סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: הילה אהרון בריק שרת הטקסים
 

 
 

לרגל כנס בבית התפוצות: שיחה עם אסתי זקהיים על מקומן של הנשים בטקסים יהודיים



הכל מתחיל בילדות
 
אסתי זקהיים אוהבת טקסים, אם זה בתיאטרון לפני הצגה, אם זה בערב שישי בשולחן השבת ואם זה לחתן זוגות בטקסי נישואין אזרחיים. את הטקסים שלה היא אינה מקיימת מתוך ציות להלכות ומסורת אלא לאחר נבירה וחיפוש לעומק, בדיקת דפוסים מושרשים ואימוץ דפוסים חדשים, התואמים את תפיסת עולמה. כך למשל היא מחתנת זוגות הומסקסואלים שאינם יכולים להינשא בבית דין רבני.
 
כנס נשים שיתקיים השבוע בבית התפוצות לרגל אירועי יום האישה הבינלאומי,  יעסוק בנושא של שילוב הקול הנשי בטקסים היהודיים:  כיצד הנשים משתלבות בטקסים ואיך נראה הטקס בעיני הגברים. במסגרת הכנס יעבירו  זקהיים  ודבורה עברון, מטפלת בפסיכודרמה,  סדנה המתמקדת בטקסים משפחתיים סביב שולחן האוכל.
 
הכל כמובן מתחיל בבית, בילדות. סדר הישיבה לשולחן,  מה תפקידו של כל אחד, מי מקריא, מי מחליט וכיוצ"ב. "ההתנהגות וההתנהלות שלנו בהווה באים משם", אומרת זקהיים,  "תחשבי על ליל הסדר  כשהיית ילדה, עולה לך תמונה נורא ברורה. איך ישבנו בבית, איפה אבא ישב, איפה אמא, איפה האח הגדול, האם הוא חיכה שישרתו אותו. מה שאנחנו פוגשים בילדותנו משנה לנו את דרך החיים אפילו אם אנחנו לא מוכנים להודות בזה או חושבים דברים אחרים על עצמנו. אלה דברים שטבועים בנו".  
 
"מהמקום הזה אני מגיעה לכנס.  איך אפשר לשנות  את הדפוסים שלנו. אצלי בבית הילדים מברכים על הלחם מוציא לחם מן הארץ ולא האבא. אני לא נכנסת לבית כנסת שיש בו הפרדה. אנחנו שייכים לקהילה הקונסרבטיבית שבה התפילה היא משותפת ויושבים ביחד. שומרים על נוסח התפילה האורתודוקסי אבל יש שוויון. זה נורא משמעותי מה הילדים רואים מהתחלה ונורא משמעותי איך את יכולה בחיים שלך כאשה לעשות שינוי".
 
אמונה בלי הוראות שימוש
   
מאיפה נובע העניין הזה  שלך בטקסים?
 
"אמא שלי נורא אוהבת טקסים וחשובה לה המסורת. ביום שישי היה אצלנו קידוש ואבא שלי היה ממלמל משהו  אבל זה השתנה לפי הילדים אם צריך היה לצאת בתשע היו מקדימים את הארוחה או מחכים לנו עד שהיינו חוזרים מהצופים. הטקס לא היה על פי הדת אלא מהמקום של המסורת. אמא שלי הייתה ממציאה טקסים טקס ליום הזיכרון המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות היו באים אליה הביתה, רואים את הדלקת המשואות, אוכלים ארוחה ישראלית, הכל כחול לבן. היא אוהבת טקסים מרגישה את הצורך האנושי בטקס.
 
"גם אני מאוד אוהבת טקסים אפילו כשהייתי נפרדת מבני זוג הייתי עושה  טקסי שריפה וכל מיני כאלה אבל בעצם הייתי צריכה למצוא את דרכי. כשפגשתי את אלחנדרו בעלי והבנתי שאני צריכה לקבל עלי כשרות ושבת ודברים שחשובים לו. אני באיזה שהוא אופן כל דבר מעניין אותי ואני מתחילה לקרוא, אני לא יכולה לקבל את זה מלמעלה אלא להבין את זה וקוראת וקוראת.
 
"יש דברים כל כך כייפים, מרתקים, הבנה פילוסופית של השבעה  ביהדות למשל, של טקסי אבל, אתה אומר איזו חכמה פסיכולוגית יש שם ופתאום ארון הספרים היהודי הוא גם שלי ולא רק של הדת"
 
ומה על הדת באמת?
 
"זה לא גרם לי להתחזק אין לי שום עניין להתחזק או להיות דתייה אבל זה כן גרם לי להרגיש יותר יהודייה יותר גאה בזה ויותר בעומק של זה. אלחנדרו אומר שאני מאמינה יותר ממנו, מאמינה בבני אדם, באידיאולוגיות, יוצאת הפגנות. הוא אומר  'אני עושה א ב ג. אני  קם בבוקר ומניח תפילין אבל את באמת מאמינה את לא צריכה את ההוראות שימוש בשביל להאמין'".
 
לגבי הדור הבא במשפחה שלה  העניינים אינם חד משמעיים. "כל בוקר אני רואה את הבת שלי בת חמש וחצי קמה בבוקר ושרה 'מודה אני לפניך'" היא מספרת וממשיכה "והתאומה שלה היא כמוני, נהנתנית".
 
לזקהיים גם בן, בן 11 וחצי וטקס משמעותי אחר כבר מסתמן באופק "זה טקס ממש מהותי ומשמעותי של התבגרות" היא אומרת אך מוסיפה באירוניה " אבל בסך הכל היום גם ילדים בני 23  חיים בבית".
 
שמאנים על הבמה
 
יש טקסים גם בתיאטרון?
 
"למה אני צריכה שעתיים להגיע לפני להצגה? כי אף פעם לא הייתי וכנראה שלעולם לא אהיה מאלה שמעשנים סיגריה וקופצים לבמה. אני ממש צריכה לעשות טקסי מעבר.  אני חייבת לעשות את המעבר הזה רבע שעה-חצי שעה מינגלינג,  לשתות קפה, להתאפר, להתלבש, לקרוא את הטקסט, לפתוח את מערכות ההגנה.
 
"בתואר שני כתבתי תזה על שחקנים שמתמודדים עם פחד קהל ולכאורה זה משהו פרדוקסלי: אתה רוצה שיראו אותך אז מה זו החרדה הזו?  אם יש לך חרדה לך לעבוד במשרד. אבל יש מקום של דיאלוג פנימי מאוד חזק בין הצורך שייראו אותך לבין הפחד וגם כשיש פחד גדול הצורך גדול יותר מהפחד וסביב זה כל הטקסים ששחקנים עושים.
 
"ראיינתי הרבה שחקנים בגילאים היותר בוגרים, כי בחמש שנים הראשונות במקצוע זה לא מפליא שאתה מפחד.  הטקסים שאנשים עושים כדי לקבל פוקוס, להירגע ולעלות לבמה דומים לטקסים של שמאנים. כשחקן אתה בעצם השמאן שמקריב את עצמו בשביל השבט שלו, השחקן עובר את התהליך בשביל הקהל – בתיאטרון טוב בוכים, מתרגשים, עוברים משהו-  ואז הם מודים לך במחיאות הכפיים, בדמעות, בצחוקים שלהם".
 
אלוהים נשאר בצד
 
את דבורה עברון שמעבירה אתה את הסדנה  פגשה זקהיים במסלול לימודי פסיכודרמה בסמינר הקיבוצים. זקהיים עזבה את המסלול באמצע  אבל לדבריה "דבורה זו המתנה שלי, באתי לשם כדי לפגוש אותה". האחת חילונית ותל-אביבית והשנייה דתייה ותושבת מצפה נטופה בגליל התחתון "מבחינתי זה היה כמו להיפגש עם חייזר, אבל כשהתחלנו להכיר הרגשנו שמצאנו עוד אחות. משהו משותף בתפיסת העולם, בחשיבה, ברגישות, ביכולות".
 
מה צפוי למי שתגיע לסדנה?
 
"אנחנו עושות קטע פסיכודרמטי קטן, הצגה של העניין. מכינות שולחן שבת ומבקשות מהנשים שיסדרו את המשפחה בצורה שבה ישבו בילדות. הכוונה לראות כמה שולחנות שבת, לבדוק אם היה שינוי מהילדות, לראות האם את בבגרותך עשית איזה שינוי ובן זוגך יושב במקום שאבא שלך ישב או אולי שעשית שינוי ואיזה סוג של שינוי.
 
"טבועה בנו תפיסת עולם. אני רואה אצלי גם איך אני משרתת את אוריאל, הבן שלי כאילו הוא פחה. הוא אפילו לא מוריד צלחת. מה עובר עלי? מה אני מחנכת בן 11 לא להוריד צלחת, יושב כמו איזה שייח. ומאיפה זה בא? המריבה הכי גדולה עם אבא שלי הייתה שאני אוריד לו את הגרביים כשהוא חזר מהעבודה. ואני עוד כאילו מדברת מאיזה בועה תל אביבית שנגמרת בעירייה ומתחילה בשדרות רוטשילד, אבל אצל דבורה הנה משפחה אורתודוקסית שחיה בשוויון אמיתי".
 
ואיך הגעת לחתן זוגות?
 
"זה התחיל במקרה, חברים שלנו התחתנו וביקשנו שאני וחברה נעשה טקס. כתבנו משהו והיא התביישה ואני חיתנתי לבד. אחרי זה מישהו שהיה שם ביקש שאחתן אותו וככה זה התגלגל ואני ישר התחלתי לקרוא ולקרוא מסכת נישואין. אני נורא אוהבת את זה. זה נורא מרגש אותי גם לתת וגם לקבל להיות עם זוג ביום שהם הכי אוהבים והכי אופטימיים, דקה לפני שהכל מתנפץ. זה נורא מרגש. אני עושה טקס מאוד עברי, מאוד דומה לטקס היהודי אבל לגמרי בין בני הזוג. את אלוהים אנחנו משאירים בצד לאיזה חצי שעה.
 
 
הכנס יתקיים ביום רביעי, 9 במרץ 2011 בבית התפוצות (אוניברסיטת תל-אביב). כרטיס: 65 ₪,  לחברי אגודת הידידים 55 ₪,  סטודנטים 25 ₪. לרכישת  כרטיסים: 03-7457808, אתר בית התפוצות.

למועדי מופעים >

07/03/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע