סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2021 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן תום כהן היא "לה קליסטו"
 

 
 
קליסטו כל הזמן במאבק בין אור לחושך, בין טוב לרע, בין הערכים שהכתיבה לעצמה לבין הנפש הסוערת והסקרנית שלה. כל כך קל לי להתחבר לזה, למאבק הזה בין להיות אידיאליסטית לבין הסיפוק של היצר."
זמרת הסופרן הישראלית מככבת באופרה של קוואלי במסגרת פסטיבל "מכשפות?". שיחה על מוזיקה קלאסית, "כוכב נולד" ומה שביניהם


כוחו של מונטוורדי
 
מתי נולדה האמנות שנקראת אופרה? המועד המקובל על חוקרים והיסטוריונים הוא שנת 1600, שבה התקיימו מופעים אופראיים ראשונים בחצרות אצילים בפירנצה וברומא. בית האופרה הראשון המיועד לקהל רוכשי כרטיסים פתח את שעריו בוונציה בשנת 1637.
 
האמנות החדשה, שנקראה "דרמה במוזיקה" ושילבה עלילה דרמטית, מוזיקה מנוגנת, מוזיקה מושרת על ידי סולנים ומקהלות וקטעי מחול, התקבלה בהצלחה בלתי רגילה.
 
בעידן הראשון של האמנות החדשה פעלו בוונציה 17 אולמות שהעלו 388 אופרות עד סוף המאה ה-17. לאורך אותן שנים פעלו לפחות ארבעה בתי אופרה במקביל, ובשני העשורים האחרונים של אותה מאה הוצגה כל הפקה בין 12 ל-30 שבועות ברצף. גם מחירי הכרטיסים מתועדים באותו עידן ראשוני, ומוזכרת העובדה שמשפחות בעלות אמצעים שכרו את התאים שבבתי האופרה לעונה שלמה.
 
ונציה הייתה העיר הראשונה שבה האמנות החדשה יצאה מהטרקלינים של בעלי הממון, בעלי הטעם המכתיב, אל בתי האופרה של קהל קוני כרטיסים. דפוס ההתנהלות של בתי האופרה המוכר לנו כיום, לא השתנה למעשה מאז נוצרה האמנות הזאת, לפני יותר מ-500 שנים.
 
מכאן ואילך מתמקמת האמנות החדשה במדינות שונות במגף האיטלקי - שכלל אז יותר מעשר מדינות - והיחס לאמנות השתנה ממקום למקום בהתאם לקו השולט, ובכפוף לאמצעים הכספיים שהועמדו לרשות האמנות. בתי האופרה חיפשו סיפורים וטקסטים לעלילה, התקיימו דיונים באשר לאורך המופעים ומספר הסצנות, לגודל התזמורת, ועוד. זמרות נשים לא היו אז, כזכור. מבין השמות של מחברי אופרות בדור הראשון בולט ונוכח, למעשה עד היום, שמו של קלאודיו מוֺנטֶוֶורדי, שחיבר עשרות יצירות שנקראו "דרמות מוזיקליות", שמתוכן נותרו למרבה הצער רק אופרות בודדות: "אורפיאו", "שובו של יוליסס למולדתו" ו"הכתרתה של פופאה", המוצגות על במות בתי האופרה עד היום. 


תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, צילום: הדר אלפסי
  
משפצים את כדור הארץ
  
בשבוע הקרוב תעלה תזמורת הבארוק ירושלים בשיתוף עם האופרה הישראלית יצירה של פרנצֶ'סקוֺ קָוַואלי, תלמידו וממשיכו של מונטוורדי. היצירה שתועלה, במסגרת פסטיבל המוזיקה החדש "מכשפות?", היא הדרמה המוזיקלית "לָה קָליסטוֺ". השם "אופרה" כשם מקבץ לסוגה הדרמטית-מוזיקלית הזו, יגיע בשלב מאוחר יותר בתולדות המוזיקה.   

כמו ביצירות של מורו מונטוורדי ושל מלחינים אחרים בני אותה תקופה, קוואלי שאב את השראתו מתוך אוצר סיפורי המיתולוגיה היוונים והרומאיים. גם המבנה המקובל בעידן הראשון של האמנות החדשה, התחבר למסורת נטולת הקשרים דתיים והיה צמוד למבנה של המחזות היווניים. נכללו בו תמונת פתיחה ותמונת סיום וביניהן שלוש מערכות.

הנושא, כמה מפתיע, הוא סיפור אהבה בלתי אפשרית. סיפור המסגרת עוסק בשיפוץ כדור הארץ, רעיון שיכול היה להתאים ככפפה גם לזמננו. יופיטר ראש האלים, שנקרא כאן ג'ובה - וכל דמיון לשם המפורש אינו מקרי כלל - יורד יחד עם אחד משריו, מרקוריו, לשפץ את כדור הארץ שאֵל אחר החריב באש. מרקוריו ישמש כעד לשיפוץ בסצנה המסיימת את האופרה. לא את הכל נחשוף כאן, ונשאיר לכם הקוראים לגלות עוד פרטים במופע שיתקיים באולמות בירושלים בחיפה ובתל אביב. 
  

לה קליסטו, צילום: אהרל'ה הצמצם הבוער

רומנטיקה בשיאה
 
כמה מילים על הסיפור עצמו: מדובר כאן בסדרה של התאהבויות - כאמור בלתי אפשריות - בין בני מרום, אֵלים ואֵלות - יופיטר, מרקוריו, בני אלים, דיאנה, נימפות (בהן קָליסטוֺ) ובני אנוש כמו אֶנדימיוֺנֶה הרועֶה. סופרי העת העתיקה אהבו רועים ורועות, רומנטיקה בשיאה עם מוזיקה פסטורלית וצלילי חלילים, רצון להתאהב ולהתרבות. אבל המתאהבים הם לא כולם מן המגדר הנכון. רועה מתאהב בחצי-אלה שאמורה לשמור על בתוליה, דמות שהיא חצי-אל וחצי-תיש מציעה את עצמה כמושא אהבה לנימפה. אהבה של בעל נשוי, שהוא אמנם אֵל, לבת אנוש או חצי בת אנוש.
 
כדי לסדר את העולם ולהעניש את המתמרדים החוטאים בהתאהבות בלתי מקובלת, מגייס מחבר הדרמה גם את הפוּריוֺת, אלות הזעם השוכנות בימים כתיקונם בשאול. ומה עובר על קליסטו גיבורת האופרה? היא מתאהבת באישה שאינה אלא גבר נשוי המתפקד גם כראש האלים, ג'ובה, שהתחפש לאישה. באמצעות קללה, אשתו של הגבר הופכת את קליסטו, הנערה העדינה והמאהבת של בעלה, לדובה - ובודקת האם בעלה המחופש עדיין יאהב את הגיבורה, גם בצורתה החדשה ובממדים אחרים. מכאן ואילך הדרמה מתרחשת בין כוחות על, הבעל והאישה שאינם אלא אלים. ג'ובה מחזיר לקליסטו את צורתה האנושית, אבל קללות, כך מסתבר באופרה, חזקות אפילו יותר מכוחו של האל הכל-יכול. על קליסטו נגזר להעביר את חייה הארציים כדובה. אחרי מותה יעלה אותה המאהב השמיימי למרומי הרקיע והיא תהיה, אם לא ניחשתם עד כאן, למערכת הכוכבים  שנקראת "הדובה הגדולה".  

אז מה היה לנו? אלים מתחפשים לבני אדם, מלאכים מפקדים על בני תמותה, גברים מתחפשים לנשים ולהיפך. ממש קינוח ראוי לחגיגות הגאווה שממלאות את ערינו בימים אלה.

מה גרם למנצח דויד שמר להתאהב דווקא בעלילה הזאת? "'לה קליסטו'", אומר שמר, "היא לא רק אחת האופרות הידועות ביותר של קוואלי אלא שניכרות בה השפעותיו של מונטוורדי הענק. שימו לב למרכיבים הבאים ביצירה: לרצ'יטטיב (מעין דיבור-מושר שאופייני לאופרות מוקדמות, והוא גם האמצעי הראשי לקידום העלילה באופרה, י"ש) שבאופרה הזו הוא בעל חשיבות עצומה, לשפה ההרמונית הנועזת של קוואלי שמדגישה את הדרמה, לתפקיד הצנוע יחסית של הכלים – למעט כלי הקונטינואו. עם זאת, שפתו המוזיקלית של קוואלי מתאפיינת בעושר מלודי רב יותר מזה של מונטוורדי, בריבוי אריות, בליריות ובשירתיות". 
 

דוד שמר, צילום: הדר אלפסי


"לקח לי זמן להגיע למוזיקה קלאסית"

  
הזמרים המלוהקים להפקה הם כולם חברי הסטודיו של האופרה, מאגר זמרי העתיד של האופרה הישראלית. את תפקיד קליסטו מגלמת זמרת הסופרן תום כהן.

"את המוזיקה הקלאסית גיליתי באקדמיה", מספרת כהן, "אבל אני שרה מאז שאני זוכרת את עצמי. אחרי הצבא הייתי לרגע קצר ב'כוכב נולד', חוויה שהייתה מטלטלת בשבילי".
 
למה?

"כנראה שזה היה מוקדם מדיי. אבל זו עדיין הייתה חוויה ואני שמחה שעברתי אותה. אחריה הגעתי לצומת דרכים ותהיתי לאיזה כיוון ללכת – משחק, מחזות זמר או מוזיקה. ידעתי שאני חייבת לשיר אז נבחנתי למחלקת המוזיקה הרב-תחומית באקדמיה למוזיקה בירושלים והתקבלתי, אבל הייתי צריכה לעשות מכינה של תיאוריה, ללמוד לקרוא תווים וכולי. שם נחשפתי למוזיקה קלאסית ופתאום הבנתי שיש עולם שלם שאני מפספסת, עולם מסקרן שאני רוצה לחקור".

ועד אז לא היה לך שום קשר לקלאסית?

"בתיכון שלחו אותי ללמוד פיתוח קול אצל מרי-קלייר הרמן שלימדה פיתוח קול קלאסי בקונסרבטוריון רובין בחיפה. היא שכנעה אותי לגשת לבגרות חמש יחידות בביצוע קלאסי. שרתי דברים מאוד יפים, אבל עדיין בלי לדעת תווים. זו הייתה נגיעה, עדיין לא מעמיקה. עשיתי רסיטל קלאסי, שרתי בין היתר את 'אל המוזיקה' של שוברט ו'אלגיה' של מסנה, אבל אחרי התיכון הנחתי לזה.

"במכינה שוב עבדתי עם מרי-קלייר שהכירה לי את הזמרת והמורה ענת אפרתי והמליצה לה לקחת אותי כתלמידה לפיתוח קול. זה היה תהליך של חודש שבו התכוננתי ועשיתי את הבחינות בירושלים ובמקום להתקבל למחלקה הרב-תחומית התקבלתי לקלאסית. התחלתי ממש מאפס, אבל דווקא זה אפשר לי ללמוד בצורה מסקרנת ומעוררת השראה ונטולת ביקורת עצמית. פרחתי בתוך הדבר הזה. אחרי שנתיים עברתי לאקדמיה בתל אביב, כי גרתי שם והמשכתי ללמוד אצל ענת אפרתי. סיימתי את האקדמיה ונבחנתי לסטודיו של האופרה. היום אני שרה עוד דברים חוץ מאופרה".

מה למשל?

"אני מאוד אוהבת לשיר ג'אז, מחזות זמר ושירים ישראליים".

יש לך פסנתרן קבוע?

"יש לי פסנתרן צמוד שהוא גם מלחין הבית - בן הזוג שלי יונתן קרת שעובד איתי וגם יונתן הדס המוכשר, וחוץ מזה יש שפע של פסנתרנים מעולים באופרה. אנשים משובחים ונפלאים". 


לה קליסטו, צילום: אהרל'ה הצמצם הבוער 

"יצאתי עם דמעות בעיניים"
 
אז איך אנחנו מגיעים לקליסטו?

"וואו. אז הקשר שלי למוזיקה מוקדמת התחיל במכינה בירושלים, שם שמעתי בפעם הראשונה את 'סטַאבַּט מַאטֶר' של פֶּרגוֺלֶזי. שמעתי ולא האמנתי. אמרתי לעצמי רגע, רגע, רגע! זה הדבר הכי יפה ששמעתי! יצאתי מהשיעור עם דמעות בעיניים. המוזיקה שאבה אותי. בסוף השנה שרתי את אותה יצירה בסדנת בארוק של דויד שמר. שם התחיל הקשר לאופרה הזאת".

אז לא שרת יצירות מתקופות אחרות?  

"שרתי במסגרות שונות בירושלים, בסדנת האופרה בקיץ, מוצרט ואופנבך, והיום אני עובדת גם עם בל-קנטו. אבל אני מאוד אוהבת לשיר בארוק".

מה יש בו שעושה לך את זה?

"משהו נגיש וישיר ופשוט. קרוב מאוד לדיבור. גם ההתעסקות עם הדמויות מרתקת בעיניי, אולי גם בזכות העבודה עם המנצח דויד שמר. המפגש בז'אנר הזה בין הסיפורים המיתולוגיים והרגשות האנושיים - לפעמים הכי מכוערים שיש ולפעמים הכי יצריים שיש - בא לידי ביטוי בצורה מטורפת. והמוזיקה ממש משרתת את זה".

איך הכנת את הדמות?

"הרבה שעות עבודה עם דויד שמר. לא רק על המוזיקה. המון שיחה, ממש חפירה לתוך הדמות. עבודה דרך הטקסט. זו איטלקית מוקדמת והעבודה על הטקסט חשובה מאוד, בעיקר ברצ'יטטיבים בארוקיים. הטקסט מאוד עירום, אז אתה צריך להבין היטב כל מילה וככל שאתה שולט בהיגיון התחבירי ובהבנה טובה יותר של מה שאתה אומר ככה המוזיקה מדברת את עצמה. ואז אתה זמר ושחקן טוב יותר. זה מכלול פשוט".

איך את מסתדרת עם קוואלי?

"לא הכרתי את האופרה קודם ולא ידעתי לקראת מה אני הולכת, אבל היא סקרנה אותי כבר מהקשבה ראשונה, עוד לפני שקראתי. זו מוזיקה מאוד יפה. הקשבתי בבית וגם אני וגם יונתן מאוד אהבנו את המוזיקה. מכאן ואילך היו הרבה שלבים של העמקה בטקסט, במוזיקה, בסיפור. ראיתי המון ביצועים של היצירה - חלק קומיים וחלק יותר דרמטיים, כולל אפילו ביצוע של זמרים בסגנון המאה ה-19. אהבתי במיוחד ביצוע של הזמרת מריה באיו (ששרה עם ההרכב קונצ'רטו ווֺקַאלֶה של רֶנה יַקוֺבּס, י"ש). היא מרגשת".

איך היה תהליך העבודה?

"היה פרק של עבודה רק עם דויד שמר ואחר כך עבודה עם אנסמבלים. דויד נוכח בכל החזרות ומנגן בצ'מבלו. אחרי ההכנה המוזיקלית התחילה גם ההכנה דרמטית והמפגש עם חזרות הבימוי, עם שירית לי וייס. קורה הרבה פעמים שעושים אופרה תיק-תק וזה עומד. כאן זה לא ככה. מדובר במוזיקה שלא הכרתי, שהזמינה אותי לחקור איפה היא פוגשת אותי, איפה הדמות פוגשת אותי. קודם כל אני מתרגמת את הכתוב לרמה כזאת שלא תהיה מילה שאני לא מבינה את המשמעות שלה. אני רוצה שהמילה המדויקת תשב אצלי בראש. אני לומדת את הטקסט כמו במונולוג דרמטי, שאני אוכל לדבר אותו, ורק אחר כך לומדת לשיר אותו. זה נותן נפח מדהים לתהליך העבודה וגם הבנה יותר מעמיקה. זה משהו שאתה יכול לקחת איתך הלאה". 
 

לה קליסטו, צילום: אהרל'ה הצמצם הבוער 
 
"קליסטו היא דמות של ניגודים"

מה את אוהבת בדמות של קליסטו?

"אני חושבת שקליסטו בתחילת האופרה חיה בעולם שהוא פנטסטי בעיניה. היא שואפת להרמוניה עם הטבע, לחופש נצחי. היא לא כבולה לשום דבר, רוצה לרוץ בטבע, להתמזג עם הירוק ועם החיות. מה שקורה לה בסופו של דבר הוא שהיא מתאהבת ונעשית כלואה. 180 מעלות מהמקום שבו התחילה. היא כל הזמן במאבק בין אור לחושך, בין טוב לרע. בין הערכים שהכתיבה לעצמה לבין הנפש הסוערת והסקרנית שלה. המסע שלה מוביל אותה למקום שבו היא פוגשת מישהו שמטלטל את כל עולמה ואז הכל משתנה, והמוזיקה של קוואלי נותנת למהפכים האלה ביטוי.

"כשנופלת עליה ההבנה היא אומרת: 'היופי שלי בוגד בי. אני לא מבינה למה'. דברים שהיא לא חשבה על עצמה, שלא קישרה את עצמה אליהם מוצאים אותה ובסופו של דבר כובלים אותה, והיא גם קצת רוצה אותם ולא יודעת מאיפה זה נפל עליה. כל כך קל להתחבר לזה. המאבק הזה בין להיות אידיאליסטית לבין הסיפוק של היצר. היא מסיימת במעין השלמה שאינה תבוסה. היא מתבגרת".

לאן את רוצה ללכת מכאן?

"אני רוצה לשיר ולשחק, וכבר יש תאריכים. בספטמבר אשתתף ב'הנזל וגרטל' ואחר כך בהפקה של שתי 'לה בוהם' - של פוציני ושל רוג'רו ליאונקוואלו. אחר כך? נראה לאן ייקחו אותי החיים".  


לה קליסטו, צילום: אהרל'ה הצמצם הבוער

 


5 ביולי 2021 בשעה 20:00, ימקא הבינלאומית ירושלים, 6 ביולי בשעה 20:00, - אולם צוקר, היכל התרבות תל אביב, 13 ביולי בשעה 20:00, אולם רפפורט, חיפה. כרטיסים: בין 80 ל-140 ש"ח (מחירים מיוחדים לסטודנטים, צעירים, גמלאים). פסטיבל "מכשפות?" מתקיים בין התאריכים  31-5 ביולי 2021.  לרכישת כרטיסים


 


למועדי מופעים >

29/06/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע