סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה הקאמרית הישראלית לא מפסיקה לנגן
 

 
 
התזמורת ממשיכה בקונצרטים בזמן הקורונה והפעם: "שיגעון הבארוק" בכנסיית קריית יערים


ויוולדי, באך, טלמן

התזמורת הקאמרית הישראלית ממשיכה בקונצרטים בזמן הקורונה, והפעם מופיעה בכנסיית קריית יערים בקונצרט "שגעון הבארוק – La Folia". הקונצרט יעלה לצפייה ביוטיוב בפייסבוק ובאתר התזמורת.

בתכנית: ויוולדי - קונצ'רטו קאמרי ברה מז'ור "החוחית", רי"ו 90, סינפוניה בסי מינור "הקבר הקדוש", רי"ו 169, טריו-סונטה ברה מינור "השגעון", רי"ו 63, קרל פיליפ עמנואל באך - סימפוניה בדו מז'ור, Wq.182 מס' 3, גאורג פיליפ טלמן - קונצ'רטו לחלילית ולחליל, מעובד לחליל ולאבוב רי"ט 52:e1.
 
מנצח: אריאל צוקרמן, סולנים: אריאל צוקרמן - חליל, שלו עד-אל - צ'מבלו, דודו כרמל - אבוב.


כנסיית קריית יערים


על האמנים:
 
אריאל צוקרמן, ניצוח וחליל
מן המנצחים הישראלים המחוזרים ביותר של הדור הצעיר, מכהן הוא המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. 


אריאל צוקרמן, צילום: מיכאל פביה


 
שלו עד-אל, צ'מבלו 
צ'מבלן ומנצח יליד רמת גן ובוגר תלמה ילין בגבעתיים, השלים את לימודיו הגבוהים ב-1988 באקדמיה הלאומית של האג, בסיוע מלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-1987 זכה בפרס פרנסואה שפירא. היום הוא מרבה להופיע הן כצ'מבלן, הן כמנצח. הוא ניגן כסולן עם רוב התזמורות הישראליות ובהן הפילהרמונית הישראלית, ואף ניצח על רבות מהן. חבר בקונסורטים "אִיל גַרְדֶלִינוֹ" הבלגי, "דוריאן" השווייצי ו"סולני סטרדיבריוס" שליד הפילהרמונית של ברלין ומכהן כמנהל המוזיקלי של "אקדמיה דניאל" הישראלית ו"סולני הבארוק" באוסלו. נגינתו מוקלטת ב-80 תקליטורים ומעלה, בחברות תקליטים בולטות, כגון דויטשה גרמופון. 
 

שלו עד אל, צילום: נדה נבאי

דודו כרמל, אבוב
הוא האבובן הראשון של הפילהרמונית הישראלית וחבר סגל ההוראה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובבית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. ב-1990 זכה בפרס פרנסואה שפירא וב-1996 בפרס בתחרות אבוב בינלאומית בטוּלוֹן שבצרפת. הופיע כסולן עם הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה ועם תזמורות רבות נוספות . שימש כאבובן הראשון של תזמורת האופרה החדשה, ומ-1998 הוא מופיע כאורח בתזמורת פסטיבל בודפשט. הוא בוגר האקדמיה למוזיקה רובין תל-אביב ובית הספר הגבוה למוזיקה של קַרְלְסְרוּהֶה שבגרמניה. כרמל הוא חבר מייסד של החמישייה הישראלית לכלי נשיפה מעץ. נגינתו שודרה בתחנות רדיו בישראל ובאירופה והונצחה בתקליטורי המרכז למוזיקה ירושלים, המכון למוזיקה ישראלית והחברות סֶנְטָאוּר, קאמרטה, מרידיאן ו-DUX. 

על היצירות:


ויוולדי - "החוחית"
ציוץ הציפורים צץ בנגינות ובשירים אמנותיים ועממיים. "החוחית" של ויוולדי היא דוגמה מובהקת לחיקוי הצפצוף הציפורי. אצבעות החלילן מתנוצצות קבל קהל בהתרוצצות מסחררת עלי סולמות. טרילים, ארפג'י ונשיפות מדיטטיביות משובצים כאן בשפע. החוחית הזעירה, שססגוניות כנפיה הולמת את צבעוניות ציוציה, נפוצה בגני אירופה ובצדי דרכיה, וכך גם בצדי תעלות ונציה, העיר שבה פעל ויוולדי. ויוולדי, רב-מג המוזיקה של "האוֹסְפֵּדַלֶה דֶלָּה פְּיֵטָה", בית מחסה לנזקקים בוונציה, לא עמד בפיתוי, הציץ בחוחית ויצר יצירת דגל לחלילן (בעצם: חלילנית) והעניק בכל פעם לנערה אחרת מחוסות ה"פְּיֵטָה" את תפקיד הסולנית.

היצירה קיימת בשתי גרסאות: האחת היא קונצ'רטו אחד משישה לחליל ולתזמורת אופ' 10 (מ-1728), ששלושה מהם מחקים קולות טבע: הסערה בים, הלילה והחוחית (רי"ו 428), והאחרת, זו שנשמיע היום, רי"ו 90, היא קונצ'רטו קאמרי מוקדם (1720-1718) לחליל, לבסון, לכלי קשת ולצ'מבלו. הפרק הראשון עליז, השני אטי ופסטורלי, והשלישי נמרץ עד אקסטטי. על החלילן מוטלים רוב תכסיסי החיקוי, אך גם האחרים אינם טומנים ידם בצלחת. 


תזמורת הקאמרית הישראלית, צילום: מיכאל פביה



ויוולדי - "הקבר הקדוש"

השחקן-סופר הבריטי דאג ברֶדְלִי אמר על הסינפוניה הזאת שהיא "מתוחה כמיתר, מהלכת אט ודיסוננטי ופתיחתה נשמעת כיצירה בת זמננו. יש רגע שבו היא באה אל התלמים ההרמוניים המוכרים של ויוולדי, אך אופל ההתחלה תלוי מעליה כאיום מתמיד האומר לשוב". אם יש מוזיקה מרוחקת מן "החוחית", זאת היא. המתח עוצר הנשימה של פרק א' וההשתפלות הכרומטית של פרק ב' מבקשים לתאר את אותו סבל, עינוי וצער של ישוע על הצלב, שמתיאוס פסיון של באך מתארם במשך לא פחות שלוש שעות. ויואלדי יצר את הסינפוניה בעבור השבוע הקדוש של טרם פסחא. שמה, "הקבר הקדוש", מעיד אולי כי הושמעה בכנסייה צפון-איטלקית הקרויה בשם זה ושנבנתה כחיקוי ממוזער של כנסיית הקבר בירושלים. יש המבצעים את היצירה לאט ויש המבצעים אותה לאט מאוד. אצל טְרֶווֹר פינוק היא נמשכת ארבע דקות ואצל הרברט פון קאראיאן שמונה. 
 

אנטוניו לוצ'ו ויואלדי, מקור: וויקיפדיה

ויוולדי - "השגעון"
פירוש המילה הפורטוגלית-ספרדית-איטלקית "לה פוֹלִיָה" La Folia היא שגעון, טיפשות או רפות-השכל. למה שיקראו למחול כך? כי, אחרי הפתיחה השקולה, מאבד המחול משולש-המשקל את שפיותו. הוא מסתחרר במהירות, יוצא מגדרו, נשמט מצירו. מישהו מנה ומצא כי ב-300 שנות מוזיקה אירופית הטמיעו לפחות 150 מלחינים מחולות פוֹלִיָה ביצירותיהם. כתב-יד של ז'אן-בטיסט לולי נושא את השנה 1672. ב-1700 הוסיף אַרְכּאַנְגֶ'לוֹ קוֹרֶלִי לחמש הסונטות לכינור שלו קובץ וריאציות על נושא הפוליה. חמש שנים אחר כך הלחין גם ויוולדי סט של 19 וריאציות פוליה - כמחווה לקודמו או כתחרות עמו (או גם וגם). הפוליה מכונה לפעמים גם סָרָבַּנְד. מכל מקום, זהו מחול מלא יופי, ארגון, סימטריה, איפוק. "איבוד הראש" מרוב סחרור וחושניות.
 
קרל פיליפ עמנואל באך - סימפוניה בדו מז'ור 
מארבעת בני באך שהיו למלחינים נחשבו שניים יורשיו האמיתיים: יוהן כריסטיאן באך "הלונדוני" וקרל פיליפ עמנואל באך, "הבאך של ברלין/המבורג". עידנם של השניים כונה לימים "טרום-קלאסי". הוא נמשך מן העשור השלישי של המאה ה-18 לעשור השביעי, ובעשורים אלה החל כבר לשקוע, אך העידן הקלאסי של היידן ומוצרט טרם הפציע. אולי ניתן לומר, בעצם, שבאך הברלינאי היה אינסטרומנטלי במעבר עולם המוזיקה מן הבארוק לקלאסיקה: ב-1753 פרסם מאמר ושמו "מסה על הנגינה הנכונה במקלדת", שעליו התענגו שני דורות. היידן קרא לו "בית ספר לפסנתר" ומוצרט אמר על מחברו: "הוא האב, אנחנו ילדיו". ב-1773, כבר בהמבורג, הלחין ק.פ.ע. באך קובץ של שש סימפוניות לתזמורת כלי קשת בהזמנתו של ברון אוסטרי. "יש לשחרר את כל המוסרות", הנחה הברון, "ולא לחשוב כלל על קשיי הביצוע!" כנראה רווה נחת מן התוצאה. הסימפוניה שלפנינו, השלישית בקובץ, עשירה בהמצאות ובחילופי מצב רוח. הפתיחה חביבה ומתחלפת במהלך נוגה. בפרק השני שבה העליצות לשרור. וכך כתב באך ב-1773: "על המוזיקה לגעת בלב, בלי ארפג'י, גיבוב ותקיפת הקלידים". 


קרל פיליפ עמנואל באך, מקור: וויקיפדיה


גאורג פיליפ טלמן
- קונצ'רטו לחליל ולאבוב
טלמן נחשב בחייו לגדול מלחיני דורו, אף כי התחיל את דרכו כאוטודידקט. רוב הקריירה שלו התנהלה בערים לייפציג, פרנקפורט והמבורג. בהמבורג חי מ-1721 ועד סוף ימיו, וכיהן בה כמנהל המוזיקלי של חמש כנסיות. הלחין מוזיקה קאמרית ותזמורתית, שירים, אופרות, פסיונים, אורטוריות ומאות קנטטות. בקונצ'רטו שלפנינו העלה טלמן אל קדמת הבמה כסולנים את חליל-הצד, בזמנו כלי נגינה חדשני, ולצדו חלילית - כלי מוכר עוד מן הרנסנס. בקונצרט שלנו טמונה הפתעה: את מקום החלילית תופס אבוב. בפרק א' פולסים ארוכי נשימה של המיתרים והקונטינואו תומכים באמרות מונולוגיות, דיאלוגיות וחקייניות של שני הסולנים, בפרק ב' העליז, החליל והאבוב מתחפשים לציפורי שיר, ממש כמו ב"החוחית" של ויוולדי. בפרק ג' האטי (מאוד), כלי הקשת הופכים לכלי פריטה: פיציקטי חזרתיים מלווים דו שיח, לרוב קונטרפונקטי, של החליל והאבוב. ובנימה עממית, מזרחית-צוענית מתנהל לו פרק ד'. הוא מסומן פרסטו, ומאתגר את הנגנים.


גאורג פיליפ טלמן, מקור: וויקיפדיה



הקונצרט יתקיים ב-29 באוקטובר 2020 בשעה 20:00 בכנסיית קריית יערים. הקונצרט יעלה לצפייה ביוטיוב, בפייסבוק ובאתר התזמורת



28/10/2020   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע