סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ריאיון
 
מאת: הילה אהרון בריק בגן עדן כולנו היינו צמחונים
 

 
 
בשביס זינגר אומר את זה בצורה הכי בוטה ומוכרת במשפט: 'בשביל בעלי חיים כל יום הוא טרבלינקה' וארגוני זכויות בעלי חיים משתמשים במשפט הזה עד היום ..."גם ב'העבד', שמתרחש בתקופת פרעות חמלניצקי, בשביס משווה בין פרעות הקוזקים לבין מה שעושים לבעלי החיים. ב'שונאים סיפור אהבה' יש ממש השוואה לשואה. גם ב'שושה' הנושא הזה עולה ובהמון רומנים וסיפורים שלו"
שיחה על היחס לבעלי חיים ביצירה של מנדלי, עגנון ובשביס זינגר לרגל סוף שבוע ספרותי של בית עגנון


הרגישות לניצולם של בעלי החיים בשירות האדם והימנעות ממוצרים מן החי היו עד לפני שנים מעטות נחלתם של בודדים. ואולם באחרונה הנושא הזה חדר למרכז השיח הציבורי והדיון על טבעונות הגיע כמעט לכל בית.
 
כמו במקרים רבים, הספרות והאמנות היו שם קודם, הרבה קודם. סוף שבוע ספרותי שיקיים בית עגנון תחת הכותרת "נפש חיה" יוקדש למקומם של בעלי החיים בספרות העברית, מן המקרא ועד עגנון, ובאמנויות אחרות.
 
בין ההרצאות שיתקיימו במהלך סוף השבוע תדבר פרופ' חביבה פדיה  על "בעקבות החתול: מורה הדרך שלי לקיצור תולדות הכל",  ד"ר דרור בורשטיין ידבר על ספרו "תמונות  של בשר"; פרופ' ניצה בן דב תדבר על הכלב המשוגע מ"תמול שלשום"  וד"ר עידן ברייר על בעלי חיים במקרא ובספרות העולם הקדום. כן יתקיימו בכנס מעגלי קריאה של לימוד משותף.

אבי הנחליאלי והירגזי

יוזם הכנס הוא דן מישייקר, דוקטורנט  צעיר (34) בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, שעבודת הדוקטורט שלו בוחנת את הייצוג של בעלי חיים בספרות היהודית החדשה ומתמקדת ביצירתם של מנדלי מוכר ספרים, ש"י עגנון ויצחק בשביס זינגר. גם הוא ידבר על מחקרו בכנס. 

"פניתי לד"ר אורית מיטל מבית עגנון  והצעתי לה את הרעיון, אומר מישייקר, "היה לי חשוב להוציא את זה ממגדל השן ולא לחכות לסיום הדוקטורט". 

הקשר של ש"י עגנון ויצחק בשביס זינגר, שני חתני פרס הנובל, לעולם בעלי החיים ידוע יותר לקהל הרחב. בשביס זינגר היה צמחוני מוצהר שיצא בחריפות נגד התעללות בבעלי חיים. עגנון נמנע מאכילת בשר (אך אכל דגים) ואף הזכיר את בעלי החיים בנאומו הזכייה שלו בנובל (על כל אלה בהמשך).  לגבי מנדלי אמנם אין פרטים לגבי יחסו לאכילת בשר אבל הוא זה שאחראי לאחד המפעלים החלוציים בעברית בתחום.

שלום יעקב אברמוביץ', שכתב תחת שם העט מנדלי מוכר ספרים,  נחשב ל"סבא" של הספרות היהודית המודרנית וכתב סיפורת ביידיש ובעברית. עובדה ידועה פחות היא שכעשר שנים מחייו הקדיש מנדלי לתרגום, עריכה וכתיבה של ספר בן שלושה כרכים בשם 'תולדות הטבע' שהוא בעצם ספר הזואולוגיה הראשון מסוגו בעברית.  
 
"כאיש תקופת ההשכלה היה לו חשוב מאוד להעביר לעם היהודי ידע על הטבע, על בעלי החיים ושיהיו שמות עבריים לבעלי חיים וזאת למרות שהעברית טרם היתה אז בכלל שפה מדוברת", מספר מישייקר.

"הרבה מאוד שמות של בעלי חיים בעברית שאנחנו מכירים היום הם בזכות מנדלי למשל נחליאלי, עפרוני, ירגזי, יען ועוד. הוא גם חיבר בין שמות בעלי חיים שמופיעים בתנ"ך, שהיו לא מזוהים עד אליו, לבעלי חיים אמיתיים (והספר גם כלל איורים של בעלי חיים). יש לא מעט מחקרים בלשניים שעסקו בתרומה של מנדלי לשפה העברית מהזווית של שמות בעלי חיים.  
 
"מנדלי גם עשה בעצם את החלוקה הראשונה בעברית למחלקות - זוחלים, עופות ויונקים. הוא עצמו הכיר לא מעט בעלי חיים, היתה תקופה בחייו שבה הוא חי לגמרי בטבע, ביער, אצל אביו החורג, בין דובים וחיות בר. גם בסיפורת שלו, שנכתבה בעברית וביידיש ויועדה לקהל קוראים רחב, כותב מנדלי רבות על בעלי חיים".



שי-עגנון-יצחק-בשביס-זינגר01.jpg
מימין: ש"י עגנון ויצחק בשביס זינגר  (מקור: ויקיפדיה)





"מה שהנאצים עשו לנו אנו עושים לבעלי החיים"

באלו הקשרים מופיעים בעלי חיים אצל שלושת הסופרים?
 
"יש שלוש אפשרויות של כתיבה על בעלי חיים אצל שלושתם. הראשונה היא כחלק מתיאורי טבע באופן כללי, שבהם מזכירים שמות בעלי חיים. אפשרות אחרת היא שימוש בדימויים ומטפורות, סמלים, כאשר בני אדם מושווים לבעלי חיים.
 
"האפשרות השלישית היא סיפורים שכתובים על בעל חיים ספציפי או על הקשר בין אדם לבעל חיים. במקרים האלה בעל החיים הוא בעל משמעות גדולה יותר בסיפור ובדרך כלל אלה יהיו בעלי  חיים מבויתים בסכנה:  בדרך לשחיטה, בסכנת התעללות, תוך כדי התעללות, חיות שעשוע שנזרקות ממקום למקום. במהלך הספרותי הזה החיות מתוארות מזווית של קורבן".
 
כשההשוואה המתבקשת היא לאדם כקרבן?
 
"לא סתם של אדם, אלא של אדם יהודי שמרגיש כקרבן. לפעמים זה נכתב בצורה מפורשת יותר ולפעמים באופן יותר מובלע.
 
"בשביס זינגר אומר את זה בצורה הכי בוטה ומוכרת בספר שלו 'כותב המכתבים' במשפט: 'בשביל בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה' וארגוני זכויות בעלי חיים משתמשים במשפט הזה עד היום (ההיסטוריון וחוקר השואה צ'ארלס פטרסון כתב ספר עיוני בשם זה שתורגם לעברית על ידי עודד וולקשטיין – ה. א. ב).
 
"גם ב'העבד', שמתרחש בתקופת פרעות חמלניצקי, גיבור הספור יעקב משווה בין פרעות הקוזקים לבין מה שעושים לבעלי החיים. ב'שונאים סיפור אהבה'  גיבור הסיפור הרמן ברודר, שהוא ניצול שואה, משוו האת ההתעללות בבעלי חיים למה שהתרחש בשואה. גם ב'שושה' הנושא הזה עולה ובהמון רומנים וסיפורים שלו.  בכתיבה למבוגרים אצל בשביס זינגר עיקר הביקורת מופנית כלפי התנהגות בני האדם, בעיקר יהודים - מה שהנאצים עשו לנו זה מה שאנחנו עושים לבעלי חיים. הוא גם כתב הרבה סיפורים לילדים ושם הוא מביא לידי ביטוי דמויות של בעלי חיים, תיאורים של  קשר הדוק וחיובי בין האדם לבעל החיים וגם סוג של גאולה, כל אלה לא  מופיעים בספרות למבוגרים שלו, שם הוא בוחר להעביר ביקורת.
 
"אצל מנדלי יש ביקורת מאוד רדיקלית אחרת נגד ההתעללות בבעלי חיים. יש אצלו הרבה מאוד ציטוטים מן התנ"ך כמו 'מותר האדם מן הבהמה אין' בכל מיני סיטואציות. למשל  יש אצלו דמות שמתבוננת בסוס על ערש דווי ורואה את הדמיון בין הסוס לבין ילדהּ המת של אותה דמות. בסיפורו  'עגלתו של תוספות יום טוב' מופיעה פרה יהודייה: פרה רזה, שנודדת ממקום למקום כי אף אחד לא רוצה שהיא תהיה אצלו. ב'תולדות הטבע' מנדלי מפרט את כל סוגי הפרות וביניהם גם את הפרה שמתעללים בה ברפת, וזו הפרה שהוא בוחר להביא לסיפור שלו, לא פרה מלאה ודשנה שמסתובבת לה באחו".
 
מנדלי כותב במאה ה-19, עוד בטרם התפתחו הרפתות התעשייתיות, זאת אומרת שהתעללות בבעלי חיים אפיינה אותנו עוד בטרם זה הפך לשיטה מתועשת?
 
"בלקסיקון לזואולוגיה מדובר על התחלה של תעשיית הרפתות, עדיין לא מה שאנחנו מכירים היום אבל כן לגדל יחד קבוצה של פרות. בעולם היהודי, כשאנחנו מדברים על השטעטל, גידלו בעלי החיים בבית עבור מזון ומשם הגיעה ההתנגדות של כל אחד מהסופרים, בצורה כזו או אחרת, לעניין של גידול למטרת אכילה. בדרך כלל ההתנגדות היא של דמויות יותר צעירות, יותר נאיביות לכאורה, שעדיין לא הושחתו על ידי החברה הבוגרת".

חזון הצמחונות והשלום

מה היחס של המקורות היהודיים לנושאים האלו?
 
"מנדלי, עגנון ובשביס למדו שלושתם בחדר ושלושתם הכירו את המקורות לפני ולפנים. עגנון למשל הושפע מהחסידות ומהרב קוק. הזרם החסידי טוען שכולנו ברואי אלוה ומתוך הנקודה הזו צריכים להתייחס בכבוד לכולם. זו גישה  שמזכירה את הגישה האקו-צנטרית (ששמה במרכז את כל עולם הטבע, החי, הדומם, הסביבה).
 
"אצל בשביס זינגר התפיסה יותר ביו-צנטרית, מתמקדת בעולם החי ורואה בנו חלק מעולם החי ולא מעליו. הדברים האלה באים לידי ביטוי גם בתנ"ך וגם במדרשים מאוחרים יותר.
 
"בתנ"ך אפשר אמנם לטעון לגישה אנתרופוצנטרית, ששמה את האדם במרכז ואת בעלי החיים המבויתים בשירות האדם, אבל כבר  על פי ספר בראשית בגן עדן היינו כולנו צמחונים, כולל בעלי החיים. גם רש"י כותב על זה בפירוש שלו לבראשית, והפרשנות שלו ביחס לבעלי החיים מדברת על שמירה ולא על רודנות".
 
אז ממתי בעצם מותר לאכול בשר?
 
"רק בעקבות חטא גן העדן ועשרה דורות של חוטאים עד לדור המבול התקבל היתר לאכול חיות בהגבלים של כשרות. אנחנו מהדורות שאחרי המבול ובתנ"ך יש הבנה שלאנשים יכולות מוגבלות ומשם מתקבל ההיתר, אבל אם נחזור לרב קוק הוא מדבר על חזון הצמחונות והשלום: כשהגאולה תגיע וייפתר מצב האיבה בין בני האדם, נוכל לחזור לדרגה המוסרית הגבוהה ביותר - למצב הבראשיתי.
 
"יש גם הרבה מאוד מדרשים שמדברים על זה והדוגמה הכי טובה היא מדרש  על ר' יהודה הנשיא שבא אליו עגל לפני שחיטה ומבקש ממנו שיציל אותו ור' יהודה הנשיא אומר לו 'לכך נוצרת' ועל זה ר' יהודה הנשיא מקבל עונש של 13 שנה של כאבים פיזיים ורק כשהוא מציל גורי חולדה  כותב המדרש כי  'ייסוריו  של רב כלעומת שבאו כך נעלמו' . המדרש הזה מופיע באופנים שונים גם אצל מנדלי וגם אצל  עגנון.  
 
"אצל שלושת הסופרים יש גם ביקורת נגד מנהג הכפרות (שמופיעה גם אצל שלום עליכם) וגם לזה יש תקדים למשל אצל יוסף קארו ופרשנים יהודיים חשובים וגם נגד השחיטה עולה ביקורת". 



מנדלי-מוכר-ספרים-תולדות-הטבע1.jpg
מימין: דף מתוך "תולדות הטבע", משמאל: מנדלה מוכר הספרים (מקור: וויקיפדיה)


מנוי לכתב עת של גן החיות 

"כדי לא לקפח שכר כל ברייה חייב אני להזכיר בהמות חיות ועופות שלמדתי מהם. כבר אמר איוב (פרק לה פסוק יא) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו. מקצת מה שלמדתי מהם כתבתי על ספרי. אבל חוששני שלא למדתי כל צרכי. הרי ששמעתי קול כלב נובח קול ציפור מצייצת, קול תרנגול קורא, איני יודע אם מודים לי על כל מה שסיפרתי עליהם או אם קוראים עלי תגר".  (ש"י עגנון מתוך נאום הזכייה שלו בפרס הנובל)
   
דיברת על מנדלי שהכיר בעלי חיים משהותו ביער, מה לגבי עגנון ובשביס זינגר, הם הכירו בעלי חיים מקרוב?
 
"בשביס זינגר גידל שתי ציפורים שהסתובבו אצלו חופשי בבית, זה חלק מהדמות שלו. עגנון לא גידל בעל חיים בעצמו. היה לו כבוד לבעלי חיים מרחוק, בלי רצון להכניס אותם אליו הביתה.

עגנון גם כותב ממש מתוך תודעה של בעל חיים
  
"יש אצלו הרבה האנשה של דמויות בעלי חיים, למשל ב-'הכנסת כלה' וכמובן הדמות  המוכרת ביותר, דמותו של הכלב בלק מ'תמול שלשום' שהיא המורכבת מביניהן.  צריך להבין שכתיבה כזו על בעלי חיים היא כבר הפרה של הסדר, של קשר בין האנושי ללא אנושי.

"בנאום הזכייה שלו בפרס נובל עגנון מודה לבעלי החיים ואומר שהוא מקווה שהוא ייצג אותם כראוי והם לא קוראים עליו תגר. הוא מצטט שם את איוב, שמתוך הטרגדיה שלו  לומד להסתכל על בעלי החיים ולהבין שיש בהם הרבה חכמה ויש קשר בין החכמה שלהם לחכמה האלוהית.

"בכל הנוגע לתיאורי בעלי חיים ידוע כי עגנון גם התייעץ עם הזואולוג ישראל אהרוני ועם ד"ר שם טוב, הוטרינר הראשון בירושלים. הוא  היה שולח להם טקסטים שיתקנו מבחינה זואולוגית, היה לו חשוב לוודא שהתיאורים שלו נכונים. בספרייה שלו היו המון ספרי זואולוגיה עם סימונים ורישומים, הוא גם היה מנוי לכתב העת של גן החיות של תל אביב שנקרא 'ביבר'". 

"בסיפורים שלו יש קשר שחוזר על עצמו בין הדמות הראשית ואיך שהיא מתייחסת לעולם הטבע ולבעל חיים ספציפי לבין השתלשלות האירועים של החיים שלה. יש קשר בין היחס המוסרי או הלא מוסרי לבעל החיים לבין סוף ההצלחה שלה להגיע לגאולה ולהיפך". 

לא רק מטאפורות ודימויים
  
איך הגעת אתה לנושא הזה?
  
"מאז ומתמיד בעלי חיים והטבע היו חלק מרכזי מהחיים שלי בכל מיני צורות. כשחזרתי לקרוא עגנון בבגרותי כל הזמן שמתי לב לבעלי החיים בספרים שלו. האינטואיציה שלי היתה שזה ברור שאין פה רק מטאפורות ודימויים אלא עניין אמיתי, עמוק.

"הרבה שנים המחקר כמעט ולא התייחס או התייחס בביטול להופעת בעלי חיים בספרות. לא רק אצלנו גם אצל סופרים כמו וירג'יניה וולף שכתבה ביוגרפיה של כלב בשם 'פלאש'. היה לי חשוב לבדוק לעומק את העיסוק של הסופרים בנושאים האלה ולעגן אותו בחיים האישיים שלהם, כי זה שם, זה קיים בטקסטים.
 
"אין ספק שגם אני עובר תהליך בתוך המחקר, אני מתמודד עם  טקסטים קשים מאוד מבחינת התנהגות והתייחסות לבעלי חיים וקשה להישאר אדיש לזה. אצל עגנון יש קשר ישיר בין התנהגות לבעלי חיים לבין התנהגות לבני אדם, להתנהג יפה לחיות אבל לא לבני אדם זו בעיה לא פחות קשה". 
  
 
*** עדכון 17 בנובמבר 2014: מבית עגנון נמסר כי הכנס "נפש חיה" לא יתקיים.



11/11/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע