופנם ומאופק, אבל נראה שזה פועל יוצא של המנטליות היפנית. אבל האסון המשפחתי – מותו של מערער ומטלטל את ההרמוניה הזו, ומגלה שמתחת לפני השטח רוחשים כוחות נוספים. אלה באים לידי ביטוי בגישושים מתחדשים של האקסים של טאיקו וקייטה אחריהם. בעלה לשעבר של טאיקו, גבר חירש, נטש אותה לאחר לידת תינוקם המשותף, ולאחר שהתברר לו על מותו הטראגי, הוא שב לתמונה. תחילה הוא זועם עליה וכנראה מאשיפ אותה במות ילדם המשותף, אך מהר מאוד מתחילה פאזה – פחות ברורה – של תחושת רחמים שלה אליו ואמפתיה כלפיו, בשל מצבו הכלכלי הרעוע, ובשל העובדה שבהיותו קוריאני, הוא לא מצליח להשיג מסמכים יפניים שיאפשרו לו לשהות כחוק במדינה. במקביל, ג'ירו מתחיל להיפגש אף הוא עם האקסית שלו, וברגע מסוים נראה כי הטרגדיה המשפחתית של טאיקו וג'ירו עלולה להוביל למצב חדש-ישן של "חילופי זוגות". וגם בסרט הזה, שעד עתה שיקף סיטואציה משפחתית ריאליסטית אם כי כואבת מתוקף אובדן ילד והתמודדות קשה מנשוא עם הטרגדיה, נראה כי פוקאדה לא ידע להוביל את תסריטו לסוף שתהייה בו מידה רבה של אמינות. ולמרות שזה לא קורה, גם סרט זה איני פוסל אלא ממליץ עליו, למרות סופו הבעייתי. כי בסך הכל יש כאן מבט אותנטי על חיי זוג נשוי והתהפוכות שהוא עובר.   



  



"לכודה" (הודו 2023) *** וחצי

דרמה. סרטו של פרניי משרם. ג'יוטי (נושראת ברוצ'ה), אישה הודית צעירה, מנסה להבטיח את עתיד משפחתה. מבחינתה מדובר בסיכון מחושב. היא נוסעת למוסול בעקבות הזדמנות עבודה אטרקטיבית. חלקים מעיראק אמנם נכבשו על ידי דאע"ש, אבל מוסול ודרום עיראק נחשבים לאיזורים בטוחים. כשהיא מגיעה למחזו חפצה היא חוזה לאימתה בילדה שמולכדה במטען נפץ ומתפוצצת. ג'יוטי אחוזת החרדה מבינה שעיראק לא דומה למה שקיוותה לו. אבל זו רק התחלת הסיוט שלה. אנשי דאע"ש כובשים את מוסול, וג'יוטי, יחד עם נשים רבות נוספות נאסרת על ידי הטרוריסטים חסרי הרחמים. החרדות האיומים ביותר שלה, להפוך לשפחת מין, עומדים להתממש. תחילה היא נופלת לידי אחד הטרוריסטים (אמיר בוטרוס), אלא שממנו היא מצליחה לחמוק. אלא שאחד ממפקדי הטרוריסטים, אסאד (צחי הלוי) לוכד אותה ומממש את זממו בה. ג'יוטי מבינה ברוב ייאושה שהיא חייבת להימלט. ומאותו רגע היא נחושה לארגן לעצמה נתיב בריחה מסוכן ומפותל. 127 דקות.   לכודה


לכודה, תמונה באדיבות בוליווד ישראל


ביקורת


לדברי הבמאי פרניי משרם, ההשראה לתסריט של "לכודה" באה לו מסיפור ששמע מפי אישה על התלאות והייסורים המצמררים שחוותה בשבי אנשי דאעש ובריחתה ההרואית מהם. כמיטב העבודות שיוצאות מבית היוצר הפורה של בוליווד, מדובר במותחן מושקע, בעל פרודקשן ווליו גבוה. ייאמר לזכות הבמאי פרניי שהוא קלט הפעם שני שחקני רכש משלנו: צחי הלוי ואמיר בוטרוס, שהוזמנו למומבאי לאודישנים וחזרו עם תפקידים לא קטנים. שניהם משחקים באד גאייז: מפקדי דאעש, שכל מי שיראה אותם בסרט הזה ישנא אותם, או לפחות את הדמויות שהם מגלמים. ועוד פרט על ההפקה. השחקנית הראשית נושראת ברוצ'ה, כוכבת גדולה בהודו, קיבלה איומים על חייה באם הצילומים ייצאו לפועל בטורקיה, כפי שתוכנן. ההפקה לא לקחה סיכונים והעבירה אותם לאוזבקיסטן.

הסרט – קצת מוזר לראות יצירת קולנוע הודית שעוסקת בגדול בסכסוך המזרח-תיכוני - מתנהל בקצב גבוה, שומר על מתח לכל אורכו ומיישר קו עם נוסחה שבלונית של סרטי מתח-אקשן. ברוצ'ה מיטיבה להוביל אותו באנרגיות אדרנליניות, באינטליגנציה גבוהה ובמשחק רגיש ופגיע ברוב חלקי הסרט, כשבחלקים אחרים היא מפגינה קור רוח ותחכום, תכונות שמסייעות לה לצאת מהמלכודות שטומנים לה. היא מתגלה כסופר-וומן שלא תיתן לדבר לשבור אותה. הלוי ובוטרוס עושים את התפקידים שלהם באפקטיביות, אם כי הדמויות שהטילו עליהם לגלם שטוחות וחד-מימדיות למדי. העיקר שהם נעצו סיכה בבוליווד. אולי יהיה לזה המשך.             




   


"עניין של מזל" (ארה"ב-צרפת 2023)

דרמה. סרטו של וודי אלן. לפאני (לו דה לאז') ולז'אן (מלוויל פופו) יש חיים מושלמים. הם מסופקים בזוגיות שלהם ובחייהם המקצועיים. הם גם גרים בדירה מפוארת ברובע היפה ביותר בפריז. נראה כי חייהם מתנהלים באהבה ובהרמוניה כאילו רק אתמול נפגשו. אבל כשפאני פוגשת במקרה את אלן (נילס שניידר), חבר שלה מימי התיכון, היא מתאהבת בו והם מתחילים להפגש לעיתים יותר תכופות. 93 דקות.  עניין של מזל


   




"מגרש השדים: המאמינים" (ארה"ב 2023)

אימה. סרטו של דייוויד גורדון גרין. מזה 12 שנים מגדל ויקטור (לזלי אודום ג'וניור) את בתו אנג'לה לבדו. זאת לאחר שאשתו ההרה מצאה את מותה ברעידת אדמה בהאיטי. אבל כאשר אנג'לה (לידיה ג'ווט) וחברתה קתרין (אוליביה או'ניל) נעלמות ביער ושבות שלושה ימים לאחר מכן מבלי להצליח להיזכר במה שקרה להן - מתחילה שרשרת של אירועים חריגים שתיאלץ את ויקטור להתעמת עם הרוע הגדול מכולם וביאושו לחפש את האישה היחידה בחיים שנתקלה בדיבוק שכזה: כריס מק'ניל (אלן ברסטין). 121 דקות. מגרש השדים


  



   
"301 פדויים" (ישראל 2023)

דוקומנטרי. סרטה של ציפי קרליק. הם חבורה של אנשי סדיר ומילואים שבמלחמת יום הכיפורים שהפתיעה אותנו ב-6 באוקטובר 1973, הם ניסו להגן בחירוף נפש על קו המעוזים בסיני, על גדות תעלת סואץ, ובבסיסים שברמת הגולן. האויבים המצרי והסורי היו עדיפים בתחילת המלחמה ו-301 חיילי צה"ל נשבו בשתי החזיתות האלה ונדונו כעת למערכה נוספת, הרבה יותר קשה, של עינויים מייסרים. זאת עד שהושגו הסכמי שביתות נשק וחילופי שבויים, שבעקבותיהם הוחזרו לארץ. זה הסיפור שלהם. 102 דקות.

"פינוקיו שמי" (רוסיה 2022)

אנימציה. סרטו של וסילי רובנסקי. פינוקיו הצעיר בורח מהיוצר שלו ג'פטו, מלווה בסוסו טיבלט, וזאת כדי לראות את העולם הרחב. הוא מצטרף לקרקס נודד שמנהלו, המעוניין להציג את הבובה המדברת שנפלה לחיקו כאטרקציה מרכזית בקרקס, ינסה למנוע מפינוקיו להגשים את חלומו ולהפוך לילד אמיתי. 94 דקות. פינוקיו שמי
  


 

 


05/10/2023   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע