סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
הצגות לילדים, מופעים לילדים
לוח האירועים 2021 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
כתבה
 
מאת: הילה אהרון בריק הקונסרבטוריון למדעים
 

 
 
מדע הוא חלק מהתרבות, טוענים במרכז חמד"ע בת"א, בבוקר מלמדים שם לבגרות ובערב מעבירים שם הרצאות למבוגרים


יום חול, לפנות ערב. גשם, רעמים וברקים בלב תל-אביב. שביתת המורים בעיצומה. באודיטוריום המרכז לחינוך מדעי חֶמד"ע יושבים  60 תיכוניסטים  ומקשיבים בעניין להרצאה על קוסמולוגיה.  מחוץ לאולם המרכז כבר מסודרים הכסאות להרצאה ללא תשלום שתחל שם בעוד שעה קלה. מסביב ללובי לצד המחשבים הפנויים יושבים  כמה תיכוניסטים כדי לסיים עוד פרויקט.  לצדי הקירות פזורות אטרקציות חביבות -  לוח שחמט וכלי ענק, כמה מראות משמינות ומרזות (כמו בלונה פארק!), מסך טלוויזיה שמשדר תכנית מדעית ברוח משועשעת של ה-BBC. רוב הכיתות כבר ריקות. ציוד המעבדה המשוכלל דומם, המקרנים כבויים. באחת הכיתות מתקיים עדיין שיעור  פיזיקה לתלמידים מצטיינים. האווירה לא רשמית ומשוחררת, התלמידים יושבים חלקם על השולחנות, ערניים מאוד, ברק בעיניים.  רובו של צוות ההוראה  מכונס בשעה זו בספרייה הנאה של המרכז.  אווירת לימודים סטודנטיאלית בעיצומה של שביתה. ככה מתברר לומדים פיזיקה בתל-אביב.
 
בבניין מרשים ברחוב הפרדס 7  (בקרבת גן העיר) מתנהלת רוב הפעילות המדעית של כיתות ט`-יב` ברחבי תל –אביב. המורים של המרכז החינוכי הזה  אינם חברי ארגון המורים (ולכן לא משתתפים בשביתה) הם עובדי עמותת חמד"ע  שנוצרה ב- 1991 על ידי קרן יד הנדיב בשיתוף עם מכון ויצמן ועיריית תל-אביב. הפעילות של המרכז שמנהלת ד"ר תהילה בן גיא,  אינה רק ייחודית בארץ, היא ייחודית מסוגה בעולם. כל לימודי הפיזיקה ורוב לימודי  של הכימיה של החטיבות הגבוהות בתיכוני תל-אביב מתקיימים כאן. התלמידים מגיעים בהסעות, המעקב אחרי הנוכחות נעשה בתיאום עם בתי הספר.  התלמידים זוכים לצוות הוראה המקצועי ביותר הלימוד מתקיים בכיתות-מעבדות מצוידות בציוד המשוכלל ביותר. המורים מצדם, בתמורה ל-40 שעות לימוד בשבוע נטו (בהשוואה לכמחצית מזה בבתי הספר הרגילים) נהנים ממשכורות ומתנאים משופרים. באגף המורים לכל מורה יש בוקסה משלו – התנאים מזכירים הרבה יותר פקולטה  חדישה באוניברסיטה מאשר בית ספר תיכון.
 
את אורנה, חשבת שכר מרמת אביב, אני פוגשת ממתינה לאחת ההרצאות במקום. "הבן שלי, בן ה- 23 למד פה בתיכון ודרכו הגעתי לכאן" היא מספרת. "הוא היה עתודאי בצבא והיום עוסק בהנדסת חשמל. הוא תמיד אומר לי שבזכות המורה לפיזיקה שהיה לו בחמד"ע  הוא לא עשה כלום בשנה הראשונה באוניברסיטה וקיבל מאה.  הוא היה הולך גם לשיעורים נוספים  מעבר לחמש יחידות כי הוא הרגיש שהוא הולך לחוג לא לכיתה".
 
לכל היתרונות האלה מצטרף גם אלמנט נוסף – אינטגרציה. למרכז מגיעים תלמידים מכל רחבי  תל-אביב – מעג`מי ועד רמת אביב – כך שלא נדיר למצוא פה חבר`ה עם כיפות או  בנות עם רעלות, כולם לומדים פיזיקה ביחד. 
 
מדע "הארד קור" מהשטח
 
ד"ר איתן קריין המציג לפני את המרכז מתאר את הפעילות במקום כ"בית מדרש למדעים", ומקבל בהתלהבות הגדרה שאני מציעה "קונסרבטוריון למדעים". לאחר דוקטורט בכימיה ביקש קריין לעסוק בחינוך הגיע לחמד"ע . הוא תומך נלהב בשיטת הלימוד הייחודית במקום, ואינו מבין מדוע אין מיישמים אותה בתחומים נוספים בחינוך  (לפחות בנושאים המוגברים של תלמידי המגמות) ומדוע המודל התל-אביבי לא זוכה לאימוץ במקומות נוספים בארץ. "לא היו כאן מוועדת אגרנט", הוא אומר לי, אפרופו השביתה הנמשכת.
 
קריין הוא  גם המרכז של תכנית "תרבות מדע" בחמד"ע, הפונה למבוגרים.  מה שהחל על אש קטנה לפני כשמונה שנים בארבע הרצאות שנתיות הפך לפני כשנתיים לתכנית עשירה ומקיפה. ד"ר קריין ערוך מראש לשאלה למה מקום המרכז פעילות במשך היום לתלמידי בית ספר צריך לפנות  למבוגרים בשעות ערב.
"בעולם ובישראל יש ירידה בעניין במדע ובלימודי מדע",  הוא מסביר "ומנסים לטפל בבעיה הזו מכל הכיוונים,  כדי לעודד בחירה במדע. את המבוגרים תמיד מזניחים  בכל מה שקשור למדע  - הפעילויות במוזיאונים למדע מותאמות לילדים ולבני נוער ואחרי שילדים עוזבים את  בית הספר  הם לא  ממשיכים לעסוק במדע, בדרך כלל גם לא זוכרים דברים טובים  מבית הספר, ואפילו חוששים ממדע. ואז נוצר מצב שההורה לא מעודד או תומך בילד שמתעניין. אם ילד ששואל את ההורה שאלה בתחום מדעי, ההורה אומר לו שהוא לא מבין בזה כלום ונוצר מסר של חוסר עידוד של המשכיות במדע כמו שיש למשל בתחומי אמנות בתיאטרון או בקולנוע.  גם לא מדברים על מדע בבית, השיח המדעי זה דבר שאינו קיים בחיי היום יום. מצד שני המדע והטכנולוגיה הם חלק אינטגרלי  מהעולם שלנו. אם הולכים לרופא, משתמשים במכשור סלולרי או במחשבים, או בכל הקשור לנושאים אקולוגיים  וכו`.  בחיי היום יום אנחנו נדרשים לאוריינות מדעית, להסקת מסקנות לפעולות מסקניות והתכנית של תרבות- מדע מטפלת בעניין הזה". 

"בבריטניה יש מודעות גדולה לנושא האלה, יותר מבארה"ב", ממשיך קריין, "ועדה של בית הלורדים התכנסה לדון בנושא הזה בעקבות  פרשת הפרה המשוגעת. מומחים למחלה דיברו בטלוויזיה והציבור לא הבין אותם ונוצר משבר אמון. נושאים כמו מזון אורגני, חקלאות מהונדסת, חימום גלובלי הם נושאים שמעסיקים יותר את אירופה מאשר את ארה"ב.  ומטרת הדיון הציבורי הוא לא רק לתת מידע לציבור אלא גם לערב אותו בדיונים הפורמליים עם מדענים בתחום, ולעסוק במדע מכיוונים שונים, למשל לשלב אמנות ומדע.
 
"אנחנו משתמשים במודל  של בריטניה אבל באופן יותר פורמלי.  יש לנו קורסים (בתשלום) בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון וייצמן (במסגרת פרויקט דנה – מרכז בינלאומי שעוסק בפעילות מדעית לקהל הרחב), שבמסגרתם  חוקרים פעילים  מהמעבדות מגיעים להרצות לקהל הרחב. מודבר גם בחוקרים צעירים, דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים,  שחלק מההכשרה שלהם הוא  לפגוש ולדבר באופן בלתי אמצעי בפני קהל  על דברים שנעשים במעבדות. לא בתל-אביב ובלא ברחובות אין  מסגרת שנותנת מדע `הארד קור`  מהשטח, לא מעובד. זה אמנם בנוי לציבור הרחב אבל נותן  מידע עכשווי ברמה גבוהה – ואין את זה לא באנגליה ולא באירופה.
 
"ארון הספרים המדעי"
 
אפיק אחר של פעילות  הוא הרצאות כלליות, חינמיות  של חוקר מרצה לציבור הרחב. במסגרת הזו ייערכו בדצמבר הקרוב למשל הרצאות של פרופסור רוברט לאפלין חתן פרס נובל לפיזיקה על חוקי הטבע, היקום והחשיבה האנושית ; הרצאה של ד"ר שולמית לבנברג מהטכניון על הנדסת רקמות מתאי גזע וכן יתקיים רב שיח בשיתוף עם המועצה הבריטית על ההשלכות המדעיות, הרפואיות, המשפטיות והמוסריות של מיפוי גנטי.
 
בחמד"ע עורכים גם פעילויות נוספות שנועדו לחבר בין הקהל הרחב למדע וגם להניח תשתית לפעילות של חוקרים צעירים למשל  - Fame lab – תחרות לסטודנטים מתואר וראשון ומעלה שבה נדרשים להציג נושא מדעי במשך שלוש דקות בלבד, ללא עזרים והזוכה  נוסע להשתתף בתחרות בינלאומית באנגליה. גם התיכוניסטים מתחרים בתחרויות שונות – ביניהן טורניר  לפיצוח כספות, אולימפיאדות לפיזיקה ולכימיה, תחרות טילי מים ועוד ועוד.
 
ההרצאות  לקהל הרחב משכו לדברי קריין  3,000 איש בשנה שעברה וקהל המאזינים הפך לקהילה  של אנשים שמכירים זה את זה. נינה, פנסיונרית מתל אביב ("אני מהשכונה") מתרשמת  אף היא מגיוון שבקהל במקום  - "יש פה תיכוניסטים, חיילים ויש אנשים מבוגרים ופנסיונרים ואנשים שואלים שאלות". היא בעצמה שהגיעה לכאן לראשונה דרך אחד הנכדים שלמד כאן  ואמר לה שהיא חייבת לראות את הבניין שיעניין אותה.  "הגעתי דרך הבניין", היא מחייכת. להרצאה על ננו-טכנולוגיה היא הגיעה בלוויית הבן ואחד הנכדים האחרים, בן ה- 14 וכולם מצאו עניין. 
 
"העיסוק במדע הוא חלק מהתרבות האנושית וחלק מפעילות תרבותית כמו קונצרט, הצגה או סרט" אומר לי ד"ר קריין, " גם הרצאה מדעית  על מה שנעשה בחזית המדע היא חלק ממה שאדם צריך לשאת אתו. כמו שמדברים על ארון הספרים היהודי יש גם ארון ספרים מדעי במובן המטפורי".  



25/11/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע