סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ריאיון
 
מאת: הילה אהרון בריק ליצור עולם בזעיר אנפין
 

 
 
אני לא לוקח את השיר וממחיז אותו. הדרך שאני בוחר היא בהרבה יותר מופשטת. אני קורא לזה `אפשרות`. כאשר אני יוצר אני שם את עצמי כצופה בודד ומחפש לעצמי נקודות חיבור להביא כאופציות למכלול השלם שאני יוצר על הבמה"
שיחה  עם רמי באר עם עליית יצירתו החדשה "ייפוי כוח" ולרגל הזכייה בפרס חביב הקהל בפסטיבל בקרואטיה


גם יצירה גם מוצר
 
זו תקופה טובה לרמי באר, המנהל האמנותי  והכוריאוגרף של להקת המחול הקיבוצית. זה עתה חזרה הלהקה מזגרב שם הופיעה בפסטיבל "שבוע המחול" עם היצירה "וכשהגיעה לשמש" מול אולם מלא. באותו פסטיבל הועלתה גם יצירה נוספת של באר, "מגנום",  על ידי להקת הבלט של התיאטרון הלאומי בספליט וגרפה את פרס "חביב הקהל". בנוסף  מועלה החל מהיום יצירתו החדשה "ייפוי כוח" על פי שירו של דוד אבידן בכל רחבי הארץ. יצירה שהופעת הבכורה שלה נערכה בפסטיבל האביב בראשון לציון.
 
ברכות על הזכייה בקרואטיה, מה אתה יכול לספר על הפרס?
 
"זו יצירה שהעמדתי בקיץ שעבר  ללהקה של 30 רקדנים, שבנויה מקטעים שונים שלי. יצירה לערב שלם מחומרים של עבודות שונות. הוזמנו עם היצירה הזו לפסטיבל כשעלתה בבכורה היא זכתה בפרס מרכזי בקרואטיה ועכשיו בפרס נוסף בפסטיבל בזגרב".  
 
במה עבודה על יצירה כזו שונה על יצירה שאתה מעלה עם הקיבוצית?
 
"זה סוג עבודה אחר לגמרי  - היצירה לא נוצרת במקורה על הרקדנים אלא מועברת הלאה. הם מקבלים מוצר, מקורי שבנוי על קטעים שנעשו בעבר בצורה כזו או אחרת ונערכו בהרכב חדש. אני לא נמצא  בשלב הבסיסי של ההכוונה. שלחתי לשם שלושה אסיסטנטים שלי שעבדו  במשך שלושה חודשים ואני הגעתי רק לשבועיים. האסיסטנטים עובדים עם צוות של מנהלי חזרות  ועם הרקדנים ומנסים כמה שיותר ללמוד את השפה, להבין את הדגשים, לקלוע לרוח  הכוונות ולרוח הדברים ולנסות להשתלט על זה לפי יכולתם. כמובן שההיכרות המעמיקה שיש בעבודה עם להקה  קבועה לא קיימת כשמעמידים עבודה בלהקה אחרת".  
 
ברפרטואר של הקיבוצית יש כמה וכמה עבודות קולאז` ("מולטי פידוס", "כיף כפיים")
 
"בדרך כלל אני יוצר עבודות מקוריות עבור להקת הקיבוצית הראשונה (הבוגרת)  של ערב שלם ובמקביל בכל שנה אני יוצר עבור הלהקה השנייה, שהרקדנים שלה הם העתודה של הלהקה הבוגרת, יצירה שבנויה על עבודות שונות ועל ידי כך אני מאפשר להם להתמודד עם חומרים של הלהקה הבוגרת ולהתנסות וללמוד את השפה. זה  חלק מהלימוד או החניכה שלהם, ומאפשר לי לבנות אותם  כרקדנים".
 
היצירה תועלה גם על ידי הקיבוצית?
 
"לא. הוורסיה של מגנום לא מתכוננת לעלות בארץ".

נגישות ואינטימיות
 
את "ייפוי כוח" ראיתי  כשהועלתה בבכורה בפסטיבל האביב בראשון לציון. לצדי היו שניים – חמי וחמותי,  וזו הייתה הפעם הראשונה שבה שניהם צפו בהופעת מחול מודרני. על כסאות האולם היה מונח דף השיר של אבידן שנפתח במילים "מה שמצדיק יותר מכל את הבדידות, את הייאוש הגדול, את הנשיאה המוזרה בעול... היא העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו בעצם לאן ללכת". הטקסט הבהיר והחותך של אבידן החל לפעול עלינו את פעולתו. כשעלה המסך, בתוך תפאורה מינימליסטית ותאורה דומיננטית,  החלו הכאב והבדידות להתרקם לתמונות נעות בדואטים ובקטעים קבוצתיים המורכבים מקטעי סולו קצרצרים של כל אחד מהרקדנים  שקישרו בין חלקי היצירה ("זה כמו פזמון" אבחן חמי), ברקע קולו החם של דני בסן המקריא את השיר. לא מתפקידי  לבקר את היצירה אבל  הנגישות והאינטימיות גרמו לשלושתנו לצאת מן האולם מוקסמים ומרוגשים. 
 
איך נולדה היצירה הזו?
 
"יש לי היכרות רבת שנים עם השיר של אבידן וזמן רב ישב אצלי במחשבה שבאחד הימים ארצה להשתמש בו באיזושהי צורה בעבודה. כשניגשתי ליצור את העבודה האחרונה הרגשתי נכון לעשות בו שימוש.  אני לא פעם עושה שימוש בטקסטים גם ביהודה עמיחי, וגם בטקסט של קוהלת ב`זכרון דברים` ובעבודות נוספות `סוס העץ מיכאל` לפי שיר של נתן זך. מצאתי את השיר של אבידן  מתאים  לאותו עולם שאני רוצה ליצור על הבמה,  לתת  ליצירה עוד ממד של התחברות מהצד הטקסטואלי".
 
זאת אומרת שהשיר הוא בעצם לא הטריגר המרכזי לעבודה?
 
"לא. אני לא לוקח את השיר וממחיז אותו.  הדרך שאני בוחר היא בהרבה יותר מופשטת.  אני קורא לזה `אפשרות`. כאשר אני יוצר אני שם את עצמי כצופה בודד ומחפש לעצמי נקודות חיבור להביא כאופציות למכלול השלם שאני יוצר על הבמה. במקרה של `ייפוי כח`  השיר הוא בהחלט דומיננטי כי הוא מביא אטמוספירה מסוימת ואווירה מסוימת שאני רוצה שתשרור על כל העבודה ונראה היה לי נכון לעשות בו שימוש בצורה הזו.  אבל לא יכולתי לדעת שאעשה בו שימוש מהשלב הראשוני  של העבודה, וגם אם ידעתי,  לא ידעתי איך. הדבר הזה התברר תוך כדי תהליך.
 
"הבסיס לעבודה שלי בכלל הם התנועה, הרקדנים, המוזיקה  שהיא גורם מאוד דומיננטי. בעבודה הזו  מצטרף לאלה גם הטקסט שמושמע בקריינות, שחשבתי שהוא יכול להוסיף נדבך משמעותי.  כל השכבות האלה  מרכיבות את היצירה ביחד עם התאורה שהיא גם בשבילי כלי חשוב ועצמאי. וכולם ביחד יוצרים עולם בזעיר אנפין על הבמה.
 
"מה שאני מנסה ליצור בעבודות שלי הוא איזה הצעה או אפשרות לצופה להצטרף לאיזשהו מסע. כשהוא נכנס לתיאטרון ומתיישב, האור נכבה ואני נותן לו איזה חבל והוא מובל עד לנקודה מסוימת ומשם אני עוזב אותו עם עצמו. כל צופה מוזמן להתחבר אל עצמו דרך היצירה על פי עולמו הפנימי על פי האסוציאציות שלו הזיכרונות שלו, מחשבות, תחושות רגשות. הצופה ייצא מהתיאטרון אחרת ממה שהוא נכנס. העבודה מנסה להגיד משהו על הקיום שלנו אבל אין לה תשובות או פתרונות – היא מציגה נקודות למחשבה, מציבה סימני שאלה בהקשר להוויה שלנו ולקיום.
 
"אני גם מאוד נזהר מהפרשנות. משום שברגע שאני מפרש את זה אני חוטא לרצון שלי שכל צופה יתחבר ליצירה על פי העולם שלו. זה סוגר מייד אפשרויות. אני מעדיף להשאיר את האפשרויות פתוחות לכל פירוש או אינטרפרטציה ומבחינתי זה רצוי ולגיטימי  ואין עניין של הבנה נכונה או לא נכונה".
 
מחול היא אמנות בינלאומית, אבל  השיר של אבידן נותן הקשר עברי  למרות שייפוי כוח הוא שיר אוניברסלי, יש משמעות לעברית מבחינתך? כשהיצירות מועלות בחו"ל הטקסטים מתורגמים?
 
"לשפה העברית יש משמעות בעיני כטקסטורה מוזיקלית, גם למי שאינו מבין אותה. זה ונכון שיש יותר יכולת חווייתית בקליטה כשמבינים  את המשמעות באותו רגע אבל אני מאוד שלם ומרוצה עם הדרך שהשיר מוגש על ידי דני בסן. הטקסט של אבידן  וגם  ההקשר של העבודה הוא אוניברסלי אבל הוא נובע מהמעגלים שבהם היצירה הזו נוצרה, בעברית, לכן נראה לי הנכון ביותר לתרגם את השיר בתכנייה ועל הבמה להעלות את הפסקול בעברית. גם ב`וכשהגיעה לשמש` הטקסט של ליא קניג הושמע בעברית".
 
מה לגבי המקום של המוזיקה בעבודה?
 
"עבורי המוזיקה היא מקור השראה מאוד דומיננטי כשאני שומע מוזיקה אני רואה בעיני רוחי  תנועה ותמונות  ואני רואה את זה בצורה כזו שאחר כך אני נכנס עם הרקדנים  לסטודיו ומתרגם את מה שאני רואה בעיני רוחי לשפה תנועתית ובימתית.
 
"אני עובד בדרך כלל הרבה זמן  על העריכה המוזיקלית, עם שותפי לעבודה קרוב ל-20 שנה אלכס קלוד, כעבודת הכנה, בשלבים המוקדמים עוד לפני העבודה בסטודיו. על ידי הבחירות המוזיקליות אני מגדיר את אותו עולם בזעיר אנפין שאני מעוניין ליצור על הבמה. למוזיקה יש בעיני את היכולת לקחת אותנו למחוזות אחרים  והיא משפיעה עלי בצורה מאוד דומיננטית. זה חלק מההסבר לשוני של `ייפוי כוח`.  הבחירות המוזיקליות מייצרות  את האינטימיות הזו ואת האטמוספירה המסוימת -  האדאג`ואים של הצ`לו מאפשרים לי שדה פתוח של אפשרויות ביטוי תנועתיות".    
 
עד כמה לרקדנים יש תפקיד ביצירה? בסצנות הקבוצתיות נראה כאילו לכל אחד מהם  יש את התנועה האישית שלו
 
"זה משהו שנובע מהרקדנים.  באחד השלבים לקחתי את הטקסט ובאתי בבוקר וחילקתי לכל אחד את הטקסט ובחרתי לכל אחד מספר שורות מייצג וביקשתי מכל  אחד מהרקדנים שיאמר את הטקסט, שיבטא את הטקסט דרך גופו בתנועות שבאות ממנו. חילקתי את האנשים וכל אחד עבד על זה בתהליך החזרות  ואחר כך עם כל אחד באופן אישי כיוונתי את זה יותר, הוצאתי את המיותר  ליטשתי את זה. ובהחלט בעבודה הזו חלקים מבוססים על חומרים שבאו מהרקדנים, בהכוונה שאני הבאתי בהקשר הטקסטואלי.
 
"כיוצר שיוצר באופן רציף מעל 25 שנה מאוד חשוב לי שהרקדנים יסקרנו אותי יעניינו אתי לגלות דברים חדשים  ואני מחפש  רקדנים שאני יכול להוציא מהם את הצד היצירתי שלהם. אני מאמין מנסיוני שלכל רקדן יש את זה וזה  דורש ממני יכולת לכוון ולקשור, איך להגיע לכל אחד כדי שיביא את זה לידי ביטוי. בשבילי כיוצר זה מרתק  לגלות דברים חדשים  ולהיות מופתע  מדברים בלתי צפויים".
 
בוגרי הלהקה הקיבוצית עובדים היום כיוצרים עצמאיים, אתה גאה בכך?
 
"זה דבר מאוד מבורך. אני חושב  שיש עשייה נפלאה ורבה במחול בארץ. מאוד יפה לראות רקדנים ויוצרים שמתפתחים ומפתחים שפה משלהם ודרך ביטוי משלהם. הלהקה מסיירת המון בעולם ולמחול הישראלי יש לו מקום חשוב במפת המחול העולמית
 
"מאוד חשוב לי לעודד רקדנים ליצור גם בתהליכים של העבודה שלי, בפעילות השוטפת שלנו. בחודש הבא נעשה ערב של עבודות של רקדני הלהקה שיוצרים בימים אלו  שמתנסים ביצירה ובעבודה עם חבריהם  והערב יעלה בסטודיו בגעתון  ולאחר מכן בעונה הבאה אני מתכנן להעלות אותו במקומות נוספים. הצד היצירתי והצד ההתפתחותי של הרקדן המבצע כאמן איכותי  ייחודי עם קול אישי מאוד חשוב לי  וכך אני גם עובד עם הרקדנים שלי  ומנסה להתחבר לצד המיוחד והאישי של כל רקדן ורקדן ולהביא אותו לידי ביטוי". 

 

"ייפוי כוח" תעלה היום, 17 ביוני ב- 21:00 במרכז סוזן דלל בתל-אביב. הופעות נוספות בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה, במרכז סוזן דלל ובהיכל התרבות כרמיאל.


למועדי מופעים >

17/06/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע