סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן ברק טל: אהבה בת עשרים
 

 
 
אנחנו זוכים בחו"ל לקהל גדול ונלהב שלעיתים מקבל אותנו כמו כוכבי רוק. בארץ אנחנו מרגישים את היחס החם והאוהד הזה הרבה פעמים דווקא בפריפריה. זכורות לי במיוחד מחיאות כפיים מהדהדות בסיום קונצרטים שלנו בטירת הכרמל ובעפולה."
ברק טל, המייסד והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני תל אביב, על התבגרות והתחדשות, הופעות בעולם ובפריפריה ועל הגירעון שהיה ואיננו. ריאיון פתוח


עשרים שנה בחיי כל הרכב הם פרק זמן משמעותי. על אחת כמה וכמה באנסמבל סולני תל אביב, שבו היומרות הראשוניות היו לתת את הבמה לסולנים בלבד. בשיחה עם ברק טל, המייסד והמנהל המוזיקלי של ההרכב, אני תוהה אם אחרי כל הזמן שעבר הסולנים עדיין סולנים.
 
"זהו אכן פרק זמן ממושך", עונה טל, "וקשה לי להאמין לפעמים שעברו עשרים שנה. אבל כפי שהיה כבר בערב הבכורה, גם כיום מנגנים באנסמבל סולני תל אביב נגנים רבים של מוזיקה קאמרית, מוזיקאים שרגילים לנגן תוך כדי הקשבה מאוד מחודדת, מעורבות בתהליך העשייה, התלהבות מעצם העשייה, חיפוש אחר דרך ביצוע ייחודית ואמירה אישית, רעננות וספונטניות. חשוב לי גם שלכל הנגנים תהיה תמיד גישה חיובית לכל פרויקט ושיגיעו לכל חזרה עם פתיחות ונכונות לעבוד קשה עד להשגת התוצאות. אלה הם המאפיינים העיקריים של נגני האנסמבל מיום הקמתו ועד היום".  



אנסמבל סולני תל אביב, צילום: יואל לוי

בונים על הצעירים

 
האם הגיל הממוצע של המנצח ושל הנגנים נחשב לצעיר עדיין?
 
"לשמחתי, למרות שעברו עשרים שנה, הגיל הממוצע לא עלה באופן משמעותי בזכות העובדה שאנחנו מצרפים בקביעות נגנים צעירים, נלהבים, אנרגטיים, בדיוק כמו אלה שניגנו באנסמבל בשנותיו הראשונות. כשהקמתי את האנסמבל כל הנגנים ואני היינו בני פחות משלושים. היום, לצד הדור החדש של הנגנים הצעירים – יש לנו נגנים שנולדו אחרי הקמת האנסמבל – יש לנו נגנים ותיקים ומנוסים מאוד, כמו הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין, מובילת קבוצת הוויולות אליאנה לובנברג ואחרים. נגנים אלה מביאים המון ידע וניסיון ותורמים משמעותית לרמה הגבוהה. השילוב הזה עובד מצוין, כי כולם עושים את המקסימום שלהם. הצעירים רוצים להוכיח שהם ראויים לנגן אצלנו, והוותיקים רוצים להוכיח לצעירים שהם הגיעו לאנסמבל איכותי ביותר. אצלי, בניגוד לגיל הממוצע באנסמבל, הגיל עלה בדיוק בעשרים שנה..." 


קובי-רובינשטיין.jpg
קובי רובינשטיין, צילום: גלעד רייכנבאום

 
ומה עם הקהל של האנסמבל – האם הוא הזדקן בעשרים שנה או שיש ממשיכים צעירים?
 
"יש לנו גם קהל ותיק שהולך איתנו שנים רבות, וגם קהל חדש וצעיר. אנחנו עושים הרבה פעילות חינוכית ובונים לעצמנו קהל חדש. בנוסף, בכל פעם שביצענו יצירות ישראליות חדשות של מלחינים צעירים, או איזשהו חידוש מרענן אחר ברפרטואר, הגיע לאולמות הקונצרטים שלנו יותר קהל צעיר".
 
 
למרות ההצהרות על סולניותם של חברי האנסמבל, היו קונצרטים שבהם השתתפו ילדים, תלמידי הקונסרבטוריון. איך זה מסתדר עם הקונספט הסולני?
 
"האנסמבל מקדיש באהבה רבה תשומת לב לעבודה חינוכית, לטיפוח דור צעיר של מוזיקאים ושל אוהבי מוזיקה קלאסית, ללא קשר לאיכות ולרמה הגבוהה והסולנית של נגני האנסמבל. אנחנו עושים את זה במשך כל שנות קיומנו בכמה צורות, שאחת מהן היא בפירוש 'אימוץ' וטיפוח של תזמורות צעירות ושל סולנים צעירים, הן כאנסמבל והן בעבודה אינדיבידואלית שלי כמנצח עם מוזיקאים צעירים. האנסמבל מארח מדי פעם תזמורות צעירות לנגינה של יצירה משותפת. זה נעשה כמובן לאחר חזרות משותפות רבות, הכוללות עבודה פרטנית עם הנגנים הצעירים בקבוצות הכלים השונות, בהדרכת הנגנים המובילים שלנו, שמקנים לנגנים הצעירים הרגלי נגינה בתזמורת קאמרית ברמות הגבוהות ביותר. מבין הנגנים הצעירים המצטיינים מאותן תזמורות צעירות שאנו חונכים, יש כאלה שכעבור שנים מגיעים אלינו שוב, כנגנים בוגרים מקצועיים. סגירת המעגל הזו תמיד משמחת ומרגשת אותנו.
 
"דרך נוספת שלנו לקרב צעירים למוזיקה היא באמצעות מפגשי שיחה-נגינה-הרצאה על מוזיקה עם תלמידי מוזיקה בבתי ספר. כמו שדורון סלומון עושה בהצלחה רבה במשך שנים עם סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון, עוד מהימים שהיה מנהל מוזיקלי של הסינפונייטה באר שבע, כך גם אני נוהג להיפגש עם תלמידי מוזיקה בבתי ספר לאמנויות, לשוחח איתם על מוזיקה, על סודות הנגינה בתזמורת קאמרית, על ניצוח, וכמובן על תוכניות הקונצרטים של האנסמבל. תלמידים אלה מגיעים בעקבות המפגשים איתי לקונצרטים שלנו וכך אנחנו בונים לאט לאט גם קהל חדש וצעיר". 


אנדראס-שול2.jpg
אנדראס שול (צילום: ג'ימס מקמילאן ודקה)
  
 
הדרך ממינוס לפלוס
 
 
לפני כעשור היה משבר שכמעט קטע את מסכת חייו של האנסמבל, איך יצאתם מזה?
 
"אכן עברנו משבר כלכלי לפני כשמונה שנים, כשנקלענו לגירעון גדול. יצאנו ממנו בעקבות כמה צעדים משמעותיים, שהעיקרי שבהם היה צמצום במשרות ניהול, כולל משרת המנכ"ל. אני החלטתי לקחת על עצמי, בנוסף לניהול המוזיקלי, גם את הניהול האדמיניסטרטיבי, וכך לחסוך בעלויות המנכ"ל. עשיתי את התפקיד האדמיניסטרטיבי גם בשנים הראשונות של האנסמבל, כשלא היו לנו אמצעים כלכליים, כך שיש כאן איזושהי סגירת מעגל עבורי. למרות שכתוצאה מהמהלך הזה לי אישית יש עכשיו הרבה יותר עבודה, הצעד היה הכרחי. לדעתי. זה צעד שהוא לא רק חסכוני כלכלית, אלא גם מייעל את העבודה. במקום ששני אנשים בעלי דעות שונות יכינו, לדוגמה, לוח חזרות - כשהמנהל המוזיקלי רוצה יותר חזרות מסיבות מקצועיות והמנכ"ל רוצה פחות חזרות מסיבות כלכליות – עכשיו עושה זאת אדם אחד שלוקח בחשבון את מכלול השיקולים, המקצועיים והכלכליים, לפני כל החלטה.
 
"בעקבות הצעד הזה חסכנו סכום כסף לא מבוטל, שאותו ניצלנו גם לסגירת הגירעון וגם להעלאת האיכות – על ידי תוספת חזרות או נגנים במידת הצורך וכולי. חלק מהכסף שנחסך השקענו גם בסדרות קונצרטים בפריפריה, במקומות שבעבר לא יכולנו להופיע בהם בגלל העלויות הגבוהות וההכנסות הנמוכות יחסית. בשנים האחרונות אנחנו מופיעים בסדרות קונצרטים בעכו, באשקלון, בעפולה, בטירת הכרמל, בגוש עציון ובמקומות נוספים. מעבר לסיפוק הרב בהופעה לפני קהלים חדשים שלא זוכים לקונצרטים לעיתים קרובות, בזכות הקונצרטים במקומות מרוחקים אנו זוכים גם בניקוד שבסופו של דבר מעלה את התמיכה שאנחנו מקבלים ממינהל התרבות. לשמחתי הרבה, האנסמבל פועל כיום ללא גירעון, אין לנו חובות, כל הנגנים והספקים מקבלים תשלומים באופן מיידי, לא בשוטף פלוס. שזה כשלעצמו הישג לא מבוטל בארץ. אנחנו במצב שמאפשר לנו לעבוד בצורה האופטימלית מבחינה מקצועית".


רייצ'ל בריטון פיין, צילום: Lisa Marie Mazzucco

  
 
כך נולדת הפתעה
 
 
נוסחת "אצלנו משלמים פחות לסולנים" עדיין עובדת?
 
"אני לא חושב שהייתה לנו אי פעם נוסחה כזאת כקונספציה. מובן שיש לנו תקציב מוגבל, כמו לכולם. אבל לכל סולן שמתארח אצלנו אנחנו משלמים שכר הוגן, במסגרת מגבלות התקציב שלנו. לשמחתי יש לנו אפשרות להביא סולנים בינלאומיים כמו זמר הקונטרה-טנור אנדריאס שול, הכנרת רייצ'ל ברטון פיין או הכנרת הצעירה ליאה ז'ו (שלמרות גילה הצעיר היא כבר כוכבת-על ומקבלת באירופה סכומים גבוהים מאוד לכל הופעה – י"ש), שבזכות הקשר האישי והרצון שלהם להופיע איתנו הם מגיעים לכאן תמורת סכומים צנועים יותר מהתעריפים הרגילים שלהם".


 


ליה ז'ו, צילום: ז'וטק


 
לאורך השנים נוסו כל מיני פעלולי שיווק: יצירה בהפתעה, עיבודים של יצירות נודעות כמו החמישייה של ברהמס ואחרים. איך הקהל קיבל אותם, ובדיעבד – האם הם היו נחוצים?
 
"קטע ההפתעה הוא לא בדיוק פעלול שיווקי. זה רעיון שהתגלגל אצלי לגמרי במקרה, כשביקשתי משלומי שבן להצטרף אלינו לערב הגאלה שקיימנו לכבוד עשר שנות פעילות. שלומי לא היה בטוח עד הרגע האחרון אם יוכל להצטרף, ולכן החלטנו שנפרסם את הקונצרט ללא שמו, ואם לבסוף הוא יבוא, זו תהיה הפתעה לקהל. הוא אכן הצטרף כהפתעה לקהל, וכך נולד קטע ההפתעה בקונצרטים שלנו. בהמשך הצטרפו אלינו גם אלון אולארצ'יק ועידן רייכל בקטעי ההפתעה. בפעמים אחרות ניצלתי את הקטעים הללו כדי לחשוף לקהל סולן לא מוכר או יצירה לא מוכרת, כאלה שאם היינו מפרסמים את שמותיהם מראש זה אולי היה מרתיע קהל מלהגיע. אנחנו ממשיכים עם זה עד היום, ולמיטב ידיעתי יש אנשים בקהל, בעיקר הצעירים, שמחכים ומצפים לקטעי ההפתעה.


שלומי-שבן-שוני.jpg
שלומי שבן (צילום: נישני בר)

 
"באשר לעיבודים של יצירות קאמריות לתזמורת - זה לא דבר שאני המצאתי. גדולים ממני עשו זאת לפנַי, ואני בטוח שעוד יעשו זאת אחרַי. אם אני מזהה ביצירה קאמרית פוטנציאל להישמע טוב בגרסה תזמורתית, אני לא מהסס לגשת לאתגר ולעבד אותה לתזמורת. זה מאפשר לאנסמבל לבצע יצירות נוספות טובות רבות (רפרטואר לתזמורת קאמרית הוא די מוגבל, בעוד שרפרטואר של רביעיות וחמישיות כלי קשת הוא עצום – י"ש). בה בעת העיבוד מאפשר לקהל להיחשף ליצירות מוכרות מזווית קצת שונה. לאחרונה, למשל, ביצענו עיבודים של מורן מגן לקטעים ליריים לפסנתר של גריג". 

 
  
 

מניו יורק לטירת הכרמל
 
 
מי מנגני האנסמבל של מחזור א' נמצא בו עד היום או שגויס אליו מחדש?
 
"מדור המייסדים של 2001 לא נותר כמעט אף אחד, וכפי שכבר ציינתי, יש לנו נגנים צעירים רבים שחלקם נולדו בשנת ההקמה של האנסמבל או אפילו אחריה. אבל יש לנו גם קבוצה די גדולה של נגנים שהולכים איתנו כבר תקופה ארוכה, כמו רובינשטיין ולובנברג שהזכרתי קודם והצ'לן גיא אילון. גם הכנרת ליאה רייחלין איתנו כבר למעלה מעשור, ולאחרונה הצטרפו אלינו גם כמה כנרים מובילים מ'דור המייסדים', כמו גיא פיגר וטלי גולדברג". 
 
האם יחס גברים-נשים בהרכב קבוע או משתנה?
 
"משתנה משנה לשנה לכאן ולכאן, כאשר המכנה המשותף לכל הנגנים הוא שכולם מצוינים." 
 
האנסמבל הופיע לאורך השנים גם בחו"ל – ארגנטינה, קוריאה ועוד. איך הקהל שם לעומת קהל הבית?
 
"לשמחתי הרבה זכינו להופיע במקומות רבים בעולם, אלו שאתה מזכיר וגם אולם קרנגי בניו יורק, קונצרטהאוז בווינה, אולם הפילהרמונית בסנט פטרסבורג, אולם קָחידזֶה בטביליסי, ובמקומות רבים נוספים. הקהל כמובן שונה ממקום למקום. לשמחתי, באופן כללי יש קהל רב למוזיקה קלאסית בעולם, יותר ממה שנדמה לנו לפעמים. אנחנו זוכים בחו"ל הרבה פעמים לקבלות פנים חמות ולקהל גדול ונלהב שלעיתים מקבל אותנו כמו כוכבי רוק. בארץ אנחנו מרגישים את היחס החם והאוהד הזה הרבה פעמים דווקא בפריפריה. זכורות לי במיוחד מחיאות כפיים מהדהדות ונלהבות בסיום קונצרטים שלנו בטירת הכרמל ובעפולה".  

   


  
  
כולם חושבים שאני משוגע
 
 
עד כמה ההחדרה של המודעות ל"אנחנו שונים, אנחנו הכי טובים" השפיעה על הנגנים או על מכירת הכרטיסים?
 
"הקו המנחה אותי לפני הכול הוא האיכות, עליה אני לא מתפשר. כשלמדתי באקדמיה למוזיקה בירושלים זכיתי, ככנר, להוביל את תזמורת האקדמיה, שעליה ניצח מדי פעם אבנר בירון. ממנו למדתי המון על בנייה של תזמורת קאמרית איכותית, עבודה בלתי מתפשרת על ניקיון, אחידות, סגנון, הקשבה, ארטיקולציה, וכל המרכיבים שנכנסים תחת ההגדרה של איכות. התוצאות שהוא הוציא מתזמורת האקדמיה, ושאותן הוא מוציא כבר למעלה משלושים שנה מהקאמרטה, הן בעיני מדהימות. הוא היה מודל, וכשהקמתי את האנסמבל הבאתי איתי הרבה ממה שלמדתי ממנו. אני חושב שכאשר לא מתפשרים ושומרים על אנסמבל איכותי ברמות הגבוהות ביותר, אז גם הקהל מגיע לשמוע ורוכש כרטיסים, ומשם אפשר לקחת את זה לאן שרוצים מבחינת סגנון ודרך".
 
יצא לך לשלב את האנסמבל עם משחקי הפועל רמת גן, הקבוצה שאתה נמנה עם אוהדיה?
 
"האנסמבל עדיין לא הופיע במשחק של הפועל רמת גן, ולצערי בשנים האחרונות גם אין לנו יותר מדי סיבות לחגיגה שיצדיקו הזמנת תזמורת, כמו עליית ליגה או זכייה בגביע. לפני כמה שנים, כשקבוצת הכדורסל של הפועל רמת גן עלתה לליגה הלאומית, הייתי בדיוק בחזרות של האנסמבל עם מקהלת מורן על 'ישרא וישמע' של חיים פרמונט. בסיום אחת החזרות ביקשתי מהמקהלה לשיר את אחד השירים המושמעים ביותר אצלנו ביציע – "כולם חושבים שאני משוגע", וזו התוצאה: 

   

   
"אגב, זה המקור. באותו עניין, ידידי, מנכ"ל הקאמרטה יורם יונגרמן, הוא אוהד הפועל באר שבע. לפני כמה שנים, כששתי קבוצותינו נפגשו בשמינית גמר גביע המדינה, הלכנו יחד למשחק. היינו כמובן חברים לפני ואחרי המשחק, אך במהלך המשחק התפצלנו ליציעים שונים. כצפוי, הוא יצא כשידו על העליונה, ואני יכול רק להתקנא בהצלחות של קבוצתו".
 


ברק טל, צילום: רודריק קוצביק 


 
 
דרמה, הומור וספונטניות
 
 
למרות שהאנסמבל עבר שני עשורים, היו גם רגעי פרידה קשים. אולי זה המקום להזכיר את מי שכבר אינם.  
 
"מתן גבעול ז"ל היה כנר יוצא מהכלל ואדם שקט, צנוע ואהוב. מותו הפתאומי והטראגי בערב קונצרט האנסמבל עם אנדריאס שול במאי 2011, שבו הוא היה אמור לנגן, היכה את כולנו בהלם ותדהמה, ולמעשה לא איפשר לנו לבצע את הקונצרט כמתוכנן. בזכות אנדריאס שול ובת זוגו תמר, הקהל זכה ברסיטל מהנה ואינטימי בזמן שנגני האנסמבל ישבו המומים מחוץ לאולם בניסיון לעכל את הבשורה הקשה. עוד נגנית שניגנה איתנו כמה שנים בעשור הראשון של האנסמבל, ולפני מספר שנים הלכה לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה, היא נגנית הקונטרבס אורה בועזסון ז"ל. אורה זכורה לכולנו היטב בזכות החיוך המקסים שלה, המחויבות שלה לאנסמבל, המקצועיות, נועם ההליכות שלה והאופטימיות שהקרינה לכל עבר. אני מאוד מתגעגע לשניהם ותוהה מדי פעם ביני לבין עצמי איך היה נראה האנסמבל היום אילו שניהם היו איתנו".

הלל צרי ע6.JPG
הלל צרי, צילום: מיכל רותם


 
מה מיוחד לדעתך בתוכנית השנה, בנוסף לתוכנית הלהיטים של אזור סילבסטר? ובאותה נשימה – מה על הזמנת יצירות חדשות?
 
"השנה יש לנו, לשמחתי, לא מעט יצירות חדשות שנבצע בבכורה עולמית, כמו הקונצ'רטו לצ'לו של יואב תלמי, שינוגן בקונצרט פתיחת העונה עם הלל צרי. עוד ננגן יצירות של אלכס וסרמן, קרל וולניאסקי, יורי ברנר ואחרים. אחד הדברים שעליו אנחנו שומרים בקנאות במשך כל עשרים שנות האנסמבל הוא ביצוע יצירה ישראלית כמעט בכל קונצרט, ואני שמח שכבר חשפנו לעולם יותר מחמישים יצירות חדשות. מהן כמה יצירות מצוינות שזכו להיכנס לביצועים נוספים באולמות הקונצרטים ולשידורים ברדיו ובטלוויזיה. בנוסף יש לנו בתוכנית העונה הרבה מה'לחם והחמאה' של האנסמבל – מוצרט והיידן. שני מלחינים שאנו מאוד אוהבים ומנגנים אותם בדרך מאוד ייחודית לנו, עם צליל פריך, טמפי יחסית מהירים, ללא ויברטו ועם הרבה אנרגיה, דרמה, הומור וספונטניות. הנה ביצוע של סימפוניה מס' 25 של מוצרט מלפני שנה:  
  
  
 

  
 
 
"עוד נארח השנה כמה מהסולנים הבינלאומיים ה'קבועים' שלנו, כמו אנדריאס שול, רייצ'ל ברטון פיין ואלון גולדשטיין, שינגן שני קונצ'רטי של מוצרט בערב אחד. לראשונה נארח אצלנו את החצוצרן הבינלאומי סרגיי נקריאקוב. נקיים גם ערב גאלה חגיגי עם שלומי שבן בתחילת פברואר באולם צוקר בהיכל התרבות, ובו נציין, באיחור של כמעט שנה, את עשרים שנות הפעילות של האנסמבל". 

 

 

הקונצרט יתקיים ביום ראשון, 17 באוקטובר 2021 בשעה 20:30, הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב, מחיר: 125-140 ש"ח, וביום שלישי, 19 באוקטובר בשעה 19:00, הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה, עכו, מחיר: 70 ש"ח. בטל': 051-2218088 ולרכישת כרטיסים

 

 


למועדי מופעים >

14/10/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע