סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ריאיון
 
מאת: הילה אהרון בריק המחול העכשווי בנצרת יוצא לדרך
 

 
 
מופע מחול מודרני ראשון לרקדנית והכוריאוגרפית הנצרתית שאדן אבו אל עסל. שיחה


מנצרת לאולפנא למחול במזרע

הרקדנית והכוריאוגרפית שאדן אבו אל עסל בת ה- 31 תעלה השבוע מופע בכורה בעיר הולדתה נצרת.  אירוע שהוא כנראה בעל חשיבות  בתולדות המחול בארץ שכן אבו אל עסל, הבוגרת הערבייה הראשונה של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בתחום המחול המודרני, היא כנראה גם הכוריאוגרפית הערבייה הראשונה בתחום.

בעבור אבו אל עסל זה אינו רק מופע בכורה אלא גם הזדמנות להזיז קדימה את תחום המחול המודרני, שרק לאחרונה מתחיל לתפוס תאוצה בעיר שלה, ובמגזר הערבי בכלל. "אנחנו לא כל כך מכירים את הסוג הזה של הריקוד, מכירים בלט ויצירות קלאסיות אבל מחול מודרני כמעט ואין לו חשיפה אצלנו", היא אומרת.
את המסלול האישי שלה החלה אבו אל עסל כבר בבית הספר היסודי.

עד כמה לילדה שנולדה וגדלה בנצרת יש  נגישות לעולם המחול?

"התחום הזה עבר שינוי גדול. כשהייתי קטנה זה היה במסגרת  מאוד קטנה, ברמה בינונית. בגלל זה בכיתה ו` כבר עברתי לאולפנא למוזיקה ולמחול במזרע כי רציתי משהו ברמה יותר גבוהה. אבל היום יש הרבה חוגים למחול מודרני, זה אחד החוגים הכי מבוקשים בנצרת. אני בעצמי מלמדת ויש עוד כמה חוגים, אבל אין הרבה מורים למחול שעברו  הכשרה. אני הייתי בזמנו הערבייה הראשונה שסיימה את האקדמיה למוזיקה ומחול. עכשיו יש עוד מישהי שלומדת באקדמיה.

"זה מתחיל לאט לאט להתפתח ויש יותר מודעות לחשיבות של החוגים האלה וגם לרצינות של הדבר -  שזה לא נגמר בתור חוג של שנה שנתיים, יש יותר חשיבה להמשיך את זה הלאה בתור מקצוע. אפילו הורים באים ואומרים לי שאם הבת שלהם תרצה להמשיך גם אחרי י"ב לקחת את זה כמקצוע הם יעודדו את זה וישמחו".

לך הייתה תמיכה בבית?

"ההורים שלי תמכו מאוד. גדלתי במשפחה מאוד פתוחה, ליברלית, שנתנה הזדמנות לכל מסלול להתקדם. נכון שהייתה תקופה שרצו יותר שאלמד משהו מסודר באוניברסיטה והאקדמיה הייתה המימוש של זה -  גם תואר ומשהו שענה על הדרישות שלהם שתהיה לי השכלה. גם באולפנא במזרע נתנו לי המון תמיכה ועד עכשיו כשאני מבקרת שם  אני תמיד מזכירה להם כמה אני מודה להם על התמיכה שנתנו לי בתור ילדה".
האמנות אינה זרה למשפחתה של אבו אל עסל. בן דודה הוא הפסנתרן הבינלאומי המצליח סלים עבוד אשקר, שחי היום בגרמניה. "אבא של סלים, דוד שלי, ראה אותי רוקדת והוא לקח אותי למזרע והדריך אותי לאן להמשיך להתקדם". 

אחרי בית הספר התיכון המשיכה שאדן כאמור לתואר ראשון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים  ואחר כך עברה לתל-אביב לארבע שנים שם רקדה בלהקת ענבל. אחרי זה עברה לחיפה שם עבדה בפרויקט משותף עם הכוריאוגרף עידן כהן במשך שנתיים.  "חזרתי לפני שנתיים לנצרת ואני מלמדת כאן בלט ומחול מודרני. לפני שנה התחלתי בפרויקט הזה -בפעם ראשונה שאני יוצרת כוריאוגרפיה ומבצעת אותה".

לדבריה גם בעיריית נצרת הבינו את החשיבות של קידום האמנות לא רק כתחביב אלא גם כמקצוע. שאדן מלמדת במתנ"ס העירוני ועמותת נצרת לתיירות ותרבות נתנה לה את הבמה (מרכז התרבות העירוני ע"ש מחמוד דרוויש), את החלל לחזרות ועזרה בשיווק.  גם תיאטרון הפרינג` בנצרת בניהולו של השחקן הישאם סלימאן (שמקריא את הטקסט המלווה את המופע) נרתם לסייע לה ובזכותו עלה המופע בפסטיבל רמאללה.

יש קהל למחול מודרני בנצרת?

"כל דבר שהוא ברמה גבוהה ושהוא נוגע לרגשות של אנשים יתקבל בכל חברה. אנחנו מאוד אוהבים אמנות ברמה גבוהה וכל דבר שהוא ברמה גבוהה ומראה מקצוענות - הקהל יאהב. הקהל אצלנו צמא לדברים חדשים ויצירתיים".

נצרת-ענק2.jpg
                              שאדן אבו אל עאסל, צילום: ראג`י בטחיש

אובדן אישי וקולקטיבי

מה משמעות שמו הטעון של המופע "אובדן" (פוקדאן בערבית) ? 

"אובדן היא מילה גדולה מאוד שיכולה לגעת בכמה מקומות אצל כל בן אדם -  גם האובדן האישי של כל אחד, אובדן שאנחנו עוברים ביום יום של דברים הכי פשוטים שאתה חושב שהם שייכים לך ואתה מאבד אותם - בני אדם שהיו חשובים לך, המקום שלך, החירות שלך. כמה חזקה שאת חושבת שאת יכולה להיות  ושולטת בעצמך פתאום את רואה שיש דברים שלא בשליטה שלך, ואת חסרת אונים.

"יש  גם אובדן שאנחנו עוברים כולנו, ואני מדברת כפלסטינית, אובדן קולקטיבי של העם שלי, של האדמה שלנו, של המקום, ואנחנו מרגישים את זה ביום יום. את רואה החלטות שנעשו על הקיום שלך, על מה את לומדת בבית ספר,  על העבודה שאת רוצה לעבוד בה, עד כמה יכול להיות נגישה לעבודות, לסוג של חיים, לרמה של חיים.

"אנחנו עדיין  מרגישים את האובדן שחווינו ב-48 וזה עדיין נוגע לנו ביום יום שלנו. מרגישים  שיש כוח מעלינו שהוא שולט בנו ורוצה כמה שיותר להגביל את היכולת שלנו להתקדם ולהיות בני אדם ולפעמים את עומדת מול מציאות שאת אומרת אני לא יכולה קשה לי להילחם כל יום, פשוט עניין אבוד. וכאן המאבק הוא בין להילחם או לוותר. מאבק מאוד קשה על גבולות ששמים לך ואת חושבת שאת יכולה לעבור אותם אבל אז את נתקלת במציאות ששמה עליך את החוקים שלה.

"אני אומרת את זה בתור מישהי שחשבה פעם שהיא מאוד משוחררת מכל החוקים, שיכולה לשלוט בעצמי, מאוד חופשייה. זה קשור לאובדן של בן אדם אהוב שהיה חשוב בחיים שלי ואיבדתי אותו וזה  משהו שאני חווה בריקוד הזה. ויחד עם זה  - יש את האובדן של המקום שלנו באופן קולקטיבי ואני מרגישה את זה כשאני הולכת לכפר של אמא שלי, מעלול, ליד מגדל העמק,  שנהרס ב-48 ואני מרגישה את זה, מציאות שקשה לך לשנות".

ראגי-ענק1.jpg
שאדן אבו אל אעסל, צילום: ראגי` בטחיש

סוף והתחלה של תהליך

כשהיא נשאלת על תהליך העבודה היא מספרת "זו עבודה משולבת שהתחיל מריקוד של עשר דקות שהתחלתי ליצור לפני שנה וחצי.  אני בקשר אישי עם הסופר ראג`י בטחיש ורציתי שיהיה גם טקסט בעבודה. דיברנו והוא כתב טקסט פואטי שמדבר על אובדן החירות ועל המחסומים והגבולות ששמים לנו בחברה.

"לזה נוספה גם עבודת הווידאו ארט של תאמר מסאלחה, ידיד ילדות שלי, והכל עבר  תהליך ארוך מאוד של עבודה. העבודה נמשכת  40 דקות אבל על כל דקה עבדנו כמה חודשים. יש קטעים שבהם הריקוד הוא המרכז ויש קטעים שהווידאו במרכז או הטקסט או שכולם משתתפים בתפקיד ראשי על הבמה.

לרקוד סולו על הבמה במשך 40 דקות זה לא פשוט

"זה היה מאתגר מאוד בשבילי. רציתי לברוח מהמקום הזה, רציתי ריקוד של רבע שעה וזהו אבל לאט לאט זה התפתח, לא חשבתי שזה יגיע ל-40 דקות. בכל זאת פרויקט ראשון שלי שאני יוצרת, חשבתי שאני לא  אעמוד בזה שזה יהיה יותר מדי בשבילי אבל איכשהוא התהליך התפתח וגם בעבודה שלנו כצוות ביחד וזה הוביל למקום הזה".

לגבי טעמה בתחום המחול היא אומרת "כבר לא מעניין אותי לראות שואו על הבמה, אלא מצבים,  אנשים שזזים, להרגיש קודם כל בן אדם על הבמה ולא יכולות תנועתיות אלא, וזה יותר קשה, מצבים רגשיים של אנשים, לגעת במקומות מאוד אישיים וכנים בתוך הרקדן והצופה". לדבריה בעניין זה השפיעה עליה העבודה המשותפת עם הכוריאוגרף עידן כהן,  ששתיים מעבודותיו, "שנה של דג" ו-"פרווה מתוקה שלי" יעלו גם הן בערב בנצרת.

ומה הציפיות שלך מהמופע ומהעתיד?

"אני עובדת לבד בלי מנהל, בלי ייעוץ אמנותי ואז קשה לי לתת ביקורת על המופע הזה ואני מחכה לראות אותו בווידאו. אני רוצה להיות שלמה אתו, בטוחה שאני רוצה להמשיך עם זה הלאה ואז להתחיל לשווק את המופע בתל אביב, במקומות בחו"ל.

"אני מאוד דואגת, זה צעד ראשון, בשבילי זה לא רק מופע שעולה ונגמר אלא גם פעם ראשונה שאני מופיעה בנצרת עם יצירה שלי וגם  משהו שייתן לנו אפשרות להתקדם הלאה, עוד צעד קדימה למחול מודרני בנצרת. ובגלל זה אני מאוד ביקורתית עם עצמי ומאוד מפחדת מהתגובות. זה לא רק המופע האישי שלי אלא משהו יותר גדול שיכול לתת מקום למחול המודרני  ואני רוצה שהמופע הזה יהיה התחלה של תהליך".

ולרשימת היעדים היא מוסיפה עוד יעד אחד – "הייתי רוצה לראות קבוצת רקדנים בנצרת שעובדים בתוך מסגרת של להקת מחול שיהיה להם ביטוי ושתהיה במה לתחום הזה בנצרת".

NAZdance 2010 -ערב מחול מודרני בנצרת יתקיים ביום שישי, ה- 22 בינואר 2010 ב-20:00, במרכז תרבות על שם מחמוד דרוויש. כרטיס: 60 ₪.   להזמנות ובירורים: 04-6011072, 052-3477187, 054-3002284


למועדי מופעים >

19/01/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. התקשרות
התיאטרון הערבי - עברי ביפו , (22/02/2010)
3. שאדן - את מדהימה
יעל , חיפה (10/02/2010)
2. בהצלחה! אין כמוך! את מוכשרת ןמיוחדת.
רעות פדהאל אילת , (01/02/2010) (לת)
1. כול הכבוד!
אשר לב , ירושלים (26/01/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע