סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: הילה אהרון בריק כשאמנות ומחול נפגשים לשיחה במוזיאון
 

 
 
אני מקווה שיתרחש מפגש של קהל של מחול וגם קהל שאולי לא מורגל במחול. זה אירוע מאוד ארוך, כשלוש שעות, חתיכת ערב שאני מקווה שייצור אצל הצופים מין משקפת או עדשה שבה מסתכלים גם על התערוכה וגם על המחול, ואז דנים בנושא הזה דרך שתי החוויות האלה

ליאור אביצור, אוצרת סדרה במוזיאון תל-אביב שמחברת בין אמנות פלסטית למחול בשאיפה להעמיק את השיח האמנותי ביניהן



שתי אמנויות שאינן מרבות להיפגש, מחול ואמנות פלסטית, עומדות במרכזה של סדרת אירועים חדשה במוזיאון תל אביב, "קונטרפונקט", שאוצרת ליאור אביצור.
 
האירוע הראשון בסדרה יחבר בין תערוכה של האמן היהודי-בריטי הוותיק גוסטב מצגר (יליד 1926), "מעדות לפעולה", לבין יצירתו של הכוריאוגרף ארקדי זיידס, "שקט".

באי האירוע יוזמנו לצפות בעבודתו של זיידס, לבקר בתערוכה של מצגר ולהשתתף בדיון בהשתתפות אוצרים ויוצרים.
 
האוצרת של המפגשים היא ליאור אביצור, 33, שלמדה מחול באמסטרדם ועבדה כרקדנית פרילנסרית במשך כמה שנים באירופה. כשחזרה לארץ החלה ללמוד אמנות ופילוסופיה בתוכנית הבינתחומית לתואר שני, והיום היא כותבת את עבודת הדוקטורט שלה, שעוסקת בחיבור המתחדש בין מחול למוזיאון. 
 
"אין פה רקדניות יפות רוקדות בין הפסלים"

"החיבור הזה הוא לא חדש, אבל בשנים האחרונות יש התרחבות רצינית מאוד של התופעה בכל מיני דרכים", אומרת אביצור. "בפורמט הספציפי הזה החלטנו לבחור תערוכה מהמוזיאון וליצור לה לוויין בצורת עבודת מחול שמתכתבת עם התערוכה. כל פרק בסדרה יעסוק בנושא אחר".

איך מתקיים החיבור הזה בפועל?

"המחול לא נכנס פה כקישוט, אין פה רקדניות יפות רוקדות בין הפסלים, שגם לזה יש מקום, אבל זו לא מטרת הסדרה הזו, שמכניסה מחול עכשווי ואמנות עכשווית לשיח ביקורתי. המטרה היא לבחון נושאים רלבנטיים ואקטואליים דרך שתי הדיסציפלינות האלה ולשאול שאלות על צורות ההבעה, על האפקטיביות של כל מדיום ועל דרכי פעולה.

"הדיון שבסוף תמיד יכיל את האוצר של התערוכה, את הכוריאוגרף או הכוריאוגרפית ודובר נוסף שלא קשור ספציפית לעבודה או לאמן, אלא יכול לתת תפיסה יותר כללית על הנושא".

"העניין הוא לייצר הלך רוח מטריד"
 
הפרק הראשון בסדרה יבחן את הקונפליקט כחומר גלם לאמנות, או כדבריה של אביצור: "הקשר בין פוליטיקה, אקטואליה ואמנות, האחריות של האמן כלפי הסביבה שהוא עובד בה, היכולת או אי-היכולת של האמנות להשפיע על הסביבה ולהיות אפקטיבית במסרים שלה.
 
"התערוכה של מצגר, שאצרה אלן גינתון, היא תערוכה ראשונה בארץ של האמן הוותיק הזה, שבמשך שישה עשורים יוצר אמנות שמגיבה לסביבה, לעוולות של האנושות גם כלפי עצמה, למשל לניצול השואה (הוא עצמו ניצול שואה), וגם כלפי כדור הארץ והסביבה. הוא מתייחס גם לעקרונות ירוקים". 
 
מה מייחד את היצירה של מצגר?

"מה שמעניין אצלו זה שהוא פיתח טקטיקות אמנותיות כמו אמנות שמשמידה את עצמה, יצר כל מיני אירועים פרפורמטיביים שמשמידים את הרקעים שעל גבם הוא צייר, ואפילו קרא לשביתת האמנות במשך שלוש שנים במחאה כנגד הממסד האמנותי. מטרת האמנות שלו, כמו שאני קוראת אותה, היא לעורר אותנו מהאדישות.
 
"סדרה אחרת וסופר-מרתקת שלו היא 'תצלומים היסטוריים', שבה הוא לוקח תצלומים אייקונים כמו הילד בגטו ורשה ותצלומים אחרים, ומציב אותם במוזיאון כך שהצפייה בהם נעשית מבעד לערימת פסולת בניין, או דורשת להפשיל סדין צהוב, או להציץ בין חרכים.

"בעבודה אחרת הוא מכניס ערימות של עיתונים לחלל המוזיאון, פתאום העיתון הופך למושא לרפלקסיה וביקורת, מנסה לחשוף בפנינו מה שאנחנו לא משכילים לראות ביומיום".

metzger.jpg
עבדה של גוסטב מצגר מתוך התערוכה "מעדות לפעולה",  צילום: אלעד שריג
 
ומה טיב החיבור עם העבודה של ארקדי זיידס?
 
"ארקדי הוא אולי הכוריאוגרף הישראלי שהכי מזוהה עם נקיטת עמדה פוליטית. הוא עובד למשל עם חומרים של ארגון בצלם. העבודה הקודמת שלו עסקה במקום של פרפורמרים ביחס למציאות שבה הם חיים. הוא גם זכה בפרס אמיל זולא לזכויות אדם.
 
"העבודה שלו 'שקט' מ-2009 זכתה השנה בפרס שרת התרבות לפרס היצירה הטובה ביותר. המפגש בין השניים הוא מפגש בין אמנים שהמציאות קוראת להם לפעולה והקונפליקטים הסובבים אותם משמשים להם חומר גלם ליצירה שהיא לא קלה לצפייה, היא לא נעימה או יפה. אלו לא עבודות 'כיפיות' והאפקט האסתטי שלהן הוא לאו דווקא איזה נועם או הרמוניה, העניין הוא לייצר הלך רוח מטריד".

   


הדהודים צורניים של צבע, טקסטורה


בדיון שיתקיים לאחר הצפייה במופע ובתערוכה יתכנסו אביצור עצמה, גינתון, זיידס ואיל דנון, המנהל והאוצר הראשי של המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון.

למה בחרת דווקא בדנון?

"המרכז בחולון הוא אולי המוסד המקומי שיש לו הכי הרבה אחריות פוליטית והתייחסות לסביבה", אומרת אביצור. "הוא עוסק בתכנים פוליטיים ביקורתיים חברתיים וכלכליים. הם נמצאים כרגע בשכונת ג'סי כהן ופועלים עם תושבים, וכל ההיבט החברתי פוליטי נוכח מאוד בעשייה של המרכז הזה. איל ינסה להרחיב את הדיון מעבר לאמנים הספציפיים, בשיחה יותר כללית על הנושא".

בהמשך הסדרה תפגיש אביצור בין עבודה של הכוריאוגרפית יסמין גודר, See Her Change, לתערוכה "עקבות גוף" של הפסלת היהודייה-פולנייה אלינה שפוצ'ניקוב (1926–1973). נושא הערב יהיה סטריאוטיפים נשיים ופירוקם. עבודת המחול תוצג ברחבת ריקליס (לובי הכניסה של האגף הוותיק של המוזיאון).

alina.jpg
עבודה של אלינה שפוצ'ניקוב, מתוך התערוכה "עקבות גוף", צילום:Fabrice Gousset
 
"יש המון פנים להצבת מחול במוזיאון, למשל עבודות תלויות מקום, שמוזמנות לחלל מסוים, אבל הסדרה הספציפית הזו עוסקת בחיבור התוכני המהותי בין עבודת מחול לבין תערוכה, ולכן ההצבה שלה בחלל היא אד הוק פר העבודה", אומרת אביצור.

"כאוצרת, לי פחות חשוב אם העבודה תעלה לצד המוצגים או במקום אחר. כך במקרה של העבודה של ארקדי, נכון להציג אותה על במה, ולכן היא תעלה באודיטוריום".
 
מעבר לחיבור הרעיוני בין עבודות המחול שבחרת לבין התערוכות במוזיאון, יש גם היבטים אסתטיים משותפים?
 
"במקרה של ארקדי נכון שהתוכן הוא שימוש באקטואליה, יצירה מתוך קונפליקטים שמסביב, אבל גם מבחינה אסתטית אני רואה דמיון וקשר. יש משהו בגולמיות של החומרים אצל ארקדי, בתפאורה שעיצב לו אמן הגרפיטי Klone מנייר, עיתונים, חומרים שמאוד מתקשרים גם מבחינה אסתטית למצגר.
 
"גם אצל יסמין ואלינה התחלתי מרעיון תוכני, אבל זה פשוט בלתי נפרד, ראיתי כל מיני רישומים של אלינה שנראים כאילו נלקחו מחזרה של יסמין, הדהודים צורניים של צבע, טקסטורה, פלסטיות וחומריות פופית ועקרונות סוריאליסטיים, ככה שאסתטיקה ותוכן משתלבים פה לגמרי". 

  


 חוזרת לעולם האמנות בגלל רמת השיח

החיבור בין מחול לאמנות מעסיק את אביצור בשנים האחרונות בכמה מישורים. כמי שבאה ממחול, אצרה עבודות וידיאו-דאנס ועוסקת גם בדרמטורגיה של עבודות מחול.

"הדיון שנמצא בעולם האמנות הוא משוכלל הרבה יותר", היא אומרת, "כך שמצאתי את עצמי באופן טבעי חוזרת לעולם האמנות בגלל רמת השיח וסוחפת איתי את המחול ומייצרת הקשרים וחיבורים לעולם שממנו באתי. גם דרמטורגיה של עבודות מחול זה בעצם חיבור בין תיאוריה לפרקטיקה, מה שמעשיר את השיח ונותן רפרנס".

בשנתיים האחרונות אביצור גם מנהלת אמנותית שותפה של הפסטיבל לריקודי חדר וכן היא עורכת של כתב-העת המקוון "מעקף", שנועד להעמיק את השיח על אמנות הבמה.

"החיבור בין תיאוריה לפרקטיקה, לעולם המחול ועולם האמנות, הוא משהו שהולך ומתפתח, ואני שמחה שסוזן לנדאו, המנהלת של מוזיאון תל אביב, מבינה את המגמה העולמית הזו", אומרת אביצור. "היתה גם מחווה של רצון טוב מצד המוזיאון למחיר מסובסד לערבים האלה, כדי באמת לפתוח את הדלת לכולם".
 
איך הכוריאוגרפים מגיבים לחיבור הזה?
 
"הם מסתקרנים מזה, זה מאפשר להם להסתכל על העבודה של עצמם מתוך הקונטקסט הזה מחדש".
 
והקהל?
 
"אני מקווה שיתרחש מפגש של קהל של מחול וגם קהל שאולי לא מורגל במחול. זה אירוע מאוד ארוך, כשלוש שעות, חתיכת ערב שאני מקווה שייצור אצל הצופים מין משקפת או עדשה שבה מסתכלים גם על התערוכה וגם על המחול, ואז דנים בנושא הזה דרך שתי החוויות האלה".


המפגש הראשון בסדרת "קונטרפונקט" במוזיאון תל אביב לאמנות, "הקונפליקט כחומר גלם לאמנות", יתקיים ביום חמישי, 13 בפברואר 2014, ב-19:30. כרטיסים: 65–50 שקל. המחיר כולל כניסה למוזיאון, צפייה במופע, השתתפות בדיון וכוס יין. המפגש השני בסדרה יתקיים ב-15 במרץ, ב-19:30. כרטיסים: 70–55 שקל. לפרטים והזמנות: 03-6077070.


למועדי מופעים >

11/02/2014   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
מחול במוזיאון ת"א

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע