סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ריאיון
 
מאת: הילה אהרון בריק מחול של צרכים ותשוקות
 

 
 
טליה לנדא מ-"מריה קונג" ועידן כהן על שיתוף הפעולה בערב המשותף "מיס ברזיל"


"נורא כייף להתווכח עם אנשים חדשים"

לפני כשנתיים החליטו ארבעה רקדנים יוצאי להקת "בת שבע" - טליה לנדא, יערה מוזס, אנדרסון בראס (ברזיל) ולאו לרוס (גוואדלופ)- לצאת לדרך עצמאית ולהקים להקת מחול. מופע הבכורה של הלהקה החדשה "מריה קונג" נקרא Fling וזכה לקבלת פנים חמימה מצד מבקרי המחול והקהל כאחד. בימים אלה, משיקה הקבוצה מופע מחול חדש בשיתוף הכוריאוגרף עידן כהן.

הערב החדש כולל שתי יצירות: Miss   של חברי הלהקה  ו-"ברזיל" של עידן כהן שחוברו להן יחדיו לכותרת החיננית "מיס ברזיל". לנדא, מוזס ובראס רוקדים בשתי היצירות (לנדא ומוזס רוקדות לסירוגין ב"ברזיל", לאו לרוס אינו רוקד הפעם) כשאליהם מצטרפים ב-Miss ארתור אסטמן  ו"בברזיל" – שרון וזאנה, שניר נקש ודניאל גל.

שיתופי  פעולה מסוג זה הם מראה לא שכיח בעולם המחול המקומי. אמנם כוריאוגרפים עצמאיים חוברים לא פעם לערבים משותפים שבהם עולות יצירות של יוצרים שונים על ידי רקדנים שונים  אך להקות צעירות נוטות לרוב לדבוק ביצירות של כוריאוגרפי הבית ולא להזמין יצירות מכוריאוגרפים אחרים. אבל חברי "מריה קונג" , הממומנת על ידי איש העסקים בני לנדא, אביה של טליה לנדא, אינם מחויבים לדפוסי העבודה של המחול המקומי. וכמו שאומרת טליה "הסקרנות שלנו גורמת לכך שאנחנו כל הזמן רוצים לבלוע עוד אינפורמציה ועוד חוויות. עידן הוא יוצר מסקרן יש לו עולם פנימי עשיר, הוא מוזיקלי יש לו תשוקה עזה ואני חושבת שזה מאוד טבעי לפתוח את הדרך לעוד תקשורת. זה נורא כייף להתווכח עם אנשים חדשים. השאלה היא לא למה לא, אלא למה כן". 

מתגלגל מתענוג או בועט וצורח
 
השיחה עם לנדא הנמרצת נערכת בטלפון והיא מצרה על כך שאנו לא מתראות פנים אל פנים "אני מדברת המון עם הידיים" היא מעידה על עצמה. על מה היצירה החדשה אני שואלת אותה והיא משתהה קצת לפני שהיא אומרת "Miss  היא יצירה שבבסיס שלה עוסקת ביצרים וצרכים. ב'מריה קונג' יש שילוב של הרבה אמנים שיש להם צרכים ותשוקות והשאלה היא איך מחברים אותם ביחד למשהו אחד? איך מבצעים דבר כזה מורכב מתוך הנשמה של כמה אמנים ביחד?"


טליה לנדא, צילום: אסקף

"הבסיס שממנו התחלנו היה דואטים", היא מסבירה. "כל יוצר עבד על דואט שמורכב משני חלקים כשהרעיון של יחסים הוא הבסיס. אחר כך מצאנו המשכיות ורעיון שמקשר בין הדמויות וזה עזר למצוא את הסיבתיות - מה רוצה לבוא אחרי מה. אנחנו בונים את היצירה כמו סטורי בורד , מדברים על סיבתיות ובמקביל מסתכלים על הקומפוזיציה ועל ההמשכיות. אנחנו גם הרבה מסתכלים מבחוץ על העבודה באמצעות ווידאו, מסתכלים ביחד מדברים על זה, מישהו אחד אומר מה הבעיה והשני מוצא את הפתרון".
 
ואין חילוקי דעות?

"יש לנו ויכוחים מפה ועד להודעה חדשה ולא מפחדים מזה, זה חלק מהדרך. התנגדות למשהו אחד יוצרת משהו חדש. לכולנו היצירה מאוד חשובה ומה שמנחה אותנו זה מה שהיצירה רוצה להיות לא מה אני רוצה שזה יהיה. זה דיאלוג בלתי פוסק.
 
"כשארבעה יוצרים מרכיבים חוויה שלמה אחת אז אתה לא יכול כל הזמן לראות את הכל, אתה לא אובייקטיבי, תמיד תהיה זווית שאתה לא מסוגל לראות ואתה צריך לפתח כלים פנימיים. וכיון שהרקדנים הם גם היוצרים זה מאפשר לנו המון זוויות.

"יש לנו דמויות בעבודה שיותר משהן מייצגות דמויות הן מייצגות תכונות ויצרים שמתהווים מתגובות אנושיות,  לא רק תגובות אינסטינקטיביות אלא גם תרבותיות ומוכתבות".

את יכולה לתת דוגמה?
 
"למשל אשה שמשתחווה לגבר וגבר שמשתחווה לגבר – יש את המחווה הפיזית ויש את התגלגלות שלה בתרבות -  כשמחליפים את הג'נדר התמונה משתנה לגמרי. בדואטים כל הזמן היחסים מתחלפים -  אשה-אשה גבר-אשה גבר-גבר ומה שאתה רואה מקדימה זה לא מה שאתה רואה מאחור. הרעיון הוא שהתמונה משלימה את עצמה  ובקהל מצד ימין של האולם לא יחווה את אותה עבודה מצד שמאל כי זווית הראייה שלו שונה לגמרי".
 
אלמנט בולט נוסף ביצירה הוא השימוש במוזיקה. "השתמשנו במוזיקה של בלה ברטוק וב'כרמן' של ביזה שעברה עיבוד של טל בן ארי. האטנו את כרמן ועשינו דיסטורשן מחדש. כשמשתמשים ב'כרמן' כמו שהיא מחויבים לכל מה שהיא מביאה אתה, אבל כשמשנים את תחושת הזמן מקבלים את הרגש של כרמן אבל עם אפשרויות חדשות. הרבה סודות נגלים בתוך המוזיקה כי תזמון זה בעצם הכל במוזיקה וזה מאפשר הרבה דברים בתנועה, המון תנועה בין התווים. כשאתה מותח את המוזיקה מתקבלת יצירה אחרת לגמרי ופיזיות חדשה ואופציות חדשות".
 
איך היה לעבוד על פי שיטה של כוריאוגרף אחר?
 
"זה חדש ומאתגר, זה מרענן ומחדש. לפעמים אתה מתגלגל מתענוג ולפעמים בא לך לבעוט ולצרוח, כמו כל תהליך יצירה ואנחנו מכירים את זה מאצלנו ועם כל אמן זה מקבל צבעים שונים ואובייקטיביות שונה. מה שמגניב הוא שעם כל אמן לומדים דרך חדשה".

מריה-קונג-ועידן-כהן.jpg
Miss, צילום: אסקף

ברזיל מהחלומות
 
כשעידן כהן  נשאל על המפגש עם "מריה קונג" הוא אומר "ההזמנה שהגיעה מ'מריה קונג' מאוד מחמיאה, במיוחד ביחס לעולם המחול בארץ. זה יוצא דופן  וכמעט ולא קורה היום שלהקה צעירה מחליטה להזמין כוריאוגרף ליצור עבורה. אין היום להקה רפרטוארית שפועלת בצורה כזו. זה דבר מקסים וכייפי וזה עולם אחר ליצור בצורה כזו".
 
ספר על תהליך העבודה
 
"התחלנו לעבוד במאי, תהליך של שלושה-ארבעה חודשים שהתחיל מהכרות אטית, ואני מקווה שיסודית, של שני הצדדים. התחלתי לעבוד לאט ובשקט, בכל פעם עם רקדן אחד כדי להכיר אותם. אני עובד הרבה מתוך הרקדן ומדובר ברקדנים  שבאים ממקום אחר לגמרי – מלהקת בת שבע, מלהקות בינלאומיות והשפה וצורת העבודה והחשיבה הם מאוד שונים אבל אני חושב שיש נקודות השקה.  ויש מקומות שהעולמות מאוד דומים ויש מקומות שהעולמות מאוד שונים. המפגש הוליד דברים מאוד מפתיעים".
 
מאיפה הגעת ל"ברזיל"?
 
"העבודה לא עוסקת בחבל הארץ ברזיל אלא באיך שברזיל נתפסת בעיניים שלנו, בחלומות שלנו ובמאווים שלנו, זו כמעט עבודה על אקזוטיזציה. העבודה מעלה את השאלה מה ברזיל מייצגת בחלומות שלנו בתפיסות שלנו ומה זה אומר עלינו. כשאומרים לי ברזיל אני מדמיין חופים שטופי שמש וריקודים נטולי רסן ואיזו חופשה דקדנטית אולטימטיבית – אז מה זה אומר בעצם על המציאות שלי, על החיים שלי, על הכאן ועכשיו, על הדברים שמהם אני רוצה לברוח לברזיל. היצירה מנסה לדבר על הקונפליקט הזה בין המציאות שלנו לבין הדברים שאנחנו חתומים עליהם ואיך שאנחנו רוצים שהמציאות שלנו תראה".
 
אבל למה דווקא ברזיל ולא הוואי או מרוקו?
 
"בברזיל יש איזה מכלול שנגע לי - זה קשור לתפיסה מאוד משוחררת של מיניות ושל מכלול של המון עקבות והמון מקומות שאנחנו מתעסקים בהם בחיים שלנו וביומיום שלנו. ברזיל מייצגת איזה אופק שהוא מספיק רחוק ביחס לכאן ועכשיו ולחיים שלי היום כך שאפשר לפנטז את זה. מרוקו קרובה מדי.
 
"יש לי גם חיבור מאוד גדול למוזיקה ולמחול הברזילאיים כי בסופו של דבר אני מאוד מחובר ביצירות שלי למוזיקה ( העבודה האחרונה של כהן התבססה על "אגם הברבורים" לצ'ייקובסקי ועבודתו  Joy Ride על מוזיקה של ג'ניס ג'ופלין – ה. א. ב.) ולרקע התרבותי שמוזיקה מייצרת ואין כמו המוזיקה הברזילאית - זה משהו יוצא דופן בנוף המוזיקלי שאני חי בו. הדבר המעניין הוא שאני בדרך כלל עובד עם מוזיקה שאני לא נוטה להקשיב לה בבית וזה הופך את המחקר המוזיקלי להרבה יותר מרתק  - להכיר ז'אנרים, ללמוד ואיך ההיסטוריה של ברזיל משפיעה על המוזיקה שלה, איך נוצרת מוזיקה איך נוצרת חשיבה".

   
                     צילום ועריכה: גיא טלר
 
המשך טבעי לבת שבע
 
העבודה עם רקדנים שכולם גם יוצרים הייתה חידוש בשבילך?
 
"בכל יצירה שעשיתי עד היום תמיד עבדתי עם רקדנים שיש להם אישיות יצירתית מאוד ברורה כי אני עובד המון מתוך הרקדן ומה שהרקדן מביא לנושא ולשאלות שאני מביא בפניו, אז מהבחינה הזו זה מפגש שהוא דומה. שמדובר פה ברקדנים מופלאים עם אישיות יצירתית מאוד מפותחת, מהבחינה הזו זה תענוג אמיתי אין ספק".
 
זה שאתה יוצא להקת המחול הקיבוצית וחברי מריה קונג הם  "יוצאי בת שבע" זה דבר משמעותי בחיבור ביניכם?
 
"אין ספק שיש זרמים תת קרקעיים בדבר הזה. החבר'ה של מריה קונג מאוד מחוברים לשפת הגאגא של אוהד נהרין שפה שיצא לי מעט להשתלם בה והיא שפה מרתקת, שפה שנותנת המון לתהליך יצירתי. אני בא ממקום אחר, מחשיבה אמנותית אחרת שהיא היום כבר פחות הקיבוצית יותר השפה שאני גיבשתי עם השנים שאני יוצר. המפגש הזה הוא בעל ערך מוסף מאוד מאוד גדול בתהליך היצירתי.
 
לפני שבוע חזר עידן כהן מסיבוב הופעות של "אגם הברבורים" בהודו שם גם העביר סדנאות לרקדנים הודיים במרכז למחול עכשווי בדלהי ובעוד שבועיים הוא נוסע לפולין להעלות עבודה חדשה שלו עם  להקת המחול הפולנית "סיליסיאן דאנס טיאטר". "אני מתייחס לעצמי כבעל זכות גדולה  לעבוד עם רקדנים שרוקדים במקומות שונים מדיסיפלינות שונות נורא מעניין נורא מפרה לפעמים הוא לא קל".
 
על ההשפעה של להקת האם בת שבע אומרת לנדא  "בכל יום שעובר אנחנו יותר מעריכים מאיפה באנו. בת שבע זה מקום שנותן לך אינסוף אפשרויות להתפתח גם כיוצר גם כרקדן וגם כחבר בקבוצה וגאגא זה מתנה מהשמים שאוהד מעניק לעולם הזה. השמיים הם הגבול עם מה שגאגא נותן לנו. אבל לא רק גאגא בת שבע מעודדת שיתופי פעולה ויצירה אז כל מה שקורה ב'מריה קונג' מרגיש כמו המשך מאוד טבעי בבטן, שלא נלחם במה למדנו אלה ממשיך אותו.
 
"מדובר בצוות של אמנים באמת פנומנלי" היא מסכמת "שכל אחד עושה את הצד של כל כך טוב ואז יש לנו גם מוטיבציה גם עושר גדול של אינפורמציה וגם חברים שמגניב לצחוק אתם ולכעוס אתם. חברים זה הרבה. זו תשוקה נורא גדולה ומתשוקה באים הדברים הכי אנושיים".
 
המופע "מיס ברזיל" יעלה ב-14 באוקטובר ב-20:30 בתיאטרון ירושלים, כרטיסים בבימות – 02-6237000 ומופע נוסף יתקיים ב- 23 באוקטובר ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל-אביב, כרטיסים: 03-5105656. 


לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

11/10/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע