סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2022 אוגוסט 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
כתבה
 
מאת: הילה אהרון בריק חגיגת החורף בענבל – בצל חרב הקיצוץ
 

 
 


במרכז האתני ענבל פותחים את עונת החורף בתנופה רב-תרבותית רבת גוונים. בין המופעים המתוכננים – גדול נגני העוד בטורקיה יורדאל טוקצ`אן, פסטיבל חובבים לתיאטרון בספרדית ובלאדינו, וגם עבודה משותפת חדשה לשלמה בר וללהקת המחול ענבל.

על פרץ היצירה מאיימת כל העת חרב הקיצוצים. המרכז, שעומד לספוג קיצוץ של כמיליון ש"ח (35% מהתקציב),
צמצם כבר עתה את פעילותו לארבעה ימים בשבוע בלבד. חיים שירן, המנכ"ל והמנהל האמנותי של המרכז אומר כי "בקרוב נצטרך כנראה לשנות כיוון, כי לא נוכל לשלם משכורות. שלא כמו בתיאטראות אחרים עלינו אוסרים להיכנס לגירעונות ובשבע השנים שאני מנהל את המקום הצלחנו לשרוד ללא גירעון. הלהקה הוזמנה לארצות הברית, בלגיה וצרפת והנסיעות האלה הכניסו קצת כסף". ואולם שירן מגדיר את פעילויות החורף של המרכז כ"פרפור אחרון".

גם אילנה כהן, הכוריאוגרפית של להקת ענבל, פסימית: "זו קטסטרופה. אם לא יצילו אותנו אני לא יודעת מה יהיה. הרקדנים מרוויחים פחות מ- 3000 ש"ח לחודש , והם נמצאים כל הזמן בחיפושי עבודה. אמנות לא יכולה להתפתח ככה. הם גם עובדים קשה וגם לא מתפרנסים". אבל כהן עדיין אינה מתייאשת – "אנחנו אוהבים לעבוד וכל עוד כוחנו בנו נמשיך לעבוד".

פלורליזם תרבותי ועושר אמנותי

חיים שירן הגיע לענבל ב- 1996. להקת המחול נקלעה אז לקשיים והוא מונה כדי לשנות את המצב. מאחוריו היה רקורד של 30 שנות עשייה בטלוויזיה החינוכית, שבה הפיק וביים מאות סרטים ותכניות (וביניהן הסדרה המיתולוגית "הילדים משכונת חיים").

כל סרטיו של שירן עסקו בתרבות המזרח וכשהגיע לענבל הוא החליט להקים במקום מרכז אתני רב-תחומי – ו"לתת לאמנים מקום להתפתח בו, ובמה שתאפשר תנאים אופטימליים ליצירה", כדבריו.

המרכז נתן תנופה להתפתחות המוזיקה האתנית (או מוזיקת עולם אם תרצו) בארץ. "לפני שבע שנים, אף אחד לא נגע במוזיקה אתנית ובמוזיקת עולם והיום יש פסטיבלים בצוותא ובירושלים ובכל מקום", אומר שירן.

מושג ה-"אתניות" קשור על פי שירן למושג הקהילתיות. המרכז חרט על דגלו פלורליזם תרבותי ונטל על עצמו להביא לידי ביטוי את העושר האמנותי שהביאו עמן קהילות ישראל השונות.

תחום נוסף ששירן מחויב לו הוא ההיסטוריה של המחול, וההיסטוריה של להקת ענבל . המרכז חידש את יצירותיה הקנוניות של שרה לוי-תנאי ללהקת ענבל – "מגילת רות" ו-"שיר השירים".

במקביל יצרה הלהקה יצירות חדשות כמו "סג`רה " (פרי שיתוף פעולה בין אילנה כהן לשלמה בר) ו-"רוח קדים (יצירתה של רחלי סלע). בענבל גאים גם בשתי הפקות המקור המיוחדות לילדים ולכל המשפחה שזוכות להצלחה מרובה.: "שלמה המלך ומלכת שבא" – יצירה המשלבת מחול, מוזיקה, שירה ומשחק ו"יעקב ועשיו" – המוגדר כ-"מחולזמר". חיים אידיסיס כתב את שתי היצירות, אילנה ביימה ויצרה את הכוריאוגרפיה ורחלי סלע כתבה את המוזיקה.

עונת החורף בענבל – סקירה חלקית

התכנית לעונה הקרובה שתכלול הרבה מופעים מוזיקליים והרבה לאדינו. "לאדינו שייך למקום הזה", אומר שירן, שיזם בשיתוף עם עמותת "סיקלה", המרכז הישראלי לקהילות דוברות ספרדית ופורטוגזית, פסטיבל ראשון בסוגו לתיאטרון בספרדית ובלדינו. מטרת הפסטיבל, המיועד לתחילת פברואר 2004, היא לקרב את הקהל הישראלי לתרבות הלאדינו.

הלאדינו נוכח גם במופע החדש של יסמין לוי בעקבות תקליטה "לה חודריה" (העומד לצאת לאור בדצמבר). המופע מבוסס על שירי פלמנקו ועל שירי לאדינו המושרים כמו פלמנקו. לוי מתחברת למקורות הפלמנקו – החזנים היהודים, השירה הצועני והמואזין הערבי וקושרת את הפלמנקו אל המזרח התיכון. במופע מתארחת רקדנית הפלמנקו נטע שיזף.

מופע אחר שיעלה במהלך החורף הוא עבודה משותפת לשלמה בר ולכוריאוגרפית אילנה כהן ולהקת ענבל.. היצירה, שהוצגה לעיתונאים שבועיים בלבד לאחר התחלת העבודה, מרשימה מאוד כבר בשלביה הראשוניים. "יש לי קשר אישי עמוק לשלמה בר" אומרת כהן, "עשינו יחד את `קינה` ואת `סג`רה`. יש חיבור מאוד עמוק בין השפה המוזיקלית שלו לשפה התנועתית שלי - אנחנו מעשירים אחד את השני". "האלמנטים התנועתיים ביצירה שואבים השראה מהמים ומהאדמה", היא מוסיפה.

יורדאל טוקצ`אן, גדול נגני העוד בטורקיה, יגיע לשתי הופעות בתחילת חודש ינואר. במופע האחד, המשותף לו ולנגן כל ההקשה יינון מועלם, ינוגנו קטעים מהמסורת של המוזיקה הטורקית וקטעים שהלחין מועלם, השוהה כבר כשנה בטורקיה ועומד להוציא שם בקרוב את תקליט הבכורה שלו. במופע השני הזמרת הדס פל-ירדן תשתף פעולה עם טוקצ`אן ומועלם בקונצרט על פי תקליטו הבכורה שלה "יהודיג`ה". פל-ירדן אף היא חיה בשנים האחרונות באיסטנבול.

מיהו ארליך, רקדנית ממוצא יפני שהתמחתה במשך כמה שנים בריקוד הודי במדראס, תעלה מופע של מחול הודי קלאסי ששמו "בהרטה נטאיים" ומקורו בדרום הודו. זהו ריקוד דתי בן כמה אלפי שנים , שנשים היו מבצעות בעבר במקדש. תנועות הריקוד הסימבוליות ממחישות את יופיים, את שלמותם ואת עליונותם של האלים. לצדה על הבמה – נגן הסיטאר אקי אואדה ונגן הטבלה ארז מונק.

"פרפורי בטן" הוא מופע המשלב ריקוד ומשחק לצלילי מוזיקה מצרית. המופע הוא מעין רצף אסוציאציות מילדות עד בגרות של היוצרת והמבצעת רונית בר-און (רונה). חלק מהריקוד הוא מעין פרודיה על סרט ערבי המתחיל בהומור ומסתיים בקונפליקט.
אנסמבל איספהן, בניהולו המוזיקלי של נגן הסנטור מנשה ששון, מעלה ערב קונצרטנטי של מוזיקה פרסית קלאסית עתיקה. ה"דסטגאה" היא המקבילה הפרסית לראגה ההודית. המוזיקה הפרסית מתבססת על 7 סולמות ונעשה בה שימוש ברבעי טונים. ההרכב כולל זמרת ו- 5 נגנים – סנטור, כינור, חליל צד, תופי טבלה וזארב(תוף פרסי עתיק).

עוד מתוכננים לעונה – ערבי ספרות שיוקדשו לסופרים יוסף טולדנו, יוסי אבישר, דודו בוסי ואספו ברו; ערבי שירה שיוקדשו למשוררים הרצל ובלפור חקק, דליס, חלי אברהם-איתן ואביבית קאפח-לוי; ערבים שיוקדשו ליוצרים שרה לוי-תנאי וניסים בנימין גמליאלי ז"ל; מופע מיוחד שבו להקת כנען בלוז מארחת את המשורר רוני סומק; ערב לקהילה השומרונית, ערב ליהדות אתיופיה, מופעי מחול מזרחי , מופעי מוזיקה אתנית ועוד ועוד.

למידע מפורט ולתאריכי מופעים


15/11/2003   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. תוכנית מדהימה
עינת , (16/11/2003)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע