סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2021 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה שיגעון הבארוק בקאמרית הישראלית
 

 
 
אריאל צוקרמן ינצח על שלו עד-אל בצ'מבלו ודודו כרמל באבוב ביצירות מאת ויוולדי, טלמן ועוד


אריאל צוקרמן ינצח על שלו עד-אל בצ'מבלו, דודו כרמל באבוב והתזמורת הקאמרית הישראלית ביצירות מאת ויוולדי, טלמן וקפ"ע באך.

בתכנית:

אנטוניו ויוולדי - קונצ'רטו קאמרי ברה מז'ור "החוחית", רי"ו 90
קרל פיליפ עמנואל באך - סימפוניה בדו מז'ור, Wq.182 מס' 3
אנטוניו ויוולדי - קונצ'רטו לשתי חצוצרות בדו מז'ור
אנטוניו ויוולדי - סינפוניה בסי מינור "הקבר הקדוש", רי"ו 169
אנטוניו ויוןלדי טריו-סונטה ברה מינור "השגעון", רי"ו 63
גאורג פיליפ טלמן - קונצ'רטו לחלילית ולחליל, רי"ט  52:e1 
  


תזמורת הקאמרית הישראלית, צילום: מיכאל פביה
   
על האמנים:

אריאל צוקרמן, מנצח
מן המנצחים הישראלים המחוזרים ביותר של הדור הצעיר, מכהן כמנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. בשנים 2013-2004 כיהן כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הקאמרית הגיאורגית רבת- המוניטין באינגוֹלְשְטָדט שבגרמניה. צוקרמן מרבה להופיע כמנצח בעולם. בשנים האחרונות ניצח על הפילהרמונית של פּוֹזְנָן בפולין, תזמורת היידן בבּוֹלצָנוֹ שבאיטליה, ותזמורת האופרה של נורלנד בשבדיה. כמו כן הופיע בפסטיבל תֶלאוִי בגאורגיה, בפסטיבל מַרְוָאוּ בפורטוגל וערך סיבוב הופעות ביפן עם "התזמורת היפנית החדשה" והפסנתרנית הגאורגית אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה. צוקרמן למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם ואצל בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. את קריירת הניצוח החל כעוזרו של מאסטרו איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט, ושיתוף הפעולה ביניהם הצמיח הופעות שזכו לשבחים רבים. לביקורות מצוינות זכו גם קונצרטים בספרד עם הסימפונית הבסקית והקונצרטים שבהם ניצח על התזמורת הסימפונית הגרמנית ברלין. מאסטרו צוקרמן החל את הקריירה המוזיקלית שלו כחלילן ועל נגינתו הווירטואוזית זכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות. נגינת חליל למד אצל אורי שוהם, יוסי אַרְנְהַיים, משה אֶפְּשְטַיין, פאול מַיסֶן ואַנְדְרַש אַדוֹרְיָן
 

אריאל צוקרמן, צילום: מיכאל פביה


 
שלו עד-אל, צ'מבלו 
צ'מבלן ומנצח יליד רמת גן ובוגר תלמה ילין בגבעתיים, השלים את לימודיו הגבוהים ב-1988 באקדמיה הלאומית של האג, בסיוע מלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-1987 זכה בפרס פרנסואה שפירא. היום הוא מרבה להופיע הן כצ'מבלן, הן כמנצח. הוא ניגן כסולן עם רוב התזמורות הישראליות ובהן הפילהרמונית הישראלית, ואף ניצח על רבות מהן. בחו"ל ניצח על הפילהרמונית של בוגוטה, הסימפוניות של ברלין, בנגקוק, פרו ופנמה, תזמורת האקדמיה של הונג קונג, תזמורת פסטיבל סידני ועוד.  עד-אל מתארח כצ'מבלן וכמנצח בקרנגי הול בניו יורק, בוויגמור הוֹל בלונדון, בסנטוּרי הול בטוקיו ובפסטיבלי גֶטִינְגֶן, אוּטְרֶכְט, ברוז' וסידני, פסטיבל הנדל בהאלה ופסטיבל באך בלייפציג. בשנים 2007-1997 היה מנצח אורח קבוע של תזמורת האלה, ובשנים 2016–2013 כיהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. הוא חבר בקונסורטים "אִיל גַרְדֶלִינוֹ" הבלגי, "דוריאן" השווייצי ו"סולני סטרדיבריוס" שליד הפילהרמונית של ברלין והוא המנהל המוזיקלי של "אקדמיה דניאל" הישראלית ו"סולני הבארוק" באוסלו. נגינתו מוקלטת ב-80 תקליטורים ומעלה, בחברות תקליטים בולטות, כגון דויטשה גרמופון. 
 

שלו עד אל, צילום: נדה נבאי

דודו כרמל, אבוב

 האבובן הראשון של הפילהרמונית הישראלית וחבר סגל ההוראה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובבית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. ב-1990 זכה בפרס פרנסואה שפירא וב-1996 בפרס בתחרות אבוב בינלאומית בטוּלוֹן שבצרפת. כרמל הופיע כסולן עם הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה, עם תזמורת פסטיבל בודפשט בניצוח פישר, עם הסימפונית של קוויבק בניצוחו של יואב תלמי ועם תזמורות בצ'ילה, בקוסטה ריקה, בצרפת ובפולין. כמו כן ניגן ברסיטלים באולמות יוקרתיים, כגון של התזמורת הפילהרמונית ברלין. הוא השתתף בפסטיבלים למוזיקה קאמרית בישראל, בגרמניה, בשווייץ ובברזיל ומעביר כיתות אמן עם פרופ' תומס אִינְדֶרְמִיהְלֶה, מייסד פסטיבל האבוב בפלמה דה מיורקה. בשנים 1997-1992 היה האבובן הראשון של תזמורת האופרה החדשה, ומ-1998 הוא מופיע כאורח בתזמורת פסטיבל בודפשט. הוא בוגר האקדמיה למוזיקה רובין תל אביב ובית הספר הגבוה למוזיקה של קַרְלְסְרוּהֶה שבגרמניה. דודו כרמל הוא חבר מייסד של החמישייה הישראלית לכלי נשיפה מעץ. נגינתו שודרה בתחנות רדיו בישראל ובאירופה והונצחה בתקליטורי המרכז למוזיקה ירושלים, המכון למוזיקה ישראלית והחברות סֶנְטָאוּר, קאמרטה, מרידיאן ו-DUX. 
  
  
  
על היצירות:

אנטוניו ויוולדי - קונצ'רטו קאמרי ברה מז'ור "החוחית", רי"ו 90
ציוץ הציפורים צץ בנגינות ובשירים אמנותיים ועממיים. "החוחית" של ויוולדי, היא דוגמה מובהקת לחיקוי הצפצוף הציפורי. אצבעות החלילן מתנוצצות קבל קהל בהתרוצצות מסחררת עלי סולמות. טרילים, ארפג'י ונשיפות מדיטטיביות משובצים כאן בשפע. החוחית הזעירה, שססגוניות כנפיה הולמת את צבעוניות ציוציה, נפוצה בגני אירופה ובצדי דרכיה, וכך גם בצדי תעלות ונציה, העיר שבה פעל ויוולדי. ויוולדי, רב-מג המוזיקה של "האוֹסְפֵּדַלֶה דֶלָּה פְּיֵטָה", בית מחסה לנזקקים בוונציה, לא עמד בפיתוי, הציץ בחוחית ויצר יצירת דגל לחלילן (בעצם: חלילנית) והעניק בכל פעם לנערה אחרת מחוסות ה"פְּיֵטָה" את תפקיד הסולנית. היצירה קיימת בשתי גרסאות: האחת היא קונצ'רטו אחד משישה לחליל ולתזמורת אופ' 10 (מ-1728), ששלושה מהם מחקים קולות טבע: הסערה בים, הלילה והחוחית (רי"ו 428), והאחרת, זו שנשמיע היום, רי"ו 90, היא קונצ'רטוקאמרי מוקדם (1720-1718) לחליל, לבסון, לכלי קשת ולצ'מבלו. הפרק הראשון עליז, השני אטי ופסטורלי, והשלישי נמרץ עד אקסטטי. על החלילן מוטלים רוב תכסיסי החיקוי, אך גם האחרים אינם טומנים ידם בצלחת. 
 

אנטוניו לוצ'ו ויואלדי, מקור: וויקיפדיה


 
קרל פיליפ עמנואל באך - סימפוניה בדו מז'ור, Wq.182 מס'3 
מארבעת בני באך שהיו למלחינים נחשבו שניים יורשיו האמיתיים: יוהאן כריסטיאן באך "הלונדוני" וקרל פיליפ עמנואל באך, "הבאך של ברלין/המבורג". עידנם של השניים כונה לימים "טרום-קלאסי". הוא נמשך מן העשור השלישי של המאה ה-18 לעשור השביעי, ובעשורים אלה החל כבר לשקוע, אך העידן הקלאסי של היידן ומוצרט טרם הפציע. אולי ניתן לומר, בעצם, שבאך הברלינאי היה אינסטרומנטלי במעבר עולם המוזיקה מן הבארוק לקלאסיקה: ב-1753 פרסם מאמר ושמו "מסה על הנגינה הנכונה במקלדת", שעליו התענגו שני דורות. היידן קרא לו "בית ספר לפסנתר" ומוצרט אמר על מחברו "הוא האב, אנחנו ילדיו". ב-1773, כבר בהמבורג, הלחין קפ"ע. באך קובץ של שש סימפוניות לתזמורת כלי קשת בהזמנתו של ברון אוסטרי. "יש לשחרר את כל המוסרות", הנחה הברון, "ולא לחשוב כלל על קשיי הביצוע!" כנראה רווה נחת מן התוצאה. הסימפוניה שלפנינו, השלישית בקובץ, עשירה בהמצאות ובחילופי מצב רוח. הפתיחה חביבה ומתחלפת במהלך נוגה. בפרק השני שבה העליצות לשרור. וכך כתב באך ב-1773: "על המוזיקה לגעת בלב, בלי ארפג'י, גיבוב ותקיפת הקלידים".  
 

קרל פיליפ עמנואל באך, מקור: וויקיפדיה

אנטוניו ויוולדי - קונצ'רטו לשתי חצוצרות בדו מז'ור
בן 25 היה הכומר אדום-השיער אנטוניו ויוולדי כשהתקבל לעבודה כמוֹרֶה לכינור ב"אוֹסְפֵּדַלֶה דֶלָּה פְּיֵטָה" ("מקלט של חמלה") בית יתומים ונציאני שהעניק מחסה גם לנערות שהרו מחוץ לנישואין ולתינוקותיהן. הבנים למדו מקצוע ויצאו לעבוד ואילו הנערות למדו מוזיקה ועסקו בה לאורך שנים. ויוולדי לא נשאר מורה לכינור. לאורך עשורים טיפח במוסד תזמורת משובחת ומקהלה מופלאה, שתיהן על טהרת הנערות. בית היתומים היה לביתו. בו הלחין את יצירותיו ותלמידותיו בצעו אותן. בזכותו השתבח המוסד מאד, ושִמעוֹ משך תיירים מחוץ לאיטליה, ובהם רוסו וגתה. רק סופרלטיבים השמיעו השניים על המוזיקה ששמעו. הקונצ'רטו לשתי חצוצרות הוא מהיצירות המועטות לכלי נשיפה שהלחין ויוולדי. תחילתו תוססת ומבליטה את צלילי הבוהק של צמד כלי הנשיפה (שהיו אז "טבעיות" עדיין וחסרות שסתומים). הפרק השני איטי וקצרצר, משובץ תרועות החצוצרות על רקע פיציקטי במיתרים, והפרק השלישי – כראשון – אנרגטי ובו קטעים וירטואוזיים מפי סולניות המתכת. 
 
 
אנטוניו ויוולדי - סינפוניה בסי מינור "הקבר הקדוש", רי"ו 169 
השחקן-סופר הבריטי דאג ברֶדְלִי אמר על הסינפוניה הזאת שהיא "מתוחה כמיתר, מהלכת אט ודיסוננטי ופתיחתה נשמעת כיצירה בת זמננו. יש רגע שבו היא באה אל התלמים ההרמוניים המוכרים של ויוולדי, אך אופל ההתחלה תלוי מעליה כאיום מתמיד האומר לשוב". אם יש מוזיקה מרוחקת מן "החוחית", זאת היא. המתח עוצר הנשימה של פרק א' וההשתפלות הכרומטית של פרק ב' מבקשים לתאר את אותו סבל, עינוי וצער של ישוע על הצלב, שמתיאוס פסיון של באך מתארם במשך לא פחות שלוש שעות. ויוולדי יצר את הסינפוניה בעבור השבוע הקדוש של טרם פסחא. שמה "הקבר הקדוש" מעיד אולי כי הושמעה בכנסייה צפון-איטלקית הקרויה בשם זה ושנבנתה כחיקוי ממוזער של כנסיית הקבר בירושלים. יש המבצעים את היצירה לאט ויש המבצעים אותה לאט מאוד. אצל טְרֶווֹר פינוק היא נמשכת ארבע דקות ואצל הרברט פון קאראיאן שמונה. 


שיגעון הבארוק, צילום: מיכאל פביה
 
אנטוניו ויוולדי - טריו-סונטה ברה מינור "השגעון", רי"ו 63
פירוש המילה הפורטוגלית-ספרדית-איטלקית "לה פוֹלִיָה" La follia היא שגעון, טיפשות או רפות-השכל. למה שיקראו למחול כך? כי, אחרי הפתיחה השקולה, מאבד המחול משולש-המשקל את שפיותו. הוא מסתחרר במהירות, יוצא מגדרו, נשמט מצירו. מישהו מנה ומצא כי ב-300 שנות מוזיקה אירופית הטמיעו לפחות 150 מלחינים מחולות פוֹלִיָה ביצירותיהם. כתב-יד של ז'אן-בטיסט לולי נושא את השנה 1672. ב-1700 הוסיף אַרְכּאַנְגֶ'לוֹ קוֹרֶלִי לחמש הסונטות לכינור שלו קובץ וריאציות על נושא הפוליה. חמש שנים אחר כך הלחין גם ויוולדי סט של 19 וריאציות פוליה - כמחווה לקודמו או כתחרות עמו (או גם וגם). הפוליה מכונה לפעמים גם סָרָבַּנְד. מכל מקום, זהו מחול מלא יופי, ארגון, סימטריה, איפוק..."איבוד הראש" מרוב סחרור וחושניות. 
  
 
גאורג פיליפ טלמן- קונצ'רטו לחליל ולחלילית מעובד לחליל ולאבוב, רי"ט 52:e1
טלמן נחשב בחייו לגדול מלחיני דורו, אף כי התחיל את דרכו כאוטודידקט. רוב הקריירה שלו התנהלה בערים לייפציג, פרנקפורט והמבורג. בהמבורג חי מ-1721 ועד סוף ימיו, וכיהן בה כמנהל המוזיקלי של חמש כנסיות. לאורך רוב שנותיו היה מיודד עם הנדל ובאך, ועם מותו ירש את מקומו קפ"ע באך, שטלמן היה סנדקו. טלמן הלחין מוזיקה קאמרית ותזמורתית, שירים, אופרות, פסיונים, אורטוריות ומאות קנטטות. בקונצ'רטו שלפנינו העלה טלמן אל קדמת הבמה כסולנים את חליל-הצד, בזמנו כלי נגינה חדשני, ולצדו חלילית - כלי מוכר עוד מן הרנסנס. בקונצרט שלנו טמונה הפתעה: את מקום החלילית תופס אבוב. בפרק א' פולסים ארוכי נשימה של המיתרים והקונטינואו תומכים באמרות מונולוגיות, דיאלוגיות וחקייניות של שני הסולנים, בפרק ב' העליז, החליל והאבוב מתחפשים לציפורי שיר, ממש כב"החוחית" של ויוולדי. בפרק ג' האיטי (מאוד), כלי הקשת הופכים לכלי פריטה: פיציקטי חזרתיים מלווים דו שיח, לרוב קונטרפונקטי, של החליל והאבוב. ובנימה עממית, מזרחית-צוענית מתנהל לו פרק ד'. הוא מסומן פרסטו. בעבורנו זה מידע גרידא, אבל לנגנים, איזה אתגר. 
  

גאורג פיליפ טלמן, מקור: וויקיפדיה



 
יום רביעי, 3 בנובמבר 2021, יום חמישי, 4 בנובמבר 2021, אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב.

 

לרכישת כרטיסים  


למועדי מופעים >

17/10/2021   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע